הביטויים "דבר" ו"מרמה" מוגדרים בסעיף 414 לחוק העונשין באופן הבא:
"'דבר' - מקרקעין, מיטלטלין, זכות וטובת הנאה"
"'מרמה' - טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינו אמת או שאינו מאמין שהיא אמת; ו'לרמות' - להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל".
סעיף 438 לחוק העונשין מוסיף ומגדיר את הביטוי "קבלת דבר" באופן הבא:
"בין שעברה הבעלות בדבר אל המקבל ובין שלא עברה, בין שהדבר נתקבל בשביל עושה המעשה ובין בשביל אחר, בין בידי עושה המעשה ובין על ידי אחר; ונתינת דבר - בין לעושה המעשה ובין לאחר".
- היסוד העובדתי הנדרש להתגבשות העבירה מורכב מהצגת מצג כוזב וכן מקבלת דבר. עניין לנו בעבירה תוצאתית ורכיב התוצאה מוצא ביטוי בקבלת ה"דבר" (ערעור פלילי 2329/21 טפירו נ' מדינת ישראל, פסקה 126 (19.09.2021) (להלן: עניין טפירו)). נוסף לכך, נדרש קשר סיבתי בין המצג הכוזב לבין התוצאה, קרי קבלת הדבר (ערעור פלילי 6201/18 טובול נ' מדינת ישראל, פסקה 47 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) עמית (28.10.2019) (להלן: עניין טובול); ערעור פלילי 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל, פסקה 99 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) פוגלמן (16.07.2019) (להלן: עניין אדרי)).
- המצג הכוזב יכול להיות מוצג בפני האחר באופן "אקטיבי", אך מצג זה יכול להיווצר גם על ידי שתיקה והעלמה של עובדות שעל-פי הנסיבות קמה חובה לגלותן (ערעור פלילי 752/90 ברזל נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 539, 577 (1992) (להלן: עניין ברזל)). חובת הגילוי יכול שתקום מכוח הנסיבות או מהוראות דין והפרת החובה עלולה להגיע לכדי מצג כוזב (שם; י' קדמי, הדין בפלילים - חוק העונשין 1008 (2013) (להלן: קדמי-פלילי)). זאת ועוד, המצג אף יכול להתייחס לכוונה עתידית (ערעור פלילי 5734/91 מדינת ישראל נ' לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ, פ"ד מט(2) 4, 22 (1995) (להלן: עניין בנק לאומי)).
- היסוד הנפשי הנדרש להתגבשות העבירה הינו מודעות להתקיימות היסודות העובדתיים, דהיינו היות המצג כוזב, המודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה וקיומו של קשר סיבתי בין המצג לבין התוצאה (עניין טובול, פסקה 7; עניין אדרי פסקה 99 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) סולברג; עניין בנק לאומי, עמ' 22). נוסף לכך נדרשת מחשבה פלילית, לפחות מסוג פזיזות, לאפשרות התרחשות התוצאה (קדמי-פלילי, עמ' 1049-1041). כפועל יוצא מכך, לא נדרשת כוונה במובן רצון בקרות ההתרחשות (עניין בנק לאומי, עמ' 22). ראוי להבהיר כי גם לעניין היסוד הנפשי, התוצאה איננה כי נגרם נזק למרומה אלא כי נגרמה התוצאה שהיא חלק מיסודות העבירה, כלומר כי הדבר הוצא במרמה מרשותו - תוך פגיעה בחופש השיקול וההכרעה שצריכים להיות שמורים לו - והתקבל אצל המרמה (קדמי-פלילי, עמ' 1040-1135).
דיון
- כאמור, הגעתי למסקנה כי הוכחו יסודות העבירה, ולהלן נפרט את הראיות שהובילו למסקנה זו.
- אין מחלוקת על כך שהנאשם קיים קשר עם שמונה אנשים, הלא הם הלקוחות עדי התביעה שהעידו במשפט - עד תביעה 1, מר הראל לוי (להלן: הראל); עד תביעה 2, מר זאב ח'ורי (להלן: ח'ורי); עד תביעה 3, מר שלום בוכניק (להלן: בוכניק); עד תביעה 4, מר נמרוד אסא (להלן: אסא); עד תביעה 7, מר יחיאל כהן (להלן: יחיאל); עד תביעה 9 מר אליקים קובץ' (להלן: קובץ'); עד תביעה 10, מר אברהם קהת (להלן: קהת); עד תביעה 11, מר זיו אשר בוסקילה (להלן: בוסקילה). בתחילת הקשר שנוצר פתח כל אחד מהלקוחות חשבון בפפרסטון, זאת לאחר שהנאשם הציע לו להשקיע בפלטפורמה. הראיות מלמדות כי הלקוחות אכן פתחו חשבונות וחלקם אף יותר מחשבון אחד (פ' 26.2.2023 עמ' 190, 17-8; ת/84; עמ' 211, ש' 26, עמ' 212, 8-1; פ' עמ' 283, ש' 36-24; ת/93; ת/94; פ' עמ' 284, ש' 15-1; פ' 8.3.2023 עמ' 298, ש' 19-9; פ' עמ' 299, ש' 11-9; פ' עמ' 300, ש' 29-15; פ' עמ' 333-332; פ' 22.6.2023 עמ' 353, ש' 38-26; פ' עמ' 354, ש' 36-20; פ' עמ' 358, ש' 12-1; ת/64, עמ' 13; פ' עמ' 360, ש' 38-25; ת/66). בחשבון שנפתח, התקין הנאשם "רובוט" - עליו נספר בהמשך.
- הנאשם טען בסיכומיו כי "הנקודה החשובה ביותר בתיק" היא כי "התביעה לא הוכיחה 'גיוס כספים'". לדבריו, התביעה טענה שהוא "כאילו אסף את הכסף שלהם" אליו, החזיק בו ושלט בו. ואולם, לא כך נטען בכתב האישום. בכתב האישום נטען כי "הנאשם גייס את הלקוחות" וכי קיבל את הסכמתם "לביצוע מסחר בכספים שהפקידו בזירת המסחר" (סע' 14 לכתב האישום). הטענה בכתב האישום איננה כי הנאשם לקח את כספי הלקוחות לכיסו אלא כי גייס אותם לאחר שקיבל את הסכמתם במרמה. לצורך העבירה של קבלת דבר במרמה אין צורך כי הנאשם ישלוט בכספי הלקוחות. יוער כי טענתו זו של הנאשם נטענה גם בהקשר לעבירה הנוספת שיוחסה לו על פי חוק הייעוץ, ולכך נתייחס בהמשך.
- המצגים שהנאשם הציג נעשו במספר דרכים. דרך אחת הייתה באמצעים מקוונים. הנאשם פרסם את השירות שהציע באמצעות שיווק ממומן ("מטורגט"Targeted ) ברשתות החברתיות (ת/2 עמ' 56, 151-150, 266; פ' 10.9.2025 עמ' 394, ש' 32-23). הפרסום כלל מספר סרטונים בהם הנאשם קידם ושיווק את השירות שהוא הציע ונתן "הסברים" שונים לגבי המסחר. כפי שנפרט בהמשך, הסרטונים נודעו ברבים והלקוחות נחשפו אליהם. במכלול הראיות קיימים מספר סרטונים: מקבץ סרטונים - ת/11 עד ת/16 הם סרטונים שפורסמו בערוץ ה-YouTube; ומקבץ נוסף - ת/17 עד ת/32 שפורסם בדף הפייסבוק של הנאשם.
אמצעי נוסף במכלול המצגים המקוונים היה "דף נחיתה" (Landing Page) שהנאשם ערך (ת/10). דף הנחיתה הוא דף מקוון אליו מגיע הגולש באמצעות קישור או הפניה אחרת מפרסום, שכולל ריכוז של הנתונים הקשורים בפרסום ופרטים ליצירת קשר. דף הנחיתה כלל גם הוא מצגים אליהם נתייחס בהמשך.