מאגרי המידע שמנהלים הנתבעים
- אתר "נט-המשפט"
על פי עדות העדה מטעם הנהלת בתי המשפט, הנהלת בתי המשפט מנהלת מערכת ממוחשבת לניהול תיקים אלקטרוניים (מערכת "נט-המשפט") במסגרתה ניתן להעלות מסמכים לתיקים המנוהלים בבתי המשפט השונים. המסמכים שהועלו לתיק יהיו פתוחים לעיון הגורמים השיפוטיים, הדרג המנהלי (מזכירויות, גזברות וכיוצ"ב), בעלי הדין ובאי כוחם. בנוסף, רשאי הציבור לעיין בתיקים ובכל המסמכים המתויקים בהם לאחר הגשת בקשה להיתר עיון (ר' ס' 5 לתצהיר).
- כמו כן, בהתאם לעקרון פומביות הדיון, רשאי כל אחד לעיין בכל פסקי הדין וההחלטות הניתנות בכל התיקים שאינם חסויים (ס' 4 לתצהיר). בנוסף, מאפשרת הנהלת בתי המשפט למאגרים משפטיים לקבל גישה לכל מאגר פסקי הדין וההחלטות, אולם דבר זה נעשה בכפוף לחתימה על כתב התחייבות שנוסח על ידי הנהלת בתי המשפט, במסגרתו מתחייב המאגר המשפטי לפעול בהתאם להנחיות הנהלת בתי המשפט (ס' 6 לתצהיר). הנתבעת אינה חתומה על כתב התחייבות כאמור (ס' 9 לתצהיר).
- במסגרת החקירה הנגדית התברר שמעבר לפרסום פסקי הדין וההחלטות, באתר נט-המשפט ישנו מידע נוסף שחשוף לכולי עלמא, ולא רק לגורמים שנמנו לעיל, כגון (בין היתר) מועדי דיון, סוג התביעה ושמות הצדדים להליך, ללא מספרי תעודת זהות, כתובות ומספרי טלפון ושמות באי כח הצדדים (עמ' 71 ש' 27-33, וכן עמ' 98 תמליל, ש' 20 - 34). חריג לכך קיים בהליכים מסוג ככזה שבו שמות הצדדים אסורים בפרסום, למשל בתביעה בגין נזק גוף, שאז השם יופיע כפלוני (עמ' 100 ש' 5-9). כמו כן התברר שככלל, בערעורים על החלטות וועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי, שמות המערערים יהיו גלויים לכולי עלמא, אלא אם ניתנה החלטה שיפוטית המורה על איסור פרסום (עמ' 99 ש' 37-38).
- לטענת התובע, הנהלת בתי המשפט העבירה למאגרי מידע מסחריים גם מסמכים לגביהם ניתן צו איסור פרסום. להוכחת הטענה מפנה התובע לדברי הנתבע בהליך משפטי אחר. טענה זו נטענה מעבר לצריך, שכן התובע אינו טוען שכך אירע בעניינו.
- אתר "תולעת המשפט"
הנתבע העיד בשמו ובשם הנתבעת אודות אופי האתר "תולעת המשפט", דרכי פעולתו ומטרותיו. כיוון שהנתבע היה ממייסדי הנתבעת וחבר בוועד המנהל שלה, וכיוון שהראה בקיאות רבה בדרכי עבודתה והפעלת האתר, אני סבורה שדי בעדות זו לצורך הבנת אופן פעולת האתר, ודוחה את טענת התובע לפיה נדרשת לצורך כך עדות מומחה.
- על פי עדות הנתבע, ככל מאגר משפטי אחר, השימוש במאגר נעשה לצורך איתור הליכים משפטיים ופסקי דין. אולם דומה שבניגוד למאגרים משפטיים אחרים, עיקר מטרתו והיתרון היחסי שלו אינם באיתור הלכות משפטיות או אסמכתאות לטענות משפטיות, אלא באיתור אנשים. כך, על פי העדות, האתר מאפשר לאתר תובעים או נתבעים סדרתיים (ס' 3.9 לתצהיר), או לבחון מערכות יחסים בין עורכי דין, כפי שזו באה לידי ביטוי בבתי המשפט (ס' 3.10).
- כאמור לעיל, הפרסום באתר "תולעת המשפט" היה מאורגן כך ששמו של אדם התפרסם בראש העמוד, ותחתיו רשימת מספרי ההליכים בהם הוא מעורב, ושמות הצדדים (או חלק מהם). בחלק מהמקרים, הפרסום כלל קישורית, אשר לחיצה עליה הובילה את הגולש לפסק הדין או ההחלטה שניתנה בהליך.
- על פי עדות הנתבע, האתר "תולעת המשפט" ניזון משני מקורות מידע עיקריים. המקור הראשון (והעיקרי) הוא אתר נט-המשפט המופעל על ידי הנהלת בתי המשפט. אתר תולעת המשפט העתיק בצורה אוטומטית מתוך אתר נט-המשפט את כל המידע שלא הצריך הזדהות, ולא היה חסוי, מתוך התיקים שלא הוגדרו כחסויים, ונפתחו לפי שיטת המספור החדשה (ס' 3.5-3.7 לתצהיר). מידע זה כולל את מספרי התיקים, שמות הצדדים, החלטות ופסקי דין. המידע הועלה לאתר "תולעת המשפט" באופן אוטומטי, בלי שהנתבעת בדקה בעצמה אם יש מניעה לפרסמו. בנוסף, הנתבעת לא בדקה בדיעבד אם תיקים שפורסמו על ידה הפכו לתיקים חסויים לאחר מועד הפרסום, ולא פעלה להסיר מהאתר שבבעלותה מידע מתוך תיקים אלה (עמ' 82 לתמלול הדיון מיום 3.12.25, ש' 19-21).
- כאשר תיק התנהל שלא בדלתיים סגורות וללא צו איסור פרסום, שמות הצדדים בכל הליך פורסמו באתר נט-המשפט בתיקיית "גורמים". במצב דברים זה, פורסם מספר ההליך באתר הנתבעת בעמוד המשויך לכל אחד מאותם גורמים. במקביל, בלחיצה על הקישורית של מספר ההליך, נפתח מסמך ההחלטה כפי שהוא מופיע באתר נט-המשפט. כלומר, אם בהחלטה מופיע מספר תעודת זהות ליד שמו של בעל דין, כך זה יוצג גם באתר "תולעת המשפט". אם בהחלטה לא מפורטים שמות הצדדים, כך תוצג ההחלטה גם באתר הנתבעת, אף שהמסמך מקושר לעמוד בו מפורטים אותם שמות (עמ' 72 ש' 30 - עמ' 73 ש' 20).
- מקור המידע השני של הנתבעת הוא מידע שאנשים שלחו לה, כגון כתבי טענות ותצהירים (בין שהם היו מגישי המסמך, ובין שהמסמך נוצר על ידי הצד שכנגד), כמו גם החלטות שיפוטיות שהיו בידם. גם כאן, הנתבעת לא בדקה האם יש מניעה משפטית לפרסום המסמכים שהתקבלו אצלה מהציבור הרחב, אלא הסתמכה על הצהרת הגורמים שהעבירו לידיה את המסמכים, שהמסמכים אינם אסורים בפרסום (עמ' 57 לתמליל הדיון מיום 3.12.25).
- לטענת הנתבע, אנשים רבים ביקשו להסיר תכנים מהאתר, וככלל מדיניות הנתבעת היא לסרב לכל הבקשות, אלא אם לבקשה צורף צו איסור פרסום (ס' 3.12). עם זאת, כאשר נשלח אל הנתבע צו איסור פרסום, היא כיבדה את הצו ופעלה באופן מיידי להסרת הפרסום. התובע מסכים שאכן, זו מדיניות הנתבעת, והיא מוכחת גם מהתכתובת שצירף התובע לתצהירו (נספח 21 ונספח 31).
הפרסומים בגינם הוגשה התביעה
- בנספח 3 לכתב התביעה צירף התובע צילום מתוך תוצאות החיפוש אחר שמו במנוע החיפוש של "גוגל". מצילום זה עולה שהתוצאה הראשונה היא קישורית לאתר "תולעת המשפט", ומייד אחריה מופיעות קישורית לאתרים אחרים שפרסמו פסקי דין בהם היה התובע צד להליך, כולל הליך שניהל התובע נגד המוסד לביטוח לאומי ושפורסם באתר שאינו תולעת המשפט.
- עמ' 28 לכתב התביעה הוא תדפיס של העמוד מתוך "תולעת המשפט", אשר על פי כותרתו מפרט את "ההליכים בהם מופיע ארז אומן כשם של בעל/ת דין". אין בכותרת ציון של מספר תעודת הזהות של התובע. על פי דף זה, התובע היה בעל דין ב- 11 הליכים, לגבי כל אחד מהם צוין מספר ההליך ושמות הצדדים בקישורית. במאמר מוסגר אציין שבכל הנוגע להליך הראשון ברשימה, שמו של התובע לא מצוין כתובע או כנתבע, אולם על פי הכותרת, בהליך זה היה יותר מתובע אחד ונתבע אחד.
- 00למען הנוחות והבהירות, ובניגוד לסדר הדברים בכתב התביעה, להלן יובא פירוט הפרסומים בגינם הוגשה התביעה על פי סדר כרונולוגי. כפי שניתן לראות, חלק מההליכים בגינם הוגשה התביעה מופיעים בעמוד עליו מתנוסס שמו של התובע, וחלקם לא מצוינים בו. בצד תיאור כל פרסום, ייכתב אם הוסר על ידי הנתבעת, מתי ומדוע.
0
מסמכים מתוך תיק ביטוח לאומי 11270/09