- במאמר מוסגר אציין כי הצעת החוק כללה הצעה להוספת סעיף קטן נוסף, אשר זו לשונו:
"בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ד) ו- (ה1), בית משפט רשאי, בכל הליך המתנהל בפניו שבו נחשף מידע רפואי על אדם, לאסור פרסום פרטים מזהים של אותו אדם"; בסעיף קטן זה, "מידע רפואי" - כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996."
אולם סעיף זה לא נכלל בתיקון לחוק.
- מכל מקום, כפי שניתן לראות הן בנוסח החוק שהתקבל והן בדברי ההסבר להצעת החוק, אין בו התייחסות להליכים בפני בית הדין לעבודה, וחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") לא תוקן במקביל. ואכן, נקבע כי תיקון זה לא חל על פסקי דין הניתנים בערעורים על קביעות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי:
"אשר לסעיף 70(ג1) לחוק בתי המשפט. סעיף זה, המצוטט בסעיף 3 לעיל, עניינו תביעה ל"פיצויים בשל נזקי גוף". לתיבה "פיצויים בשל נזקי גוף" אין הגדרה בחוק בתי המשפט עצמו וגם לא בחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, או בפקודת הפרשנות (נוסח חדש). במצב דברים זה, "וכל עוד אין הצדקה שלא לעשות כן, יש לפרש את המילה חסרת ההגדרה על פי מובנה הטבעי, הרגיל והיום-יומי"... עמדתנו היא כי המילים "פיצויים בשל נזקי גוף" במובנן הרגיל והטבעי, ובמיוחד בהקשרן המשפטי הרווח, אינן מביאות לגדרן תביעות לגמלה המוגשות נגד המוסד לביטוח לאומי...
בהינתן זאת, וודאי כשמוסיפים לכך את ההלכה המורה כי את החריגים לעקרון פומביות הדיון יש לפרש בצמצום, המסקנה המתבקשת היא כי סעיף 70(ג1) לחוק בתי המשפט אינו חל על תביעות נגד המוסד לביטוח לאומי דוגמת העניין שלפנינו." (עביטוח לאומי (עבודה ארצי) 64316-12-18 אבישג ברנד - המוסד לביטוח לאומי (18.6.19))
לפיכך, סירב בית הדין הארצי לעבודה לאסור פרסום שמה של המערערת במקרה שם.
בדומה, בעביטוח לאומי (ארצי) 58944-09-20 המוסד לביטוח לאומי נ' פלונית (24.5.21) נקבע כי
"הטעם להיעתרות לבקשת המשיבה מצוי בהוראת סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט (החל בבתי הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה). סעיף זה מאפשר לבית הדין לאסור "כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו..." (הדגשה הוספה - א.א.). סעיף זה מאפשר איסור פרסום לשם מניעת פגיעה בפרטיות כתוצאה מחשיפה של מידע רפואי. אין בסעיף זה (או בסעיף אחר בחוק בתי המשפט) סמכות לאסור פרסום במטרה, כשלעצמה, למנוע פגיעה בשם הטוב או בפרנסה או בסיכוי למצוא עבודה... כמו כן, בפסיקת בית דין זה נקבע כי סעיף 70(ג1) לחוק בתי המשפט, שעליו נשענת המשיבה, אינו חל על הליכים מסוג ההליך דנן..."
- לסיכום, כאשר דנו בתי המשפט בבקשות לאיסור פרסום שמם של בעלי דין מחשש לפגיעה בפרטיותם עקב חשיפת מידע רפואי, נקבע הכלל שבתביעות אזרחיות בגין נזק גוף ייאסר פרסום שמות התובעים. עם זאת, לא נקבע כלל דומה בנוגע לערעורים על החלטות הוועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי.
תביעה אזרחית בגין פגיעה בפרטיות
- שאלת האיזון בין הפגיעה בפרטיות אל מול פומביות הדיון עשויה לבוא אל פתחו של בית המשפט בשתי נקודות בציר הזמן, הראשונה - לפני הפרסום, במסגרת בקשת צו איסור פרסום, והשנייה - לאחר שכבר בוצע הפרסום, במסגרת תביעה כספית. הדיון הכללי שלעיל עסק בבחינה צופה פני עתיד של שאלת אסור פרסום פרטי בעל דין, ופסקי הדין שהובאו לעיל מנחים את בתי המשפט כיצד לאזן בין הזכות לפרטיות לבין פומביות הדיון בבואם לדון בבקשות לאיסור פרסום. ההלכה שנקבעה בהם אינה עוסקת בבחינה בדיעבד של פרסום פסקי הדין מקום בו לא ניתן צו איסור פרסום.
- התביעה הכספית יכולה להיות מושתתת על הוראות חוק הגנת הפרטיות, אשר ס' 4 בו קובע את זכות התביעה:
"פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש], יחולו עליה בכפוף להוראות חוק זה."