ת. כן, זה היה בהתחלה ככה. אני לא יודע איך מכנים את זה אם זה הסגרה מודעינית אני שומע את זה עכשיו.
ש. האם נכון שמה שהציעו לך זה שאתה תסייע להביא את האמל"ח ובתמורה לא יהיה לך עונש, ואף אחד לא ידע מזה חוץ מהמודיעין, הפרקליטות והעו"ד שלך?
ת. זה נכון. אבל לא עו"ד, המייצג."
(פר' 8.5.2017 עמ' 339 שו' 24 - 340 שו' 5)
מעדויות אנשי המודיעין ומעדותו של הנאשם עצמו עולה כי הצדדים, לרבות הנאשם, מבדילים היטב בין סוגי החקירות וסוגי הסמכויות, וניכר כי הנאשם היה היוזם והמוביל של צורת החקירה ואמרות רבות בדבר "סיוע" מטעמו בדבר השבת האמל"ח וקבלת "טובה" מטעמם, קשורות להחזרת האמל"ח ותו לאו. הנאשם לא התבקש להודות, להפליל או להעיד.
המסקנה הברורה מהאמור לעיל, לרבות מדברי הנאשם עצמו, הינה כי בשלב החקירות המודיעיניות של הנאשם לא התקיים כל מו"מ להסכם עד מדינה, גם הנאשם לא סבר כך, דובר אך ורק על השבת האמל"ח, לא הובטח מאומה, לא התגבש כל הסכם, הנאשם עצמו גם לא כפר באפשרותו להשיב את האמל"ח, אלא ניהל מו"מ לכך.
אני מוצא את עדויות חוקרי המודיעין כמהימנות ואת טענותיהם בדבר ניהול חקירה נטולת דרישת הפללה או דרישה להעדה, או כלל בקשר לחקירת הפרשה אאו השותפים, כאמינות ונכונות.
האמור עומד בסתירה גמורה לטענות ההגנה בדבר מו"מ להיות הנאשם עד מדינה. טענות אלו נעדרות בסיס עובדתי ויש לדחותן.
ייאמר כבר עתה כי די באמור לעיל כדי להביא לדחיית הטענה להיעדר קבילות ת/172, טענה אשר נסמכת על קשר נטען בין החקירה ע"י אנשי המודיעין לבין החקירה ע"י אנשי החקירות במשטרה ביום 2.8.16.
הטענה להיעדר קבילות ת/172 נשענת על הטענה כי במסגרת השיח עם אנשי המודיעין היה מו"מ לעד מדינה. משטענה זו נשללת, הרי שנשמט הבסיס לטענה כי לאור הקשר של החקירה ת/172 למהלך עם אנשי המודיעין, החקירה אינה קבילה.
גם אם ניתן היה לומר שיש קשר, ואינני מוצא ממש בטענה זו, הרי שהקשר איננו למו"מ להסכם עד מדינה.
למעלה מן הצורך אתייחס להלן, בשאלת הקבילות, לחקירה אשר מצולמת במסגרת ת/172, וייאמר כבר עתה, כי היא אך מחזקת את המסקנות דלעיל, אין היא המשך של השיח עם אנשי המודיעין, היא חלק משלב אחר ונפרד אשר לנאשם ברור שהוא נפרד, אין במסגרתה כל מו"מ להיות הנאשם עד מדינה, ומעל הכל, הנאשם הוא היוזם והוא המוביל כל העת לנסיונות למו"מ, כאשר הלכה למעשה מו"מ כזה אינו מתקיים בפועל.