כל אלו יפורטו בהמשך.
אל מול הראיות המוצקות והברורות שהובאו ע"י המאשימה העיד הנאשם ובעדותו הכחיש את מעורבותו באירוע, ואת המיוחס לו בכתב האישום. עדות הנאשם אינה מהימנה, מגמתית, ורצופת סתירות פנימיות, סתירות אל מול דברים שאמר בהודעותיו לרבות במסגרת ת/172, וסתירות אל מול ראיות חיצוניות ועדויות חיצוניות.
מעבר לסתירות האמורות, הרי שההתרשמות הישירה מעדותו הינה התרשמות מעדות אשר אינה מהימנה, כל כולה מגמתיות וניסיון למלט עצמו מהמשמעויות של היותו חלק מהמבצעים. עדותו של הנאשם אינה כזו אשר ניתן לתת בה אמון, ואינה כזו שניתן לקבוע על סמכה ממצא.
גרסתו של הנאשם גם נעדרת היגיון פנימי, והניסיונות לבקש ממנו ליישב את חוסר ההיגיון שבגירסתו לא הביאוהו להסביר זאת. כך, לא ברור כיצד הנאשם אומר שיביא את האמל"ח הגנוב, כאשר מנגד הוא טוען שאיננו יודע מאומה על מקומו.
אירוע הגניבה מהבסיס
- תחילה יתוארו להלן העובדות והנסיבות של ההתפרצות לבונקר וגניבת האמל"ח, והראיות אשר מקימות את העובדות המתוארות בכתב האישום ביחס לכך.
אמנם, כאמור לעיל, אין מחלוקת על האירוע עצמו, ועל עצם גניבת האמל"ח מהבונקר בבסיס הצבאי, אולם נוכח טיב טענת הזוטא אני מוצא לנכון לפרט את האירוע בקצרה, חרף העובדה כי קיימת הסכמה על עובדות אלו.
מהראיות שהוצגו בפני עולה כי פלוגתו של הקצין שאדי איבטחה את הבסיס הצבאי, לרבות בין המועדים 24.4.2016-1.5.2016. במועד 10.4.2016 נערכה ביקורת המלאי האחרונה בבונקר בטרם גילוי הפריצה.
במועד 4.5.2016 בוצעה פעם נוספת ביקורת וספירת מלאי בבונקר, ואז לראשונה הובחן כי משהו אינו כשורה, שרשרת הבונקר מלופפת באופן רופף, הדלת אינה נעולה, ונמצא כי חסרים 77 רימוני רסס (כ-10 ארגזים), 13 טילי "לאו" וטיל מטאדור אחד (ר' ת/1-ת/2 אמרותיו של רנ"ג יוסף מצא אשר הבחין בפריצה, וכן ר' ת/10-ת/13 דו"ח ספירת התחמושת). עוד ר' ת/14 שהוא דוח ביקור בזירת עבירה הכולל צילומים וסימונים של הבונקר מבפנים ומבחוץ, השרשרת, הארגזים בהם חסרה תחמושת, ותצלומים של ט.א..
לאחר בדיקת זירת האירוע, נמצא על צדו הפנימי של מכסה "ברוס" שהכיל לבנות חבלה, ט.א. של הקצין שאדי (ת/17-ת/25), כאשר מבירור שנערך הקצין מעולם לא קיבל או החזיר תחמושת לבונקר, ולא הייתה סיבה מוצדקת להמצאות ט.א. שלו על גבי המכסה, ר' ת/7, ת/5.
בעקבות הממצא, הקצין שאדי נחקר, ולבסוף הודה והפליל את שותפיו לאירוע הפריצה והגניבה, באופן ישיר את נהגו עדי זועבי (ת/179) (ולכך התייחסות בהמשך). מחקירותיו של שאדי עולה כי אירוע הפריצה התבצע בתאריך 29.4.2016, מועד שב"כ הנאשם העלה מחלוקת לגביו, אולם אין ממש בטענות לגבי המועד. זהו מועד הגניבה.