העד, מר בהז'אט : זה האמת, אני אומר.
עו"ד סולומון : או-קיי, עכשיו יכול להיות שאתה לא פרטת בכלל את הצ'ק הזה והוא לא הגיע אליך?
העד, מר בהז'אט : יכול להיות הכל".
- התרשמתי כי העד שינה גרסתו בעדות בבית המשפט כדי שלא לפגוע בנאשמים. הדברים שאמר העד בחקירתו - כפי שהוצגו בדיון והוקראו בציטוט מתוך ההודעה על ידי הסנגור[60] - היו ברורים, מפורשים ומפורטים. כך האמירה שקיבל את השיק עבור עבודת חשמל שביצע לנאשם 1 שהוא בעל אולם אירועים, פרט שנכונותו התבררה כנכונה בעדותו של הנאשם 1[61] ועלתה בקנה אחד עם דברי העד בהג'ת על עיסוקו בחשמל כמפורט לעיל.
- למותר לציין כי למרות הטענה ש"זה לא משהו שאתה אמרת זה החוקר הכניס פה מילים לחקירה", איש מהחוקרים אשר העידו בתיק לא נשאל בעניין זה. ההימנעות מחקירה תיזקף לחובת ההגנה.
- לאחר דברים אלה עבר הסנגור לחקירה נגדית מנחה מאין כמותה, בה ביקש מהעד "להיות איתו"[62], ביקש מהעד למסור תשובות קצרות[63] ושב וסנט בו מדוע הוא מדבר הרבה וביקש ממנו למסור תשובות קצרות[64] כאשר העד לא אישר את התזות שהוצגו לו, הכל במטרה לחלץ מהעד אמירות שלא יכול להיות שקיבל שיק של פלג חי[65], שהעד לא קיבל את השיק הזה מהנאשם 1 והשיק הזה לא עבר דרכו כלל[66], שאם הנאשם 1 היה נותן לעד שיק, הוא היה רושם עליו את השם של העד ולא של פלג חי[67] - שהתשובות להן לא עוררו כל אמון וניכר שהן ניתנות לאחר שהעד הבין מה מצופה ממנו לומר כדי לסייע לנאשמים.
- אינני מקבל טענת ההגנה בסיכומיה כי ייתכן והשיק שהופיע בכרטסת ככזה שנוכה על ידי העד מטר בהג'ת הוא בעצם טעות[68].
- בעניין זה, עומדת לחובת הנאשמים העובדה שהשיק הופיע בכרטסת על שמו של העד בהג'ת וככל שביקשו לקעקע האמון בנכונות הכרטסת, היה על ההגנה לחקור בעניין זה את בעל הנש"פ, עד התביעה איהאב פדילה, אך היא נמנעה מכך. הימנעות זו תיזקף לחובת הנאשמים.
- העד פדילה אמר בעדותו שחלק מהשיקים נוכו על ידי מטר בהג'ת, ולאחר רענון על ידי התובע שהפנה את פדילה להודעתו, אישר שבהג'ת ניכה שיק אחד על סך 10,000 ₪[69], באופן העולה בקנה אחד עם הכרטסת ת/32. ההגנה שאלה בחקירה נגדית את פדילה מה הוא יודע להגיד על השיק הזה, ועל כך השיב שבהג'ת מטר הוא בעל העסק, יש לו כרטיס בנש"פ, בא, ניכה את השיק ולקח מזומן[70]. פדילה נשאל בחקירה נגדית האם הוא יודע על קשר בין בהג'ת לפלג חי והשיב שהוא לא חקר בעניין[71].
- כלומר, בשונה מטענת ההגנה, לא רק הכרטסת עומדת לחובת הנאשמים אלא גם עדותו של פדילה, אשר לא נסתרה, לא היה ניסיון לקעקע אותה, ואף ההגנה בסיכומיה לא טענה כנגד מהימנותה.
- לפיכך אני קובע ביחס לעד זה כי הוא קיבל מידי הנאשם 1 שיק ע"ס 10,000 ₪ מאת הנאשם 2 אשר הוצא לטובת חברת פלג חי, חתום בחותמת ערבות על ידי העד פלוצר, תמורת עבודתו באולם של הנאשם 1, אותו ניכה בנש"פ פאד העיר וקיבל את תמורתו במזומן.
- עד התביעה סאמר מסארווה
- העד הכחיש כי ניכה שיקים בנש"פ פאד העיר וטען תחילה כי כלל אין לו כרטיס אשראי[72]. העד אישר כי תעודת הזהות שנמצא בנש"פ שייכת לו[73]. בהמשך לאחר שהוצג לו צילום כרטיס האשראי שנמצא בנש"פ אישר שבאותו מועד היה לו כרטיס אשראי[74]. בהמשך אישר פרטי העוסק המורשה שלו שנמצאו בנש"פ[75]. גם לאחר שהוצג לו שיש חוקר שדיבר עמו ושהוא מסר לחוקר בשיחת טלפון שהוא ניכה שיקים עבור הנאשם 1 ושהוצגו מסמכים על ידי הנש"פ שהוא היה שם, התמיד בהכחשה[76]. העד עומת עם דברים שאמר בחקירה בה הוצגו לו מסמכיו שנמצאו בנש"פ, אז אמר שהוא לא יודע מאיפה זה הגיע, ונשאל על ידי התובע האם התלונן על כך או פנה למשטרה[77] ועל כך השיב שזה לא מפריע לו[78]. בעד עומת עם דברי העד איהאב פדילה לפיהם פרט שיקים לעד כי הוא הכיר את העד כעובד של הנאשם 1. על כך השיב העד תשובה מתחמקת שהוא לא עובד של הנאשם 1, אבל נמנע ממתן מענה לדברים של העד פדילה על כך שניכה לו שיקים[79]. בהמשך הודעת העד הוגשה על ידי התביעה לעצם מיקום גביית ההודעה, לא לתוכנה[80].
- חקירתו הנגדית של העד החלה באמירה "טוב בוא אני אשמע עכשיו ונראה שכל מה שהתובע שאל אותך, הפרקליט זה שהוא הסתמך על עדויות של אנשים שלא דיברו אמת או שהוא יצר לך דברים שאתה בהחלט לא אמרת אותם בחקירה"[81].
- אזכיר כי למרות הטענה ש"אנשים לא אמרו אמת", כלומר העד איהאב פדילה אשר העיד שהעד מסארווה ניכה אצלו שיקים עבור הנאשם 1, בחקירתו הנגדית של העד פדילה ובסיכומי ההגנה לא עלתה כל טענה כנגד מהימנותו.
- בהמשך הוצג לעד שאמר בחקירה שמלבד זה שראה משאיות שכתוב עליהן עבדל חי, אין לו קשר ולא היה לו קשר איתם והוא אישר האמור[82], אישר שהוא אינו מכיר את הנאשם 1, אל פלג חי, חיים פלג, מרדכי פלוצר, לא ניכה 3 שיקים שהופיעו בנש"פ של פדילה ולא היה אצלו[83]. העד אישר כי לא מכיר את החתימות על אף אחד מהשיקים[84] ולא זיהה את חתימתו על אף אחד מהם[85].
- העד נשאל אם הוא זוכר מה היה בשיחת הטלפון עם החוקר והשיב שזה היה לפני שנים - אך לא הכחיש קיומה של שיחה[86]. אישר כי חלקי חילוף הגשר - אשר הופיעו בפרטי העוסק המורשה שנמצא אצל נש"פ העד פדילה - הוא שלו, זה עסק שנסגר[87]. העד נשאל אם יש לו הסבר מדוע לנאשם 3 העד פדילה לא לקח כרטיס אשראי ולעד מסארווה כן, ומדוע לנאשם 3 העד פדילה מילא טפסים ולעד מסארווה לא. על כך השיב שהוא בכלל לא מכיר את פדילה[88].
- עדותו של העד לא הותירה רושם מהימן והרושם היה כי הוא מכחיש שניכה שיקים עבור הנאשם 1 על מנת שלא לסבך אותו בעדותו.
- אל מול גרסתו הלא מהימנה של העד מסארווה בבית המשפט, עומדים לנגד עיניי מזכרים שנערכו על ידי החוקר חיים כהן לאחר שניהל שיחות עם העד - שיחות שהעד לא הכחיש.
- בשיחה אחת, מיום 30.1.23, בעת שזומן לחקירה נאמר לעד מסארווה שהחוקר מחזיק שיקים שנוכו על ידו ששייכים לנאשם 1 וכאשר נשאל אם הוא מכיר את הנאשם 1 השיב בחיוב ואמר שפעם עבד אצלו[89].
- בשיחה אחרת, מיום 5.2.23, בעת שהחוקר התקשר להזכיר לעד כי קבעו להיפגש לגביית עדות ביום 7.2.23 בטייבה, אמר העד לחוקר שהוא חשב מתי ניכה שיקים של הנאשם 1 ונזכר כי עבד עבור הנאשם 1 באולם האירועים שלו. לדבריו ניהל מספר מלצרים ועובדים שחלקם מהשטחים. הנאשם 1 שלח את העד לנכות שיקים בטירה. את הכסף שקיבל חילק למלצרים והעובדים לפי הוראות הנאשם 1[90].
- אזכיר כי החוקר חיים כהן העיד ובנוסף להגשת המזכרים האמורים סיפר בתמציתיות על תוכנם ועל נסיבות כתיבתם[91]. בחקירתו הנגדית לא נשאל ולו ברמז על נסיבות כתיבת המזכרים, תוכן הדברים ולא עלתה כל טענה כי הדברים שנרשמו לא נאמרו על ידי העד הגם שבאותה עת כבר הייתה בידי ההגנה הודעתו של העד בחקירה[92], בה חזר בו מן הדברים שאמר בשיחות עם החוקר כהן.
- להימנעות מחקירה בשאלה מהותית משקל ראייתי לחובת ההגנה.
- מצאתי להעדיף את דברי העד לחוקר כפי שתועדו לעיל, על פני גרסתו בבית המשפט לאחר שעיינתי במזכרים ובהם תוכן ממשי ומלא, לרבות הסבר מפורט מדוע ובאיזה נסיבות ניכה העד שיקים שקיבל מהנאשם 1. מדובר בדברים מעוגנים בהקשר, בין היתר העובדה שלנאשם 1 אולם אירועים.
- עיון בהודעת העד שנגבתה ממנו ביום 7.2.23 מלמד כי כבר אז לא היה בפיו הסבר לשינוי החד בגרסתו לעומת שיחותיו עם החוקר כהן יומיים או שבוע קודם לכן.
- גרסתו השקרית בהודעה ובבית המשפט, כי לא היה אצל איהאב פדילה בנש"פ פאד העיר ולא ניכה את השיקים שנרשמו בכרטסת על שמו[93] נסתרה בעדותו המהימנה של פדילה, כמו גם בעובדה שמסמכי זיהוי של העד נמצאו אצל פדילה שגם לעניין זה לא היה בפי העד כל הסבר, ודאי לא מניח את הדעת.
- העד נשאל על ידי החוקר על דברים שאמר לו יומיים ושבוע קודם לכן ותועדו במזכרים, ועל כך השיב תשובות שכבר אז היה ברור כי הן שקריות, כאשר בתחילת החקירה נשאל אם מכיר את הנאשם 1 והשיב בשלילה[94] וכאשר נשאל על כך שבטלפון אמר לחוקר שהוא מכיר את הנאשם 1 ומדוע הוא משנה זאת כעת השיב תשובה מתחמקת "לא שיניתי את דעתי וגרסתי"[95].
- בהמשך החקירה נשאל העד על כך שבשיחת הטלפון אמר שניהל צוות מלצרים באולם של הנאשם 1, המלצרים היו מהשטחים והעד נשלח על ידי הנאשם 1 לנכות את השיקים ולמסור למלצרים את הכסף, ומדוע הוא משנה את מה שאמר לחוקר, על כך השיב תשובה מתחמקת נוספת "לא זוכר שאמרתי לך את זה", למרות ששיחת הטלפון הייתה רק יומיים קודם לכן[96] ומבלי להכחיש את נכונות העובדות, מעבר לטענה המופרכת בדבר עצם אמירתם.
- עיון בסיכומי ההגנה מעלה כי למרות שהמאשימה ביקשה להעדיף את הדברים שאמר העד לחוקר ותועדו במזכרים האמורים[97], לא היתה בסיכומי ההגנה כל התייחסות למזכרים אלה מלבד הפניה לתשובתו של העד בעדותו במשפט כי "זה היה לפני שנים"[98]. ההימנעות מהתייחסות עניינית לטענות כבדות משקל של המאשימה בסיכומיה תיזקף אף היא לחובת ההגנה.
- עוד אציין כי אין בעובדה שמסמכי העוסק המורשה של העד הם משנת 2018 בעוד השיקים נשוא האישום היו משנת 2017 לסתור הטענה שהעד ניכה את השיקים בשנת 2017, בהינתן שהעד פדילה מסר לחוקרים מסמכים השייכים למעורבים שהיו ברשותו, ולא מן הנמנע שהעד ניכה אצלו שיקים נוספים מלבד אלו נשוא האישום ומסר מסמכים במועד מאוחר יותר לשיקים נשוא האישום.
- העד פאדילה לא נשאל בעניין זה ביחס לעד מסארווה - באופן שייזקף לחובת ההגנה.
- תשובתו בעניין דומה ביחס לנאשם 3 נותנת מענה גם לתהייה שעלתה ביחס לעד מסארווה, כאשר נשאל על ידי ההגנה מדוע מסר לחוקר טפסי הכר את הלקוח של הנאשם 3 משנים 2018, 2019 שכלל לא קשורות ל"סיפור שלנו", וענה: "עוד פעם, הכל רשום בכרטסת של נאדיר עבד אלחי, כל החומר מפתיחת כרטיס, מהיום שהוא פתח את כרטיס במערכת עד היום, הכל מופיע, הם שלפו את כל החומר ביחד"[99].
- כך גם העובדה שבין המסמכים שמסר העד פדילה לא היה טופס הכר את הלקוח ביחס לעד מסארווה שיכול לנבוע מסיבות שונות, ובהן העובדה שבאותה שנה עדיין לא הייתה חובה לעשות כן. אזכיר כי פדילה נשאל ביחס לטופס הכר את הלקוח לשיק שהנאשם 3 פרט בחודש 12/17 ועל כך השיב: " כל העניין של הכר את הלקוח וכל זה התחיל משנת 17', 18' אז יכול להיות אתה יודע, צריך לבדוק. אם יש לי במערכת כן, אם לא אז לא היה צריך למלא"[100]. למעלה מן הצורך, גם אם העד פדילה לקה בכך שלא מילא טופס הכר את הלקוח לעד מסארווה, ככל שהיה צורך לעשות כן, אין בכך ראיה שמסארווה לא ניכה אצלו שיקים.
- אזכיר כי העד פדילה לא נשאל דבר וחצי דבר בעניין זה בחקירתו הנגדית. עניין זה ייזקף לחובת ההגנה.
- אני קובע כי מסארווה עבד בזמן הרלוונטי באולם האירועים של הנאשם 1, קיבל מידי הנאשם 1 שיקים של הנאשמת 2 שהוצאו לפקודת פלג חי וחתומים בחותמת ערבות ובפרטיו של פלוצר, אותם ניכה בנש"פ פאד העיר ואת התמורה שקיבל במזומן חילק למלצרים והעובדים באולם לפי הוראות הנאשם 1.
- עד התביעה מרדכי פלוצר
- העד פלוצר הובא למתן עדות על ידי שב"ס.
- כבר בפתח עדותו של העד ניכר כי הוא אינו מעוניין לפגוע בנאשמים כאשר מיד לאחר שהוזהר לומר אמת אמר "יש לי משהו להגיד לפני, אני לא מעוניין להעיד". הובהר לעד כי מתן עדות אינה בחירה כי אם חובה[101], אך היה סימן מובהק לבאות, אשר לא איחרו לבוא.
- העד נשאל מה הקשר שלו לחברת פלג חי, סיפר כי הוא יושב במאסר על מעשיו בחברה זו, שהוא הוציא חשבוניות שלה מבלי שקיבל אישור לעשות בה שימוש וכי עשה זאת באמצעות תוכנת מחשב ממחשבו האישי[102]. העד זיהה את החשבוניות נשוא האישום הנושאות חתימתו ואמר ש"כנראה" הוא הוציא אותן[103].
- כאשר נשאל למי הוציא את החשבוניות אמר שהוא זוכר שהעביר אותן ל"משרד מסוים" בטירה[104], וכשנשאל למי רשם את החשבוניות השיב "כתוב חברת עבודות עפר"[105] באופן שניכר היה בבירור שהעד מנסה להימנע מלמסור פרטים מפלילים על הנאשמים. רק כאשר נשאל איך קוראים לחברה השיב בחוסר רצון בולט את שמה של הנאשמת 2, "אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח"[106].
- גם כאשר נשאל אם מסר את החשבוניות הללו לחברת אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח, השיב שוב בניסיון לצמצם ולהימנע מלסבך את הנאשמים "הוצאתי לזכותם, אני הבאתי את זה למשרד מסוים בטירה"[107], בניסיון להימנע מלומר שמסר את החשבוניות במשרדי החברה.
- העד נשאל אם ביצע את העבודות שפורטו בחשבוניות השיב "לא זוכר"[108] ובהמשך הבהיר במענה לשאלה אם הוא לא זוכר שביצע את העבודות או זוכר שלא ביצע את העבודות, שב ואמר שהוא לא זוכר שביצע את העבודות[109] באופן שלא עורר כל אמון, כאשר ניכר כי העד זוכר היטב את הפרטים ומנסה לתמרן דרכו בתשובותיו באופן שלא יפגע בנאשמים.
- הוצג לעד כתב אישום בו יוחסו לו עצמו עבירות ביחס לחברת פלג חי, ולפיו הוציא על שם החברה 19 מסמכים, מתוכם 8 מסמכים נחזים להיות חשבוניות מס לנאשמת 2 מבלי שעשה או התחייב לבצע את העסקאות שבחשבוניות והנאשם אישר כי הודה בעובדות כתב האישום[110]. הוברר כי הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון לאחר גישור בעובדות כתב האישום המקורי[111]. העד אישר כי החשבוניות בגינן הורשע ביחס לנאשמת 2 הן אלו בהן מואשמים הנאשמים[112].
- העד נשאל למה הוציא את החשבוניות והשיב "למה הוצאתי, התבקשתי להוציא ממישהו וזהו הוצאתי"[113] כאשר ניכר כי העד עושה מאמץ ניכר שלא לומר שמו של האדם שביקש ממנו, כדי לא לפגוע בנאשמים, ובמיוחד לא לנקוב בשמו של הנאשם 1, כפי שיתברר בהמשך כי בחקירתו ברשות המסים אמר את שמו במפורש.
- העד נשאל אם היה משהו מעבר להוצאת החשבוניות והופנה להודעתו בחקירה. העד קרא את תשובתו ואישר כי הוציא את החשבוניות תמורת תשלום בסך 3% מכל חשבונית[114].
- כאשר העד נשאל ממי קיבל את השיקים שפרט שוב השיב תשובה מתחמקת "במשרד קיבלתי את זה", וכששב ונשאל ממי במשרד השיב "לא זוכר, אני חושב"[115], כאשר שוב ניכר כי העד מחשב תשובותיו כדי להימנע מלהפליל את הנאשם 1.
- העד נשאל שוב מי מסר לו את השיקים וענה שוב "במשרד של דאוד"[116] תוך שהתחמק מלומר מי האדם שמסר לו את השיקים.
- התובע רענן את זכרונו של העד מתוך הודעתו ושאל אותו מה הייתה תשובתו בש' 112, ועל כך השיב "מי שמכין את הצ'קים זה מנהל חשבונות שם בחברה"[117] - למרות שבחקירתו אמר דבר אחר, כי הנאשם 1 הוא שהכין לו את השיקים[118]:
ניכר היה כי העד עושה מאמץ שלא לומר כל דבר שיפליל את הנאשם 1, כך שאפילו כאשר התבקש להקריא את הדברים שאמר בחקירה בתשובה לשאלה, שם נקב בשמו של הנאשם 1, ניסה להימנע מלחזור על כך באולם בית המשפט.
- בהמשך אמר "למרות מה שכתוב בסעיף 112, כתוב שדאוד עבד אלחי בעל החברה היה מכין צ'קים, מי שמכין צ'קים בחברה אז אצלו זה היה מנהל חשבונות, לא ממנו הייתי מקבל את הצ'קים. ובפעם הקודמת גם היה כתוב מי מטעמו או משהו כזה"[119]. העד לא נתן כל הסבר, ודאי לא מניח את הדעת מדוע אם מנהל החשבונות הוא האדם שהכין את השיקים, בחקירתו אמר שהנאשם 1 הוא שהכין את השיקים.
- בהמשך נשאל מה עשה עם הכסף שקיבל לאחר שפרט את השיקים תוך הפנייתו לדברים שאמר בחקירה, ועל כך השיב "את המזומן החזרתי, כתוב פה לבעל החברה אבל זה לא היה לבעל החברה. חלק, הייתי משאיר לי את החלק שלי, והייתי נותן, היה אנשים שהיו קשורים לעניין, שהם קיבלו את חלק מהכסף"[120]. שוב אישר העד שבחקירתו אמר שאת הכסף המזומן החזיר לנאשם 1, אך כעת שינה את גרסתו, ניקה את הנאשם 1, ללא כל הסבר, ודאי לא מניח את הדעת, מדוע נקב בשמו בחקירה וכעת הוא נמנע מכך, וכעת אמר שמסר את הכסף - בניכוי החלק שלו (אותם 3% עמלה) - ל"אנשים" עלומים שבשמם לא נקב, גם כן ללא כל הסבר.
- התרשמתי כי כל התנהלותו זו של העד זעקה חוסר רצון בולט שלא להפליל את הנאשם 1.
- העד אישר כי ניכה בעצמו שיקים בכפר סבא[121], אך הכחיש כי ניכה בעצמו שיקים אצל אימן סולטאן, ואמר שהוא לא היה אצל החלפן הזה והוא לא מכיר אותו. העד לא ידע לומר כיצד הגיעו צילום תעודת זהות ורב-קו שלו לידי סולטאן[122], אמר שמעולם לא היה אצל חלפן בטירה וציין כי מסר את צילום תעודת הזהות שלו למנהל החשבונות כשמסר את החשבוניות[123] כאשר לאחר מכן התברר מדברי נאשם 3 בחקירתו כי הוא עצמו החזיק בתעודת הזהות של פלוצר[124].
- העד אמר שכל ההתנהלות שלו הייתה מול מנהל החשבונות[125] וכי לא ישב על ההתחשבנות מול הנאשם 1 אף פעם, תוך שכינה אותו בשמו הפרטי "דאוד" בפמיליאריות שאינה עולה בקנה אחד עם הניסיון להרחיק את הנאשם 1 מהיכרות ועיסוק ישיר בין הנאשם 1 לבין העד:
"כאילו לא ישבתי על ההתחשבנות מול דאוד אף פעם, רק מול המנהל חשבונות כאילו הסכומים שהיה רשומים והתחשבנות, הכנת צ'קים היה מכין המנהל חשבונות"[126].
- כאשר העד הופנה לכך שהדברים שהוא אומר הם לא מה שהקריא מתוך חקירתו, ניסה לייחס זאת לכך שלא היה מרוכז:
"אני לא, לא יודע מבחינת ריכוז איך הייתי, כי יש שם גם שטענתי גם מההתחלה שהייתי בקשר עם מי מטעמו של אדון דאוד, אז גם פה ההתחשבנות שלי, צילום תעודת זהות נתתי למנהל חשבונות, לא נתתי את זה לדאוד, הייתי מול מנהל חשבונות בהתחשבנות הזאת. מי אמר לי סכומים, זה מנהל חשבונות, לא אדון דאוד"[127].
- גם דברים אלה של העד לא עוררו אמון וניכר כי הוא עושה כמיטב יכולתו לנקות את הנאשם 1 מדברים שאמר עליו בחקירתו.
- הטענה ל"חוסר ריכוז" בחקירה אינה משתקפת מתוכן הדברים כפי שנרשמו מפיו ולא הוכחשו על ידו בחקירתו. להלן הציטוטים:
- עינינו הרואות, הנאשם 1 הוזכר בחקירתו של העד לא באמרת אגב ברגע של חוסר ריכוז. הנאשם 1 הוזכר שוב ושוב כרוח החיה, שכל מטרת היכרותו עם העד היא עיסוק בחשבוניות פיקטיביות. הנאשם 1 פגש בעד במשרדו, הנאשם 1 קיבל מהעד את החשבוניות הפיקטיביות, הנאשם 1 החתים את העד בחותמת ערבות, הנאשם 1 קיבל מהעד צילום תעודת זהות של העד ביחד עם החשבוניות הפיקטיביות, הנאשם 1 הכין את השיקים, הנאשם 1 הוא שאמר לעד מה בדיוק לכתוב בחשבוניות, לרבות עבודות וסכומים. הניסיון לנקות את הנאשם 1 ממעורבות במעשים הוא ניסיון עקר שהיה ברור מתחילת העדות שהעד שם לו למטרה, ולא עורר כל אמון.
- בהמשך אישר שאמר את הדברים וניסה להסביר אותם כך:
"...זה גם מה שאמרתי בשאלות לפני זה. מה שכן, תראה אני הייתי פה בחקירה של כמה שעות, אז יש לא תמיד אתה מקשיב להכל ועונה על הכל נכון. אני התחשבנות בחיים לא ישבתי מול דאוד בשביל להתחשבן איתו. התחשבנות שלי הייתה תמיד מול מנהל חשבונות, הוא אמר לי סכומים והוצאתי לפי סכומים, ואת החשבוניות הייתי מביא אליו, צ'קים המנהל חשבונות היה מכין. זה הכל"[128].
- מדובר בהסבר שהותיר רושם שאין בו אמת וניכר כי גם הוא נמסר במטרה להגן על הנאשם 1. כאשר מדובר היה בחקירה שנמשכה פחות משעתיים[129], במהלכה נקב שוב ושוב בשמו של הנאשם 1 כמפורט לעיל.
- העד עומת עם העובדה שחקירתו החלה בעדות פתוחה והפכה לחקירה באזהרה רק לאחר שהעד נשאל מה הקשר שלו לחברת פלג חי וסיפר מיוזמתו שאין לו קשר אליה מעבר לכך שתקופה מסוימת השתמש בה כדי להוציא חשבוניות על שמה ואז העד "החל לספר את הסיפור" בלי שמישהו שם מילים בפיו. העד אישר וסיפר שבאותו זמן היה בהליך טיפולי שיקומי והייתה לו התחייבות לעצמו (התובע הזכיר לו שההתחייבות הייתה גם לרשות לשיקום האסיר), והוא היה בהליך שנמשך 4 שנים[130].
- עלה מדברי הסנגור כי גם הוא התרשם שהעד אמר את הדברים מיוזמתו בחקירה ברשות המסים כאשר החוקר הזכיר את חברת פלג חי והסנגור אף שאל את העד האם היה מדובר באמירה ספונטנית או שהחוקר ידע עוד קודם לחקירה שהעד עומד לספר על כך, ונענה על ידי העד שזה היה ספונטני, הוא זומן לחקירה, נשאל על הקשר שלו לפלג חי וסיפר. לא הייתה שום שיחת רקע[131]. עוד הוסיף במענה לשאלה שהדברים לא עלו בשיחת הטלפון בה זומן ושאם החוקר לא היה מזמין אותו הוא לא היה מוסר את הדברים[132]. בהמשך הוסיף ואמר בחקירה הנגדית שכשהזמינו אותו החקירה ב 2023, לא אמרו לו על מה, זה לא משהו שהיה לו בזיכרון באותו רגע. אבל כשהתחילו לדבר איתו ושאלו אותו, אז הוא ענה[133].
- עיון בהודעה ת/42 אכן מלמד, כפי שאמר העד, כי הוא סיפר על העבירות שביצע בקשר לחברת פלג חי מיוזמתו, באופן העולה בקנה אחד עם דבריו על ההליך שיקומי שהוא עובר, תוך שניכר כי השתדל לדייק בפרטים וסיפר במהלכה על נסיבותיו האישיות באותה עת (כשסיפר תחילה על אדם אחר בשם בן לולו שהעד הוציא עבורו חשבוניות של פלג חי):
- מדובר בהודעה שאותות האמת עולים וצפים ממנה, לרבות ובמיוחד לאור הסבריו של העד בעת שמסר אותה בעת שהיה בטיפול וניכר כי ביקש להתנקות ולהזדכך לאחר שהסביר כי נכנס למאסר בשנת 2018, השתחרר בשנת 2020 שלאחריו השתלב בהליך טיפולי בו היה מצוי בעת מסירת ההודעה בשנת 2023 והמשיך אותו עד 2024[134]
- לאחר דברים אלה העלה התובע בפני העד את העובדה שבחר לספר מיוזמתו ובחר את התשובות שנתן. תשובת העד בעניין זה לא עוררה אמון כאשר אמר "לא תמיד אתה יודע, אתה לא שם לב תמיד לכל מילה ולפעמים אתה גם לא מדייק בתשובות. עכשיו כשאתה קורא את זה, אז אתה רואה איפה כן דייקת, איפה לא דייקת"[135], כאשר כמפורט לעיל דבריו של העד בחקירתו היו ברורים ומדויקים, תוך חזרה שוב ושוב על חלקו של הנאשם 1 ומעורבותו העמוקה בביצוע העבירות, כשהעד פרס באופן נהיר וברור את התכנית העבריינית כולה בפני החוקר, מבלי למעט מחלקו בעשייה העבריינית כבר באותה עת.
- העד הכחיש היכרות אם מוהנד נאסר, לאחר שהוצגו לו שיקים שנוכו אצלו[136] (זאת לאחר שכאמור לעיל חזר ואמר שמעולם לא ניכה שיקים בטירה), ובהמשך הכחיש כי הוא חתום על יפוי הכוח שמסר מוהנד נאסר, אמר שזו אינה חתימתו תוך שהראה את חתימתו במקום אחר, אמר שמספר תעודת הזהות ביפוי הכוח שייך לאשתו, אמר שהוא אינו יודע מי זה "פבל זבאילוב" שחתימתו אושרה[137], כשם שהכחיש קשר ליפוי הכוח גם בחקירתו שם הפנה בעצמו לטעויות ביפוי הכוח:
- העד אישר גם שלא ניכה שיקים אצל איהאב פדילה בנש"פ פאד העיר וכאשר נשאל מה מטרת חתימת הערבות בגב השיקים השיב שזה נותן אישור שהוא קיבל אותו[138]. דברים אלה של העד, כמו גם עצם העובדה שקיימת חתימה שלו על השיקים, בצירוף העובדה שהשיקים נוכו בנשפ"ים שונים שבחלקם הנאשם לא נכח, היא חיזוק משמעותי לדברי העד בהודעתו בחקירה בה אמר שקיבל את השיקים מאת הנאשם 1 במשרדו בטירה וחתם עליהם חתימת ערבות במשרדו.
- העד נשאל איך ידע מה לכתוב בתיאור העבודות בחשבוניות והשיב שמנהל החשבונות נתן לו פרטים[139]. וכשעומת עם העובדה שבחקירתו אמר שהנאשם 1 הוא שנתן לו את ההוראות, השיב תשובה שלא עוררה אמון: "אמרתי גם בשאלה הקודמת, שנשאלתי שהקשר שלי להתחשבנות ולרשום, היה מול מנהל החשבונות. עכשיו ממי הוא היה מקבל מה לכתוב, איך לכתוב, אני לא יודע. אני זה מה שקיבלתי, הייתי מקבל לפעמים גם פתקים, גם לפעמים ווטסאפים[140]", ושוב ניכר כי העד עושה כמיטב יכולתו לייצר חיץ בינו לבין הנאשם 1 ולחזור בו מדברים ברורים שייחס לו בחקירתו.
- העד נשאל בקשר לפעולות שהנאשם 3 טען שביצע, ועל כך השיב "לא יודע מי זה נאדר" ובאשר לטענת הנאשם 3 בחקירתו לפיה הבעלים של הספק פלג חי הוא דתי יהודי, יש לו מתחם בגלילות מאחורי בית הזיקוק, היה לו שם מחסן עם זקן שחור, דתי וציציות לבנות שיוצאות מהמכנסיים, רכב גדול חום קרייזלר, שהוא היה אצל העד בבית בבני ברק ברחוב הרב קוק, השיב העד: "לא קשור אליי"[141].
- בהמשך לאמור התקבלה הודעת העד בחקירתו לאחר שמצאתי כי יש תשובות שונות באופן מהותי מאלו שנמסרו במשפט[142].
- סיכום עדותו הראשית של העד היה כי הוא עמד מאחורי הדברים שאמר בחקירתו ברשות המסים ת/42 - כי הוציא חשבוניות פיקטיביות של חברת פלג חי לנאשמת 2 תמורת עמלה בסך 3%, מבלי שהיה לו קשר כלשהו לחברת פלג חי ומבלי שביצע עבורה כל עבודה, למעט שינוי אחד והוא הניסיון העקר לייצר חיץ בינו לבין הנאשם 1, במסגרתו הכחיש כל דבר שאמר בחקירתו ביחס לנאשם 1 בתירוצים שונים - היעדר ריכוז, חוסר דיוק וכיו"ב טענות שהותירו רושם בלתי מהימן בעליל וניכר שכל מטרתן היא לגונן על נאשם 1 - על דרך החלפתו ב"מנהל החשבונות" שבשמו לא נקב מעולם.
- אינני נותן אמון שינוי זה בגרסתו של העד ואני מעדיף את הדברים הברורים, הקוהרנטיים, שאמר העד מיוזמתו בחקירה ברשות המסים, תוך כדי ההליך הטיפולי שעבר.
- אציין כי דברי העד עלו אף בקנה אחד עם הודייתו והרשעתו בעבירות ביחס להפצת החשבוניות הפיקטיביות, בגינן נדון ל- 18 חודשי מאסר וקנס בסך 100,000 ש"ח[143].
- בחקירה הנגדית ניכר כי העד מנסה לרצות את הסנגור ולתת תשובות שיעלו בקנה אחד עם המצופה ממנו, תוך ניסיון ליישב את הדברים עם עדותו הראשית.
- האמור החל בשאלת הסנגור: "עמדו מאחוריך אנשים? תשתף אותנו, זה חשוב היום לתיק, האם יש אנשים, כי אנחנו טוענים שחלק מהעניין שבוצעה העבודה ואתה אולי שימשת מנגנון בתוך הדבר הזה, אבל אני רוצה באמת לדעת, יש אנשים שעמדו מאחוריך, ואולי אתה לא יודע מה עשו או כן יודע מה עשו?[144]"
- העד השיב: "תראה, אף אחד לא ידע מה אני עשיתי. זאת אומרת, כאילו גם דאוד וגם בעבירות הקודמות שהיה, הם לא ידעו שזו חברה לא שלי או משהו כזה, אף אחד לא ידע על זה"[145].
העד שהיה מרוכז בשאלה האם מי שקיבל ממנו חשבוניות ידע על הקשר שלו לחברה, הסגיר מבלי משים את מעורבותו של הנאשם 1 כשאמר שהנאשם 1 לא ידע שהחברה (פלג חי) לא של העד.
- הסנגור חזר על השאלה אם היה מישהו שעמד עם העד בעניין של הוצאת החשבונות, התחלק איתו ברווחים, הציע שיקחו עמלה והוסיף "אני אומר לך שהיו כאלו שהפעילו אותך". ושוב השיב העד מבלי משים שהוא מפליל את הנאשם 1 בניגוד לנסיונותיו קודם להרחיק את הנאשם 1 מביצוע העבירות, כאשר ענה שהיו אנשים שהכירו לו את הנאשם שהעד לא הכיר אותו לפני כן[146].
- הסנגור שאל "מי אלה האנשים? למה שהם יכירו אותך? למה שהם יבואו ויפנו אליך ויגידו, נעים מאוד בוא תכיר את בן-לולו, בוא תכיר את דאוד,
העד, מר פלוצר: בן-לולו לא קשור אליהם.