מצוידים בהבהרה זו נוכל לפנות לבחינת שלושת הסוגיות בהן נטען כי האלוף גופמן כשל ערכית בפרשת אלמקייס: סוגיית הקטינוּת; סוגיית השקר; וסוגיית ההפקרה. נעשה כן במה שנראה בעיני כ"מהקל אל הכבד" מבחינת חומרת הפגם הערכי שהעתירות מייחסות לאלוף גופמן.
סוגיית הקטינוּת
- המחלוקת בוועדה באשר לסוגיית הקטינות הייתה המצומצמת מבין שלוש הסוגיות. יו"ר הוועדה הטיל ספק בכך שהאלוף גופמן לא היה מודע לכך שמר אלמקייס היה קטין בעת שהוא הופעל על ידי האוגדה, אך הוא היה מוכן להניח, לטובתו, שהוא לא ידע זאת. יו"ר הוועדה הסביר כי הספקות בעניין זה נובעים משלושה נתונים העשויים לפעול לחובת האלוף גופמן: קשה להניח שהלה לא התעניין בפרטים אודות המופעל, נוכח הנסיבות החריגות של ההיתר שנתן - היתר להפעלת אזרח ישראלי על ידי גורם בפיקודו, ללא קבלת אישור לכך מהגורמים המוסמכים בצה"ל; קשה להניח שרס"ן צור לא מסר פרטים כלשהם לאלוף גופמן אודות מר אלמקייס; והעובדה שהאלוף גופמן השיב תשובה לא-עניינית כאשר נשאל בוועדה מדוע לא בירר עם רס"ן צור מה עשה האזרח המופעל על ידו בשירותו הצבאי (שאלה שהייתה מעלה כי מר אלמקייס טרם התגייס לצה"ל, בשל היותו קטין. ראו: סעיף 9 לחוות דעת יו"ר הוועדה). דעת הרוב סברה שהאלוף גופמן לא היה מודע להיותו של מר אלמקייס קטין, וזאת מאחר שלא ידע כלל את זהותו או פרטים אודות מפעיל הערוץ (סעיף 7.3 לחוות דעת הרוב. כן ראו סעיף ד' להתייחסות חברי דעת רוב הוועדה לחומרים המסווגים). אף אני לא רואה אפשרות לקבוע בעניין זה, על יסוד מכלול החומר שנפרס בפני הוועדה, ממצא לפיו האלוף גופמן היה מודע לעניין הקטינות בזמן ההפעלה. ויוזכר - אין מחלוקת כי האלוף גופמן לא היה מעולם בקשר ישיר עם מר אלמקייס, ואף אין מחלוקת כי האלוף גופמן לא היה מודע למלוא המידע שהעביר רס"ן צור למר אלמקייס (ראו: סעיף 20 לחוות דעת יו"ר הוועדה. כן ראו: פרוטוקול הודעת מר אלמקייס בוועדה מיום 21.5.2026, בעמ' 7 (להלן: הודעת אלמקייס בוועדה)).
האלוף גופמן טען בתוקף ובאופן עקבי שלא ידע כי מדובר בקטין בזמן אמת, וגילה זאת רק בשלב מאוחר של הפרשה. הרקע לכך, לפי דבריו בוועדה, הוא שהאישור ליצירת קשר עם מפעילי ערוץ הטלגרם ניתן "על הדרך", ובנסיבות שבהן טבעי שלא יברר בירור מקיף על אודות מאפייניו של מר אלמקייס. זאת לאחר שרס"ן צור תיאר בפניו, במהלך "שיחה בחמ"ל או משהו כזה", בעיה קונקרטית בתחום המודיעין, והאלוף גופמן אישר לו להסתייע במר אלמקייס לצורך התמודדות עימה, לאחר שווידא כי רס"ן צור לא יעביר חומר מודיעיני מסווג (הודעתו השנייה של האלוף גופמן בוועדה, בעמ' 5. כן ראו: שם, בעמ' 4).
- לא למותר לציין כי עובר לפרסומה של הפרשה קיים מפקד פיקוד צפון דאז, האלוף אמיר ברעם, בחינה של דליפת המידע מפיקוד הצפון (וזאת לאחר שהועברה מהפצ"רית הנחייה לקיים הליך משמעתי לאלוף גופמן, עקב חקירת מחב"ם). מפקד פיקוד צפון זימן את האלוף גופמן לשיחה עמו, ונתן לו הערה פיקודית (לפירוט בעניין, ראו עדכון המפקדים, בסעיף 7). במסגרת הבירור האמור הוא ציין כי האלוף גופמן הודה בעובדות, אך טען שלא ידע שמר אלמקייס היה באותה עת בן 17. מפקד פיקוד הצפון דאז הבהיר כי הוא מאמין לאלוף גופמן "באמונה שלמה" שהוא לא ידע על היותו של מר אלמקייס קטין (הודעת מפקד פצ"ן בוועדה, בעמ' 2 וחוות דעת הרוב, בסעיף 6.6).
מהאמור לעיל עולה כי, לפי החומר שלפנינו, לא ניתן לקבוע כי בעת הפעלתו של מר אלמקייס האלוף גופמן היה מודע להיותו קטין. זאת, כפי שקבעה חוות דעת הרוב בוועדה, וכפי שהיה נכון להניח (על אף ספקות בעניין) גם יו"ר הוועדה.