(הודעת ראש מחב"ם בוועדה, בעמ' 4 ו-6-5. עוד ראו: שם, בעמ' 12 ו-15-14 ובסעיף ז' להתייחסות חברי דעת הרוב לחומרים המסווגים).
- כנגזר מכך, למרות שכבר בשלבים הראשונים בחקירה התייחסו החוקרים לעניינו של רס"ן צור, וניכר כי היו מודעים לקשר בינו ובין מר אלמקייס, הם החליטו שלא לעצור את רס"ן צור (הגם שעצרו חייל אחר), וחשוב מכך - הם החליטו שלא לזמנו כלל לחקירה, וזאת גם לאחר שבחקירותיו של מר אלמקייס עלה שמו של רס"ן צור (ראו: תרשומות חקירות שב"כ, בעמ' 18 ו-24). ודוק, הטעם לכך לא היה, כפי שמניח מר אלמקייס, שחוקרי השב"כ לא האמינו לגרסתו בעניין הקשר עם אוגדה 210 (עניין שאין לו כל תמיכה בתרשומות החקירה); ההסבר המתבקש לאי זימונו של רס"ן צור במסגרת החקירה הביטחונית והפלילית הוא שהחוקרים סברו כי הקשר בינו לבין מר אלמקייס אינו משמעותי בקשר לדלף המידע שעניין אותם (שעסק, כמובהר, בידיעות שלא התייחסו כלל לזירה בה פעלה אוגדה 210), אפילו לא ברמה הנמוכה יחסית הדרושה לזימון לחקירה או מתן עדות. חזקה על חוקרי השב"כ והמשטרה, ועל הפרקליטים שהגישו את כתב האישום, כי אם היו סבורים, עובר להגשת כתב האישום, כי רס"ן צור הוא בעל תפקיד של ממש בדלף המידע בעטיו מתנהלת החקירה הביטחונית והפלילית - היו לפחות מזמנים אותו לחקירה או למסירת גרסה (וזאת ללא קשר לתוצאות הבדיקה המקדמית שנעשתה מול צה"ל). ויודגש, תרשומות חקירות שב"כ מלמדות כי כבר בשלב מוקדם התעוררו ספקות באשר לשאלה אם רס"ן צור פועל באישורו של האלוף גופמן, אך מידע זה לא נתפס כסיבה לחקור את רס"ן צור, אלא לכל היותר כמידע שיש להעבירו לרשויות הצבא (ראו: שם, בעמ' 19-18).
- התמונה מובהקת עוד יותר מעיון בכתב האישום המלא נגד מר אלמקייס. הן בכתב האישום עצמו, והן בנספח א', שבו "פירוט בנוגע לידיעות הסודיות שאסף, הכין, רשם והחזיק [מר אלמקייס]" אין זכר לרס"ן צור, או לפרטי מידע שמסר למר אלמקייס בהתכתבויות שהוגשו. תחת זאת, התמקד כתב האישום במעשיהם של מר אלמקייס, לצד גורמי אגף המודיעין, שאספו ידיעות סודיות רבות וחלקו אותן עם מר אלמקייס.
- בסמוך להגשת כתב האישום, התפצלה, איפוא, החקירה למסלולים נפרדים: נגד חלק מהמעורבים נפתחו הליכים פליליים, ואילו מעורבים אחרים הועברו לחקירת מחב"ם או להליכים משמעתיים אחרים. ראש מחב"ם תיאר, בעדכון המפקדים שהפיץ, כיצד "הועבר המקל". לדבריו, עובר להגשת כתב האישום התקיימו התייעצויות עם הגורמים המשפטיים הרלוונטיים, והוחלט כי לא יוגש כתב אישום ביחס לחלק מהגורמים בפרשה, בהתחשב בממצאי החקירה וב-"מידת המעורבות הפחותה" של גורמים אלה. בתחילת אוגוסט 2022 התקבל אישור לפתוח בחקירה במחב"ם נגד שלושה גורמים כאלה, ובהם רס"ן צור (סעיף 6 למסמך "תמצית אירוע לעדכון מפקדים" מיום 8.1.2024 שהוגש לוועדה (לעיל ולהלן: עדכון המפקדים) וסעיפים 64-62 להתייחסות המשלימה מטעם היועצת). רס"ן צור נחקר במחב"ם ביחס לתכתובות שניהל עם מר אלמקייס, ובסופו של דבר נקבע בסיכום החקירה כי "הקצין עשה מאמץ שלא למסור מידע מסווג במהלך הקשר שנוצר בין הקצין לאורי אלמקייס, אבל במסגרת הקשר בניהם [...] נוצר מצב שבו נאלץ הקצין למסור לאורי מידע מסווג" (סעיף 8(ב) לסיכום חקירת רס"ן צור במחב"ם. יוער כי רס"ן צור חלק בפני הוועדה על קביעה זו. ראו פרוטוקול הודעת רס"ן צור בפני הוועדה מיום 21.5.2026, עמ' 3 (להלן: הודעתו השנייה של רס"ן צור בוועדה)). בעת החקירה במחב"ם מסר רס"ן צור כי קיבל מהאלוף גופמן את "ברכת הדרך" לקשר עם מר אלמקייס, אשר הדגיש בפני רס"ן צור שלא לעשות עבירות ביטחון מידע (סעיף 5(ד) לסיכום חקירת רס"ן צור במחב"ם. עוד ראו הודעתו הראשונה של רס"ן צור בוועדה, בעמ' 5). מאחר שרס"ן צור "העביר מידע מסווג [אמנם לא בסיווג גבוה, אבל המידע היה מסווג]" הוצע לנקוט נגדו בצעדים פיקודיים, ובמישור המערכתי, הומלץ להנחות את האלוף גופמן לבצע את הפעולות הנוגעות להשפעה באמצעות היחידות המוסמכות לכך (סעיפים 9(א) ו-10(א) לסיכום חקירת רס"ן צור במחב"ם).
- עינינו הרואות, אם כן, כי הפעלתו של מר אלמקייס על ידי רס"ן צור עמדה בפני חוקרי שב"כ, אך הרלוונטיות שלה עבורם הייתה מועטה, שהרי מוקד החקירה היה, מתחילתה ועד הגשת כתב האישום, דליפת מידע שונה וחמורה בהרבה - דלף המידע מגורמי אגף המודיעין. מהחומר שהונח לפנינו נראה כי זו הסיבה שרס"ן צור לא נחקר או התבקש למסור גרסה הביטחונית והפלילית, ואף לא הוזכר בכתב האישום שהוגש נגד מר אלמקייס. אומנם, חקירתו של רס"ן צור במחב"ם עסקה בקשר שלו עם מר אלמקייס, והמסקנה שנקבעה בסיומה הייתה כי נמסר מידע מסווג מסוים, אך הדבר הצדיק צעדים פיקודיים-משמעתיים מתאימים בלבד, וּודאי שלא ניהול הליך פלילי.
את שלוש הסוגיות בהן נחלקו דעות הרוב והמיעוט בוועדה יש לקרוא, אם כן, על רקע הבחנה זו בין החקירה הביטחונית והפלילית, שהתמקדה בדלף המידע למר אלמקייס מגורמי אגף המודיעין; ובין חקירת מחב"ם, שעסקה בהרחבה בהפעלת מר אלמקייס על ידי אוגדה 210 ופיקוד מרכז.