המסמך האמור מופיע במספר גרסאות בחומר שבפנינו, בשינויים קלים שבחלקם אוגדה 210 מוזכרת במפורש. מכל מקום, המסר העולה מהן זהה: לאחר בדיקה יסודית, לא נמצאה עדות להפעלה מאושרת של אלמקייס.
- ביום 24.5.2022 נעצר אלמקייס ונחקר על-ידי השב"כ והמשטרה, ובהמשך הוגש נגדו כתב אישום בעבירות ביטחוניות שעניינן מסירת ידיעות סודיות. לאחר מספר שבועות שבהם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח הועבר אלמקייס למעצר בפיקוח אלקטרוני, ובהמשך למעצר בית בתנאים מגבילים. להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת פרשת אלמקייס ננקטו הליכים פליליים גם נגד גורמים צבאיים, שאינם מאוגדה 210.
- במהלך חודש אוגוסט 2022, נערך במחב"ם הליך שהוגדר "חקירה ביטחונית" של פרשת אלמקייס, במעורבותו של העומד בראשה. חקירה נוספת זו לא נעשתה במישור הפלילי, כי אם במישור הצבאי, והתמקדה בבעלי תפקידים בצבא שלא הוגש נגדם כתב אישום. במסגרת זאת, ביום 10.8.2022 רס"ן צור נחקר בנוגע לקשר שלו עם אלמקייס, כמו גם לחומרים שהועברו על-ידו. בהמשכו של אותו יום יצר האלוף גופמן קשר עם ראש תחום החקירות במחב"ם, ובו ציין כי הוא אישר את ההפעלה האמורה - אך סייג זאת וציין שאישורו ניתן ביחס להעברת חומרים גלויים בלבד. זוהי לכאורה הפעם הראשונה שבה ציין האלוף גופמן כי אלמקייס הופעל בידיעתו ובאישורו. בסופו של הליך זה, האלוף גופמן ננזף על-ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, שהיה מפקדו הישיר, וקיבל הערה פיקודית. זאת, מאחר שהפעלת אלמקייס נעשתה תוך חריגה מנהלי הצבא (ללא קשר לסוג החומרים שהועברו). להשלמת התמונה, ומבלי שהדבר נדרש לפירוט כאן, יצוין כי בצבא התקבלו החלטות גם בעניינו של רס"ן צור.
- כעבור למעלה משנה, במישור הטיפול הפלילי - ביום 14.12.2023 הודיעה המדינה על חזרה מכתב האישום נגד אלמקייס, וביום 17.12.2023 בית המשפט המחוזי הורה על ביטולו של כתב האישום, כמו גם על ביטול כל התנאים המגבילים שהוטלו על אלמקייס. מכלול הטעמים שעמדו ביסודה של הודעת המדינה לא נמסר, אך צוין בה כי "במהלך השיח הממושך שהתקיים בין הצדדים הציגו באי כוחו של [אלמקייס] נתונים רבים והציגו מידע שלא היה בתיק החקירה".
- התוצאה המצטיירת מהפרשה היא קשה במיוחד, אף במנותק מהעניין הקונקרטי שבפנינו. בפועל, ננקט הליך פלילי נגד קטין, במסגרתו הוא אף נעצר לתקופה ממושכת, בנסיבות שבהן היה לו קשר עם גורמים בצבא שמנקודת מבטו פנו אליו במסגרת תפקידם. ביסוד הבחירה של גורמי אכיפת החוק לנהל את החקירה נגד אלמקייס ולהגיש נגדו כתב אישום עמדה ההנחה שאלמקייס לא הופעל על-ידי גורמי צבא מוסמכים. בהמשך, משהתברר כי אלמקייס הופעל באישורו של האלוף גופמן - הנחה זו התבררה כשגויה. אלמקייס טען כבר בראשית חקירותיו (ביום 25.5.2022) שהופעל על-ידי רס"ן צור מאוגדה 210 שעל-פי הבנתו פנה אליו במסגרת תפקידו וכחלק מפעילותה של האוגדה. הדבר לא התיישב עם המידע שהיה בידי החוקרים בתחילת הדרך. מהחומר שבפנינו עולה כי האפשרות לפיה, בניגוד למידע שנמסר, אלמקייס הופעל על-ידי רס"ן צור בהנחיית האלוף גופמן נזכרה על-ידי גורמי החקירה לראשונה רק לאחר כמעט שבועיים שבהם אלמקייס היה עצור. אם כן, ההשלכות הנובעות מכך עליו היו לא מבוטלות.
- כאן המקום לחזור ולהדגיש כי המעשים שעמדו במרכז החקירה וכתב האישום נגד אלמקייס לא היו חלק מהפעלתו בידי אוגדה 210, אלא נעשו במסגרת קשריו עם גורמים נוספים.
הליך בחינת מינויו של האלוף גופמן בוועדה המייעצת למינוים לתפקידים בכירים
- נקודת המוצא לדיון היא כמובן שהוועדה היא "ועדה מקצועית, רמת דרג ובלתי-תלויה, שמכהנים בה חברים בכירים; ועדה זו היא שמוסמכת לבחון את המינויים לתפקידים החשובים ביותר בשירות הציבורי, ובכלל זאת הובלתם של ארגוני הביטחון השונים. לא בנקל יתערב בית המשפט במינוי שצלח את בחינתה" (בית דין גבוה לצדק 427-10-25 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל, פסקה 38 לחוות דעתו של המשנה לנשיא נ' סולברג (28.12.2025)). יחד עם זאת, גם הוועדה היא גוף מינהלי שיש לבחון את אופן עבודתו, ולא כל שכן כאשר הנושא שאותו היא בוחנת נמצא גם בתחום מומחיותו של בית המשפט - קביעתם של ממצאי עובדה.
- עבודת הוועדה פורטה על-ידי חברי השופט גרוסקופף בהרחבה, לרבות הפעולות שעשתה לצורך גיבוש חוות דעתה. חברי מצא לנכון להדגיש כי גם לאחר קיומה של עבודה משלימה בעקבות התפתחות ההליך דנן - "בתשתית העובדתית נותרו חללים מסוימים" (בפסקה 65 לחוות דעתו). הוא הוסיף ופירט ליקויים שונים שנפלו בעבודת הוועדה, ואף אני מצטרפת לדבריו בעניין זה. אולם, אין בידי לקבל את מסקנתו באשר לתוצאותיהם של פגמים אלו.
- אין זה המקום להרחיב בדבר חשיבותה של קבלת החלטה מינהלית על יסוד תשתית עובדתית הולמת, אך יוזכר כי "פגם באיסוף נתונים עשוי להיות טעם עצמאי לביקורת שיפוטית על ההחלטה, אף בתחומים שבהם נזהר בית המשפט מלהתערב בשיקול דעתה של הרשות" (ראו: בית דין גבוה לצדק 5309/18 התאחדות המלונות בישראל נ' משרד הפנים, פסקה 73 לחוות דעתי (6.1.2021)). זאת, מאחר שהמסקנות המתקבלות צריכות להיגזר בהכרח מן הנתונים שבידי הרשות.
- בנסיבות העניין, "ביקורת שיפוטית הדוקה יותר ביחס להחלטה גופה", כפי שמציע חברי השופט גרוסקופף (בפסקה 60 לחוות דעתו), אין בה כדי לספק את המענה הדרוש.
- הפגם העיקרי בהליך דנן, כפי שיפורט בהמשך, הוא בשלב גיבושה של התשתית העובדתית. בפרט, הבירור שנעשה היה חלקי כך שתוצאתו היא הותרת שאלות שבליבת המחלוקת על כנן. בחינה משפטית מדוקדקת, אשר מטבעה לא כוללת גיבוש של תשתית עובדתית חדשה, לא תסייע בהכרח להגעה לתוצאה הנכונה שעה שהפגם נובע מגיבוש תשתית עובדתית חלקית. בשלב זה אין בפנינו מידע נוסף מעבר לחומרים שהונחו בפני הוועדה עצמה. כך, ומשהתשתית שבפניה נמצאה חסרה - פשיטא שגם התשתית המונחת בפני בית המשפט לוקה בחסר. לא זו אף זו: לגישתי, יש קושי של ממש במצב בו מיוחסים לגוף מינהלי פגמים בגיבוש התשתית העובדתית מחד גיסא, ובה באותה עת ניתן לו "ליהנות" מפירותיהם של אותם הפגמים (קרי, הסתפקות באותה תשתית חסרה) מאידך גיסא.
- על כן, אדרש כעת להיבטים בעבודת הוועדה ובמסקנותיה שהוליכו אותי בדרך שונה מזו של חבריי. אין צריך לומר כי אף אני עיינתי, בהסכמת הצדדים, בכלל החומרים שהונחו בפני הוועדה והתמלילים של דיוניה - הן בשלב שקדם להליך המשפטי והן בשלב של הבחינה המשלימה.
פרשת אלמקייס - מה עומד על הפרק?
- כאמור, תפקידה של הוועדה היה לבחון את טוהר המידות של האלוף גופמן, כאשר הסוגיה המרכזית שהונחה לפתחה היא התנהלותו ומעורבותו בפרשת אלמקייס. בהקשר ספציפי זה, ניתן להצביע על שני סימני שאלה משמעותיים שהוועדה הייתה צריכה להידרש להם. סימן השאלה הראשון נעוץ בנקודת הזמן של חודש מאי 2022, וממוקד בתשובתו של האלוף גופמן לתא"ל ג' לפיה לא ידוע לו על קשר כלשהו, ישיר או עקיף, לערוץ טלגרם בתחום האקטואליה הביטחונית, ובפרט אמירתו שאינו מכיר את הערוץ הספציפי שהופעל על-ידי אלמקייס (חברי השופט גרוסקופף כינה זאת בחוות דעתו סוגיית השקר). סימן השאלה השני נעוץ בנקודת זמן מאוחרת יותר: האם כאשר נודע לאלוף גופמן על מעצרו של ה"בלוגר" שהאוגדה תחת פיקודו הפעילה, הוא פעל באופן המתחייב כדי לוודא שלא ננקטים נגדו צעדים בשל הפעולות שעשה על רקע קשריו עם האוגדה (מה שחברי השופט גרוסקופף הגדיר בחוות דעתו כסוגיית ההפקרה). למרבה הצער, כפי שיוסבר, עבודת הוועדה לא פיזרה באופן מספק את הערפל שהצטבר סביב שתי נקודות אלה.
- חשוב להוסיף ולומר, כפי שפירט חברי השופט גרוסקופף, כי פרשת אלמקייס מעוררת לכאורה קשיים נוספים הנוגעים להתנהלותו של האלוף גופמן - קשיים שעניינם הקפדה על זהירות ופעולה לפי נהלים. כך למשל, מהחומר עולה כי האלוף גופמן לא התעניין כלל במאפייניו האישיים של ה"בלוגר" (גילו, רקעו וכולי). בהתחשב בכך שמדובר היה בהפעלה החורגת מנהלי הצבא יש בכך כדי לעורר תמיהה ואי-נוחות. אולם, קושי זה אינו עומד במוקד הדיון בשלב הנוכחי. אני מסכימה אפוא עם חברי השופט גרוסקופף כי אין מקום לזקוף לחובתו של האלוף גופמן את סוגיית הקטינות. כמו כן, אני סבורה שהשאלה האם בפועל הועברו לאלמקייס חומרים מסווגים מטעם אוגדה 210 (ואינני קובעת שכך נעשה) אינה מענייננו. יש בסיס מספיק לקבוע כי האלוף גופמן הנחה בבירור להעביר חומרים בלתי מסווגים בלבד, ובכל מקרה ניתן להניח זאת לטובתו.
- במובן זה, שתי השאלות שלשיטתי בהן הוועדה הייתה צריכה להתמקד הן מצומצמות למדי. דווקא משום כך, ניתן להתפלא שלא נעשו מירב המאמצים כדי להשלים את תהליך הבדיקה בלי להשאיר "חורים שחורים".
שאלת אמירת האמת לתא"ל ג' - מאי 2022
- נקודה זו נוגעת לבירור שביצע תא"ל ג' עם האלוף גופמן ביחס להפעלה של אלמקייס. הבירור היה חלק מהבדיקה המקדמית שבוצעה במחב"ם. בסמוך לאחר מכן, אלמקייס נעצר והחקירה בעניינו נמשכה. כפי שמלמדת ההיסטוריה הדיונית בהליך שבפנינו, מלכתחילה השאלה בוררה על-ידי הוועדה באופן חלקי ביותר. דא עקא, לשיטתי אף כעת - לאחר עבודתה המשלימה של הוועדה - השאלה לא נבחנה באופן מלא.
- במסגרת דיוניה המקוריים של הוועדה נשאלו על כך רק האלוף גופמן עצמו, שלא זכר במדויק מה נשאל ומה השיב, וראש מחב"ם שאמנם תיאר את ממצאי הבירור אך לא נטל בו חלק בעצמו (ובמובן זה היה רק "כלי שני"). זאת, בנסיבות שבהן השיחה עם האלוף גופמן בוצעה על-ידי תא"ל ג' - שמלכתחילה כלל לא נקרא להעיד בפני הוועדה. כאן המקום להדגיש כי ההחלטה שלא לזמן את תא"ל ג' או לבקש ממנו התייחסות לבירור האמור - לקתה בחסר באופן משמעותי, בשים לב לכך שהוא האדם המרכזי, מלבד האלוף גופמן, שהחזיק בידע הישיר על תוכן שיחת הבירור (לצד עוזרו של תא"ל ג' שהאזין לשיחה).
- כזכור, בהסכמת הצדדים, ועל מנת לנסות לרפא את הפגם האמור, הוגש תצהירו של תא"ל ג' בליווי נספח שכלל את סיכום השיחה מזמן אמת ובו זיכרון דברים של מהלכה. מהמסמך עולה כי תשובותיו השליליות של האלוף גופמן, הן ביחס לאפשרות קיומו של קשר בין גורמי האוגדה לערוצים בתחום האקטואליה הביטחונית באופן כללי והן ביחס לערוץ שהופעל על-ידי אלמקייס באופן פרטני, היו חד-משמעיות. לצד זאת, אין להתעלם מכך שהתשאול של האלוף גופמן נסב בעיקרו של דבר על בדיקה שהתמקדה בהעברת מידע מסווג. כמו כן, בתשובותיו הבהיר האלוף גופמן שהעברתו של חומר מודיעיני (להבדיל מאשר חומרים גלויים) נעשית בידיעתו ובאישורו האישי, ולכן הוא מעריך שהדבר לא קרה באוגדה תחת פיקודו. עוד ראוי לציין כי האלוף גופמן ביקש לבדוק את הפרטים עם פקודיו אך נענה בסירוב נוכח רגישות החקירה הפלילית המתנהלת, ואף זאת יש לזקוף לזכותו.
- למקרא הדברים, כתבנו בהחלטתנו מיום 19.5.2026: "התברר כי עבודת [הוועדה] לקתה בחסר, ובכלל זה באי-חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות של גורמים שהיו מעורבים בדבר". בעקבות זאת, הצענו שהוועדה תזמן את אלמקייס ואת תא"ל ג' בהתייחס לתצהיר שהגיש, וכן כל גורם דרוש אחר לפי שיקול דעתה, כאשר לאחר מכן יוכל האלוף גופמן להשלים את התייחסותו.
- הדברים אכן נעשו כאמור בהחלטתנו על מנת לנסות ולרפא את הפגם האמור בדיעבד. בכלל זה, הוועדה זימנה את אלמקייס ואת תא"ל ג', וכן זימנה פעם נוספת את רס"ן צור ואת האלוף גופמן. אולם, אני סבורה שגם כעת הבירור בעניין נותר בעל אופי חלקי.
- יש לציין כי עדותו של תא"ל ג' בפני הוועדה לא כללה מידע משמעותי נוסף על האמור בתצהיר ובסיכום הדיון. לצד זאת, הוא הבהיר, במענה לשאלות מטעם חלק מחברי הוועדה - שהיו במידה מסוימת שאלות מנחות - כי מטרת הבדיקה שנערכה הייתה לבחון דלף מידע מודיעיני מסווג. גם האלוף גופמן בעדותו הנוספת בפני הוועדה הסביר כי "ההקשר הכללי" וה"קונטקסט" של השיח בינו לבין תא"ל ג' עסק בדלף מידע מודיעיני לצרכי השפעה. האלוף גופמן ציין כי הוא סבר שהמוקד של הפרשה היה בהעברת חומרים מסווגים, ועל רקע זה יש להבין את תשובתו. בסיכומו של דבר, רוב חברי הוועדה קיבלו הסבר זה. לא זו אף זו: דעת הרוב בוועדה הגדילה וקבעה כי תשובתו של האלוף גופמן "הייתה אמת" וכי גם בדיעבד היא "התבררה כאמת לאמיתה". מנגד, יו"ר הוועדה הנשיא (בדימ') גרוניס סבר כבר בחוות דעתו הראשונה כי תשובותיו של האלוף גופמן היו לא מדויקות "וזה תיאור עדין".
- חשוב לומר כך: התשובה השלילית שנתן האלוף גופמן לתא"ל ג' הייתה ודאי לא נכונה במישור העובדתי הפשוט. אף חברי השופט גרוסקופף מדגיש כי "היה על האלוף גופמן להשיב לשאלה האמורה בחיוב", גם אם בצירוף הבהרות והסתייגויות מסוימות (פסקה 87 לחוות דעתו). לנוכח האמור, אין יסוד למסקנתה של דעת הרוב בוועדה לפיה התשובה שניתנה היא בגדר אמת צרופה. כך מדגיש אף חברי בחוות דעתו (שם). לכל היותר, מדובר בתשובה בלתי מדויקת שניתן להסביר בדיעבד.
- רוב חברי הוועדה קיבלו את ההסבר המאוחר המדגיש את ההקשר שבו נאמרו הדברים, ולפיו ניתן להבין שהאלוף גופמן שלל קשר לערוץ בכל הנוגע להעברת חומרים מסווגים בלבד. גם חברי השופט גרוסקופף מקבל עמדה זו (פסקה 90 לחוות דעתו). זהו אכן הסבר אפשרי לתשובה השלילית שניתנה. אולם, אין בו כדי לסלק כליל את הספקות - בהתחשב בכך שהשאלה הייתה בעלת אופי כללי ביותר, שאינו מוגבל לדלף המידע. ככל הידוע לנו, תשובתו של האלוף גופמן הייתה חותכת וחד-משמעית מבלי לכלול את מלוא הפרטים שהיה מקום לציינם. יתר על כן, לתשובה השלילית שניתנה היו השלכות של ממש. כתוצאה מבירור זה המסקנה שעליה דווח לגורמי החקירה הייתה זו: לא היה כל קשר בין גורמי הצבא המוסמכים לאלמקייס. כידוע, לא זה היה מצב הדברים לאשורו. לא כל שכן, מהחומרים עולה כי רק זמן מה לאחר מכן גורמי החקירה החלו לחשוד כי פעילותו של רס"ן צור נעשתה בהנחייתו של מפקד האוגדה, וזאת בניגוד למידע שנמסר טרם החקירה על-ידי ראש מחב"ם.
- אבהיר, כי אין בדבריי אלה משום מסקנה לחובת האלוף גופמן. בהתאם למידע שלפנינו, אין לדעת אם תשובתו של האלוף גופמן הייתה נגועה בניסיון להרחיק עצמו מן הדברים או בשגגה הנובעת מהקשר השיחה או מהיסח הדעת. דומה כי ההסבר ההקשרי שניתן לתשובה עשוי לתת מענה מסוים לקושי, וכך גם העובדה שהאלוף גופמן ביקש להוסיף ולבחון את הסוגיה עם פקודיו "באופן ודאי" - ולא הותר לו לעשות כן. לצד זאת, אני סבורה שאין בהיבטים אלה כשלעצמם כדי לבסס מסקנה ברורה, לכאן או לכאן. המורכבות שהועלתה דווקא מחדדת את הצורך להעמיק עוד יותר את הבדיקה ביחס לסימני השאלה שנותרו בעניין. לא כל שכן, כאשר יש פער לכאורה בין תיעוד הדברים במסמך מזמן אמת לבין הסבר מאוחר שניתן על סמך הזיכרון בלבד.
- על כך יש להוסיף כי כלל הגורמים הנוגעים בדבר בוועדה - העדים וגם חברי הוועדה עצמה - התייחסו לקושי להעיד בדיעבד ולחשיבותו של המסמך שתועד בזמן אמת. מסמך מפורט זה, שהוא הראיה הטובה ביותר שיש בידינו בעת הזו, מציין שהאלוף גופמן נשאל בצורה ברורה על מעורבות כלשהי - ישירה או עקיפה - בנוגע לקיומו של קשר כלשהו עם ערוצי טלגרם בכלל ועם הערוץ של אלמקייס בפרט. המשוכה אינה כה פשוטה. גם אם אין לנו תמלול מלא וברור של השיחה, התיעוד הקיים מזמן אמת הוא לכאורה חד-משמעי, ולפיכך הדברים טעונים לגישתי עיון מדוקדק יותר. אין בידי לקבל את עמדתו של חברי השופט גרוסקופף בנקודה זו, לפיה "לאחר ההשלמות שנעשו בעקבות העתירות, עמד בפני הוועדה המייעצת מצע ראייתי רב" (פסקה 93 לחוות דעתו). אני סבורה כי המצע הראייתי נותר בלתי מספק.
- כך למשל, היה מקום להרחיב את הבדיקה עם רס"ן צור בכל הנוגע לטיב העדכונים השוטפים שהועברו לאלוף גופמן בתקופה שבה התקיים הקשר עם אלמקייס. בעדותו בפני הוועדה ציין רס"ן צור כי לא כל פרט קטן בשיח בינו לבין אלמקייס, שהיה בעל אופי אינטנסיבי ויומיומי, דווח לאלוף גופמן. לצד זאת, רס"ן צור הבהיר כי חומרים שהועברו ופורסמו בערוץ כן צוינו בפני האלוף גופמן. לכאורה, הוועדה הייתה צריכה לברר זאת גם עם האלוף גופמן עצמו - מה ידע על טיב ההפעלה של אלמקייס. ולא כל שכן - לנוכח החריגות של הפעלתו, בשונה ממבצעי ההשפעה הטיפוסיים שנעשים מול גורמים בצד הסורי. ככל שמודעותו של האלוף גופמן להפעלת אלמקייס ולפעילות מול הערוץ הייתה גבוהה יותר - ניתן היה להסיק, במישור העובדתי, שזכר את ההפעלה בעת שנתן את תשובתו לתא"ל ג'. וכך גם להפך. אולם, כאמור, היבטים אלה לא נבדקו לעומקם.
- נקודה נוספת נוגעת לכך שהוועדה לא זימנה - לא בשלב הראשון ולא בהליך המשלים - את קמ"ן האוגדה באותה העת, כמו גם את קב"ם האוגדה. מדובר במי שלכאורה היו מודעים להפעלתו של אלמקייס (כך בהתאם לגרסתו של רס"ן צור, וכך גם ציינה הוועדה בסעיף 6.8 לחוות דעתה). הם אף היו גורמים מרכזיים בשרשרת הפיקוד שבין רס"ן צור לאלוף גופמן. זימונם יכול היה לשפוך אור על השאלה מה דווח לאלוף גופמן בזמן אמת, כמי שקיבלו אותם עדכונים מרס"ן צור. הוא הדין אף ביחס לעוזרו של תא"ל ג', שלכאורה נכח בשיחת הבירור. נראה שזימונם של אלה היה עשוי לספק פרטים שיסייעו במענה על השאלות הפתוחות. ניתן אף היה לזמן פעם נוספת את ראש מחב"ם. יצוין כי בהחלטה שבה הצענו לוועדה להשלים את תהליך הבדיקה הובהר כי הוועדה רשאית לזמן כל גורם אחר כפי שתמצא לנכון. הוועדה חזרה והזמינה את רס"ן צור, לפי שיקול דעתה. מנגד, היא נמנעה מלהזמין גורמים אחרים. הסבר לכך לא ניתן.
- מכל מקום, העיקר הוא בכך שנותר סימן שאלה בכל הנוגע לתשובותיו השליליות של האלוף גופמן לשאלותיו של תא"ל ג' - סימן שאלה שהוועדה לא השכילה לתת לו מענה. הלכה למעשה, הדבר מקרין אף על הסוגיה הנוספת שתיבחן להלן. למעשה, אני סבורה כי ההתמודדות החלקית של הוועדה עם סימן השאלה הראשון ממחישה ביתר שאת את החובה שהייתה מוטלת עליה לבחון ברצינות גם את השאלה השנייה.
שאלת העמידה מנגד (עם היוודע המעצר) - מאי-אוגוסט 2022
- אפנה כעת למה שכונה בחוות דעתו של חברי סוגיית ההפקרה. אקדים ואציין כי אכן, המילה "הפקרה" נושאת עמה מטען קשה וכואב, וייתכן שניתן היה לעשות שימוש בטרמינולוגיה אחרת. עם זאת, גם אם אלמקייס לא הוחזק בשבי בידי אויב, כפי שציין חברי השופט גרוסקופף, אין להתעלם מן ההשלכות הדרמטיות של הימצאות במעצר ממושך ובחקירה, שהתגלגלו אף לכתב אישום בעבירות ביטחון. מכל מקום, על מנת לנטרל את המשמעות החריפה של המונח הפקרה, אבקש למקד את הדיון במונח אחר: עמידה מנגד.
- עוד חשוב להדגיש כי בהתייחס לסוגיה זו, חברי השופט גרוסקופף מקנה משקל רב לסברה שלא היה בכוחו של האלוף גופמן לסייע לאלמקייס מבחינה מעשית. לשיטתו של חברי, בהתחשב בכך שהחשדות נגד אלמקייס התמקדו בפרסום מידע מסווג שמקורו לא היה באוגדה 210, האלוף גופמן כלל לא יכול היה למנוע את הגשת כתב האישום או לגדוע את ההליך הפלילי בשלביו הראשונים, גם אם היה פועל ומעדכן את רשויות החקירה במידע המלא והנכון. אין בידי לקבל את גישתו של חברי. זוהי הסתכלות תוצאתית על מהלך הדברים. מנקודת מבטי, המוקד אינו בשאלה אם האלוף גופמן יכול היה להיטיב את מצבו של אלמקייס הלכה למעשה. המוקד הוא בשאלת מחויבותו האישית לסייע, על דרך הבהרת המצב העובדתי לאשורו, למי שפעל עבור האוגדה.
- לכך אוסיף כי בשונה מחברי השופט גרוסקופף, התרשמותי היא שתשובה מלאה מטעמו של האלוף גופמן, או מסירת מידע נוסף בהקדם האפשרי, היו יכולות לסייע לאלמקייס, ולו באופן חלקי. רמז לכך ניתן למצוא בעדותו של ראש מחב"ם בפני הוועדה לפיה שיח בין הפרקליטות לבין סנגוריו של אלמקייס ביחס להפעלתו בידי אוגדה 210 הוביל, בסופו של דבר, לחזרת המדינה מכתב האישום ולביטולם של האישומים. אף היועצת המשפטית לממשלה, בהתייחסותה מיום 28.5.2026, הצביעה על הקשר בין הדברים. ניתן אפוא להניח כי מה שסייע לאלמקייס במעלה הדרך, יכול היה לפעול לטובתו עוד קודם לכן, שהרי כבר בהתחלה הוא העלה בחקירתו את הטענה שהיה לו קשר עם אוגדה 210. להשלמת התמונה יוער כי ראש מחב"ם ציין בעדותו בפני הוועדה כי אלמקייס טען לראשונה שהוא הופעל בידי אוגדה 210 כשלושה חודשים לאחר מעצרו, והדברים צוינו בחוות דעתה של הוועדה (ראו סעיף 6.5 להחלטת הוועדה). אולם, מהחומרים המלאים מצטיירת תמונה אחרת, לפיה אלמקייס ציין זאת כבר מתחילת חקירתו. יש לציין כי הוועדה פעלה תחילה תחת רושם דבריו של ראש מחב"ם. והנה, אילו הייתה מזמנת אליה את אלמקייס כבר בשלב הראשון הייתה יכולה להתרשם מן הקושי בגרסה שמסר ראש מחב"ם.
- מכל מקום, לצורך הדיון אני מוכנה להניח שהאלוף גופמן לא יכול היה לסייע מבחינה מעשית לאלמקייס. כך או אחרת, זה לא לב העניין. עיקר הדברים בהקשר הנוכחי נעוץ בשאלה אם האלוף גופמן עמד מנגד ונמנע מלמלא את חובתו למסור את כל שהיה ידוע לו בנושא, לאחר שגילה על מעצרו של אלמקייס - וזאת גם אם מדובר היה לכאורה בפעולה "חסרת תוחלת", או כפי שמציין חברי השופט גרוסקופף: "ולוּ למען ניקיון הדעת" (בפסקה 98 לחוות דעתו). במישור של טוהר המידות אני סבורה כי יש חשיבות רבה לפעולה ראויה במנותק משאלת השפעתה הפוטנציאלית על המציאות בפועל (דבר שלא תמיד ניתן לצפות מראש). כך או אחרת, אף בכל הנוגע לסוגיה זו נותרו חללים עובדתיים שהוועדה לא נדרשה אליהם כיאות.
- כזכור, הבדיקה הראשונית מול האלוף גופמן נעשתה באמצע חודש מאי 2022. זמן קצר לאחר מכן - בסמוך לגיבושם של ממצאי הבדיקה - ביום 24.5.2022 אלמקייס נעצר. שאלה חשובה שנותרה פתוחה נוגעת לנקודת הזמן שבה גילה האלוף גופמן לראשונה על מעצרו של אלמקייס ולאופן התנהלותו בעקבות הגילוי. לכל המאוחר, היה זה רק בחודש אוגוסט 2022, כאשר במסגרת החקירה הביטחונית שניהלה מחב"ם הובהר לאלוף גופמן עצם מעצרו של אלמקייס. יחד עם זאת, מהחומרים והעדויות עולה כי לא מן הנמנע שהאלוף גופמן ידע על כך עוד קודם לכן, אולי אף בסמוך לאחר המעצר - אך חדל מלפעול בעניין תקופה ארוכה. אלה נקודות שהיו טעונות בירור נוסף.
- ראוי לציין כי בשלוש הזדמנויות שונות טען רס"ן צור כי בסמוך לאחר המעצר הוא עדכן את מפקדיו בדבר האירועים. ראשית, במסגרת סיכום חקירתו במחב"ם שהתקיימה ביום 10.8.2022 ציין רס"ן צור כי לאחר מעצרו של אלמקייס, הוא דיווח למפקדיו באופן יזום על הקשר שהיה לו עם אלמקייס. שנית, בעדותו הראשונה בוועדה ציין רס"ן צור כי לאחר שאלמקייס הפסיק לשלוח אליו הודעות וחדלו הפרסומים בערוץ, הוא ראה פרסום באינטרנט על "מישהו שנעצר" ודיווח לאלוף גופמן שאולי מדובר באלמקייס. רס"ן צור הוסיף כי האלוף גופמן דיווח על כך למחב"ם ומסר לו (לרס"ן צור) שהוא ייחקר בעניין. כאשר נשאל רס"ן צור מתי האלוף גופמן ציין זאת בפניו, הוא מסר שהדבר נעשה בסמוך למעצר, ולכל היותר כמה שבועות לאחר מכן (ראו: עמ' 7-6 לעדותו של רס"ן צור בפני הוועדה מיום 22.3.2026). שלישית, בעדותו המשלימה של רס"ן צור בפני הוועדה הוא חזר בעיקרו של דבר על האמור. מדברים אלה עולה לכאורה ידיעה של האלוף גופמן על המעצר בשלב מוקדם יחסית.
- למעשה, אף בעדותו של האלוף גופמן עצמו הוא ציין כי "כשנפתחה החקירה" הוא הבין שאותו "בלוגר" נעצר ושיש פרשיה גדולה (ראו: עמ' 6 לעדותו של האלוף גופמן בפני הוועדה מיום 22.3.2026). הוא שב ואמר זאת גם בעדויות נוספות. האלוף גופמן אף הזכיר שתי חקירות שהתקיימו בעניין בקריה, מבלי למקם אותן על ציר הזמן במדויק ומבלי שנשאל על כך בפירוט.
- חרף כל האמור, המועד המדויק שבו נודע לאלוף גופמן דבר מעצרו של אלמקייס לא התברר עד עתה. זאת, על אף שיש לו נגיעה לשתי שאלות חשובות לעניין העמידה מנגד: האחת - מרגע שידע על המעצר, מדוע לא ניסה האלוף גופמן לפעול בעניינו של אלמקייס? השנייה - ככל שהדבר התגלה בסמוך למעצרו של אלמקייס, מדוע האלוף גופמן לא חזר לתא"ל ג' ששוחח איתו אך לפני ימים אחדים על מנת לשטוח בפניו את כל התמונה? כפי שניתן להיווכח, מועד גילויו של המעצר הוא בעל חשיבות גדולה בכל הנוגע לשאלה כיצד היה מצופה מהאלוף גופמן לפעול, ומהו משך הזמן שבו נמשך מחדלו. ככל שהוא עמד מנגד זמן רב יותר - מן הסתם מדובר בקושי חמור יותר לכאורה בטוהר המידות.
- היבט נוסף שעבודת הוועדה לקתה בחסר בעניינו נוגע להסברים שהעלה האלוף גופמן להימנעותו מבירור ביחס למצבו של אלמקייס. הטענה העיקרית שהועלתה מצדו של האלוף גופמן, מבלי שהדבר מוצה, הייתה כי קיומה של חקירה פעילה במחב"ם וכן העובדה שחלקה של אוגדה 210 בפרשה הוא קטן, הם שהניאו אותו מלברר פרטים נוספים לגבי אלמקייס. אלו לכאורה טענות כבדות משקל שעשויות להסביר את העמידה מנגד. אולם - וזה העיקר - טענות אלה היה צריך לברר, ובראש ובראשונה, למקם על ציר הזמן.
- יסודן של טענות אלו בשיחותיו של האלוף גופמן עם ראש מחב"ם ובחקירה הביטחונית שהתקיימה בעניין במחב"ם. על כן, היבט קריטי שטרם בורר עד כה נוגע למועדים שבהם התרחשו שיחות כאמור. גם מעדותו של ראש מחב"ם וגם מעדותו של האלוף גופמן עולה כי זה נחקר במסגרת הפרשה וכי בין השניים התקיימו מספר שיחות. אולם, לא ברור מתי אלו נעשו. ככל שניתן להבין, חקירת מחב"ם הראשונה נעשתה באוגוסט 2022. אולם, לכאורה קיימת אפשרות שהאלוף גופמן ידע על המעצר זמן רב קודם לכן. אם אכן חלפו חודשים ארוכים בין המועד שבו גילה האלוף גופמן על המעצר ועד שנחקר על כך בעצמו במחב"ם ומסר את מלוא הפירוט העובדתי לראשונה - מדובר בקושי של ממש.
- על רקע זה יש לבחון אף את קביעותיה של הוועדה בעניין. בחוות דעתה המקורית ציינה הוועדה כי לדברי האלוף גופמן הפרטים הנוגעים לאלמקייס, לרבות מעצרו, נודעו לו רק בחלוף שנתיים (ראו סעיף 6.2 להחלטת הוועדה מיום 12.4.2026). דברים אלה סותרים את דבריו של רס"ן צור ולכאורה אף את דבריו של האלוף גופמן עצמו. ואכן, בעדותו החוזרת בוועדה הבהיר האלוף גופמן כי בחלוף שנתיים נודע לו שאלמקייס היה קטין, אך על המעצר הוא ידע קודם לכן (הגם שלא זכר מתי בדיוק). יתר על כן, הוועדה עצמה קבעה במקום אחר כי ראש מחב"ם, מי שבירר את האירוע בזמן אמת בתוך צה"ל, ציין כי הוא מניח שהאלוף גופמן ידע על העניין לאחר שהעניין "התפוצץ" (ראו סעיף 6.5 להחלטתה האמורה). החלטת הוועדה נעדרת כל התייחסות לסתירה האמורה בין העדויות.
- עוד יש לציין בהקשר זה כי עיקר העיסוק של הוועדה בסוגיה זו נסב על אירועים שהתרחשו רק בשלב מאוחר יחסית, החל מאוגוסט 2022. אולם, פרק הזמן החשוב הוא דווקא קודם לכן, בסמוך לאחר מעצרו של אלמקייס. בשלב זה שאלת העמידה מנגד עולה במלוא עוזה. כך סבר גם חברי השופט גרוסקופף, בהבהירו כי מועד חקירתו של רס"ן צור (בחודש אוגוסט 2022) הוא קו פרשת המים בעניין. דא עקא, בכל הנוגע לשאלת העמידה מנגד, התייחסות לתקופה המוקדמת יותר בחוות דעתה של הוועדה - אין.
- הדברים אמורים ביתר שאת גם בשים לב לחוסר הבהירות העובדתית ביחס למודעותו של האלוף גופמן למתכונת ההפעלה המלאה, כפי שצוין כבר לעיל. בניגוד למה שנטען בפנינו, עיון בהתכתבות בין רס"ן צור לאלמקייס מלמד על התקשרות שוטפת ויומיומית בין השניים במשך מספר חודשים, שבהם נעזרו האחד בשני בקבלת חומרים. רס"ן צור עדכן את אלמקייס בהתפתחויות שונות, העביר לו חומרים שעליו לפרסם ואף ביקש את עזרתו באיסוף חומרים שונים. מודעותו של האלוף גופמן לטיב הקשר ולאינטנסיביות שלו עשויה להשליך במישרין על השאלה אם פעל כמצופה ממנו לאחר שנודע לו על המעצר.
- כפי שציינתי, סיווג החומרים שהועברו בפועל לאלמקייס אינו נמצא במוקד העניין שבפנינו, והשאלה האם נמסרו לו חומרים סודיים או גלויים לא משפיעה באופן ישיר על טוהר מידותיו של האלוף גופמן. יחד עם זאת, מתכונת ההפעלה שתוארה לעיל מעידה על חריגותה גם ביחס לפעילות האוגדה עצמה. הפעלה זו אושרה מלכתחילה על-ידי האלוף גופמן (בכל הנוגע להעברת חומרים בלתי מסווגים), שאף הבהיר כי הוא נהג לפקח מקרוב על פעולות מסוג זה. הוועדה לא ביררה האם האלוף גופמן הכיר את מתכונת ההפעלה המלאה והאם נהג לקבל דיווחים שוטפים מן הפירות שנשאה ההפעלה. חשוב מכך: הוועדה נמנעה מלבחון האם האלוף גופמן לא עודכן על כך שההפעלה חדלה מלהניב תוצאות בוקר בהיר אחד, לאחר שאלמקייס הפסיק לענות להודעותיו של רס"ן צור.
- לכל השאלות הללו לא סופקו תשובות. בפני הוועדה הונחו גרסאות סותרות ביחס לשאלה האם האלוף גופמן עודכן על המעצר או למצער על הפסקת ההפעלה, או שמא הדבר לא הובא לידיעתו במשך תקופת הביניים האמורה. איש מאלו שהתייחסו לכך לא עומת בצורה מספקת עם הגרסה הנגדית, ולנקודה זו אין ביטוי של ממש בהחלטת הוועדה.
- זה המקום לשאול - האם האלוף גופמן יכול היה לעשות דבר מה או צריך לעשות דבר מה בנסיבות שבהן נודע לו בסמוך למעצר כי העצור הוא מי שהופעל על-ידי אוגדתו? וכל זאת, על רקע העובדה שתא"ל ג' אמר לו לא לדבר עם פקודיו על הפרשה, כדי לא לשבש את החקירה? התשובה לכך עשויה להיות חיובית או שלילית, בהתאם לעובדות שלא התבררו די צורכן. מכל מקום, לא הייתה כל מניעה שהאלוף גופמן יפנה לגורמי החקירה במישרין, או באמצעות תא"ל ג' עצמו, וימסור גילוי מלא על קשריו של אלמקייס עם האוגדה. ככל שהאלוף גופמן אכן גילה על המעצר בחלוף ימים אחדים מביצועו, כשבועיים בלבד לאחר שיחת הבירור שערך עמו תא"ל ג', היה מתבקש שיפנה אליו בעניין. כאמור, העובדות בנוגע לכך נותרו מעורפלות.
- יש להוסיף כי אף ההסבר המאוחר שנתן האלוף גופמן להימנעותו מבירור, ולפיו הובהר לו כי חלקה של אוגדה 210 בפרשה הוא מצומצם - "פרומיל" - אינו מסייע לו בהכרח. מהחומרים ניתן להבין כי הדבר נמסר לו על-ידי ראש מחב"ם רק באוגוסט 2022, כלומר בשלב מאוחר לתקופה הרלוונטית לשאלת העמידה מנגד. עוד יש לציין כי שולית ככל שתהיה, מעורבותה של האוגדה בפרשה הצדיקה לכל הפחות בירור מקדים עם האלוף גופמן טרם מעצרו של אלמקייס, הגם שהיא הוגדרה רק כ"סנף", ולכך יש חשיבות לא מבוטלת. גם אם האלוף גופמן סבר שחלק החקירה הנוגע לאוגדה 210 היה שולי יחסית, לא היה בידו להניח כי אין כל תועלת בהצגת המידע המלא בפני גורמי החקירה. אני שבה ומדגישה, אין באלה כל קביעה כנגד האלוף גופמן, אלא רק הבהרה ביחס לכך שתהליך הבדיקה לא היה מלא.
מהלכה למעשה
- הדרך שבה אני הולכת היא אפוא דרך ביניים. אינני סבורה שהונח בסיס לקביעותיה הפוזיטיביות של דעת הרוב בוועדה כי כלל השאלות הנוגעות לטוהר המידות בהקשר של פרשת אלמקייס הוסרו. לצד זאת, אינני שותפה לעמדה העדכנית של דעת המיעוט בוועדה ביחס לצורך לברר את שאלת הסיווג של החומרים שהועברו בין אלמקייס לרס"ן צור.
- אני סבורה אפוא כי אין מוצא מהמשך הבירור של השאלות בתוך לוח זמנים קצר. לשם כך, לו דעתי הייתה נשמעת היינו מוציאים צו על-תנאי המכוון לכך שהוועדה תחזור ותשלים את בדיקתה העובדתית (בשים לב לסימני השאלה שעליהם הצבעתי), וכי בהתאם לכך יוצא אף צו ביניים שיקבע כי האלוף גופמן לא יתחיל בינתיים בתפקידו. סד הזמנים אינו מאפשר השלמה תקינה של התהליך מבלי לעשות כן.
- לשם השוואה ראוי להזכיר כי בפסיקתו של בית משפט זה הודגשה החשיבות הנודעת לכך שוועדה המופקדת על בחינת מינויים תקיים הליך תקין. אמנם, באותו מקרה דובר בוועדה שונה מזו שעניינה נדון לפנינו. אולם, הדברים יפים גם לכאן, ולא כל שכן בשים לב לכך שאף שם הדיון בטוהר מידותיו של המועמד הוחזר לבחינה נוספת בוועדה. וכך הוסבר:
"מכאן גם החשיבות שבקיום דיון תקין בוועדת המינויים, אשר על חוות-דעתה סומכת הממשלה. ייתכן שבעקבות דיון תקין - אשר במהלכו הייתה נפרשת התמונה כולה לפני ועדת המינויים הראשונה - חוות-דעתה הייתה שונה. חוות-דעת שונה של ועדת המינויים עשויה הייתה להביא להחלטה שונה בממשלה. אכן, הדיון שהתקיים לפני ועדת המינויים הראשונה לא היה תקין. לא נפרשה לפניה התמונה כולה. המערכת העובדתית שהוצגה לפניה הייתה חלקית. המלצתה התרכזה בכישוריו של המשיב ולא התחשבה כלל בחלקו בפרשת קו 300 ובפרשת נאפסו. בנסיבות אלה, אילו עמדו על מכונן המלצה זו והחלטת הממשלה אשר באה בעקבותיה, לא היה מנוס מביטול ההמלצה (של ועדת המינויים) וההחלטה (של הממשלה). אך, כאמור, הפגם תוקן. ועדת מינויים חדשה דנה מחדש בעניין. חוות-דעתה נבחנה מחדש על-ידי הממשלה. עתה עלינו לבחון את חוקיות החלטתה של הממשלה עצמה" בית דין גבוה לצדק 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז(2) 229, 244 (1993) (ההדגשה במקור)).