השופטת דפנה ברק-ארז:
- מלכתחילה העתירות שבפנינו כוונו נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וחתרו לכך שנקבע, בניגוד לדעת הרוב בוועדה המייעצת למינויים ולתפקידים בכירים, כי נפל פגם בטוהר מידותיו (להלן בהתאמה: האלוף גופמן, המוסד ו-הוועדה). כמו חבריי השופטים ע' גרוסקופף ו-א' שטיין אף אני סבורה כי אין מקום שניעתר למתן הסעד המבוקש במלואו. לצד זאת, ובשונה מחבריי, עמדתי היא שבשל הפגמים בתהליך הבדיקה בוועדה אשר לא תוקנו במידה מספקת גם בשלב הנוכחי, עמידה על כך שהבדיקה תושלם היא הכרחית. על כן, ובהינתן לוח הזמנים הקצר שנותר עד למועד שבו אמור המינוי להיכנס לתוקף, אני סבורה כי אין מוצא מהוצאת צו על-תנאי ולצדו צו ביניים. לו דעתי הייתה נשמעת כך היה נעשה - באופן שהיה משרת את האינטרס הציבורי ואת עניינו של המועמד גם יחד.
- נקודת המוצא שלי זהה לזו שממנה יצא חברי השופט גרוסקופף: שאלת התאמתו המקצועית של אדם לתפקיד מסוג זה אינה מסורה לבחינתנו, וממילא אף סוגיית התאמתו של האלוף גופמן לתפקיד אינה בפנינו ולא לנו להכריע בה. כמו כן, גם אני מבקשת להיזהר ולא לקבוע דבר בעניין טוהר מידותיו של האלוף גופמן, שלו זכויות רבות בהגנה על ביטחון המדינה במהלכן של שנות שירות ארוכות, שבהן אף נפצע. אולם, זכויות אלה אינן מייתרות את החובה לערוך את הבחינה בעניין טוהר המידות כהלכתה. כפי שאבהיר, בחינה זו יש להשלים על מנת שניתן יהיה לברך על המוגמר.
- בקצרה: אני סבורה שגם מדינת ישראל וגם האלוף גופמן עצמו זכאים לכך שתהליך הבדיקה יושלם. אסור שעננה בנושא זה תישאר.
- בחוות דעתו המקיפה עמד חברי השופט גרוסקופף על העקרונות החלים על עבודתה של הוועדה, כמו גם על הביקורת השיפוטית עליה. עקרונות אלה מקובלים עלי בעיקרם. אולם, בשונה ממנו - ונוכח הפגמים בעבודת הוועדה שאף הוא עמד עליהם -אינני סבורה שיש ביכולתנו להכריע בעצמנו בשאלות העובדתיות שנותרו במחלוקת, ושגם עליהן עמד חברי. הדברים אמורים במשנה תוקף משום שלשיטתי קיים חומר רלוונטי שבירורו לא מוצה עד תום - לרבות עדים שהיה מקום לזמנם לוועדה וממילא דבריהם לא נשמעו, וכן זימון מחדש של חלק ממי שהעידו בפני הוועדה אך לא הוצגו להם כל השאלות שהיה מקום להעלות. הכול - כמפורט להלן.
הליך בחינת טוהר המידות של ראש המוסד
- ראוי לחזור למושכלות הראשונים העומדים ביסוד עבודתה של הוועדה, המשיבה 3. החלטת הממשלה מס' 3839 "הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים וביטול החלטות ממשלה" (27.5.2018), היא ההחלטה העדכנית המסדירה את עבודת הוועדה, קובעת כי תפקידה הוא לחוות דעתה ביחס לטוהר המידות של מועמדים לשבעה תפקידים ייחודיים בשירות הציבורי: נגיד בנק ישראל והמשנה לו, מפכ"ל המשטרה, נציב שירות בתי הסוהר, הרמטכ"ל, ראש שירות הביטחון הכללי וראש המוסד. במינויים אלה מסור שיקול דעת רחב מאד לדרג הממשלתי, אך לצד זאת הממשלה עצמה בחרה להנהיג את תהליך הבדיקה של נושא טוהר המידות, על מנת "להבטיח כי לא ייעשו מינויים לא ראויים" (סעיף ב' להחלטה זו). כפי שצוין בעבר:
"עיקר תפקידה של הועדה המייעצת הוא, איפוא, לבדוק את המינוי המוצע מבחינת טוהר המידות במובנו הרחב של מושג זה, הן מבחינת האדם המוצע לתפקיד, הן מבחינת הגורם הממנה, והן מכל היבט אפשרי אחר שעשויה להיות לו נגיעה לשאלת טוהר המידות הכרוך במינוי" (בית דין גבוה לצדק 1570/07 עמותת "אומץ" - אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' השר לבטחון פנים, פסקה 3 (25.2.2007), (ההדגשות הוספו) (להלן: בית דין גבוה לצדק 1570/07)).
- קשה להפריז בחשיבות ההגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי, עיקרון שזכה לביטויים רבים בחקיקה ובפסיקתו של בית משפט זה (ראו למשל: בית דין גבוה לצדק 8948/22 שיינפלד נ' הכנסת, פסקה 2 לחוות דעתה של השופטת י' וילנר והאזכורים שם (18.1.2023). כן ראו: בית דין גבוה לצדק 5893/12 הורוביץ נ' מדינת ישראל - שרת החקלאות ופיתוח הכפר, פסקאות 26-22 לחוות דעתי (10.12.2013)). עיקרון בסיסי זה מדגיש את חשיבות תפקידה של הוועדה אשר "מופקדת... על הבטחת טוהר המידות בהליך המינוי, שהוא חיוני לשמירה על אימון הציבור ברשויות השלטון" (בית דין גבוה לצדק 1570/07, בפסקה 9).
- כפי שציין חברי השופט גרוסקופף, דברים אלה - שהם נכונים ברגיל ביחס לכלל התפקידים שצוינו - נכונים ביתר שאת בשים לב לייחודו של התפקיד הנבחן. תפקידו של ראש המוסד נבדל מכל התפקידים האחרים שהוועדה בוחנת את המועמדים להם. מדובר בתפקיד שגדריו והכללים החלים עליו אינם מוסדרים בחקיקה, ופעילותו היא בתחום ה"צללים". הדברים אמורים אף בהשוואה לאופיו של ראש השירות החשאי הנוסף שהוועדה דנה במינויו, ראש שירות הביטחון הכללי. גדרי סמכותו ותפקידיו של המוסד לא מוגדרים בחוק מסמיך ספציפי, שמאפשר לבחון היבטים נוספים של התאמה, והוא נזכר בחקיקה רק באופן אגבי (ראו למשל: סעיף 2 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016). מבחינת הפיקוח המיניסטריאלי, ראש המוסד כפוף אך ורק לראש הממשלה, שמפקח עליו לצד תפקידיו הרבים האחרים (להשוואה, ראו: סעיף 5 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: חוק השב"כ)). הביקורת הפרלמנטרית על המוסד והעומד בראשו אינה מעוגנת בחוק (להשוואה, ראו: סעיף 6 לחוק השב"כ). בנסיבות אלה, חשיבות בחינת טוהר המידות של מועמד לראשות המוסד משמעותית שבעתיים.
- במאמר מוסגר יצוין כי עבודת הוועדה היא בעלת חשיבות מיוחדת בכל הנוגע לראש המוסד גם מן ההיבט של הליך המינוי לתפקיד זה. ראש המוסד מתמנה באופן בלעדי על-ידי ראש הממשלה, ללא מעורבות הממשלה במליאתה. כך היה גם במקרה שבפנינו. בהודעת הדוברות שנמסרה ביחס להחלטה בעניינו של האלוף גופמן נכתב כך: "עם קבלת אישור הוועדה, חתם ראש הממשלה בנימין נתניהו על כתב המינוי של ראש המוסד הבא, האלוף רומן גופמן..." (לשכת ראש הממשלה "אושרה מועמדותו של האלוף גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים" 12.4.2026 (ההדגשה הוספה)).
- לאחר שהנחתי את נקודת המוצא בדבר חיוניותו של הליך תקין בוועדה, אעבור כעת לבחון את האופן שבו נעשו הדברים בפועל בכל הנוגע לפרשת אלמקייס.
פרשת אלמקייס - העובדות שאינן שנויות במחלוקת
- מלכתחילה, הבדיקה בעניין טוהר המידות של האלוף גופמן נגעה גם לטענות שונות שנדחו על-ידי הוועדה. בשלב הנוכחי הדברים ממוקדים בעיקרו של דבר באירועים שנודעו כ"פרשת אלמקייס", וזאת בכל הנוגע להתנהלותו של האלוף גופמן בעת ששירת כמפקד אוגדה 210. בשל החשיבות הרבה שנודעת להשתלשלות העובדתית בנסיבות העניין - אפתח בהבאת עיקרי העובדות הרלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת.
- הפרטים המלאים של הפרשה תוארו באריכות בחוות דעתו של חברי השופט גרוסקופף, ועל כן הם יובאו כאן רק בתמצית. בראשית שנת 2022 רב סרן צור, קצין מודיעין באוגדה 210 (להלן: רס"ן צור), יצר קשר עם אורי אלמקייס, קטין שניהל ערוץ טלגרם בשם "עולם החדשות בטלגרם", ערוץ שעסק באקטואליה ביטחונית מהעולם הערבי (להלן בהתאמה: אלמקייס ו-הערוץ). כפי שהסביר רס"ן צור, מטרת הקשר עם אלמקייס הייתה פרסום חומרים שאינם מסווגים בערוץ זה, כחלק מ"מבצעי השפעה" מול גורמים עוינים למדינת ישראל. הפנייה של רס"ן צור לאלמקייס נעשתה על דעת מפקדיו - האלוף גופמן (בהיותו מפקד האוגדה), קצין המודיעין של האוגדה (מפקדו הישיר של רס"ן צור) וקצין ביטחון המידע של האוגדה (להלן בהתאמה: קמ"ן האוגדה ו-קב"ם האוגדה), לצד גורמים נוספים. לאלוף גופמן לא נמסרו פרטיו המזהים של אלמקייס, אך הוא ידע על הפעלת "בלוגר" ישראלי שאליו יועברו חומרים בלתי מסווגים בלבד. כפי שאסביר בהמשך, היקף ידיעותיו המדויק של האלוף גופמן ביחס לפעילותו של רס"ן צור מול אלמקייס נותר לוט בערפל גם עתה. מכל מקום, התקשורת בין השניים נמשכה במהלך החודשים הראשונים של שנת 2022 וכללה התכתבות רציפה, כמעט על בסיס יומיומי. במסגרת ההפעלה רס"ן צור העביר לאלמקייס חומרים לפרסום בערוץ, לצד בקשות מאלמקייס לעשות שימוש ביכולותיו ובקשריו לצורך איסוף מידע.
- במהלך התקופה שבה אלמקייס הופעל במתכונת המתוארת, החלה להתנהל חקירה בשב"כ נוכח חשד שהתעורר לפיו בערוץ פורסם מידע מודיעיני רגיש, מבלי שניתנו לכך האישורים המתאימים. משחקירת השב"כ העלתה שאלמקייס היה בקשר עם גורמים צבאיים, נערכה בדיקה מקדימה באגף המודיעין של צה"ל האם פרסום החומרים המסווגים הנטענים בערוץ נעשו על דעתו של גורם צבאי מוסמך. הבדיקה נערכה על-ידי מערך ביטחון המידע בצה"ל (להלן: מחב"ם), במעורבותו של ראש חטיבת ההפעלה המבצעית באגף המודיעין דאז, קצין בדרגת תת אלוף (להלן: תא"ל ג'). במסגרת הבדיקה תא"ל ג' פנה לגורמים שונים בצה"ל שלהם עשוי להיות קשר לאירוע. פניותיו של תא"ל ג' לגורמים השונים לא פורטו בפנינו, אך לכל הפחות ידוע כי בירור כאמור נערך גם מול אוגדה 210.
- באופן יותר ספציפי, ביום 15.5.2022 שוחח תא"ל ג' עם האלוף גופמן על מנת לברר את הנושא. לפי מסמך סיכום דיון שנערך בזמן אמת, ושגובה בהמשך בתצהיר שהוגש מטעמו של תא"ל ג' במסגרת ההתדיינות בפנינו, בשיחה נמסר לאלוף גופמן כי מתנהלת חקירה של פרשה רגישה הנוגעת להעברת חומרים מודיעיניים לכאורה לערוץ טלגרם בתחום האקטואליה הביטחונית. בהקשר זה נמסר לו כי סנף מסוים של הפרשה מצוי באוגדה 210. בתוך כך, האלוף גופמן נשאל במישרין - כפי שהדברים תועדו בסיכום הדיון האמור: "האם ידוע לו על קשר כלשהו, באופן ישיר או עקיף לערוץ אקטואליה-בטחונית ב'טלגרם'" (סעיף 4 למסמך). האלוף גופמן השיב על כך בשלילה. עוד נשאל האלוף גופמן באופן קונקרטי אם הוא מכיר את הערוץ שהופעל על-ידי אלמקייס, תוך ששמו "עולם החדשות" צוין במפורש. אף לכך השיב האלוף גופמן בשלילה. בתום הבירור שנערך - כאמור, אף בקרב גורמים נוספים - לא נמצאה יחידה צבאית שפעלה באופן מסודר מול אלמקייס, וכך גם דיווח ראש מחב"ם ביום 21.5.2022 לגורמי החקירה הרלוונטיים:
"בבדיקה יסודית שבוצעה בשבועיים האחרונים, בקרב הגורמים המוסמכים בצה"ל העוסקים בנושא תהליך ההפעלה המבצעי בעולם ההשפעה וההונאה... לא נמצאה כל עדות לפניה לערוצי הטלגרם הרלוונטיים לחקירה או לאנשים הספציפיים המוחשדים בדלף המידע כחלק ממאמצי השפעה או הונאה" (ההדגשות במקור).