התנהלותו של אושרי כפי שהוכחה באישומים השני והשלישי חותרת אף היא תחת גרסתו. באישום השני (בל"מ אינדרה) היה אושרי צד (נסתר) לתכתובת תיאום מפורשת (וצד לתכתובות נוספות) בה שחר שלח לאנשי הראל את המחירים שעל הראל לנקוב בהצעה שתגיש לאלתא. ראינו שם כי אושרי ניסה להרחיק את עצמו בטענה - הדומה לטענתו בבל"מ אורנים הנדון עתה - כי סבר שהתכתובות נסבות על רכש בין ספקים ולא על תיאום מחירי ההצעות שיגישו הספקים האחרים לאלתא כעולה במפורש מהכתוב. הטענה נדחתה (ראו בפסקה 148 ואילך לעיל; וראו גם בפסקה 249 ואילך בנוגע לאישום השלישי). אושרי היה איפוא מודע ומעורב בתיאומים קודמים וממילא הבין היטב כי דיבור עם ספקים מתחרים לקראת הגשת הצעות לבל"מ ולשם "סגירת התחרות" פירושו: תיאום מחירי ההצעות (ולעניין זה איני נדרש לראיות אליהן הפנתה המאשימה ביחס לתיאומים שלא נכללו באישומים שלפניי, ובכלל זה טענות המאשימה ביחס לפרשת אנקור, ת/214, ש' 170-169, 200-185; וכן המקרים נושא ת/600, ת/598).
גם מדברים שאמר אושרי עצמו בחקירתו עולה תמיכה ברורה לכך שהבין היטב את שכתב לו שיפר. בחקירתו הוצגו לאושרי תחילה תכתובות תיאומי המחירים הקונקרטיים ששלח שחר לספקים האחרים ביום 13.9.11, היינו מספר ימים לאחר הודעת הדוא"ל של שיפר לאושרי מיום 7.9.11 על "סגירת הפינה של התחרות" (ת/147, ת/148, וכן ת/146; אושרי לא היה מכותב על תכתובות יישום אלה). בשלב זה של החקירה טרם הוצגה לאושרי הודעת הדוא"ל הנדונה ששלח לו שיפר. אושרי ניסה להרחיק את עצמו באורח כללי מההתנהלות בטענות שווא כי לא היה מעורב בפרויקט ומול שחר (ת/215, ש' 119, ש' 206-205). כשנשאל ביחס לתכתובות התיאום הקונקרטיות ששלח שחר העלה הסברים שונים בניסיון למעֵט ממשמעותן, אך לבסוף הסביר את תכתובות התיאום בכך ש"... שחר רוצה את העיסקה. הוא ינסה לוודא שלא יתאבדו לו על המחירים. מה הוא עושה בפועל אני לא יודע. אם הייתי שחר הייתי מבקש ברמה החברית שלא יתאבדו אבל כל אחד יעשה מה שהוא רוצה" (ת/215, ש' 192-188). היינו אושרי מסביר כי על מנת להבטיח את הזכייה העסקה צריך לוודא שהספקים האחרים לא "יתאבדו" - היינו לא יגישו הצעות עם מחירים נמוכים מדי. לדבריו, כך היה עושה בעצמו. גם בכך יש כדי לתמוך במסקנה, המתבקשת מאליה, שאושרי הבין היטב ש"סגירת התחרות" מול ספקים מתחרים, שעליה דיווח לו שיפר, פירושה הבנה עם הספקים האחרים ביחס למחיר ההצעות שיגישו, ולכך שאלה לא יהיו נמוכים מדי (ואין בדברים שאמר קודם לכן בהודעה בניסיון בלתי משכנע לעקור מתכתובות התיאום את משמעותן, למשל, ש' 164-156, כדי לשנות כלל; הֵד לחשש כאמור ממחירים נמוכים עלה גם מעדותו של אושרי שניסה להסביר כי הבין את שכתב שיפר כך ששיפר או שחר דיברו עם הספקים האחרים והסבירו להם שגם אם יגישו הצעות זולות מאלה של ווי "בדמפינג" הלקוח, ממן, יחזור לווי, בדרישה להורדת מחיר (כפי שעלה בהקשרים אחרים), וכי הספקים האחרים הבינו את זה; ע' 5050, ש' 6-2; גם בתרחיש זה יש כדי לפגוע בווי וברווחיותה ולהסביר את ההיגיון שבתיאום).
- המסקנה העולה היא כי יש לדחות את טענותיו של אושרי ואת גרסתו ויש לקבוע כי הוא ידע בזמן אמת, תוך כדי הליכי בל"מ אורנים, על ההסדר שנעשה בין ווי (באמצעות שיפר ושחר) לבין הספקים האחרים ל"סגירת התחרות". היינו לכך שהמתחרים לא יגישו הצעות מחיר נמוכות מאלה של ווי (כשמעבר לנדרש יצויין כי תמיכה לדברים עולה גם מעדות שחר. שחר העיד כי שלח את תכתובות התיאום עם המחירים הקונקרטיים לספקים האחרים (ת/146, ת/147, ת/148, שעליהן אושרי לא כותב) על מנת לזכות בפרויקט (ע' 2860, ש' 25) וכי אושרי ידע על התנהלותו זו (ע' 2863, ש' 32-27); כאמור הדברים עולים מ-ת/504 מזמן אמת).
- התמונה העולה כאמור היא כי אושרי ידע בזמן אמת על ההסדר שנעשה בין ווי לספקים מתחרים ל"סגירת התחרות", זאת בעת שהוא הגורם הבכיר מצד ווי, המעורב אישית בפרויקט וכאשר הוא פועל לקדם את מהלכיה של ווי, לגיבוש הצעתה ולקידום הגשתה ביודעו על ההסדר ובהתאם לו. בכך הפך את עצמו אושרי לצד להסדר. בנסיבות אלה אין מדובר בהרשעה על דרך מחדל כטענה שעלתה בסיכומי ווי (ס' 303 שם; ראו והשוו: עניין בן דרור (מחוזי) בפסקאות 664-660; עניין בורוביץ' בפסקה 76, שם נקבע כי אדם נחשב צד להסדר כובל כאשר הוא שותף לו בדרך זו או אחרת וכשהוא חל עליו).
- לפני סיום הדיון בעניינו של אושרי נתייחס לטענות נוספות. בעדותו העלה אושרי טענות נוספות שנועדו להרחיק אותו מהודעת הדוא"ל על "סגירת התחרות" ששלח לו שיפר ולמעֵט ממשקל הדברים. טענה אחת נגעה לשיפר. נטען כי שיפר כלל לא היה מעורב בעסקה ובהצעת המחיר (ס' 295 לסיכומי ווי), כי אושרי לא כל כך "ספר" את שיפר ואת העדכונים שלו (למשל, ע' 5060, ש' 15-4), כי שיפר ניסה להאדיר את פועלו ולייחס לעצמו מעורבות בעסקאות שלא היה קשור אליהן (שם), כי אושרי ניסה להוריד אותו מהטיפול בפרויקט אורנים, וכי בהמשך הדרך, לאחר כעשרה חודשים הוא אף פוטר מווי בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו (ע' 4551, ש' 11-7, נ/343). בטענות אלה אין כדי לשנות. מהראיות מזמן אמת עולה כי שיפר היה מעורב בפרויקט אורנים מצדה של ווי (יחד עם שחר) הן בשלב הבל"מ הן בשלב התיחור המקוון (למשל, ע' 4557, ש' 18-14). בחקירתו, ועוד קודם שהציגו לאושרי את הודעת הדוא"ל המפלילה ששיפר שלח לו, אושרי ניסה להרחיק את עצמו מהפרויקט וטען כי הוא (אושרי) לא היה מעורב וכי דווקא שיפר הוא שטיפל והיה מעורב מול שחר (ת/215, ש' 206-204). יש בכך כדי להקרין על משקל הטענות בדבר מעמדו של שיפר, שבאו לאחר מכן ולאחר שהוצגה לאושרי הודעת הדוא"ל ששיפר שלח לו. כך או כך, הודעת הדוא"ל ששלח שיפר לאושרי מתייחסת בבירור לדיבור וקשר ישיר שנעשה מול המתחרים ל"סגירת הפינה של התחרות", הן על ידי שיפר (מול א.מ.ת) הן על ידי שחר (מול הראל), כשבהמשך לכך נעשו תיאומי מחירים קונקרטיים. אין בטענות של אושרי כדי לשנות מהמסקנה הברורה כי ידע על ההסדר. משתמונת התיאום עולה בבירור מהראיות בכתב מזמן אמת, אף אין בכך ששיפר לא זומן להעיד כדי לשנות בנסיבות העניין. אושרי טען בעדותו גם כי לא ידע כלל מי הוא אותו וישניצר ששיפר ציין כי עמו דיבר "לסגור את הפינה של התחרות" וכי "לא תהיה בעיה איתו" (ע' 4557, ש' 9, ע' 4558, ש' 13-6). לא זה הרושם שעלה מדבריו של אושרי בחקירתו ברשות. בחקירתו ציין אושרי כי ידע על הפנייה לא.מ.ת מהודעת הדוא"ל ששלח לו שיפר. מכאן שלכל הפחות ידע שוישניצר הוא נציגהּ של א.מ.ת. מכל מקום, מהודעת הדוא"ל עולה בבירור כי מדובר בדיבור ותקשורת בין אנשי ווי (שיפר ושחר) לבין הספקים המתחרים (א.מ.ת והראל). אושרי לא טען אחרת. טענותיו התמקדו באופן שבו הבין את תוכן האינטרקציה מול הספקים האחרים - טענות שנדחו - ולא בכך שלא הבין שמדובר בהתנהלות מול ספקים אחרים. ממילא גם בטענה שלא הכיר את וישניצר אין כדי לשנות.
- נוכח כלל האמור הוכח מעבר לספק סביר כי אושרי היה צד להסדר נושא בל"מ אורנים.
האם שוחט היה צד להסדר התיאום בבל"מ אורנים?
- נידרש עתה ביתר הרחבה לשאלת מעורבותו של שוחט בהסדר התיאום הנטען. לשם כך נציג בפירוט את הראיות הרלבנטיות למעורבותו של שוחט במסכת התיאום.
- ראינו לעיל כי בימים 4.9.11 ו-5.9.11 שלח שקנבסקי למטריקס את הבקשה להצעות מחיר, היא בל"מ אורנים, וזאת בד בבד עם פנייתו לספקים אחרים (ראו בפסקה 638 לעיל).
- ביום 7.9.11 נעשתה התכתבות הדוא"ל בין שיפר לאושרי - היינו תכתובת פנימית בתוך ווי - שאליה התייחסנו לעיל בהרחבה (ת/504, ת/283, נ/346). שיפר עדכן את אושרי על "סגירת הפינה של התחרות" הן מול וישניצר (א.מ.ת) הן מול הראל (באמצעות שחר). אין בתכתובת דוא"ל זו - או בתכתובות אחרות ממועדים שקדמו ליום 13.9.11, הוא היום שעד אליו ביקש שקנבסקי שיוגשו ההצעות לבל"מ אורנים - התייחסות לשוחט או למטריקס ולתיאום מולם.
המאשימה הפנתה בסיכומיה לכך שבהתאם לתיעוד בפלט השיחות מסלקום, שחר ושוחט שוחחו ביום 6.9.11 למשך למעלה מחצי שעה (ת/587). לא הוצגה ראייה באשר לתוכן השיחה. שוחט ושחר העידו שניהם כי היה ביניהם קשר חברי קרוב, ובכלל זה כי שוחחו אחד עם השני לעיתים מספר פעמים ביום, גם על דברים אישיים וכי נהגו להיפגש לעיתים קרובות, מספר פעמים בשבוע (שוחט, ע' 6724, ש' 33-23, ע' 6725, ש' 7-4, ש' 15 - ע' 6726, ש' 3, ת/240, ש' 129-121; שחר, ע' 3558, ש' 26-24, ע' 3579, ש' 4-2). במצב דברים זה אין בעצם קיום שיחה במועד האמור כדי להוות תמיכה ראייתית בעלת משקל לעניין התיאום הנטען.