הודעת התיאום של שחר (ת/146) כללה חמש טבלאות. ארבע טבלאות המתייחסות לארבעה סוגי השרתים שנכללו בתכולת הבל"מ, כך שבכל טבלה יש תיאור של רכיבי מפרט השרת, וסיכום המחיר ליחידה אחת של כל שרת. בטבלה החמישית מופיע סיכום הצעת המחיר לכלל התצורות בהתאם למספר היחידות הנדרש מכל שרת.
הצעת מטריקס בהודעת הדוא"ל השנייה של שוחט (ת/132) כמעט זהה. היא כוללת ארבע טבלאות. שלוש טבלאות, המתייחסות לשלושה סוגי שרתים, זהות לחלוטין לטבלאות בדוא"ל התיאום של שחר. הזהות מלאה: תוכנית וצורנית (תיאור הפריטים, מחיר היחידה, שורה ריקה קודם לשורת המחיר, מספר הקווקווים; ההבדל היחיד הוא בהגדלה מסוימת של הריווח). בהודעה שכאן (ת/132) לא נכללה טבלה אחת שהופיעה בדוא"ל התיאום של שחר (ת/146) - היא הטבלה המתייחסת לשרתי X3650 M3, שאליה התייחסה הודעת הדוא"ל הראשונה של שוחט משעות הצהריים (נ/450). בנוסף גם טבלת הסיכום שבהודעת הדוא"ל השנייה של שוחט (ת/132) זהה לחלוטין, בכל הסכומים המופיעים בה, למעט הסכום הכולל (Total) - שם ציין שוחט 395,860 דולר ולא 449,440 דולר.
- בחקירותיהם ברשות הוצגה לשוחט ולשחר הודעת התיאום של שחר (ת/146). לעומת זאת, הודעת הדוא"ל השנייה של שוחט (ת/132), שהמאשימה נסמכת עליה כיום לביסוס טענתה ביחס להסכמת שוחט להסדר, לא הוצגה לשוחט או לשחר במהלך חקירותיהם ברשות. מדובר במסמך מהותי. הדבר מעורר קושי. הלכה למעשה שחר ושוחט התייחסו למסמך זה - ת/132 - לראשונה בעת העדויות בבית המשפט ובמרחק שנים רבות מהאירועים.
- בעדותו לא היה בפי שוחט הסבר כלשהו לזהות המשמעותית שבין הודעת התיאום של שחר (ת/146) לבין הודעת הדוא"ל השנייה שלו, שבה הגיש את הצעת מטריקס (ת/132) זמן קצר בלבד לאחר הודעת התיאום (למשל, ע' 6888, ש' 11-4, ע' 6885, ש' 23-17, ע' 6889, ש' 21-14). נוכח הזהות המשמעותית בין המסמכים יש לדחות את גרסת שוחט כי לא ראה את הודעת התיאום של שחר (ת/146). כאמור לעיל, הזהות המשמעותית בין המסמכים אינה מותירה מקום לכל ספק כי שוחט ראה את הודעת התיאום של שחר וכי העתיק ממנה חלקים ניכרים אל הצעת מטריקס אותה הגיש (ת/132).
בדומה יש לדחות גם את גרסת שוחט כי הגיש את הצעת מטריקס על יסוד ביד שקיבל מיבמ. שוחט לא הציג לראייה ביד מיבמ או בקשה לביד. ביד או בקשה לביד לא נמצאו בתיבת הדוא"ל של שוחט (ע' 6805, ש' 6-5, ע' 6901, ש' 12-11, זו הועתקה בידי המאשימה כך שהעתקה נותר בידי שוחט, ת/575, זכ"ד 703 (ע' 39); שוחט טען כי נוכח גודלה של תיבת הדוא"ל שלו נהג למחוק הודעות הנוגעות לפרויקטים שבהם לא זכה, ע' 6901, ש' 17-14; אף שהמאשימה הראתה אחרת; ראו הפניות ע' 6974, ש' 17-13; שוחט סירב להצעת המאשימה, שהועלתה אמנם אך במהלך המשפט, לערוך חיפוש ממוקד בעניין בחומר שנתפס ואינו חומר חקירה, נ/459 (ע' 6); ראו גם בקשות שונות פלילי 6017/17 מדינת ישראל נ' פישר בפסקה 30 (27.8.17); שוחט אף לא פנה בבקשה מתאימה לבית המשפט בעניין). שוחט טען למחדלי חקירה בעניין זה, ובכלל זה לכך שהמאשימה לא פעלה לאיתור הביד מול יבמ אף ששוחט טען כבר בחקירתו ברשות שפעל על בסיס ביד כאמור (למשל, ת/240, ש' 173-172, 183-182, 225-224). במענה לכך הציגה המאשימה דרישות נתונים שהפנתה ליבמ וללנובו, בשלהי שנת 2015 ובראשית שנת 2016 ושבהן דרשה גם בקשות שהתקבלו לביד ביחס לבל"מ אורנים (ת/581, זכ"ד 969 (ע' 90 לקובץ), זכ"ד 980 (ע' 126 לקובץ), ס' ח' לדרישות). בנסיבות העניין, אין לקבל את הטענה למחדלי חקירה באי נקיטת פעולות לאיתור ביד של יבמ למטריקס. טענה זו אינה יכולה לשנות. נוכח הזהות המספרית והצורנית המובהקת בין הודעת התיאום של שחר (ת/146) לבין הודעת הדוא"ל השנייה של שוחט (ת/132), לתרחיש החלופי הנטען כאילו שוחט פעל על יסוד ביד מיבמ, ובדרך פלא הגיע לאותם מחירים שצוינו בהודעת התיאום של שחר, אין כל היתכנות או סבירות.
- לצד זאת, נותרת על כנה טענתו של שוחט כי לא הסכים לתאם מחיר עם שחר וכי מחיר הצעתה של מטריקס - כפי שהגיש אותה בהודעת הדוא"ל השנייה (ת/132) - עמד על סך כולל של 395,860 דולר, בשונה ממה שביקש שחר (ת/146).
- המאשימה טענה כי הזהות בין המסמכים, בשילוב הודעת הדוא"ל הראשונה של שוחט (נ/450) מעידה כי שוחט פעל להגיש הצעה בהתאם למה שביקש ממנו שחר. בכך ביקשה לתמוך, כך להבנתי, הן את הטענה כי שוחט הסכים לתיאום, הן את הטענה כי הסדר התיאום אף בוצע בפועל (אף שביצוע אינו נמנה על יסודות העבירה).
לשם הבנת דרך הילוכה של המאשימה נשים לנגד עינינו את טבלאות הסיכום של שני המסמכים.