שוחט העיד עוד כי לצד תפקידו כאיש מכירות הוא מונה גם לתפקיד מנהל מוצר יבמ במטריקס (ע' 6864, ש' 21 - ע' 6865, 4, ע' 6697, ש' 19-18, השתתף הן בישיבות אנשי מכירות, הן בישיבות מנהלי מוצרים, ע' 6700, ש' 27-26). כמנהל מוצר יבמ, שוחט הוא שעמד בקשר עם היצרן, הוא סייע לאנשי מכירות אחרים בקשר ובעבודה מול יבמ (ע' 6865, ש' 6-3). כמנהל מוצר יבמ תפקידו היה לפתח את הקשרים עם יבמ, לפתוח דלתות לאנשי המכירות במטריקס מול יבמ, למצוא הזדמנויות חדשות, לסייע לאנשי המכירות מבחינת הקונפיגורציות, לטפל בבידים וכיו"ב (ע' 6698, ש' 28-7). כמנהל מוצר יבמ תוגמל שוחט על מכירות מוצרי יבמ, מעבר לתגמול על מכירות שלו כאיש מכירות (ע' 6697, ש' 33-31).
מטריקס הדגישה בסיכומיה, בין היתר, כי שוחט היה איש מכירות זוטר שלא היו כפופים לו עובדים (ע' 6848, ש' 21), כי היו במטריקס כ- 30 אנשי מכירות באותה עת (ע' 6847, ש' 9-6), כי סמכויותיו במתן הצעות מחיר היו מוגבלות וכי נדרש לאישורים למשל כדי לגשת למכרז (ע' 6867, ש' 10); וכי חלק מאנשי יבמ זכרו אותו במעומעם בלבד (אורשיצר, ע' 2595, ש' 23-10).
אינני סבור שיש בטענותיה של מטריקס כדי לשנות. התמונה הכוללת שעלתה מהראיות היא ששוחט היה נציגהּ של מטריקס ואיש הקשר שלה מול לקוחות שתחת אחריותו, ובכלל זה מול התע"א; כי הוא שפעל מול הלקוחות לרבות לסגירת עסקאות; כי הוא שהוביל מטעם מטריקס את הליכי המכירה מול הלקוחות; כי היה בעל ידע וניסיון במוצרי יבמ וריכז במטריקס את הפעילות בנוגע למוצרים אלה; כי היה לו מרחב שיקול דעת במתן הצעות מחיר כך שברוב המוחלט של המקרים לא נדרש לאישור לשם כך; וכי הצעותיו נעשו בשם מטריקס, חייבו וזיכו אותה. במצב דברים זה, בהתאם למבחן הפונקציונלי, בשים לב לתפקידו של שוחט ולסמכויותיו, שוחט הוא אורגן של מטריקס ויש לראות במעשיו כמעשיה של מטריקס ככל שמדובר בהצעות המחיר לתערעור אזרחי (ראו גם עניין בן דרור (מחוזי) בפסקאות 842-840; וראו קביעה דומה ביחס לאיש שיווק וסוכן מכירות, בפסקה 912 שם; אף שיש הבדלים מסוימים בין המקרים שם לענייננו; נוכח סמכותו של שוחט ליתן הצעות מחיר ושיקול הדעת שניתן לו בכל הנוגע להצעות מחיר, אינני סבור שיש בהבדלים עליהם הצביעה מטריקס כדי לשנות מהמסקנה).
אין לקבל את טענות מטריקס כי פעילותו של שוחט במענה לבל"מ אורנים נעשתה שלא במסגרת תפקידו - טענה מרכזית של מטריקס בהקשר זה היא כי שוחט פעל בניגוד להוראה מפורשת של מנהלו, הרוש, שלא להשתתף בבל"מ אורנים (נ/453 מיום 11.9.11, שם לאחר ששקנבסקי חזר וביקש ממטריקס לקבל הצעת מחיר, שאל פינקו אם "להודיע שאנחנו לא מעונינים" ונענה על ידי הרוש "חיובי", שוחט היה מכותב ועדותו כי האמור בהודעה אינו ברור (ע' 6808, ש' 3-2) לא הייתה משכנעת). אלא שלשיטת מטריקס עצמה, הודעת הדוא"ל הראשונה של שוחט (נ/450, נ/450(1), נ/456) שבה מענה חלקי שהתייחס לאחד מסוגי השרתים שנדרשו בבל"מ אורנים, שבאה לאחר התכתובת הנזכרת, נשלחה ברשות ובסמכות ועל דעתו של הרוש (ס' 44 לסיכומי מטריקס). ניסיונה של מטריקס לערוך הבחנה ולטעון כי "ככל הנראה", בעקבות דיון בין הרוש לשוחט (ע' 6899, ש' 12-4) הוחלט להגיש הצעה רק לאחד הרכיבים שבבל"מ אורנים ולא ליתר, איננו יותר מהשערה. זו אינה נתמכת, בוודאי לא באורח ממשי, בראיות או בעדויות. מטריקס אף לא טרחה להעיד מי מטעמה בעניין (והוא הדין לגבי הטענה כאילו ניתן היה לתת הצעה חלקית ולזכות בה, שאין לה עיגון במסמכי הבל"מ). מטריקס הוסיפה וטענה כי שוחט ניסה להסתיר את הודעת הדוא"ל השנייה ששלח לשקנבסקי (ת/132) - שהועתקה כמעט במלואה מהודעת התיאום של שחר לשוחט (ת/146) - מעיני הממונים עליו במטריקס ובאורח מכוון. גם לטענה זו לא הונחה תשתית מספקת. בבסיסה עומדת ההנחה כי בהגשת ההצעה נושא הודעת הדוא"ל השנייה פעל שוחט בניגוד להנחייתו של הרוש. ראינו לעיל כי מדובר בהשערה גרידא. אכן, בשונה מהודעת הדוא"ל הראשונה (נ/456) שוחט לא שלח את הודעת הדוא"ל השנייה שלו (ת/132) לפינקו או לתיבת דוא"ל משותפת (quote) שאִפשרה לבעלי תפקידים במטריקס לצפות בהצעות מחיר שהוגשו (ע' 6855, ש' 27-20). שוחט העיד כי תיבת הדוא"ל האמורה הייתה דבר חדש, שניסו להכניס באותה עת לעבודה, שטרם הפך קבוע וכי ככל שלא שלח אליה מדובר בסתם שכחה (ע' 6882, ש' 19-11). דברים אלה לא נסתרו. מטריקס לא הניחה תשתית ראייתית ממשית ביחס לנהלי העבודה אצלה באותה עת. אף לא נטען לפעולות נוספות כלשהן שיכולות לתמוך בניסיון הסתרה בין ביחס לבל"מ בין ביחס להשתתפות בתיחור המקוון שלאחריו. עוד נטען כי בהכנת ההצעה שהגיש שוחט בהודעת הדוא"ל השנייה (ת/132) לא עשה שוחט שימוש במערכות מטריקס ובקונפיגורטור (ששימשו אותו להכנת הודעת הדוא"ל הראשונה, ע' 6757, ש' 30-29), אלא העתיק את ששלח לו שחר. גם בכך אין כדי להביא למסקנה ששוחט פעל שלא במסגרת תפקידו. עמדנו לעיל על אמת המידה המרחיבה שנקבעה בעניין זה (ראו בפסקה 18 לעיל). בענייננו, שוחט פעל להגיש הצעת מחיר ללקוח שבטיפולו ובאחריותו וממילא יש לראות בו כמי שפעל במסגרת מילוי תפקידו.