שאלה נפרדת היא האם שוחט פעל לטובת מטריקס. מטריקס טענה כי שוחט פעל בכל הנוגע לפרויקט אורנים על מנת לעשות טובה לשחר, שעמו היו לו קשרי חברות קרובים. לטענה זו יש בסיס מסוים בחומר הראיות (ראו בפסקה 688 לעיל, לעניין הקשר החברי הקרוב שבין שחר לשוחט; ראו גם עדות שחר שציין במקומות שונים כי "ביקש טובה" משוחט, ע' 3559, ש' 16-14, ע' 3509, ש' 4-3). המאשימה הציגה מקרים אחרים בהם הגיש שוחט, לפי הנטען, הצעות מחיר ללקוח מסוים לבקשת עובד אחר של ווי (עוז בן מיור), או שביקש מאותו עובד להגיש ללקוח אחר הצעה גבוהה משלו (ת/513, ת/516, ת/517). בכך ביקשה לחתור תחת הטענה כי שוחט פעל נוכח חברותו הקרובה עם שחר. המקרים הנוספים עליהם הצביעה המאשימה לא נכללו בכתב האישום. התמונה העובדתית ביחס אליהם לא התבררה באורח מלא (ראו עדות שוחט, ע' 6930, ש' 12 ואילך; ע' 6932, ש' 11, שם הסביר כי מדובר במקרה שבו הלקוח כלל לא פנה לספקים אחרים לקבלת הצעות). קשה ללמוד מהם לענייננו. מכל מקום, כפי שנפסק במישור המשפטי פעולה שהיא גם לטובת האורגן וגם לטובת התאגיד יכולה עדיין לחייב את התאגיד (ראו בפסקה 19 לעיל). אלא שבכל הנוגע לשאלת טובתה של מטריקס, שונה עניינה של מטריקס מעניינן של יתר החברות הנאשמות - ווי, הראל וטריפל סי. הסדר התיאום באישום האחד עשר, הנוגע לפרויקט אורנים, הוא האישום היחיד שיוחס למטריקס מבין שמונה עשר האישומים שבכתב האישום. למטריקס לא יוחס כל תיאום אחר זולתו. לא יוחס לה שהייתה צד להסדר התיאום הכללי שבאישום הראשון או באיזה מההסדרים שנעשו לאחריו. מטריקס אף לא הייתה צד לתכתובת ה"תן וקח" שבין שחר לגלעד וצייגר כחודש לפני בל"מ אורנים (ת/388). מהראיות עולה כי למטריקס הייתה פעילות מועטה יחסית מול התערעור אזרחי בהשוואה לחברות האחרות (שקנבסקי, ע' 1115, ש' 22 - ע' 1116, ש' 6, עם מטריקס עבדו הכי פחות). ביחס לפרויקט אורנים העיד שחר כי שוחט לא ביקש תמורה כלשהי - ונראה גם שלא קיבל כל תמורה - במסגרת התיאום המיוחס (ע' 3528, ש' 15-9; אף שתמורה כאמור אינה מיסודות העבירה, וראו גם עניין בן דרור (מחוזי) בפסקה 574). שחר העיד כי שוחט לא ממש עבד בתערעור אזרחי וכי ווי ומטריקס לא ממש עבדו מול אותם לקוחות, עניין המקרין על הפוטנציאל ליחסי תן וקח, ולתמורה מול וויתור (ע' 3528, ש' 19-18; ע' 3580, ש' 21-19; ע' 3581, ש' 4-1; ע' 3580, ש' 7-4, שחר לא זוכר שניגשו לפרויקטים משותפים אחרים). שחר העיד עוד כי בשונה ממערכת היחסים שבין ווי והראל שם חברה אחת ויתרה לאחרת בפרויקט אחד כדי לזכות בפרויקט אחר תוך התחשבנות הדדית, לא זו הייתה מערכת היחסים מול מטריקס (ע' 3581, ש' 16-5). יש בכך כדי להשליך על השאלה אם בהסדר הנטען פעל שוחט לטובת מטריקס ונוכח פוטנציאל לתמורה עתידית (המאשימה הצביעה כאמור על מקרים אחרים, שלא נכללו בכתב האישום, ת/513, ת/516, ת/517, כבסיס ליחסי תן וקח בהגשת הצעות, אף שהתמונה המלאה ביחס לעניינים אחרים אלה לא התבררה באורח מלא, ראו גם הטיעון בע' 6975, ש' 15 ואילך). המאשימה טענה כי שוחט פעל לטובתה של מטריקס. בהקשר זה טענה, ובכלל זה על יסוד דברי שוחט, כי עצם הגשת הצעה לבל"מ אורנים יכולה לתת למטריקס דריסת רגל בתע"א, כי הצגת מצג של תחרות והורדת עלויות תביא לכך שהלקוח יפנה למטריקס בעתיד, וכי שוחט ניסה להגיע למקום השני מבין המציעים באופן שיאפשר לו לספק במקרה והמציע הראשון ייפסל (ע' 6779, ש' 27 - ע' 6780, ש' 2, ע' 6924, ש' 21-15). לטענות אלה משקל מוגבל. עדות שוחט בעניינים אלה עוררה סימני שאלה. מעבר לכך, אין בטענות כדי להסביר כיצד הסדר לתיאום הצעות - להבדיל מעצם הגשת הצעה לתיחור - היה לטובת מטריקס. במכלול הנסיבות אפשר ומתעורר ספק שמא פעל שוחט - אפילו הוכח שהיה צד להסדר תיאום כנטען - שלא לטובתה של מטריקס (וראו, עניין בן דרור (מחוזי) בפסקה 857 שם נקבע כי גם כאשר עסקינן באורגן עדיין נותר הצורך לבחון בנסיבותיו של כל אישום ספציפי האם עולה ולו ספק סביר אפשרות מעוגנת בראיות שהפעולה לא הייתה לטובת החברה). עם זאת, נוכח המסקנה בעניינו של שוחט, אין צורך להכריע בעניין זה והדברים נאמרים למעלה מהצורך.
אולי יעניין אותך גם
לפעמים ההבדל בין מאסר עולם לזיכוי הוא רק הייעוץ המשפטי
משפט פלילי
מאמר בנושא רפורמת עבירות ההמתה בישראל והדקויות המשפטיות שבין סעיפי האישום השונים, והצורך בליווי משפטי של עורכי דין מומחים בתחום הפלילי כבר מהרגע הראשון כדי למנוע הפללה עצמית ותוצאות הרות גורל. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
על זכויות קטין בחקירת משטרה
משפט פלילי
אחד הסיוטים הגדולים של כל הורה הוא לקבל טלפון המודיע לו שהבן או הבת שלו עצורים במשטרה – כולנו עשינו שטויות בתור ילדים אבל כשזה קורה לילדים שלנו, ובוודאי כאשר הם הגיעו לחקירת משטרה, זה כבר סיפור אחר… זה לא רק מרשם פלילי שבהמשך לא יהיה פשוט למחוק אותו אלא שעצם החקירה במשטרה עלולה לגרום לא […]
"אמיגו, אפשר לסמוך עלי": כשהחום הלטיני פוגש את הקור של הונאות הרשת
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
משפט פלילי
מאמר הדן בתופעה של תרמיות רשת, והחשיבות של פעולה משותפת משפטית/חקירתית, כדי לנסות ולפעול נגד הרמאים. את המאמר כתבו עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות' והחוקרת הפרטית נתי להב
כשהעבר רודף אותנו: על רישום פלילי ומחיקתו
משפט פלילי
מאמר הדן במשמעות המרשם הפלילי וכיצד ניתן לנקות אותו. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.