בשורה התחתונה: עמדנו לעיל על כך שנוכח הספק שנותר בענייננו של שוחט יש לזכות גם את מטריקס (שהואשמה מכוח מעשיו). לצד זאת ולמעלה מהצורך התייחסנו גם לטענותיה של מטריקס. למטריקס יוחס אישום בודד. לא הונחה תשתית לכך שהייתה חלק מ"התן וקח" שנעשה בין נאשמות אחרות. נוכח מכלול נסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, משלא נטען כי מי מהממונים על שוחט ידע על התיאום שיוחס, בשים לב לאמור לעיל בשאלה אם שוחט פעל לטובתה של מטריקס, ונוכח הפעולות שנקטה מטריקס מראש למניעת עבירות על חוק התחרות, אפשר שהיו טעמים לשקול להימנע מהרשעתה אף לוּ הוכחה אשמתו של שוחט.
האישום האחד עשר: התוצאה
- נוכח כלל האמור, המסקנות והתוצאה ביחס לאישום האחד עשר הן:
יש לזכות את שוחט ומטריקס מחמת הספק מהעבירות שיוחסו להם בנוגע לפרויקט אורנים בכללותו.
יש לזכות את ווי והראל מחמת הספק מהעבירות שיוחסו להן בנוגע לתיחור המקוון, הוא החלק השני של האישום האחד עשר.
יש להרשיע את אושרי, ווי והראל בעבירות שיוחסו להם בנוגע לבל"מ אורנים, הוא החלק הראשון של האישום האחד עשר. זאת, משהוכח מעבר לספק סביר התיאום וההסדר הכובל בנוגע לבל"מ אורנים, שאושרי, ווי, והראל היו צד לו, ושלפיו תואמו מחירי ההצעות של הראל, וא.מ.ת כך שיהיה גבוהים ממחיר הצעתה של ווי כדי לאפשר לווי לזכות בבל"מ אורנים. משכך, ונוכח הנימוקים שפורטו לעיל, אני מרשיע את אושרי, ווי והראל בעבירה של צד להסדר כובל לפי ס' 47(א)(1) לחוק התחרות, כנוסחו ערב יום תחילת תיקון מס' 21, בצירוף סעיפים 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 4 ו-55א לחוק התחרות וכן בעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי ס' 415 לחוק העונשין. ביחס לחברות הנאשמות - ווי והראל - ההרשעה היא גם על יסוד ס' 23(א)(2) לחוק העונשין.
אושרי - ס' 48 לחוק התחרות - אחריות נושא משרה
- במסגרת האישום האחד עשר הנדון עתה יוחסה לאושרי גם עבירה לפי ס' 48 לחוק התחרות.
- מהטעמים שפורטו לעיל בדיון בס' 48 בזיקה לאישומים הקודמים (וראו גם: בפסקאות 218-216 לעיל) - גם כאן הוכח שהתקיימו באושרי יסודותיה של העבירה לפי ס' 48 לחוק התחרות בהתייחס לאישום האחד עשר ולמועד שבו נעשה: אושרי היה מנהל פעיל בווי; ווי הורשעה בעבירה של צד להסדר כובל באישום שכאן; ולא עלה בידי אושרי להוכיח שעשה את הנדרש לשם פיקוח ולמניעת עבירות על חוק התחרות.
האישום השניים עשר
האישום השניים עשר: מדף נטאפ לאלביט/אלאופ - ספטמבר 2011
- האישום השניים עשר הופנה כלפי שחר, ווי, גלעד והראל. לפי הנטען באישום זה במהלך חודש ספטמבר 2011 פנתה אלביט תעשיות מערכות אלקטרואופטיקה אלאופ בערעור מיסים (אלאופ) בבקשה לקבלת הצעות מחיר ממספר חברות להרחבת מערכת אחסון קיימת (בל"מ אלאופ). לנאשמים שלעיל מיוחס כי היו צד להסדר שלפיו הראל תגיש הצעה גבוהה מהצעתה של ווי על מנת לאפשר לווי לזכות בבל"מ אלאופ. על פי המיוחס הגישו הצדדים את הצעותיהם בהתאם להסדר כאשר ווי נבחרה לביצוע בל"מ אלאופ בסך של כ- 60,000 דולר. עוד מיוחס לנאשמים הנזכרים כי הציגו בפני אלאופ מצג כוזב שלפיו הצעותיהם הוגשו באופן עצמאי, ללא התייעצות, תיאום או קשר עם מציע אחר ומכל מקום לא גילו את עובדת התיאום ביניהם (מצג השווא) וכי בהסתמך על מצג השווא התקבלה הנחת הדעת של אלאופ בדבר כשרות ההצעות והתקבלה הצעתה של ווי כזוכה. לאושרי מיוחס כי לא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק התחרות.
עניינם של שחר וגלעד הסתיים, כאמור לעיל, בהסדרי טיעון. שחר הורשע בעבירת צד להסדר כובל בנוגע לבל"מ אלאופ ובעבירה של קבלת דבר במרמה, וזאת בלא שיוחסו לו נסיבות מחמירות. גלעד הורשע בעבירת צד להסדר כובל בלא שיוחסה לו עבירה של קבלת דבר במרמה. בכך אין כדי לשלול את אפשרות הרשעת החברות בעבירות שיוחסו להם, ככל שתוכח האשמה ברמה הנדרשת (ראו הדיון בפסקאות 214-201 לעיל).