המחיר בו רכשה ווי את המדפים מא.מ.ת - 28,500 דולר למדף - יקר מהמחיר בו יכולה הייתה ווי לרכוש את המדפים ישירות מנטאפ - 27,000 דולר למדף (אושרי, 5172, ש' 16-6). מחיר זה משקף עלות נוספת לווי, ותמורה לא.מ.ת על חלקה בסיכום. כפי שעלה מעדותה של רובינשטיין, שחר נאלץ לרכוש את המדפים מא.מ.ת - ולא ישירות מנטאפ - ובמחיר גבוה יותר, ובכך לוותר על חלק מהמרווח ולחלוק אותו עם א.מ.ת בשל הסכמתה של א.מ.ת להגיש הצעה במחיר מתואם גבוה (ע' 3698, ש' 24-6, לטענות כאילו נעשו הדברים במעורבות נטאפ או ביוזמתה - נידרש בנפרד).
בהמשך לכך מכרה ווי את המדפים למפ"י (ת/81, חשבונית נושאת תאריך 8.11.11).
- סיכום ביניים: התמונה העולה מהראיות מזמן אמת ומהעדויות היא ברורה. במכרז מפ"י ביקשה מפ"י לקבל הצעות לתוספות דיסקים לנטאפ. מפ"י פנתה לספקים מורשים של נטאפ ובהם ווי, א.מ.ת והראל. ווי ביקשה "לסגור את הפינה" מול א.מ.ת והראל כך שאלה יגישו הצעות גבוהות מהצעתה שלה. נעשה סיכום בשיחה בין שחר לרובינשטיין שלפיו ווי היא שתזכה במכרז מפ"י כשבתמורה לכך תרכוש ווי מא.מ.ת את המדפים נושא המכרז ובביאן שלח לרובינשטיין את המחירים שעל א.מ.ת לנקוב בהצעתה. אושרי היה מעורב ומכותב על תכתובות הדוא"ל. א.מ.ת הגישה את הצעתה בהתאם לסיכום, ווי זכתה במכרז מפ"י ובהמשך לכך רכשה - כפי שהוסכם מראש - את המדפים מא.מ.ת באופן שמשקף תמורה עבור האחרונה. כלומר, ההסדר גם בוצע בשלמותו. מהראיות עולה כי שחר, אושרי ורובינשטיין והחברות ווי וא.מ.ת היו צד להסדר. לטענות באשר להיותו של אושרי צד להסדר נידרש בנפרד. בד בבד שלח שחר לצייגר את המחירים שעל הראל להגיש בהצעתה. בכך ניסו ווי ושחר להיות צד להסדר תיאום גם עם הראל (עניין נחושתן, בפסקה 9(ג) לפסק הדין).
- באישום הנדון יוחסה לנאשמים גם עבירה של קבלת דבר במרמה.
- שחר, אושרי ורובינשטיין לא גילו את דבר התיאום למפ"י והציגו מצג שווא כאילו הגישו הצעות עצמאיות ולא מתואמות.
- קורן, שהיה איש הקשר מטעמה של מפ"י במכרז מפ"י וחבר ועדת המכרזים המשרדית העיד כי לא ידע בזמן אמת על סיכום התיאום שבין ווי לא.מ.ת: "מה הם עשו שם ביניהם השתגעתי לגמרי? לא ידעתי ואני לא יודע מאיפה הם הביאו את זה" וכי לוּ היה יודע היה פונה ליועצת המשפטית, אומר ש"יש פה משהו מסריח" ועוצר את המכרז (ע' 560, ש' 16-7; ע' 595, ש' 16; ראו גם עדותו כי כשהדברים נודעו לו בחקירה הייתה לו תחושה קשה, כאילו קיבל סטירת לחי, ע' 560, ש' 27-17). עו"ד קירשנר, היועצת המשפטית של מפ"י שהשתתפה בישיבות ועדת המכרזים המשרדית, העידה אף היא שלא ידעה על הדברים, "חס וחלילה", כי כשנודע לה על הדברים לאחר פניית הרשות, חשו כקורבן עבירה וכי לוּ ידעה על התיאום בזמן אמת "היינו פוסלים את המכרז בכללותו", פונים לרשות התחרות ולחשב הכללי ומתריעים על כך (ע' 6427, ש' 15-8). עדויות אלה לא נסתרו ויש לקבלן (והן נתמכות גם בעדות רובינשטיין שממנה עלה כי הדברים נעשו מאחורי גבם של קורן ומפ"י, שבשל כך חשה רובינשטיין חוסר נעימות ומבוכה כלפי קורן, וכי היא לא דיברה על כך עם קורן, ע' 3643, ש' 11 - ע' 3644, ש' 6).
- בנסיבות אלה מתקיימים בווי ובאושרי גם יסודותיה של עבירת קבלת דבר במרמה: המרמה בעצם הגשת הצעות למכרז, לאחר תיאום מחירי הצעתה של א.מ.ת ואי גילוי דבר הסיכום והתיאום (ראו בפסקאות 28-27 לעיל); קבלת דבר - בהנחת דעתן של מפ"י וועדת המכרזים המשרדית בדבר כשרות ההצעות וההליך וזכייתה של ווי (ראו בפסקה 29 לעיל) כשהקשר הסיבתי עולה מהעדויות שלעיל המלמדות כי אלמלא ההסתרה היו גורמי מפ"י פועלים אחרת. משמעשי המרמה נשענים על עבירת אחרת - הסדר כובל - תוך פגיעה בהליך מכרז של גוף ציבורי ובכספי ציבור, בשים לב להיקף הכספי (קרוב לחצי מיליון ₪ - ת/81), ונוכח השיטתיות בהתנהלות ווי, מדובר בנסיבות מחמירות, וזאת בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקה (ראו בפסקה 31 לעיל).
- ווי ואושרי ביקשו לסמוך טענות הגנה שהעלו גם על פטור ממכרז שניתן למפ"י לצורך רכישת דיסקים נוספים מווי וזאת בחודש מאי 2012 - מספר חודשים לאחר מסכת התיאום בנוגע למכרז מפ"י מספטמבר 2011 (פטור 2012). טענות אלה ידונו בהמשך. בשלב זה נציג בקצרה את העובדות ביחס לפטור 2012.
פטור 2012
- במהלך חודש מרץ 2012 - מספר חודשים לאחר מכרז מפ"י שביחס אליו נעשה התיאום כאמור לעיל - נוצר אצל מפ"י צורך בשני מדפי דיסקים נוספים של נטאפ לשם עיבוי מערכת האחסון במרחב באר שבע (ת/83, ראו ההתייחסות ב"תיאור מהות ההתקשרות" בחוות הדעת בע' 6 שם).
- קורן פעל לקדם התקשרות לשם רכישת הדיסקים מווי בפטור ממכרז.
לשם כך הגיש בקשה לפטור ממכרז לוועדת הפטור המשרדית. בבקשה פירט כי מפ"י רכשה דיסק מרכזי של נטאפ ומספר מדפי דיסקים, כי האחריות הכוללת למארז הדיסקים היא של ווי עד לסוף שנת 2014 וכי נוצר צורך בעיבוי הדיסק המרכזי במרחב באר שבע (ת/83, מכתב קורן נושא תאריך 14.3.12; בחוות הדעת ציין קורן כי ווי זכתה במכרז מפ"י (ע/357 מספטמבר 2011) וכי מתוקף מכרז זה היא תתחזק את המערכת עד לשנת 2014, שם בע' 7). קורן ציין כי רכישת שני הדיסקים הנוספים תהיה בעלות כוללת של 326,087 ₪ (כולל מע"מ), וזאת על בסיס מחירי מכרז מפ"י משנת 2011 (שם, העלות אכן תואמת את מחירי הזכייה של ווי במכרז מפ"י)).