"יוסי.
בפרויקט MPR אפשר ללכת יחד. אפשר ללכת בנפרד.
אני מציע ללכת יחד (בלי שכל אחד יגיד למה זו עסקה שלו...).
דעתך?"
(2) מספר דקות לאחר מכן (15:57) השיב צייגר לנחום:
"רמי אפשר ללכת ביחד אני אתחייב לקנות ממך את היוניקס"
(3) על כך השיב נחום (16:00):
"לא רק יוניקס.
חצי חצי."
(4) ובתוך זמן קצר לאחר מכן (16:04) הוסיף נחום וכתב:
"אין הבדל גדול בין חצי חצי למה שאתה מציע."
(5) על כך השיב צייגר בתוך זמן קצר:
"אם אין הבדל סגרנו" (קו תחתי הוּסף).
(6) נחום השיב דקות לאחר מכן (16:07):
"יש הבדל. קטן.
אני מריץ אצלי ומול יבמ.
סוגר גם מול אורשיצר את WE ואת אמת.
יש לי חוזה על MPR.
חוזר אליך."
לאחר מספר שעות המשיכה התכתובת בין השניים.
צייגר העיד שבין לבין התקיימו גם שיחות טלפון בינו לבין נחום. כפי שנראה להלן, כוונת הצדדים - כפי שהיא עולה בבירור גם מהמשך התכתובת מזמן אמת - הייתה להגיש שתי הצעות מתואמות לאלתא, מאחורי גבה ובלא ידיעתה, כך שהראל תזכה והצדדים יחלקו ברווחי הפרויקט.
מהתכתובות שראינו עד כה עולה כי בין צייגר לנחום התקיים בראשית הדרך דין ודברים באשר לאופן חלוקת הרווח. שרתי יוניקס היוו כשליש מהפרויקט ושרתי X היוו כשני שליש (ראו בסכסוך קיבוצי (7) להלן). צייגר היה מעוניין שטריפל תסתפק ברווח שיתקבל ממכירת שרתי היוניקס (היינו שליש) והציע כי כחלק מההסדר תתחייב הראל לרכוש את שרתי היוניקס מטריפל סי. נחום לעומת זאת דרש שהצדדים יתחלקו ברווחים חצי-חצי, היינו שטריפל סי תקבל גם חלק מהרווח ממכירת שרתי X, כפי שכתב "לא רק יוניקס. חצי חצי" (ראו, למשל, עדות צייגר, ע' 5343, ש' 10-6, נחום רצה לקחת חלק גם ברווח של האיקסים ולא רק של היוניקס; ראו גם: ע' 5350, ש' 10-8, ש' 17 - ע' 5351, ש' 2).
צייגר העיד כי בשיחות הטלפון שהתקיימו בינו לבין נחום, בד בבד עם תכתובת הדוא"ל, התווכחו צייגר ונחום ביחס לאופן חלוקת רווחי המכירה לפרויקט. נחום רצה להתחלק חצי-חצי וצייגר ניסה לשכנע - כך לטענתו - כי אין היגיון בחלוקה כאמור נוכח היחס שבין עלויות השרתים בפועל (שני שליש לשרתי X ושליש לשרתי יוניקס) (צייגר, ע' 5348, ש' 3 - ע' 5349, ש' 1).
נחזור לתכתובת הדוא"ל.
(7) בשעות הערב (20:50) כתב נחום לצייגר:
"יוסי.
לא רוצה להטעות.
אני בודק אם היחס באמת שני שליש לבליידים / ושליש ליוניקס או לא.
רוצה לעשות שתיק פלילי חצי חצי, אבל על נתונים מדוייקים ולא רוצה לריב אחר כך."