ראינו כי מכלל הראיות עולה בבירור כי מדובר בתכנון תיאום הצעות המחיר שווי וטריפל סי יתבקשו להגיש לממן, וכי בהמשך שחר אף הגיש בפועל את הצעת ווי בהתאם להסדר וכפי שהתבקש.
ענייננו עתה בטענה כי צייגר לא הבין כך את הדברים וכי לא היה מודע לתיאום.
כאמור לעיל, הסבר אחד שניתן הוא כי כאשר צייגר קיבל את הודעות הדוא"ל מגלעד הוא חשב שמדובר בהערכות מחיר, היינו בהערכות של גלעד ביחס למחירים שהמתחרים יכולים להציע לתערעור אזרחי עבור תכולת הציוד בבל"מ MPR(X).
בעדותו העלה צייגר את ההסבר כאילו הבין את הודעות הדוא"ל ששלח לו גלעד עם מחירי ווי וטריפל סי ועם הצעות המחיר כמתייחסות להערכות ביחס למחיר שיוכלו המתחרים להציע לתערעור אזרחי בבל"מ (למשל, ע' 5371, ש' 17-15). אלא שמיד הוסיף כי לא הייתה לכך כל משמעות "זה לא משנה כהוא זה" שכן בשל הסכם חשכ"ל זכייתה של הראל הייתה מובטחת (ע' 5371, ש' 20 - ע' 5372, ש' 2). במענה לשאלות בית המשפט בהמשך לכך, טען לפתע בתוקף שבנסיבות אלה יבמ כלל לא תיתן הצעת מחיר לאף אחד מהספקים האחרים - לא הצעה פחות טובה מהצעתה של הראל ולא הצעה בכלל - ולא תמכור להם את תכולת הציוד "חד משמעית לא" (ע' 5372, ש' 22-13). טענה זו עומדת בסתירה ברורה לדברים שאמר צייגר במקומות אחרים כמו גם לראיות אחרות (למשל, ת/220, ש' 268-264; וראו גם עדות שחר, ע' 3033, ש' 21 - ע' 3034, ש' 2). מעבר לכך, ככל שספקים אחרים לא יכולים היו לקבל הצעה מיבמ ולא יכולים היו להגיש הצעה לתערעור אזרחי - כפי שטען צייגר עתה - הרי שנשמט הבסיס מתחת להסברו של צייגר כי מדובר בהערכות ביחס להצעות מחיר של אחרים. אם אין כל אפשרות שאחרים יגישו הצעות מה טעם להעריך מחירי הצעות (שאינן אפשריות) וכיצד זה שצייגר הבין את התכתובות כמתייחסות להערכות (ביחס להצעות שאינן אפשריות)? משנשאל על ידי בית המשפט על הקושי העולה מגרסתו זו לא היו בפיו תשובות של ממש (ע' 5372, ש' 23 - ע' 5374, ש' 21, וראו הניסיון להסיט את התשובות להסבר האחר, ע' 5373, ש' 22).
בחקירה הנגדית שב והסתבך. בנקודה מסוימת טען כי המחירים ששלח לו גלעד הם הערכות ביחס למחירי עלות, כלומר המחירים שבהם יוכלו ווי וטריפל סי לרכוש את תכולת הציוד מיבמ, ולא הערכות ביחס למחיר שאותו יוכלו להציע לתערעור אזרחי (ע' 6086, ש' 27-20). זאת, הן בסתירה לטענתו כפי שהובאה לעיל כי ווי וטריפל סי כלל לא יוכלו לקבל הצעה מיבמ ולרכוש ממנה את הציוד; הן בסתירה לטענתו הבסיסית כי מדובר בהערכת המחיר שאותו יוכלו ווי וטריפל סי להציע לתערעור אזרחי (כפי שהעיד פעמים רבות בחקירתו הראשית כאמור לעיל, וגם זמן קצר לפני כן, ע' 6085, ש' 26-20, וראו גם ת/220, ש' 204-200, ש' 220-218). אלא שגם כאן נתקל צייגר בקושי. שכן לשיטתו עתה גם המחיר שצוין עבור הראל באותה הודעת דוא"ל של גלעד (ת/116) משקף את עלות רכישת הציוד מיבמ (ע' 6088, ש' 6-1) באופן שלפי גרסתו לא היה מותיר לה רווח כלשהו (העלות הנטענת 332,578 דולר (ת/116) וההצעה שהגישה הראל למחרת עמדה על 333,509 דולר (ת/117); מעבר לכך שהצעת המחיר של הראל שצורפה לדוא"ל מופנית לתערעור אזרחי והמחיר שבה הוא מחיר לתערעור אזרחי ולא העלות של הראל). גם כאן לא היו בפיו של צייגר תשובות של ממש (ע' 6088, ש' 14 - ע' 6090, ש' 17, שם הפנה לפתע לכך שהעסקה כללה גם מחשבי יוניקס בניסיון ליתן הסבר לדבריו, אף שעניין זה כבר ירד מהפרק). הנה כי כן, ההסבר הנדון שנתן צייגר מוקשה עד מאד. עדותו העלתה תמיהות וסימני שאלה. אין לקבלהּ.