יש לדחות איפוא את הסברו זה של צייגר ואת הטענות האמורות של צייגר והראל.
- הטענה כי צייגר הבין שהכוונה למחירים שבהם הראל מציעה למתחרים לרכוש ממנה את הציוד -
ראינו לעיל כי תכתובות הדוא"ל ששלח גלעד לצייגר עם מחירים והצעות מחיר לווי ולטריפל סי נסבו על מחירי תיאום, היינו המחירים שיתבקשו הספקים האחרים להגיש בהצעותיהם לממן.
ענייננו עתה בטענה כי לא כך הבין צייגר את הדברים ובהסבר השני שניתן בהקשר זה כאילו סבר שמדובר במחירי רכש מאת הראל למתחרים, כלומר במחירים שבהם הראל מציעה למתחרים לקנות ממנה את הציוד.
יש לדחות גם טענות אלה וגם הסבר זה אין לקבל. הוא אינו מתיישב עם המסמכים והראיות וגם כאן עדותו של צייגר הייתה מוקשית ובלתי מהימנה.
בהודעות הדוא"ל ששלח גלעד לצייגר פורטו מחירי המתחרים "CCC=$ 364,691" "WE=$ 357,646" ""HAREL=$ 332,578 וצורפו הצעות מחיר מתאימות (ת/116, וראו גם ת/352, ת/118, ת119). הצעות המחיר נשלחו בתבנית התואמת הגשת הצעת מחיר לתערעור אזרחי (בדומה, למשל, ל-ת/112) תוך פירוט "מחיר תע"א", באופן המעיד בבירור כי מחירי המתחרים מתייחסים למחירי ההצעות שיגישו לממן במענה לבל"מ. הדברים ברורים. בהודעות הדוא"ל אין כל בסיס או רמז לכך שאפשר שמדובר בכוונה למכירת הציוד מהראל למי מהספקים האחרים, ואין יסוד לטענה כי ניתן היה להבין אחרת את הודעות הדוא"ל או כי צייגר הבין אותה אחרת (בחקירה שהתקיימה כחודשיים בלבד לאחר האירועים, בעת שהוצגה לו תכתובת הדוא"ל ת/116, לכתחילה, לאורך זמן ובמענה לשאלות חוזרות לא טען צייגר שסבר כי מדובר במחירי מכירה מהראל למתחרים ודבק בהסבר כי מדובר בהערכת המחירים שהמתחרים יגישו לתע"א, ת/220, ש' 204-200, 220-216, 235-228, 277-275, 320-316). די בכך כדי להביא לדחיית הטענה.
מעבר לכך, עדותו של צייגר והגרסה כאילו מדובר במחירים שבהם מציעה הראל למכור את תכולת הציוד לספקים האחרים - ולענייננו: כי כך צייגר הבין את הדברים - הייתה מוקשית, נעדרת אחיזה ובלתי מהימנה.
לא הונחה תשתית ראייתית כלשהי לכך שמכירה כאמור לווי או לטריפל סי - ובוודאי לא לשתיהן - נשקלה או עמדה על הפרק ביחס לבל"מ הנדון, וממילא כי היה לצייגר בסיס לחשוב שלכך הכוונה (והשוו לעניין זה תכתובות הדוא"ל בין צייגר לנחום נושא האישום השבעה עשר).
בנוסף, גרסתו של צייגר כאילו אפשר שמדובר במחירי מכירה של הראל לספקים האחרים או כי כך חשב אינה מתיישבת עם עדותו שלו ממנה עולה כי מכירה כאמור מהראל לספקים האחרים לא הייתה תרחיש סביר או אפשרי בנסיבות העניין. רחוק מכך. צייגר העיד כי על פי כלליה של יבמ אסור להראל למכור לגורם אחר, ובכלל זה לספקים אחרים, תכולת ציוד שנכנס להסכם חשכ"ל ושהראל קיבלה עליו הנחת חשכ"ל, וכי מכירה כאמור בניגוד לכללי יבמ אף עלולה לגרור סנקציות מצדה של יבמ ובכלל זה קנסות ובמקרים חריגים אף שלילת שותפות עם יבמ (ע' 5663-5661, ע' 5403, ש' 7-4, ע' 6064, ש' 23-21, ע' 6092, ש' 12-7). צייגר העיד שמכירה כאמור מתרחשת לעיתים רחוקות (ע' 5664, ש' 10-9); כי סביר להניח שהוא מעולם לא עשה מכירה כזו המכונה ל"הזליג בידים" (ע' 6067, ש' 16-14); כי מכירה כאמור של ציוד חשכ"ל לספק אחר כרוכה בסיכון מול יבמ ועלולה לסבך את הראל עם יבמ (ע' 5664, ש' 10-9, ע' 6093, ש' 15-8); צייגר העיד כי אם יבמ הייתה יודעת על ניסיון מכירה לספק אחר במקרה כזה "הייתי מקבל על הראש" (ע' 6068, ש' 17-14), וכי לדבריו שלו למעשה מכירה כאמור לספק אחר אינה אפשרית בעסקאות גדולות (ע' 5662, ש' 5-4, אי אפשר להזליג בידיים בעסקאות גדולות). בכך יש כדי לשמוט את הקרקע מתחת לטענה והאפשרות כאילו בעת שצייגר קיבל מגלעד את הודעות הדוא"ל ובהם מחירי התיאום - מחירי ווי וטריפל סי והצעות מחיר לתערעור אזרחי בהתאם - סבר או יכול היה לסבור שהכוונה למחירים שבהם מציעה הראל לשני הספקים האחרים לרכוש ממנה את הציוד. זאת, מקום בו לא הובאה כל ראייה לכך שאפשרות כאמור נשקלה ובעת שלשיטת צייגר אסור להראל למכור לספקים האחרים את תכולת הציוד הנדונה בנסיבות העניין ובעת שמכירה כאמור עלולה לסבך את הראל מול יבמ. צייגר והראל הפנו בהקשר זה גם לחלקים מעדותו של אורשיצר (ס' 794-793 לסיכומי הראל). אלא שאין באמור שם כדי להועיל להם או כדי לשנות. אורשיצר לא התייחס שם לציוד שעליו חלה הנחת חשכ"ל, ומכל מקום העיד כי אפשרות למכירה כאמור מספק לספק היא בבחינת מקרה קיצוני ונדיר באופן שחותר תחת טענת צייגר כי כך הבין את הודעות הדוא"ל שקיבל (אורשיצר, ע' 2414, ש' 26 - ע' 2415, ש' 9; ע' 2466, ש' 28 - ע' 2467, ש' 2).