נוכח האמור, יש לדחות גם את ההסבר השני של צייגר ואת הטענות האמורות של צייגר והראל.
- בשורה התחתונה: מהראיות עולה בבירור כי צייגר היה מודע להסדר התיאום מול ווי ולניסיון התיאום מול טריפל סי. הוא היה ממוען בזמן אמת להודעות דוא"ל מרכזיות הן בנוגע לתיאום מול ווי (ת/352), הן מול טריפל סי (ת/118, ת/119), הן להודעת דוא"ל בה ריכז גלעד מראש את המחירים שיתבקשו הספקים האחרים להגיש (ת/116). ראינו כי יש לדחות את גרסתו והסבריו של צייגר ביחס לאופן שבו הבין את התכתובות שנשלחו אליו בזמן אמת. אלה אינם מתיישבים עם המסמכים והם נמצאו בלתי מהימנים באורח בולט (וזאת אף בלא להידרש לכך שצייגר היה צד להסדרי תיאום קודמים ולהודעות דוא"ל מתאמות דומות ביחס לאישומים קודמים; ראו, למשל, בנוגע לאישום העשירי, בפסקאות 572-569, 591-581 לעיל).
- כאמור לעיל, גלעד שלח לצייגר הודעות דוא"ל מרכזיות באשר לתיאום ולקידומו ועוד לפני משלוח מחירי התיאום לווי ולטריפל סי "עדיין לא שלחתי" (ת/116, ת/352; צייגר אישר בחקירתו כי גלעד שלח לו את הדברים על מנת שצייגר יאשר אותם, ת/220, ש' 188-185, וכי הוא אישר לגלעד את נתוני המחירים, ת/220, ש' 232-231; אף שכאמור לעיל העלה הסברים שנדחו; ניסיונו להרחיק את עצמו מהדברים בעדות ולטעון כי לא נדרש כל אישור ממנו, ע' 6076, ש' 31-24, עמד בסתירה לדברים שאמר בחקירה ולא היה מהימן). בנסיבות אלה יש לדחות את טענת הראל וצייגר כאילו גלעד פעל מאחורי גבו של צייגר וכי נמנע מלכתב אותו על הודעות תיאום מחירים. לא כך עולה מהראיות ולא כך פועל מי שמנסה להסתיר. העובדה שגלעד לא מיען את צייגר על תכתובות התיאום כולן או על תכתובות ההמשך עם שחר אינה גורעת מהתמונה הברורה העולה ביחס למעורבותו של צייגר ולמודעותו לדברים.
- לכך יש להוסיף כי מדובר היה בפרויקט גדול. צייגר היה מעורב בעצמו ובאופן אישי במהלכיה של הראל בקשר לפרויקט. צייגר העיד כי בפרויקט כזה גדול הוא מעורב ביחד עם גלעד, "בוודאי. כן" ובכלל זה בכל הנוגע להגשת הצעתה של הראל לפרויקט (ע' 6077, ש' 23-22); צייגר העיד כי היה מעורב בעסקה, ישב עם גלעד, ישב עם התע"א, ישב עם אלתא והיה מעורב מול המערך הטכני (ע' 6098, ש' 24-20). צייגר אף היה מעורב מול גלעד, לשיטתו שלו גלעד פנה אליו על מנת לקבל את אישורו, וצייגר ליווה ואישר אף את הגשת הצעת המחיר מטעם הראל לבל"מ MPR(X) הנדון עתה (למשל, ת/117, ת/220, ש' 405-404, ש' 232-228, ש' 329-328).
- במצב דברים זה - כשצייגר מיודע בזמן אמת על הסדר התיאום, כשהוא מעורב באורח אישי בפרויקט כגורם הבכיר מטעם הראל, וכשהוא מעורב בקידום מהלכיה של הראל במענה לבל"מ ובכלל זה בהגשת הצעתה של הראל בהמשך ובעקבות לתיאום, המסקנה הברורה היא שהיה צד להסדר התיאום מול ווי ולניסיון התיאום מול טריפל סי.
יש לדחות את הטענות כאילו בל"מ MPR(X) היה פיקטיבי, כאילו זכייתה של הראל הובטחה מראש - ואין באלה כדי להצדיק או להכשיר תיאום הצעות
- הנאשמים טענו כי גם בל"מ MPR(X) היה פיקטיבי וכי זכייתה של הראל בו הייתה מובטחת מראש. ההגנה ייסדה טענותיה אלה, בין היתר, על כך שהציוד נושא הבל"מ היה כזה שניתן היה להחיל עליו את הסכם חשכ"ל ומשכך - זו הטענה - שלא הייתה לתערעור אזרחי אפשרות אלא לרכוש אותו מהראל (למשל, ס' 789, 778 לסיכומי הראל; ראו גם עדות צייגר, ע' 5374, ש' 20-17, כי העסקה עם הראל הייתה "סגורה" ויבמ הלכה איתה); עוד נטען כי הראל היא שאפיינה את תכולת הרכש עבור הפרויקט באלתא באופן שהבטיח הלכה למעשה את זכייתה (למשל, ס' 779, 791 לסיכומי הראל, ס' 554-551 לסיכומי ווי; תוך הפנייה למפרטים הטכניים ת/107(א)-(ג) שם צוין "הרכבה במעבדת הראל" ולעדות שקנבסקי כי במצב כאמור הפרויקט רואה בספק שאפיין כמי ש"חצי זכה בפרויקט מבחינתו", וזה יכול "לתסכל" ספקים אחרים, שיכולים לחשוב שהפרויקט יכול בכל רגע לקבוע ספק יחיד, ע' 1031, ש' 17 - ע' 1032, ש' 5); עוד נטען כי הבל"מ לא היה אלא בבחינת "הצגה" לשם "סידור" תיק הרכש (למשל, ס' 559-556 לסיכומי ווי; תוך הפנייה, בין היתר, ל-נ/269, נ/270 ולעדות שחר, ע' 3271, ש' 5-1, שקנבסקי היה צריך ששחר יהיה בהצגה, ע' 3031, ש' 19-7).
- טענות אלה יש לדחות. טענות כאמור שהועלו ביחס לאישומים הקודמים נדחו והטעמים שהובאו לעיל יפים גם לכאן. כפי שכבר צוין - ממילא אין בטענות אלה כדי להצדיק הסדר לתיאום הצעות מחיר או כדי להצדיקו. נתייחס בקצרה לעיקרי הדברים.
- בכל האמור בטענות הנסמכות על הסכם חשכ"ל - ראינו לעיל כי גם כאשר תכולת הרכש נכללה בהסכם חשכ"ל לא היה בכך כדי להבטיח להראל באורח אוטומטי זכייה בפרויקט, כי צייגר והראל ידעו זאת, וכי ידעו שגם במצב דברים זה התערעור אזרחי קיימה תחרות שממנה חששה הראל (ראו בהרחבה בפסקאות 335-327 לעיל; כפי שכבר צוין לעיל, אף אין יסוד לטענה כאילו התערעור אזרחי הייתה מחויבת לרכוש את הציוד מהראל (ס' 32 לתשובת צייגר לכתב האישום); ומכל מקום אין בטענה כאמור במישור החוזי כדי להצדיק או להכשיר תיאום, ראו בפסקה 180 לעיל).
דברים אלה נכונים ביתר שאת במקרה שכאן שבו רק חלק קטן יחסית מתכולת הרכש בא בגדר הסכם חשכ"ל (ראו בפסקה 1002 לעיל, והצעות הראל לבל"מ בשלבים מסוימים לא כללו הנחת חשכ"ל ביחס למרבית הציוד, למשל ת/112; להבדיל מהצעתה הסופית ת/354). כפי שהעיד פרץ, הוא הבהיר לצייגר כי כאשר תכולת הרכש כוללת רכיבים שאינם תחת הסכם חשכ"ל, התערעור אזרחי פותחת את הרכש לתחרות (ע' 1735, ש' 20-14; וראו גם בפסקה 333 לעיל). לא בכדי העיד פרץ בהתייחס לבל"מ הנדון עתה - ויש לקבל את עדותו - כי ציפה מהספקים להתחרות ביניהם, "להילחם", להציע את המחיר הכי טוב שהם יכולים, ובפרט כשמדובר בתכולת רכש הכוללת מערכות שאינן בגדר הסכם חשכ"ל (ע' 1612, ש' 19 - ע' 1613, ש' 15; ראו גם ת/114 ס' 4 ועדות שקנבסקי כי רצה לקיים תחרות בין כל הספקים על מנת להגיע למחיר הכי זול, ע' 977, ש' 10-5, 18-17, ע' 978, ש' 3; העובדה שהראל קיבלה בסופו של יום ספיישל ביד מיבמ (נ/215), שלכך לא הפנתה בסיכומיה בחלק הנדון, לא משנה לעניין היתכנותה של תחרות, ולכך שאין היתר לתיאום מחירים, ראו גם הדיון בפסקה 1071 ואילך להלן).