יתרה מזו. צייגר עצמו אמר בחקירתו במענה לשאלות שנשאל על בל"מ MPR(X) כי התערעור אזרחי מבקשת הצעות מחיר על מנת לראות אם אפשר לקבל מחירים יותר נמוכים ובכך "מוציאה את הנשמה" להראל (ת/220, ש' 327-324, ש' 530-518, וראו גם ש' 263-260). היינו, כי הבקשה להצעות מחיר נועדה לקיים תיחור אמת ולקבל הצעות אמת לשם השגת המחיר המיטבי לתע"א, ולא לשם קבלת הצעות סרק מתואמות. צייגר אף העיד כי גם כאשר הראל סבורה שהעסקה "שלה" היא תמיד בודקת "שלא יפתיעו אותנו" ורוצה להבטיח את הזכייה שלה (ע' 6073, ש' 24 - ע' 6074, ש' 17; ועצם הניסיון לטעון כי מחירי התיאום ששלח לו גלעד היה בגדר בדיקת והערכת מחירי המתחרים חותר תחת הטענה שהזכייה הייתה מובטחת). תיאום הצעות המחיר עם הספקים האחרים מאפשר להסיר את החשש מפני הפתעות כאמור ואת אי הוודאות שהיא העומדת ביסוד התחרות.
- בכל האמור בטענות הנסמכות על מעורבות הראל באפיון תכולת הרכש לפרויקט - ההגנה הפנתה בסיכומיה לדבריו של שחר בעדותו כי גלעד והראל עבדו "שנה על הפרויקט" (ע' 3030, ש' 22-21). לדברים אלא אין משקל ממשי. הם הועלו על דרך הסתם, כהנחה, בלא כל ידיעה של שחר, בלא כל תשתית או תמיכה (שחר, ע' 3031, ש' 6-3). מעדותו של שחר עלה בבירור כי כלל אינו זוכר את הפרויקט (למשל, ע' 3274, ש' 22-18).
אכן, מהראיות עולה תמיכה לכך שלהראל הייתה מעורבות מסוימת באפיון תכולת הרכש מול אנשי הפרויקט באלתא (ראו נ/79, הצעת הראל מיום 31.1.12 לאנשי הפרויקט באלתא, עוד קודם לבל"מ MPR המשולב, בפסקה 964 לעיל; ראו גם הכיתוב במפרטים הטכניים ת/107(א)-(ג) שערכו אנשי הפרויקט; שקנבסקי, ע' 1031, ש' 9-3). אלא שכפי שראינו בהרחבה לעיל, פעילות מקדימה של ספק מול אנשי הפרויקט, ובכלל זה מעורבות באפיון הטכני, אינה מבטיחה זכייה ואינה הופכת את הבל"מ שמוציאים גורמי הרכש לאחר מכן לתיחור למראית עין (ראו בפסקאות 284-276 לעיל).
ההגנה ניסתה להיבנות מהכיתוב "הרכבה במעבדת הראל" במפרטים הטכניים שערכו אנשי הפרויקט (ת/107(א)-(ג)). אלא שבפניות בבקשה להצעות מחיר ששלח שקנבסקי לספקים השונים בל"מ MPR(X) ובטבלת תכולת הציוד הנדרש שצורפה לפניות ואשר נשלחה לספקים כלל לא נכלל הכיתוב האמור המתייחס להראל (למשל, ת/111, נ/270, וראו בפסקה 1004 לעיל). יש בכך כדי לשמוט, במידה רבה, את הבסיס מתחת לנטען. ספֵק אם המפרטים הטכניים שערך הפרויקט נשלחו בפועל לספקים במסגרת הבל"מ (אף שכך הוצגו הדברים לשקנבסקי ואף שהוא לא חלק עליהם). מכל מקום, אפילו היה מצב הדברים כנטען, שקנבסקי העיד כי מדובר בטעות טכנית של אנשי הפרויקט (ע' 1031, ש' 9-3, עשו 'העתק-הדבק' לאפיון שעליו עבדה הראל), תוך שהבהיר כי גם אם אצל ספקים אחרים עלולה להיווצר בנסיבות כאמור תחושה כי הספק שהיה מעורב באיפיון (הראל) "חצי זכה" מבחינת אנשי הפרויקט (להבדיל מאנשי הרכש) ואף אם ספקים אחרים עלולים לחוש תסכול (ע' 1031, ש' 24-14, ע' 1032, ש' 5-2), הרי שמדובר בתחושה בלבד, ואין מדובר ב"הבטחה של זכייה" (ע' 1033, ש' 6-5). ממילא אין כל מניעה שהרכש יקיים תיחור אמת.