תמונת דברים זו - שלפיה גם מקום שבו הפרויקט אישר ספק יחיד לא היה בכך כדי לחסום את הרכש מלפעול לבדוק קיומן של חלופות אחרות ובכלל זה לקיים תיחור ולפנות לספקים בבקשות להצעות מחיר, עולה גם מעדויות נוספות.
כך, קניטורק, איש הרכש, העיד כי הוא תמיד יוצא בבל"מ ומבקש הצעות מחיר מספקים, גם כאשר עמדת הפרויקט היא לספק יחיד, וזאת על מנת לדעת איפה הוא נמצא מבחינת המחירים (ע' 502, ש' 15-6). "היו מקרים שקיבלנו ספק יחיד, הרבה מקרים, ועדיין אנחנו בודקים כי זה תפקידנו [ברכש]. תפקידנו הוא לבדוק אכן שאנחנו מקבלים עסקה הוגנת, לאתר עוד מלאים, לאתר עוד דברים" (ע' 419, ש' 19-17). קניטורק הסביר כי הוא מוציא בל"מ, ומבקש הצעות מחיר מספקים שונים, לשם בדיקת קיומן של עוד חלופות, וכך אולי יקבל מחיר יותר טוב. כפי שהעיד "בשביל זה אני פה", זה תפקידו של הרכש (ע' 418, ש' 27-10). ככל שתתקבל הצעה רלבנטית מספק אחר, יוכל איש הרכש להביא את הדבר לפני אנשי הפרויקט והדברים ייבחנו (ע' 346, ש' 17-1). דברים דומים עלו גם מעדויותיהם של אנשי רכש נוספים: שקדי, שהיה ממונה על קניטורק (ע' 1864, ש' 17-8, טופס ספק יחיד אפשר להשתמש בו ואפשר שלא להשתמש בו ולעשות תחרות; ע' 1860, ש' 17-11, גם כשיש טופס ספק יחיד, הקניין רשאי לעשות תחרות על מנת להביא הצעה טובה יותר ולא נדרש לאישורים לשם כך; ע' 1838, ש' 2-1, הרכש מצופה להיות מקצועי ולא לקבל כל התקשרות עם ספק יחיד ללא בדיקה וחשיבה); שקנבסקי, קניין רכש בממן (ע' 938, ש' 10-6, גם במצב של ספק יחיד בהחלט ניתן לעשות תחרות); לֶשם, מנהל רכש ממן (ע' 2181, ש' 25 - ע' 2182, ש' 3, גם כשיש טופס ספק יחיד זכותו של איש הרכש לערוך תחרות ולבקש הצעות מחיר ממספר ספקים; זאת חרף דבריו בע' 2139, ש' 30-28). שחר עצמו אישר בעדותו כי הפרויקט הוא שמגדיר ספק יחיד ואנשי הרכש לא אהבו את זה, לא אהבו להיות "חותמת גומי", ולפעמים גם כשניתן אישור ספק יחיד על ידי הפרויקט, איש הרכש ביקש הצעות מחיר מספקים אחרים כדי לראות "שלא דופקים" אותו ולבחון את המחיר (ע' 2741, ש' 20 - ע' 2743, ש' 6, תוך אישור דברים שאמר בחקירתו, ת/557(8), ש' 950-949). נתתי דעתי גם לעדותו של זגורי, מי שהיה במועדים רלבנטיים ראש מנהל רכש באלתא. זגורי הדגיש בעדותו את האבחנה בין התהליך של אישור ספק יחיד על ידי הפרויקט לבין תהליך נפרד שעניינו בשאלת פטור ממכרז (ע' 2227, ש' 26-19). בשלב מסוים בעדותו אמר כי טופס אישור ספק יחיד על ידי הפרויקט "אומר שאין תחרות" (ע' 2227, ש' 15-8, בהתייחס ל-נ/11 בענייננו). אלא שמעיון בעדותו של זגורי בכללותה, עולה כי אין בה כדי לשנות את התמונה שעלתה בבירור ממכלול העדויות ושלפיה הקניין, איש הרכש, היה רשאי לבחון אפשרויות אחרות, ולבקש הצעות מחיר, גם כאשר הפרויקט אישר טופס ספק יחיד (ראו, ע' 2198, ש' 25-24 שם ציין במפורש כי "בקשה להצעת מחיר יכולה להיות גם על ספק יחיד"; וראו גם ע' 2215, ש' 30-16, ע' 2226, ש' 21-16, שם התייחס לאפשרות הפתוחה לקניין לפנות לראש מנהל רכש בבקשה לסטות מאישור ספק יחיד של הפרויקט; יציאה בבל"מ לשם בחינת חלופות לספק יחיד, עולה בקנה אחד עם האפשרות לבקש לאחר מכן, בהתאם למה שיתברר, לסטות מאישור ספק יחיד, ומעדותו של זגורי לא עלה אחרת).
- סיכום ביניים: ממכלול הראיות עולה תמונה ברורה - התקיים מתח בין הפרויקט לרכש, וגם כאשר הפרויקט אישר ספק יחיד לא היה בכך כדי לחסום את הרכש מלפעול לבדוק קיומן של חלופות אחרות ובכלל זה לקיים תיחור ולפנות לספקים בבקשות להצעות מחיר, וזאת גם על מנת לוודא רכש במחיר מיטבי. הלכה למעשה, אנשי הרכש עשו כך לא אחת. בקשה להצעות מחיר לשם בחינת השוק ובחינת חלופות, גם כשמדובר ב"ירייה באפילה" וגם אם קיים ספק אם תימצא חלופה, אינה בגדר תיחור למראית עין ונועדה לקבלת הצעות אמת.
מכל מקום, גם אם הוצאת בל"מ על ידי הרכש מקום בו הפרויקט אישר טופס ספק יחיד הייתה עומדת בניגוד לנוהלי התערעור אזרחי - ולעיל ראינו שלא זה מצב הדברים - לא היה בכך כדי להצדיק או להכשיר תיאום הצעות מחיר בבל"מ שהוציא הרכש.