פסקי דין

תיק פלילי (ירושלים) 54589-02-17 מדינת ישראל נ' אושרי שרון - חלק 93

31 מאי 2026
הדפסה

בחלק השני של האישום יוחס לשחר וחברת ווי, גלעד והראל, וישניצר וא.מ.ת, שוחט ומטריקס כי היו צדדים להסדר כובל שלפיו ווי תזכה בתיחור המקוון כאשר הראל, א.מ.ת ומטריקס יגישו הצעות סופיות גבוהות מזו של ווי על מנת לאפשר לווי לזכות בתיחור המקוון.  על פי המיוחס הגישו הצדדים את הצעותיהם בהתאם להסדר כאשר חברת ווי נבחרה לביצוע הפרויקט בעבור סך של 362,400 דולר.

עוד מיוחס לנאשמים שפורטו לעיל בשני חלקי האישום כי הציגו בפני ממן מצג כוזב שלפיו ההצעות בבל"מ אורנים ובתיחור המקוון הוגשו באופן עצמאי, ללא התייעצות, תיאום או קשר עם מציע אחר ומכל מקום לא גילו את עובדת התיאום ביניהם (מצג השווא) וכי בהסתמך על מצג השווא התקבלה הנחת הדעת של ממן בדבר כשרות ההצעות והתקבלה הצעתה של ווי כזוכה.  לאושרי מיוחס גם כי לא פיקח ולא עשה כל שניתן למניעת עבירה לפי חוק התחרות.

עניינם של שחר, גלעד, וישניצר וא.מ.ת הסתיים, כאמור לעיל, בהסדרי טיעון.  שחר וגלעד הורשעו בעבירות צד להסדר כובל ובעבירות קבלת דבר במרמה (בלא שיוחסו להם נסיבות מחמירות) וזאת ביחס להסדרים בשני חלקי האישום.  וישניצר וא.מ.ת הורשעו בעבירת צד להסדר כובל ביחס להסדר להגשת ההצעות לבל"מ אורנים, הוא החלק הראשון של האישום (בלא שיוחסה להם עבירת קבלת דבר במרמה).  כאמור לעיל, אין באמור כדי לשלול את אפשרות הרשעת מי מהנאשמים הנותרים בעבירות שיוחסו להם, ככל שתוכח האשמה ברמה הנדרשת (ראו הדיון בפסקאות 214-201 לעיל).

לנאשמים שנותרו באישום זה: אושרי, ווי, הראל, שוחט ומטריקס מיוחסת עבירה של צד להסדר כובל לפי ס' 47(א)(1) לחוק כנוסחו במועד הרלבנטי בצירוף ס' 2(א), 2(ב)(1), 2(ב)(3), 4 ו-55א(ב) לחוק התחרות (ווי, הראל, שוחט ומטריקס - שתי עבירות; אושרי - עבירה אחת).  כן מיוחסת לנאשמים הנזכרים עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי ס' 415 לחוק העונשין.  ביחס לחברות הנאשמות מפנה כתב האישום לס' 23(א)(2) לחוק העונשין.  לאושרי יוחסה בכתב האישום גם אחריות נושאי משרה מכוח ס' 48 לחוק התחרות.

דיון

רקע כללי

  1. האישום הנדון נסב על רכש ציוד מחשוב מתוצרת יבמ לפרויקט אורנים (שכונה גם פרויקט "O" או פרויקט אורן ירוק, למשל - ת/125, ת/126). מדובר בפרויקט של אלתא.  מפעל ממן הוא שביצע את הליכי התיחור - הן הבקשה להצעות מחיר, בל"מ אורנים, הן התיחור המקוון שבא לאחר מכן.
  2. באישום זה הואשמו גם שוחט, שהיה איש מכירות של חברת מטריקס ומטריקס עצמה. מדובר באישום היחיד המיוחס לשוחט ולמטריקס בכתב האישום שלפניי.
  3. העבירות נושא האישום הנדון עניינן בהסדרים כובלים, תיאומים, שנעשו ביחס לשני שלבים שונים של הליכי הרכש לפרויקט אורנים. האחד - בל"מ אורנים במסגרתו התבקשו הצעות מחיר בראשית ספטמבר 2011.  ההצעות הוגשו, לפי הנטען לאחר תיאום פסול, בימים 13.9.11 ו- 14.9.11 כך שהצעתה של ווי הייתה הזולה ביותר.  השני - הליך התיחור המקוון שנערך באמצעות האינטרנט בבוקר יום 15.9.11, ואשר בו תיאמו המשתתפים, לפי הנטען, את ההצעות שיגישו ואת הזוכה - ווי.
  4. מצד התע"א, דמות רלבנטית לאישום זה הוא שקנבסקי, קניין רכש בממן. שקנבסקי הוא שפנה לספקים השונים בבקשה להצעות מחיר והוא שערך את התיחור המקוון.  פרץ, מנהלו של שקנבסקי וראש תחום רכש שרתים ותקשורת בממן, התייחס אף הוא בעדותו לְעובדות הנוגעות לאישום זה.  אושרי, שחר ושוחט העידו אף הם ביחס לאישום הנדון.  בנוגע לשוחט יצוין כי בשל אירוע בריאותי שעבר נעשו התאמות שונות הן לעניין שמיעת עדותו הן במטרה לאפשר לו להיות נוכח (לעיתים בהיוועדות חזותית) במהלך עדויותיהם של עדים אחרים (ראו, מכלל רבים, בקשה מיום 4.10.21, דיון מיום 7.10.21).  בגדר הראיות הנוגעות לאישום זה הציגה המאשימה גם פלטי שיחות טלפון שהתקבלו מחברת סלקום ופלטי נתונים ביחס לתיחור המקוון שהתקבלו מהתערעור אזרחי ומהחברה שסיפקה לתערעור אזרחי את המערכת ששימשה לעריכת התיחור המקוון.  המאשימה ביקשה להיבנות מפלטים אלה בעיקר לצורך הוכחת ההסדר הנטען שנעשה בשלב התיחור המקוון, אף שהתייחסה לפלט שיחות הטלפון גם בקשר עם ההסדר הנטען שנעשה בשלב הבל"מ.
  5. הערה ביחס לקבילות פלטי השיחות מחברת סלקום - המאשימה הציגה פלטי שיחות טלפון שהתקבלו על ידה מחברת סלקום. מדובר בפלט שיחות יוצאות ונכנסות למנוי של שחר (ת/587, נ/319) ובפלט שיחות יוצאות ונכנסות למנוי של גלעד (ת/588, נ/320).  שני הפלטים מתייחסים לימים שבין 6.9.11 לבין 15.9.11.  המאשימה הגישה לעניין זה תעודה בדבר רשומה מוסדית (ת/584) ונציג סלקום, פיני אלבז (אלבז) העיד בעניין מטעם המאשימה (בשל כפילות במספור עמודי הפרוטוקול מוסבת תשומת הלב לכך שהעדות ניתנה ביום 31.3.22 וההפניות הן לפרוטוקול ממועד זה).  שוחט התנגד להגשת הפלטים וטען כי אלה אינם קבילים כראייה לאמיתות תוכנם.  בהקשר זה טען, בין היתר, כי לאלבז לא הייתה ידיעה אישית בקשר לפלטים; כי לא הוצגה ראייה לגבי דרך עבודתה של מערכת סלקום שממנה הופקו הפלטים; כי אלבז לא היה מעורב בהפקת הפלטים, באיסוף הנתונים או בהעברתם לרשות וכי לא הוברר מי ערך את הפלט "המושחר" שהועמד לעיון ההגנה ואשר נערכה בו "מניפולציה ידנית" (ס' 56-52 לסיכומי שוחט).

יש לדחות את הטענות.  בתעודה עליה חתם אלבז (ת/584) צוין כי המידע הופק ממאגרי המידע הממוחשבים של סלקום, כי הפלט כולל, בין היתר, שיחות למנויים הנזכרים, כי סלקום מנהלת רישום ממוחשב שוטף של הנתונים שבפלט בסמוך לביצוע השיחות ולצורך חיוב הלקוחות, כי הרישום נשמר כדי לאפשר בירור חשבון, וכי סלקום נוקטת באורח סדיר אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב (שם).  למעשה די בכך כדי להוכיח את התקיימות הדרישות לקבילותה של רשומה מוסדית כראייה לאמיתות תוכנה בהתאם להוראות ס' 36-35 לפקודת הראיות.  מעבר לכך, בעדותו הסביר אלבז את אופן רישום השיחות במערכות סלקום בזמן אמת (ע' 4144, ש' 11-6); אלבז העיד כי בעבר היה גם מנהל אבטחת המידע בסלקום והעיד כי אמצעי האבטחה שסלקום נוקטת כדי לשמור על הנתונים ולהגן עליהם הם 'הרבה מעבר לסבירים' (ע' 4144, ש' 19-15; ראו גם ע' 4145, ש' 11-9 בדבר הכְשרות שעבר בין היתר באבטחת מידע); אלבז הסביר כיצד מופק המידע ממערכות סלקום באמצעות מחולל דוחות אליו מוזנים פרטי המידע שנדרש בצו (ע' 4138, ש' 19-12, ע' 4144, ש' 3-2).  בנוסף העיד כי קבצי דוחות המקור שהופקו בהמשך לצו שניתן בשלב החקירה (ת/582) נשמרים במערכות סלקום, כי הוא עבר באופן אישי על הקבצים, וכי אלה תואמים את הפלטים שנמסרו למאשימה (ע' 4143, ש' 28-26, ע' 4147, ש' 22 - ע' 4148, ש' 8, ע' 4149, ש' 17; ע' 4157, ש' 24; ראו גם ת/586 שם אישר כי התעודה עליה חתם מתבססת על המידע שהופק על ידי סלקום במועדים שציין, ע' 4141, ש' 3-1; ראו גם רשימת הקבצים שהופקו ושהועברו למאשימה - ת/585).  די בכך כדי ליתן מענה לכלל הטענות שלפיהן אלבז לא ידע להעיד באורח אישי ביחס לפלטי השיחות או כי לא היה מעורב בהפקת המידע.  מעבר לאמור, כפי שנפסק, לצורך הגשתה של רשומה מוסדית אין הכרח כי העובדים הספציפיים שערכו את הדו"ח הם אלה שיעידו (למשל, ערעור פלילי 10049/08 אבו עצא נ' מדינת ישראל בפסקה 64 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר (23.8.12); ראו גם: תיק פלילי (מחוזי ת"א) 40406/01 מדינת ישראל נ' עאמר בע' 23 לפסק הדין (5.9.02), שם צוין כי נדרש להוכיח את תנאי הקבילות באופן מבני או טיפוסי, בלא שנדרש שמטעם המוסד יעיד בהכרח מי שיש לו ידיעה אישית לגבי תוכנו).  ממילא גם אין בכך שלכתחילה נחתמה התעודה על ידי נציג אחר של סלקום (נ/318) אשר לא יכול היה להתייצב לעדות בשל עניין בריאותי (ע' 4137, ש' 3-1) וכי תחת זאת העיד אלבז, כדי לשנות.

עמוד הקודם1...9293
94...222עמוד הבא