תא (ת"א) 13315-08-20 LIFESTYLE EQUITIES C.V נ' דון ג'ילי בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה על הסך של 7,000,000 ש"ח אשר עניינה טענה בדבר הפרת הסכם רישיון שימוש במותג והפרת סימן מסחר.

רקע עובדתי

1. התובעות, Lifestyle Equities C.V ו-Lifestyle Licensing B.V, הן בעלות הזכויות במותג Beverly Hills Polo Club (להלן: "BHPC" או "המותג" או "סימן המסחר" לפי העניין), עם דמות הסוס הדוהר שעליו רכוב שחקן פולו המניף את המחבט אל על. המותג משווק על ידי התובעות במדינות רבות, ובבעלות התובעות מספר סימני מסחר רשומים, וכך גם בישראל.  תחת סימן המסחר משווקים מוצרים רבים ובכלל זה ביגוד, הלבשה, הנעלה, משקפיים, תיקים, אביזרים ועוד.  מכירת המוצרים במדינות השונות נעשית באמצעות הסכמי רישיון לייצור ושיווק המוצרים.
2. עניינה של התביעה הכספית שלפניי הוא בטענת התובעות בדבר הפרת הסכם הרישיון שנחתם ביום 3.2010 בין התובעת 2 ובין חברת ג'ינלי בע"מ (להלן בהתאמה: "הסכם הרישיון" או "ההסכם" ו-"חברת ג'ינלי"), אשר הייתה בשליטתו של הנתבע 2, מר שלוה ג'ינלי (להלן גם: "מר ג'ינלי").
3. במסגרת ההסכם ניתן לחברת ג'ינלי הרישיון לעיצוב, ייצור, פרסום, קידום, שיווק ומכירה של הלבשה תחתונה וגרביים הנושאים את סימן המסחר בקטגוריית הלבשה התחתונה וגרביים בישראל. יצוין כבר עתה כי בהתאם לתנאי ההתקשרות נאסר על הפצת המוצרים בחנויות מזון (בלשון ההסכם: "Food Stores"), ועל שיווק מוצרים שלא אושרו על ידי התובעות.  כן נאסרה פעולה באמצעות צדדים שלישיים ללא קבלת אישורן של התובעות.
4. בשנת 2013 חדלה פעילותה של חברת ג'ינלי והיא פורקה וחוסלה בשנת 2014, ותחתיה הוקמה הנתבעת 1, חברת דון ג'ילי בע"מ (להלן: "חברת דון ג'ילי" או "דון ג'ילי"), אשר בעלי המניות בה הם מר ג'ינלי וכן הנתבע 3 מר אילן רוזן (להלן גם: "מר רוזן"). חברת דון ג'ילי החלה לייצר, לייבא ולסחור במוצרי BHPC במקום חברת ג'ינלי.  לטענת התובעות, הדבר נעשה ללא אישורן כמתחייב ממערכת היחסים החוזית שבין הצדדים על פי הסכם הרישיון.  על רקע זה נטען כי הפעילות של חברת דון ג'ילי עם מוצרי BHPC היא מפרה, ושכלל המוצרים ששווקו ונמכרו על ידה הם מוצרים מפרים.
5. לטענת התובעות הן נחשפו להפרות נטענות אלו במהלך חודש ספטמבר 2014, שעה שבמסגרת בדיקה שגרתית בשווקים גילו כי מוצרים הנושאים את סימן המסחר נמכרים ברשתות מזון, בניגוד מוחלט לתנאי הסכם הרישיון וכי בשוק קיימים מוצרים מפרים רבים שלא דווח להן על קיומם.
6. ביום 9.2014 פנו התובעות לדון ג'ילי במכתב התראה נוכח הפרת ההסכם. לטענתן, התברר להן כי הפעילות המפרה החלה עוד משנת 2011, ובכלל זה כאשר המוצרים נמכרו לרשתות שעיקר פעילותן בתחום המזון.  בין רשתות אלה נמנו חברת שופרסל בע"מ ורשת חנויות רמי לוי שיווק השקמה 2006 בע"מ (להלן בהתאמה: "רשת שופרסל" ו-"רשת רמי לוי").
7. ביום 4.2015 הודיעה התובעת 2 על סיום הסכם הרישיון ופקיעתו ביום 15.6.2015. חרף זאת, הנתבעים המשיכו בפעילות ורק ביום 4.4.2016, כשנה לאחר הודעת הביטול, הודיעה דון ג'ילי כי הפסיקה לייבא לישראל מוצרים הנושאים את סימן המסחר.  יוער כי בתשובת דון ג'ילי באמצעות בא כוחה לא הייתה כל התייחסות למערך הייבוא העקיף הנטען כהגדרתו להלן, או להמשך השיווק בישראל, אלא רק להפסקת הייבוא (עמ' 590 למוצגי התובעות).
8. ביום 7.2015 הגישו התובעות תובענה כנגד הנתבעים בבית משפט זה במסגרתה עתרו למתן סעד בדמות צו מניעה קבוע האוסר עליהם שימוש בסימן המסחר של התובעות [ת"א 24919-07-15 (להלן: "התביעה הקודמת")]. בצד הגשת התביעה הקודמת הגישו התובעות בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר נדחתה בהחלטתו של כב' השופט אלטוביה מיום 4.11.2015.  בהחלטה האמורה נקבע, באופן לכאורי, שלא ייגרם לתובעות נזק מעצם הייבוא של המוצרים, וגם כי הן עצמן לא מיהרו לפעול נוכח ההפרה שגילו לטענתן.  עוד נפסק שמתן צו המניעה עלול היה לפגוע גם בצדדים שלישיים שעמדו בקשר מול דון ג'ילי.  מכל מקום, נפסק שלרשות התובעות עומד הסעד הכספי ומשכך דינה של הבקשה לסעד זמני להידחות.  בצד זאת, הורה בית המשפט לנתבעים להגיש לתובעות דוח רבעוני מפורט, לעבר, להווה ולעתיד, אשר יכלול את כל ייבוא המוצרים הנושאים את סימן המסחר, ואת כל ייבוא המוצרים הנושאים את סימן המסחר המיובאים על ידי מי מלקוחות דון ג'ילי.
9. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916בשלב מאוחר יותר הגיעו הצדדים לפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 5.2020 (להלן: "פסק הדין בתביעה הקודמת") שעניינה המרכזי הימנעות הנתבעים מהמשך מכירה על ידם של המוצרים שבמחלוקת ומסירת נתונים. במסגרת פסק הדין בתביעה הקודמת ניתן כנגד הנתבעים צו האוסר עליהם לעשות כל שימוש בסימן המסחר של התובעות וכן צו למסירת חשבונות, המחייב אותם, בין היתר, למסור לתובעות גילוי מלא ומפורט של כלל המסמכים הקשורים או נוגעים למסחר שלהם במוצרים הנושאים את סימן המסחר (להלן: "הצו למתן חשבונות").

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)עוד נקבע במסגרת פסק הדין בתביעה הקודמת כי התובעות תהיינה זכאיות להגיש תביעה כספית חדשה כנגד הנתבעים לאחר קבלת החשבונות וכי במסגרת תביעה זו תהיינה זכאיות לתבוע מהנתבעים גם את הוצאותיהן הריאליות בקשר לתביעה הקודמת.  ואכן, תביעה כספית כאמור הוגשה, היא התביעה שלפניי.