תא (ת"א) 17456-12-18 יונית וורבר נ' שמואל פרוימוביץ - חלק 4

למען הסדר הטוב, וברוח שיחותינו האחרונות , להלן פירוט בכתב של הודעתנו.

לאור הפרות יסודיות מצדכם בהתקשרות בנינו לרבות ומבלי להגביל, בהסכם רכישת המניות, אנו מודיעים לכם בזאת על ביטול ההסכם בנינו.

מכוח הביטול בשל ההפרות היסודיות שנתגלו בפנינו, אשר אילו היו ידועות לנו, בעת שחתמנו על ההסכם, מעולם לא היינו מתקשרים עמכם, אנו דורשים כי יושבו לנו לאלתר סך הכספים שהועברו על ידנו לרבות ומבלי להגביל סך של 500,000 ש"ח אשר שולם בהמחאה ביום 17.5.18 והן סך כולל של 50,631 ש"ח אשר שולם על ידנו לטובת הפעילות.

תעדכנו אותנו כיצד תרצו להסדיר את ביצוע ההשבה המפורטת.

בברכה

צחי ויונית ורבר

33. לאחר ההתכתבויות הנ"ל ההתנהלות בין הצדדים הייתה בעיקרה באמצעות באי כוחם בחודשים יולי עד דצמבר 2018, כאשר בהתכתבויות הועלו האשמות של כל אחד מהצדדים כלפי משנהו (נספח 30 לראיות פרוימוביץ, נספח 46 לראיות ורבר).
34. משלא הגיעו הצדדים להסכמות, הוגשה התביעה שבכותרת. הטענה העיקרית של ורבר היא שפרוימוביץ הציגו את המערכת במועד הרכישה כמקיימת את כלל הפעולות הנדרשות לצורך תפעולו של המיזם, אך בדיעבד התברר כי המערכת לא פותחה במלואה וקיימים בה ליקויים רבים באופן שהיא אינה תואמת את דרישות המיזם.  אילו הם היו יודעים את הנסיבות לאשורן הם לא היו מצטרפים למיזם.
35. פרוימוביץ טענו שהם לא הציגו את המערכת כמושלמת ושמדובר במוצר טכנולוגי המצריך התאמות ושיפורים. אם קיימים ליקויים במערכת אין זה מצדיק את ביטולו של ההסכם וניתן לתקנם.  זאת תוך שהם מדגישים שהמערכת נמכרה ""AS IS.  עוד נטען כי ורבר הם אלו שהפרו את התחייבויותיהם בכך שהפסיקו למלא את תפקידם במיזם, ומשכך פרוימוביץ נאלצו ליטול אחריות גם בתחומים עליהם היו אמונים ורבר. 

עיקרי התביעה העיקרית (של ורבר)

36. לטענת ורבר, בדצמבר 2017 שמוליק יצר עמם קשר והציג לפניהם את המיזם שהוצג כ"סודי" וככזה שעשוי לגרום "למהפכה בתחום מוצרי המידע בישראל ובעולם [ההדגשה במקור - ל' ג']". נטען שפרוימוביץ הציגו את עצמם כמי שעמלו משך זמן רב על הקמה של מערכת אינטרנטית שבה ירוכזו קורסים דיגיטליים רבים תחת קורת גג אחת אשר יהיו נגישים לציבור בעלות של מנוי חודשי השווה לכל נפש (בהשוואה לרכישת קורסים בודדים ממרצה מסוים בעלות גבוהה).  המיזם הוצג ככזה שבתחילה יציג קורסים בתחום מוצרי ידע לבעלי עסקים ובעתיד יתפתח לתחומים נוספים.
37. עוד נטען כי הוצגה לורבר תכנית אשר צפויה ליצור הכנסה פאסיבית קבועה, כמעט ללא מאמץ, בשל תכנית שיווק השותפים. שמוליק, כך נטען, הציג את המיזם תוך שהדגיש שמדובר ב"מערכת גאונית ברמה הטכנולוגית שפיתח בשל יכולתה לערוך באוטומציה חישובים בזמן אמת של העמלות המגיעות למשווקים של המיזם".
38. נטען ששמוליק, שידע שיש לו השפעה על ורבר והכיר את הפוטנציאל העסקי שלהם בציבור, פעל ב"מלאכת מחשבת" כדי שורבר יתפעלו מהמיזם ומ"המהפכה העתידה להתרחש בעקבות המערכת שפותחה על ידי הנתבעים והייתה מוכנה להשקה בשבועות הקרובים".
39. ורבר הצטרפו למיזם כמרצים תחילה ומשך למעלה משלושה חודשים הם עמלו על יצירת קורסים לטובת המיזם עם מגוון מרצים, כאשר לטענתם הם צמצמו באופן משמעותי את פעילותם העסקית. זאת, תחת ההבטחה שהם יהיו זכאים לעמלה כראשונים ב"עץ השיווק" באופן שיקנה להם מאות אלפי ₪ בגין כל קורס שיעלו.
40. לטענת ורבר, בשלב מאוחר יותר פרוימוביץ הציעו להם הזדמנות עסקית "של פעם בחיים" - להיות שותפים במיזם. זאת, לאחר שפרוימוביץ אמרו לורבר שהם סבורים שישנו בסיס מספק של קורסים תוך שנאמר לורבר שהם יהיו "אנשי האנשים", כלומר - יגרמו להמונים להצטרף תוך שהוצג לורבר הפוטנציאל הרב הגלום במיזם.
41. נטען שפרוימוביץ הציגו את המיזם ככזה ששווה מיליונים כבר בעת ההשקה וכן הוצג צפי שהשווי יאמיר במשך הזמן. פרוימוביץ ביקשו שחלקם במיזם יהיה 55% והיתרה של ורבר תוך שאפשרו לורבר, כך נטען, להציע תמורה לפי ראות עיניהם עבור חלקם בחברה.  עוד נטען שכאשר נשאל שמוליק מדוע נדרשים לו שותפים שעה שהמערכת תפעיל את עצמה והמיליונים יזרמו, הוא השיב "אני מאמין בחוקים הטבעיים של השפע וחלוקתו עם אחרים [ההדגשות במקור]".
42. לאחר הפצרות ושכנועים רבים מצד פרוימוביץ, ובכלל זה שורבר יאבדו את "הזדמנות חייהם", הסכימו ורבר להשקיע במיזם כשותפים סך של 500,000 ₪, כאשר ביום 3.5.2018 חתמו הצדדים על הסכם המייסדים ועל הסכם הרכישה הנ"ל.
43. המיזם הושק ביום 7.5.2018, ובהמשך ערכו ורבר מסיבת השקה במרינה בהרצליה שאליה הוזמן קהל רב. ביום 18.5.2018 ורבר הוציאו דיוור ישיר על המיזם לכל רשימת התפוצה שלהם.
44. בפגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 22.5.2018, שמוליק מסר שישנה תקלה ב"עץ השיווקי" אשר מראה כמנוי את כל מי שהתעניין במערכת (והשאיר פרטים בעמוד הנחיתה) ולא בהכרח רכש מנוי לאחר שסיים לסלוק אמצעי תשלום. זאת באופן שהטעה את המשווקים בנוגע לעמלות הצפויות המגיעות להם.
45. בתוך זמן קצר לאחר ההשקעה והפיכתם של ורבר לשותפים במיזם הם הבינו, לטענתם, שנפלו קורבן להונאה ואין קשר בין מה שהוצג להם ובין תוצאות ויכולות המערכת. הם החלו לקבל תלונות של לקוחות ומרצים על אי העברת תשלומי עמלות כמובטח, אי תקינות המערכת ואי עמידתה בהתחייבויות שהוצגו.
46. בכל פעם שורבר ביקשו לקבל מידע או גישה למערכת כדי להשיב לתלונות שהופנו אליהם הם נחסמו, לטענתם, על-ידי פרוימוביץ בביטויי אלימות שגרמו לתובעים שדרכיהם הן דרכי נועם לחוש תחושות קשות ומפח נפש. ורבר היו המומים.
47. ורבר והמרצים הבינו שעמלותיהם לא מחושבות על-ידי המערכת או שאינן מתועדות לפי תחשיב תכנית השותפים כפי שהובטח וורבר החלו לקבל, לדבריהם, שטף של תלונות לא נעימות בנוגע לטיב המערכת ושלמות התכנים בה, כאשר עם התעצמות התלונות המוניטין הטוב שצברו ורבר החל להיסדק. זאת, כאשר ורבר הם שעומדים בחזית מול הלקוחות.  בדיעבד אף הסתבר לורבר, לטענתם, שפרוימוביץ מטפלים במערכת באופן ידני וששמוליק מזין נתונים, בעוד שהנתבעים מסרבים לתת להם גישה אל "מאחורי הקלעים" של המערכת.
48. לטענת ורבר, בפגישה בין הצדדים שמוליק הבטיח שיספק להם את המידע הדרוש ושהנתבעים יעשו כל שביכולתם לתיקון המעוות וכדי לצמצם את הפער האדיר בין מצגי השווא למציאות ובמטרה לצמצם את הנזקים שנובעים ממערכת בלתי מתפקדת. אלא שכאשר ורבר העבירו לפרוימוביץ שאלון ובו בקשות הבהרה, הנתבעים העבירו תשובות ריקות מתוכן, מתחמקות ומעורפלות ולא אפשרו גישה למערכת ולמידע הדרוש.
49. ככל שחלף הזמן ורבר הבינו, לטענתם, שנפלו קורבן למצגי שווא ותרמית מצד פרוימוביץ וכי אין הלימה בין מה שהוצג להם ובין יכולות הביצוע של המערכת בפועל. מעבר לחישוב העמלות הידני שהסתבר בדיעבד שנעשה על-ידי שמוליק, בהמשך התברר לורבר, לטענתם, שגם ההתחייבויות של פרוימוביץ לפונקציות של מדד פופולריות לקורסים ופורומים ייעודיים שונים לא קוימו.  גם אלו התבררו, כך נטען, כהבטחות שווא.
50. עוגמת הנפש וההשפלה נבעו בין היתר מכך שורבר הוצגו כנציגי המערכת שפעלו לשיווקה, כאשר בשלבים קודמים להתקשרות העסקית דובר על כך שורבר יהיו "אנשי האנשים" שיקדמו את המערכת באמצעות הקהילה הענפה והמוניטין שלהם ואילו פרוימוביץ יהיו אחראים על הצד הטכנולוגי. משהסתבר שהמערכת בנויה על מצגי שווא נפגע שמם הטוב כמי שמהווים מנהיגי דעה לקהילה ענפה ונאלצו להתמודד עם מטר תלונות.
51. ביום 31.5.2018 ורבר הודיעו לפרוימוביץ שהם לא ממשיכים במיזם; כי ההתנהלות פוגעת בבריאותם והם לא מסוגלים להמשיך. לטענתם, אילו הוצג לפניהם המצג הנכון מלכתחילה הם כלל לא היו מתקשרים בעסקה.  ביום 17.6.2018 הודיעו ורבר על ביטול ההתקשרות ודרשו לקבל בחזרה את "כספי ההשקעה".
52. בכתב התביעה דורשים ורבר השבה של התשלום שהעבירו עבור המערכת בסך של 500,000 ש"ח; הוצאות נלוות שהיו כרוכות בהתקשרות בין הצדדים בסכום של למעלה מ-300 אלפי ש"ח; פיצוי בגין אובדן הכנסות כתוצאה מההתקשרות בסך של כ-300 אלפי ש"ח; וכן פיצוי בגין פגיעה בשמם הטוב בסך של 250,000 ש"ח. עוד הם עתרו לצווי עשה שונים (סעיף 58 לתביעה).

עיקרי כתב ההגנה וכתב התביעה שכנגד (של פרוימוביץ)

53. לטענת פרוימוביץ בכתב ההגנה ובכתב תביעה שכנגד שהגישו, הם הכירו את ורבר מספר שנים קודם להתהוות מיזם "ביז אקדמי". מיזם זה פותח על-ידי פרוימוביץ תוך השקעה ניכרת של ידע, זמן, כסף ומאמץ.  פרוימוביץ תלו בו את עתידם המקצועי והכלכלי.
54. באחת הפגישות שורבר ופרוימוביץ קיימו מעת לעת פרוימוביץ סיפרו לורבר על המיזם ולאחר שורבר התלהבו מהרעיון נוהלו מגעים לצירוף ורבר כמרצים שהקורסים שלהם ייכללו במיזם, כאשר בהמשך לכך ורבר אף פעלו לגיוס מרצים נוספים.
55. בשונה מגרסת ורבר שלפיה פרוימוביץ הציעו להם להצטרף כשותפים במיזם, לטענת פרוימוביץ בשלב מסוים ורבר אמרו להם כבדרך אגב שהם לא מבינים מדוע הם מנסים להרים את המיזם לבד ולא הציעו להם להצטרף כשותפים. אמירה זו נפלה על אוזן קשבת אצל פרוימוביץ אשר הכיר ביתרונות רבים שביכולתם של ורבר להביא עמם למיזם, ובכלל זה מומחיותם בשיווק שותפים וביצירת תוכן.  פרוימוביץ סברו וציפו שהשותפות תתרום למיזם וכי עבודה משותפת של הארבעה תאפשר את מימוש הפוטנציאל העסקי של המיזם.  הצדדים ניהלו דין ודברים והוסכם שורבר יצטרפו כשותפים, בהתאם להצעתם, בתמורה לסך של 500,000 ₪ עבור 41% מהון המניות בחברה המשותפת.  בין הצדדים נחתמו ההסכמים הנ"ל - הסכם המייסדים והסכם רכישת המערכת - והמיזם עלה לאוויר זמן קצר לאחר מכן.
56. לטענת פרוימוביץ, סוכם ששמוליק יהיה אחראי על הפן הטכנולוגי של הפעילות; קרן תהיה אחראית על שירות הלקוחות והנהלת החשבונות; צחי יהיה אחראי על הקשר עם שותפי השיווק; ויונית תהיה מנהלת הקהילה של המיזם לרבות אחריות על פעילות בפייסבוק, גיוס מרצים וקשר שוטף עמם. זה היה, כך נטען, הבסיס לשותפות.
57. במשך תקופה קצרה נראה היה שורבר משתפים פעולה ועושים מאמצים משותפים לפתח את המיזם ולקדם את פעילות החברה המשותפת. אלא שלאחר תקופה קצרה הודיעו ורבר ב"הפתעה וללא כל הודעה מוקדמת" שהם רוצים לפרוש מהמיזם ומבקשים שפרוימוביץ ירכשו את חלקם תמורת הסכום אותו השקיעו בתוספת סכומים נוספים שאותם הם השקיעו מאוחר יותר.
58. פרוימוביץ דחו הודעה זו והבהירו שנחתם בין הצדדים הסכם מחייב וכי ורבר אינם רשאים לדרוש לבטל את ההסכמים באופן חד צדדי. עוד הם הוסיפו שלורבר תפקיד חשוב בפיתוח המיזם והצלחתו וכי בכל מקרה אין לפרוימוביץ את המשאבים הכספיים הדרושים על מנת לרכוש את חלקם של ורבר בחברה המשותפת.  במענה לכך ורבר הודיעו שהם מאוכזבים מהתגובה וכי בכוונתם לפעול בחברה רק כבעלי מניות ודירקטורים תוך הפסקת הפעילות בתחומים עליהם הם היו אחראים וגרימת נזק למיזם.
59. פרוימוביץ לא הבינו, לטענתם, את השינוי שחל בגישתם של ורבר והניחו כי מדובר במשבר זמני שלאחריו יחזרו ורבר לשתף עימם פעולה במיזם. נטען כי לפרוימוביץ לא היה את הידע והניסיון בתחומים שעליהם ורבר היו אמונים וכי הם גם לא יכלו לשלם לצדדים שלישיים שימלאו את תפקידם משום שורבר סירבו להזרים מימון נוסף למיזם.
60. עוד נטען שורבר התנערו מהמיזם ואף התפנו להשקיע במיזמים חדשים, ואילו פרוימוביץ המשיכו להשקיע בפעילות החברה. בהיעדר שיתוף פעולה מצדם של ורבר, ומאחר שלפי הסכם המייסדים זכויות החתימה בחברה משותפות הן לשני הצדדים, פרוימוביץ נאלצו לנהל את המיזם באמצעות חברת קיי.אס.איי (נתבעת 3).
61. ביום 11.6.2018 התקיימה ישיבת דירקטוריון. פרוימוביץ ביקשו שורבר ישלמו להם שכר עבור עבודתם בחברה בסך של 15,000 ₪ לכל אחד לנוכח נטישת ורבר את תפקידיהם בחברה וכן לקבל החלטה על הזרמת הון לחברה על-ידי בעלי המניות לצורך מימונה.  הצדדים לא הגיעו להסכמות מכיוון שורבר התנגדו לשאת במימון השכר.  ביום 14.6.2018 התקיימה פגישה בשיחת וידאו שבמהלכה ורבר הודיעו שהם לא מוכנים למנות מנכ"ל לחברה או להזרים הון לחברה וכי הם מחפשים משקיע שירכוש את חלקם בחברה.  ורבר גם סירבו לחתום על מסמכים שיאפשרו פתיחת חשבון בנק לחברה באופן שלא אפשר לחברה לפתוח תיק אצל רשויות המס ובאופן שגרם לכך שהחברה לא יכלה לשלם לאיי.אס.איי את המע"מ בגין רכישת המערכת.
62. סמוך לאחר מכן, ביום 17.6.2018, ורבר הודיעו על ביטול ההסכם בין הצדדים לנוכח הפרות יסודיות. פרוימוביץ טענו, בהקשר זה, שורבר לא הסבירו מהן ההפרות הנטענות אלא ציינו באופן כללי שהמערכת אינה תואמת את המצגים שנמסרו לגביה.  בהקשר זה טענו פרוימוביץ שלא ניתנו מצגים בנוגע למערכת; שהמערכת ביצעה את כלל הפעולות שאותן היא נדרשה לבצע; כי ורבר בדקו את המערכת באמצעות צד שלישי מטעמם ומצאו שהיא לשביעות רצונם; כי פרוימוביץ לא הציגו את המערכת כמושלמת; כי לפי הסכם הרכישה המערכת נמכרה "AS IS" תוך שהוסברה לורבר המשמעות של מונח זה; וכי ורבר היו מיוצגים על-ידי עורך דין מטעמם.
63. פרוימוביץ הוסיפו וטענו שהם לא הציגו מצג או הבטחה כלשהי שהמיזם יניב הכנסה של מאות אלפי ש"ח ללא כל מאמץ וכי מדובר בהנחה שמבוססת על רחשי ליבם של ורבר. נטען שככל מיזם עסקי, גם המיזם שבנדון דורש השקעה, ובכלל זה - בשיווק, גיוס מרצים, פיתוח והתחדשות טכנולוגית ועוד.  אחרת הוא מועד לכישלון.  לפי המודל העסקי שבבסיס המיזם ניתן להרוויח מגיוס מנויים עד לחמש דורות, אך אין בכך כדי ליצור הכנסה של מאות אלפי ש"ח ללא כל מאמץ כאמור.  לטענת פרוימוביץ ורבר ראו רק את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במיזם ולא הייתה להם כוונה להשקיע מאמץ במימוש פוטנציאל זה.  לעניין טענת ורבר בנוגע לגמול למרצים לפי מדד פופולאריות נטען שהצדדים טרם גיבשו את אופן חישוב התגמול והקריטריונים שיחולו לעניין זה.
64. לעניין הטענה של ורבר שהמערכת אינה מחשבת את העמלות כנדרש, נטען כי במועד ההשקה המערכת אמנם הציגה למשווקים גם לקוחות שרק הביעו התעניינות ולא השלימו תהליך רכישת המנוי בפועל ב"עץ השיווק", אך חישוב העמלות היה מדויק והתבסס רק על לקוחות שהשלימו את הליך הרישום. נטען שיש להבחין בין החישוב שהיה נכון ובין התצוגה שהייתה מוטעית.  לא מדובר בפגם במערכת, כטענת ורבר, אלא בפיתוח שהצריך התאמות ושיפורים.
65. במענה לטענה כי פרוימוביץ לא אפשרו לורבר גישה למערכת נטען שורבר והמומחית מטעמם, גב' זוסימן, קיבלו גישה לתיבת הדוא"ל של המיזם ולתוכנת המערכת כמנהלים (admin). רק לאחר שורבר הודיעו באופן חד צדדי על פרישתם מהמיזם פרוימוביץ חסמו את גישתם למערכת.  זו חודשה שוב לאחר שנעשה ניסיון לגשר על המחלוקות, ונחסמה שוב לאחר שורבר סירבו לשתף פעולה עם המיזם והודיעו שהם "שוקלים את צעדיהם".
66. לטענת פרוימוביץ ורבר הפרו את ההסכם המייסדים בכך ששלחו הודעת ביטול שלא כדין והפסיקו לקיים את חובותיהם במיזם באותם תחומים שהיו באחריותם. בכך הם גרמו נזקים לחברה ולפרוימוביץ.
67. נטען, בהקשר זה, שיונית שהייתה אחראית על הקשר עם המרצים והייתה מתוקף תפקידה אחראית על ניהול קבוצת הפייסבוק של המרצים גרמה לנזק משמעותי למיזם. כן נטען שלא זו בלבד שיונית התעלמה משאלות של מרצים בקבוצה המשותפת באופן שהותיר שאלות ותהיות ללא מענה ימים ארוכים, אלא שהיא גם פרסמה ביום 1.8.2018 פוסט שגרם נזק למיזם והוביל לתגובות שליליות בקרב המרצים - שהם הנכס החשוב ביותר במיזם - בזו הלשון: "חברים יקרים, כמו שוודאי כבר הבנתם...יש עניינים עם ביזאקדמי ואכן הדברים במציאות רחוקים מאלו שהוצגו.  מכיוון שגם אנחנו מצויים זמן מה בעלטה אני מציעה שתפנו את כל השאלות לכתובת המייל...".
68. גם לאחר פוסט זה שהעלתה יונית בקבוצת המרצים, כך נטען, פרוימוביץ הוסיפו לעשות מאמצים עצומים על מנת להציל את המיזם ולפתחו תוך שהם מוציאים סכומים גבוהים ביותר לשם כך. אלא שבמקביל למאמצי פרוימוביץ להציל את המיזם, ורבר הגישו את התביעה נגדם במטרה להפעיל עליהם לחץ ותוך הפרת התחייבויותיהם.
69. בכתב התביעה שכנגד (שהועמד לצרכי אגרה על סך של 600,000 ₪) ובכתב ההגנה (כטענת קיזוז) מגוללים פרוימוביץ טענות לנזקים שונים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלות ורבר:
70. לטענת פרוימוביץ, ורבר, בהתנהלותם, גרמו לנזק של 85,000 ₪ בכך שלא הסכימו לחתום על מסמכי פתיחת החשבון של החברה המשותפת. הדבר גרם לכך שלא ניתן היה לשלם את המע"מ לנתבעת 3.  ורבר חתמו בסופו של דבר על מסמכי החשבון רק ביום 20.12.2018 וכתוצאה מכך פרוימוביץ לא הספיקו להגיש את החשבונית שהנפיקה קיי.אס.איי לחברה ולכן לא נוכה סכום המע"מ בסך של 85,000 ₪ כמס תשומות.  עוד נטען שיש לחייב את ורבר בסך של 6,641 ש"ח בגין ריבית שנטלה חברת קיי.אס.איי למימון תשלום המע"מ בעסקה לרכישת המערכת.
71. פרוימוביץ טענו עוד שיש לייחס לורבר הפסד בסך של 341,587 ש"ח של חברת קיי.אס.איי. אי שיתוף הפעולה של ורבר במיזם הביא לכך שלא היה ניתן להמשיך לנהל את המיזם באמצעות החברה המשותפת.  פרוימוביץ, שביקשו להמשיך בפעילות של המיזם, נאלצו לעשות זאת באמצעות חברת קיי.אס.איי שנותרה בגירעון.  לטענת פרוימוביץ הכנסות המיזם היו 169,288 ₪ והוצאותיו 474,353 ₪ (עמלות לשותפי השיווק בסך של 36,522 ש"ח ומשכורות לפרוימוביץ בסך של 474,353 ₪).  לטענת פרוימוביץ, יש לחייב את ורבר בשכר של שמוליק ושל קרן בגין עבודתם בקשר למיזם בסך של 15,000 ₪ לחודש לכל אחד).
72. לטענת פרוימוביץ יש לחייב את ורבר גם בסך של 570,000 ש"ח לצרכי שיקום המיזם וכן בעלות של גיוס בעלי תפקיד למיזם בתחומי האחריות שהיו מוטלים על ורבר.
73. עוד טוענים פרוימוביץ כי יש לחייב את ורבר בסך של 1,826,300 ש"ח בגין חלקם של פרוימוביץ ברווחים שהמיזם עשוי היה להניב אלמלא התנהלותם של ורבר וכן כי יש לחייב את ורבר בפיצוי בסך של 349,200 ₪ בגין הפרת הוראת אי תחרות בהסכם המייסדים (בסעיף 11.2) שאותה ורבר הפרו לטענתם.
74. פרוימוביץ טוענים עוד שנגרם נזק לשמם הטוב ובגין כך עותרים לחייב את ורבר בסך של 250,000 ש"ח.
75. לבסוף נטען שיש לחייב את ורבר גם בסך של 20,944.44 ש"ח בגין הוצאות שהוציאו פרוימוביץ לצורך גיוס משקיע לחברה במקום ורבר.
76. אשר לטענות ורבר לפסיקת סכומים שונים בגין הוצאות המיזם ונזקים שנגרמו להם:
77. פרוימוביץ טענו שהם הוציאו עבור החברה המשותפת והמיזם סכומים העולים באופן ניכר על אלה שציינו ורבר בכתב תביעתם. עוד נטען שאף אם ישנן הוצאות מוצדקות יש לייחס אותן לחברה ולא לפרוימוביץ באופן אישי.  אשר להשבת סכום הרכישה פרוימוביץ השיבו שהסכם הרכישה נערך בין החברה ובין חברת קיי.אס.איי ולכן אין לורבר יריבות אישית מול חברת קיי.אס.איי.  לחילופין, יש להפחית סך של 85,000 ש"ח בגין המע"מ שלא שולם לרשויות המע"מ.  עוד נטען שחלקם של התובעים בחברה הוא 41% ולכן לכל היותר הסכום שיש להשיב בגין רכישת המערכת הוא 170,150 ש"ח, ממנו יש לקזז את עלות הנזק שנגרם לחברה עקב התנהלותם של ורבר.
78. בנוגע לטענה של ורבר להחזר ההלוואה למימון העסקה, הרי שהם נטלו את ההלוואה על דעתם. לכן פרוימוביץ אינם צריכים לשאת בהוצאה זו.  אשר לשכר הטרחה של עו"ד מור, פרוימוביץ סירבו לשכור את שירותיו של עו"ד מור וורבר התחייבו לשאת בתשלום זה.  לכן פרוימוביץ אינם צריכים לשאת בתשלום זה.  ההוצאות בגין צילום אירוע השקת המיזם כוללות עבודות פרטיות עבור ורבר ואין לייחס אותן לחברה; הוצאה בגין איפור לא נכללה ברשימת ההוצאות שורבר צירפו להודעות הביטול מטעמם; הייעוץ מעו"ד הכהן ניתן עוד קודם שורבר החליטו להצטרף למיזם והיא גם סייעה בגיבוש הסכמים מול מרצים, אך לא בהכרח בקשר למיזם.  עוד נטען כי הוצאות אלו גם לא נכללו ברשימת ההוצאות של ורבר וכי החשבונית שצירפו אינה מפרטת בגין אילו שירותים הוצאה.
79. אשר להוצאות הנטענות בגין פיתוח מוצרים דיגיטליים נטען כי מדובר במוצרים שפותחו לפני שורבר הצטרפו למיזם. כמו כן, המוצרים נותרו בבעלות ורבר והם מוכרים אותם ללא קשר למיזם (תוך שהם מפרים את תניית אי התחרות שבסעיף 11.2.1 להסכם).
80. אשר לטענת ורבר לפיצוי בגין אובדן הכנסות בגין שיווק קורסים של ורבר, נטען כי ורבר לא פירטו באילו קורסים מדובר, ומה הקשר לפרוימוביץ או למיזם. אשר לפגיעה הנטענת במוניטין של ורבר, נטען שורבר הם שפגעו בשמם הטוב של פרוימוביץ שגייסו את רוב המרצים למיזם.  ולעניין הסרת הפרטים והקורסים של ורבר מהאתר של המיזם, נטען שההסרה תגדיל את הנזק שכבר נגרם למיזם ולפרוימוביץ ושהיא אף כרוכה בעלות כספית של שרותי מתכנת שיסיר את התכנים ויעלה תכנים חלופיים.

עיקרי כתב ההגנה שכנגד (של ורבר)

81. לטענת ורבר התביעה שכנגד הוגשה מטעמים טקטיים בלבד. נטען, בין היתר, כי דין התביעה להידחות בהיעדר פירוט של ההפרות החוזיות הנטענות, של מקור החיוב החוזי ושל הקשר הסיבתי בין ההפרות הנטענות ובין הנזקים הנטענים.  עוד נטען שחובת זהירות וחובת נאמנות של ורבר אינן כלפי פרוימוביץ אלא כלפי החברה.
82. ורבר הדגישו שהצטרפותם כמרצים ולאחר מכן כשותפים למיזם הייתה מבוססת על המצגים ששמוליק הציג בפניהם: שהמערכת מוכנה להשקה ופועלת באופן תקין מבחינה טכנולוגית; שהיא מבצעת את כלל הפעולות שהובטח כי תבצע לצורך המיזם; את הפוטנציאל הכלכלי הגלום במיזם; שמדובר בהכנסה פאסיבית ושלא נדרשת עשייה מרובה או הוצאות משמעותיות להפעלת המיזם או המערכת. נטען שפרוימוביץ הציגו את המערכת שפיתחו כמיזם שעובד בפועל ולא רק כ"רעיון עסקי".  בדיעבד התבררו כל אלה כמצג שווא.
83. לעניין העשייה וההשקעה במיזם ורבר הוסיפו וטענו שההסכמים שנחתמו אינם קובעים תחומי אחריות לצדדים ושדרישה בעניין זה לא הועלתה במשא ומתן. נטען שפרוימוביץ הציגו את המיזם באופן שמעבר לגיוס מרצים אין צורך בתפעול המערכת לנוכח תכונותיה ויכולותיה.  הבקשה לחלוקת תפקידים הועלתה לראשונה, לטענת ורבר, בפגישה שהתקיימה ביום 15.5.2018.  ורבר הסכימו להירתם ולקחת על עצמם עבודה נוספת כדי שהמיזם יצליח, אך הם אינם יכולים לשתף פעולה עם פרוימוביץ בהיעדר שקיפות מצדם ולאחר שהציגו מצגי שווא.
84. עוד הדגישו ורבר את המוניטין שלהם בתחום הייעוץ האישי והעסקי; מוניטין שעל בסיסו פרוימוביץ, כך לפי הנטען, ביקשו מורבר לגייס מרצים נוספים. נטען שפרוימוביץ הדריכו את ורבר כיצד להציג את המערכת ואת התועלת למרצים והם אף מסרו לורבר שמות של מרצים שלא הצליחו לגייס בעצמם על מנת שורבר יפעלו לגיוסם.  נטען כי פרוימוביץ שמו את ורבר כ"אנשי האנשים" בקדמה כדי שיספגו את התלונות של הלקוחות, וזאת תוך שימוש במוניטין שלהם אשר נפגע בשל מצגי השווא שהציגו פרוימוביץ.  אם פרוימוביץ היו מציגים לפני ורבר את המידע הנכון והמלא, ורבר לא היו מתקשרים עמם בעסקה.
85. עוד נטען שיש לראות בהתקשרות בין הצדדים ככזו שלא הושלמה או את פרוימוביץ כמי שלא ביצעו את חלקם בהתקשרות. למרות שהחברה הוקמה ונפתח חשבון בנק על שמה, פרוימוביץ לא העבירו את המערכת מחברת קיי.אס.איי על שמה של החברה המשותפת.
86. ורבר מדגישים שהודעת הביטול ניתנה כדין וכי הם זכאים להשבת הסכום שהשקיעו במיזם ולפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב כך.
87. ורבר הוסיפו וטענו שהם לא גרמו לנזק כלשהו למיזם ולא הפרו חובה חוזית או חובה כלשהי כבעלי מניות, כטענת פרוימוביץ. הם שיתפו פעולה בפתיחת חשבון הבנק ועיכוב שהיה נגרם על ידי פרוימוביץ.  מכיוון שורבר לא היו מחויבים ליטול תפקיד כלשהו במיזם לא ניתן גם לטעון כלפיהם שהפסקת פעילותם בתחומי האחריות הנטענים הסבה נזק.
88. אשר לטענה שורבר לא אישרו תשלום שכר עבודה לפרוימוביץ ולא הסכימו להשקיע הון בחברה, נטען כי תשלום שכר לפרוימוביץ עומד בניגוד להסכמים בין הצדדים וכי לא היה כלל צורך בהשקעת כספים נוספים במיזם. עוד נטען שפרוימוביץ כלל לא פירטו את ההשקעה הנטענת שביצעו בחברה.  בהתאם לכך, גם לא היה צורך במינוי מנכ"ל, כפי שדרשו פרוימוביץ.
89. לעניין הטענה של פרוימוביץ כי ורבר לא העבירו את סכום המע"מ כנדרש, נטען שורבר לא הפרו התחייבות כלשהי. בהסכם המייסדים נקבע שורבר יעבירו סך של 500,000 ש"ח כולל מע"מ, ואילו בהסכם הרכישה פרוימוביץ הוסיפו מע"מ בסך של 85,000 ש"ח.  מכאן כי חיוב המע"מ חל על החברה ולא על ורבר.
90. במענה לטענה של פרוימוביץ שעו"ד מור ייצג את ורבר בלבד, ורבר השיבו שלמרות שהם אלו ששילמו את שכר הטרחה של עו"ד מור הוא ייצג את שני הצדדים בהתקשרות. לעניין טענת פרוימוביץ שהמערכת נמכרה AS IS, נטען שעו"ד מור הציע נוסח שלפיו המערכת גמורה ומוכנה לעלות לאוויר, אך שמוליק התנגד לכך.  הוא הציע שהמערכת תימכר AS IS מכיוון שיהיו פיתוחים נוספים בעתיד.  זאת מבלי להציג את המצב לאשורו באותה העת בכל הנוגע למערכת.  ורבר לא העלו על דעתם שהמערכת כלל אינה מוכנה ולכן הסכימו לשינוי הנוסח לבקשתו של שמוליק.

עיקרי כתב התשובה בתביעה שכנגד (של פרוימוביץ)

91. פרוימוביץ חזרו והדגישו בכתב התשובה שהמערכת תקינה ומבצעת את הפונקציות הנדרשות לצורך המיזם וכן שורבר רכשו את המערכת AS IS לאחר שבעלי מקצוע מטעמם בדקו אותה. לטענת פרוימוביץ, במהלך השיחה עם עו"ד מור שני הצדדים ציינו כי ההגדרה שלפיה המערכת "ראויה וכשירה לעלות לאוויר" אינה משקפת את מצבה בפועל אותה העת ולכן המערכת נמכרה AS IS.
92. פרוימוביץ הוסיפו וטענו שמערכת שיווק השותפים היא לא רק מוצר טכנולוגי אלא קודם כל רעיון עסקי ושיווקי.  המערכת שפיתחו פרוימוביץ תומכת מבחינה טכנולוגית בשיטת שיווק זו כך שביכולתה לזהות באופן אוטומטי מנוי שהגיע בעקבות אחד משותפי השיווק ולשייך לאותו שותף שיווק את העמלה המגיע לו בגין גיוס אותו מנוי.
93. אשר לטענה של ורבר שההסכמים שנחתמו בין הצדדים אינם מחייבים אותם ליטול תפקידים נוספים במיזם, פרוימוביץ טענו שלנוכח הסכמת ורבר ליטול את התפקידים הם כבולים לכך ואינם יכולים באופן חד צדדי להפר התחייבות זו. עוד נטען שפרוימוביץ הבהירו לורבר שהקמת המיזם מחייבת עשייה ועל רקע זה ורבר הסכימו להצטרף למיזם כשותפים.
94. במענה לטענה של ורבר שהמערכת לא עברה על שם החברה המשותפת, פרוימוביץ השיבו שבישיבת הדירקטוריון מיום 11.6.2018 הסכימו הצדדים שהמיזם יתנהל תחת שמה של חברת קיי.אס.איי מכיוון שהחברה המשותפת רק הוקמה ואין לה אפשרות לסלוק אשראי. מדובר היה בשיקול טכני בלבד.
95. בנוגע לטענה של ורבר שהם לא נדרשו לשלם את המע"מ, נטען כי בין הצדדים הוסכם שתשלום המע"מ יבוצע באמצעות החזר מע"מ שתקבל החברה המשותפת מרשויות המס. עם זאת, ורבר עיכבו את פתיחת חשבון הבנק ורישום החברה כעוסק מורשה ולכן לא היה ניתן באותה העת להשלים את תהליך החזר המע"מ.  רק לאחר שהחברה נרשמה כעוסק מורשה רשויות המע"מ הכירו בחשבונית הרכישה שהוגשה באיחור וסכום המע"מ הועבר לחשבון הבנק של החברה.  נטען כי ורבר מסרבים לאשר את העברת הסכום מהחברה המשותפת לחברת קיי.אס.איי, ובכך מונעים את סיום הליך החזר המע"מ וגורמים לחברת קיי.אס.איי נזקים כספיים.
96. במענה לכך שפרוימוביץ לא פירטו את השקעתם הנטענת בחברה ולכן אינם זכאים לשכר עבודה, פרוימוביץ ציינו רשימה של פעולות שנדרשו לבצע לקידום המיזם לאחר שורבר חדלו מלמלא את תפקידם. בין היתר, המשך תפעול ואחזקת התוכנה שבבסיס המיזם, פיתוח כלים חדשים במערכת, מתן שירות שוטף ללקוחות, טיפול בתשלומים וכיוצא באלו.

מהלך ההתדיינות

97. לאחר הוראות שניתנו להשלמת ההליכים המקדמיים, ביום 13.10.2020 הגישו ורבר בקשה להורות לנתבעים לאפשר למומחה מטעמם לבחון את התוכנה של המערכת שבבסיס המיזם לצורך הגשת חוות דעת מומחה לבית המשפט. ביום 26.7.2020 נעתר בית המשפט (כב' השופטת כ' לוי) לבקשה חרף התנגדותם של פרוימוביץ.
98. לפי החלטת סגן הנשיא מיום 31.7.2022, התיק הועבר לטיפולי לנוכח פרישתה הצפויה של כב' השופטת כ' לוי.
99. בהחלטה מיום 3.10.2022 ניתנו הוראות להגשת ראיות בכתב. נקבע בהחלטה שראיות הצדדים יוגשו במקביל בתביעה ובתביעה שכנגד, ובהמשך יוגשו ראיות ההגנה בתביעה של הצד שכנגד על דרך ההשלמה.
100. ביום 24.11.2022 הגישו התובעים את ראיותיהם בתצהירי עדות ראשית. הוגשו תצהירי עדות ראשית של צחי ויונית (הדומים בתוכנם), של מר עמרי רווח (להלן - "עמרי") ומר דורון גושן (להלן - "דורון") שהצטרפו למיזם כמרצים ומשווקים, של גב' רחלי זוסימן (להלן - "רחלי") שהיא אשת מחשבים שהעניקה לורבר שירותי תמיכה טכניים מעת לעת, וכן של גב' אלכנסדרה פיינבורד (להלן - "אלכנסדרה") שהיא מתכננת שעבדה על המערכת לפי הנחיות של שמוליק.  ורבר הגישו גם חוות דעת מומחה של מר עמית מורנו בנוגע לטיב המערכת.  ביום 8.1.2023 יונית הגישה תצהיר עדות ראשית משלים.
101. ביום 25.11.2022 פרוימוביץ הגישו את ראיותיהם בתצהיר עדות ראשית של שמוליק. ביום 9.1.2023 פרוימוביץ הגישו ראיות משלימות: תצהיר עדות ראשית משלים של שמוליק וכן חוות דעת מומחה נגדית בנוגע לטיב המערכת של מר חן רז.
102. בהתאם להחלטה מיום 30.1.2023, ביום 1.2.2023 ורבר הגישו התקן נייד (דיסק און קיי) המכיל הקלטות של שיחה שנערכה בינם ובין פרוימוביץ, וכן שני וובינרים שערך שמוליק לקהל המרצים של המיזם מהימים ה-12.4.2018 וה-22.6.2018. בנוסף הוגשו תמלילים של ההקלטות.
103. ביום 5.2.2023 התקיימה לפניי ישיבת קדם משפט שבמהלכה הסכימו הצדדים על מינוי מומחה מטעם בית המשפט לבחינת המחלוקות בין הצדדים בנוגע לתוכנה שבבסיס המערכת מושא התביעה. בהמשך לכך, לצורך חידוד המחלוקות ועל מנת שחוות הדעת תסייע בבירורן באופן יעיל, בשים לב לריבוי הטענות והפרטים, בהחלטה מיום 13.2.2023 נדרשו הצדדים להגיש טבלה מפורטת.  ורבר נדרשו לפרט בטבלה לגבי כל אחד מהכשלים הנטענים במערכת שמבוקש שהמומחה יבחן: מהו הכשל הנטען, כלומר מהי הפעולה שהוצג להם כי המערכת מבצעת אך קיים בה כשל; באיזה מועד הוצג להם מצג זה; מתי נתגלה הכשל הנטען; וכן להפנות לראיות מהן ניתן ללמוד כי אכן קיים כשל במערכת ושהמערכת אינה מבצעת את הפעולה כפי שהוצג.  פרוימוביץ נדרשו להתייחס באותה טבלה לטענות ורבר ולהפנות לחומר הראיות הרלוונטי.  הטבלה עם עמדות שני הצדדים הוגשה ביום 26.3.2023.
104. בהחלטה מיום 12.6.2023 מונה כמומחה מטעם בית המשפט מר מתי הורוביץ (להלן - "המומחה") שהוא מומחה פיתוח ויועץ טכנולוגי ובעל ניסיון רב בתחום ה-WordPress שהיא התשתית ששימשה להקמת המערכת. חוות דעת המומחה הוגשה ביום 11.8.2023 וביום 6.2.2024 הגיש המומחה מענה לשאלות הבהרה שהעבירו אליו הצדדים.
105. ביום 2.4.2024 התקיים לפניי קדם משפט מסכם שבמהלכו, בין היתר, העידו יונית וקרן במענה לשאלות שונות והבהרות שהתבקשו על-ידי בית המשפט.
106. בהמשך התקיימו שני דיוני הוכחות. בדיון הוכחות שהתקיים ביום 31.12.2024 נחקרו בחקירה שכנגד התובעים, שמוליק, דורון, רחלי ואלכסנדרה.  ביום 2.1.2025 נחקרו בחקירה שכנגד עמרי, המומחה מטעם הנתבעים ומומחה בית המשפט (התובעים ויתרו על חוות דעת המומחה שהוגשה מטעמם במהלך הדיון שהתקיים ביום 2.4.2024).
107. אציין כי בשל תקלה בעימוד הפרוטוקול, התמלול של דיון ההוכחות הראשון מתחיל בעמוד 10 והתמלול של דיון ההוכחות השני מתחיל בעמוד 53 (שחופף לעמודים בפרוטוקול ההוכחות הראשון). לכן, על מנת לאתר מראה מקום יש לפנות לפרוטוקול שבו נשמעה העדות שבהתייחס אליה נעשתה ההפניה.  אבהיר שעדותו של כל אחד מהעדים הסתיימה בדיון שבו היא החלה.

דיון והכרעה

108. לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים ולחומר הראיות, באתי לכלל מסקנה שדין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות, כפי שיפורט להלן. אלו הנימוקים למסקנותיי:

מיקוד המחלוקת העיקרית הטעונה הכרעה

109. כעולה מסיכומיהם, ליבת הטענה של ורבר בתביעה העיקרית היא שפרוימוביץ הטעו אותם בנוגע לטיבה ובשלותה של המערכת שנועדה להוציא לפועל את מיזם ביז-אקדמי, ולחלופין כי הם טעו. עוד טוענים ורבר שפרוימוביץ הפרו חובת גילוי הסכמית שחלה עליהם לפי סעיפים 2.1 ו-2.2 להסכם המייסדים שלפיהם "אין כל פרט או מידע הנוגע אליו, אשר אי גילויו הינו מטעה בנסיבות העניין, או אשר גילויו היה גורם לאדם סביר להימנע מלהתקשר עמו בהסכם זה".

לטענת ורבר הוצג להם שקיימת מערכת מוכנה שהושקעו בה הרבה כספים, כאשר לאחר ההשקה וגיוס מרצים הטכנולוגיה תיתן את השירות מבלי להסתמך על "עבודה" של הצדדים שיוכלו להיות פאסיביים.  אלא שבדיעבד הסתבר שפיתוח המערכת החל בשלב מאוחר מאוד (רק בינואר 2018 כאשר מירב העבודה נעשתה באפריל 2018) ובעת השקתה הייתה המערכת רוויה בכשלים פונקציונאליים בסיסיים מכיוון שפותחה בחופזה וכלאחר יד ללא השקעה כספית כלל.