תא (ת"א) 17456-12-18 יונית וורבר נ' שמואל פרוימוביץ - חלק 5

נטען שפרוימוביץ הפרו את חובת הגילוי כלפי ורבר כאשר הסתירו שבזמנים הרלוונטיים כלל לא הייתה מערכת ו"למצער כי המערכת אינה קרובה לספק את ההתחייבויות של הנתבעים באשר לטיבה" (סעיף 112 לסיכומים).

110. טענת הליבה של פרוימוביץ, כעולה מסיכומיהם, היא שכניסתם של ורבר כשותפים במיזם נבעה מהרעיון החדשני שעמד בבסיסה. לטענתם, "המערכת איננה הדבר המהותי אלא 'הרעיון'".  המערכת ליישום הרעיון היא פשוטה, כאשר הנכס העיקרי הוא התכנים של הקורסים והזכות לשדרם.  ורבר שהם אנשי עסקים מנוסים ומשכילים הוקסמו מהרעיון ומהפוטנציאל העסקי, ולאחר לבטים, תוך שהם מלווים ביועצים ובייעוץ משפטי, החליטו להשקיע במיזם.  אלא שבסופו של יום "ורבר נטשו את הספינה כי המיזם (עוד לפני שניתנה לו הזדמנות אמיתית) לא הצליח ולא עמד בציפיות.  מדובר בטעות בכדאיות העסקה" (סעיף 42 לסיכומים).  לטענת פרוימוביץ, המערכת הייתה סבירה וממילא ניתן היה לתקן את הטעון תיקון ואף להקים את המערכת מחדש בעלות לא גבוהה.  התנהלותם של ורבר, כך נטען, גרמה נזקים שונים לפרוימוביץ - שבגינם הוגשה התביעה שכנגד.

התשתית העובדתית: תמונת הראיות, הנתונים והמסקנות העובדתיות

דיון בטענות ורבר לגבי חוסרים במערכת ואיכותה

111. טענה עיקרית של ורבר היא שהמערכת הטכנית שפותחה לשם מימוש המיזם העסקי הייתה לקויה מיסודה ושהיא פותחה "כלאחר יד" תוך החסרת פונקציות רבות שאמורות היו להיות חלק ממנה וכשלים במה שכן היה בה. זאת, בניגוד למה שהוצג לורבר, לטענתם.
112. כאמור לעיל, ורבר נדרשו לפרט ולהבהיר בטבלה את עמדתם בעניינים אלו ובהתייחס לטענות שפורטו בטבלה ערך המומחה את חוות הדעת. להלן אדון בטענות ורבר בעניינם אלה כסדרן.

טענת ורבר לגבי חישוב עמלות השיווק למרצים ואוטומציה של תשלום העמלות

113. אין מחלוקת שהמערכת נדרשה לחשב את העמלות למרצים ולמשווקים, בהתאם למודל העסקי (שתואר לעיל ברקע העובדתי). ורבר טענו לאורך ההליך לכשל באופן שבו המערכת חישבה את העמלות.  בדיקת המומחה העלתה שהמערכת מחשבת באופן נכון את העמלות, ובקדם המשפט המסכם מיום 2.4.2024, כמו גם בסיכומי ורבר, נטען שהכשל בהקשר זה הוא לא באופן חישוב העמלות אלא בכך שהמערכת "לא יודעת" לחלק בפועל את העמלות.  כלומר, שתשלום העמלות והרישום במערכת בדבר ביצוע התשלומים (לאחר שהועברו) לא נעשים באופן אוטומטי אלא כרוכים בפעילות ידנית.  ורבר טענו, בהקשר זה, שהוצג להם יעד שמרני של 100 אלף נרשמים בשנה וכי לא הגיוני שפעולת התשלום תיעשה באופן ידני.  רק בדיעבד התגלה להם, לטענתם, שתשלום העמלות למרצים תוכנן להיעשות באופן ידני (סעיף 106.6 לתצהיר יונית).
114. כעולה מחומר הראיות, המערכת שומרת את נתוני העמלות המגיעות למשווקים (והמרצים) בסטטוס "ממתין לתשלום" אך שלב של ביצוע תשלום בפועל לחשבון המשווק לא קיים במערכת. את העברת התשלום לפי התחשיב שנעשה במערכת יש לבצע באופן ידני מחוץ למערכת ולאחר מכן נדרש סימון ידני במערכת של סטאטוס התשלום ל"שולם" (עמ' 31-30 למענה לשאלות הבהרה; עמ' 93 לפרוטוקול 2.1.2025 ש' 29-2).  אין מחלוקת על כך.  מומחה הנתבעים כתב שזה נועד לצרכי בקרת איכות נוספת (סעיף 2 לחוות הדעת) ובחקירה הנגדית העיד שמוליק שזה נעשה כך מטעמי ביטחון "שלא יבוא איזה האקר" (עמ' 195 ש' 13-11).
115. ניתן לקבל את טענת ורבר שההבנה שלהם הייתה שתשלום העמלות ייעשה על-ידי המערכת באופן אוטומטי לנוכח הצפי שהוצג בנוגע להיקף הפעילות. תימוכין לעדותם שבשיחות עם שמוליק הוצג שמדובר במערכת שפועלת באופן אוטומטי המחזקים הבנה זו ניתן למצוא גם בשיחה מיום 25.4.2018 בה שמוליק מתייחס לכך שהמיזם "לא מסתמך על עבודה שלנו מעבר להקמה...  לא נותנים שירות, אלא הטכנולוגיה עושה זאת..." (עמ' 58 לתמליל ש' 12-8).  עם זאת, ורבר לא הצביעו על מצג קונקרטי כלשהו בעניין זה לפני ההתקשרות בהסכמים; לא הובהר מה המשמעות התפעולית של ביצוע התשלומים באופן ידני מבחינת המשאבים הנדרשים לשם כך; וגם לא ניתן לשלול, לפחות בשלב שבו המיזם בתחילת דרכו, את ההיגיון בעמדת פרוימוביץ שמטעמי זהירות וחשש מפרצות אבטחה התשלום נעשה באופן ידני.  אף לא ברור מהי עלות הפיתוח על מנת שהתשלום יבוצע באופן אוטומטי על-ידי המערכת.  מדובר בטעות של ורבר אך אין ראיה שפרוימוביץ ידע על כך וגם לא ניתן, בנסיבות העניין, לקבוע שהיה עליו לדעת על כך או שהוא הטעה את ורבר בעניין זה.

טענת ורבר לגבי "חלוקת לידים" למרצים

116. הצדדים מתייחסים ל"ליד" כאל מנוי שנרשם לאתר. לפי המודל העסקי, ליד שמגיע דרך מרצה או משווק "נכנס" תחת עץ השיווק שלו אך לא כל "ליד" מגיע דרך מרצה או משווק.  ישנם מנויים שמגיעים ממהלכי שיווק של המערכת.  לפי טענת ורבר, המערכת אמורה הייתה לשייך את ה"לידים" הללו לעץ השיווק של המרצים (למרות שלא הגיעו דרכם) על פי מודל של חלוקה הוגנת (המכונה Round Rubin) אשר נותן משקל בחלוקה למספר הקורסים של כל מרצה במיזם (כך שככל שלמרצה יותר קורסים חלקו ביחס החלוקה גבוה יותר).
117. ורבר הפנו, בהקשר זה, לוובינר מיום 12.4.2018 שהעביר שמוליק למרצים אשר עולה ממנו שדובר על כך והובטחה למרצים חלוקת אותם לידים שמגיעים משיווק של המערכת (עמ' 10-8 לתמליל הוובינר). עוד הם הפנו לתקנון המרצים הקובע בסעיף 5 שלושה מסלולי תגמול למרצים שאחד מהם הוא "תגמול עבור משתמשים חדשים שהובאו ע"י החברה - בנוסף לתנאי תכנית שיווק השותפים, כל מרצה יקבל תגמול גם עבור לקוחות שנרשמו לאתר לא דרך תכנית שיווק השותפים אלא דרך שיווק וקידום האתר על ידי החברה ו/או מי מטעמה.  חישוב התגמול יבוצע באופן יחסי למס' הקורסים של המרצה באתר [ההדגשה בקו תחתון במקור - ל' ג']" (נספח 11 לראיות ורבר בעמ' 296).
118. בתצהיריהם העידו ורבר שלמערכת אין יכולת של חלוקת "לידים" לא משויכים בין המרצים (למשל סעיף 106.6 לתצהיר יונית). בסיכומיהם, בהתבסס על חוות דעת המומחה, טענו שמנגנון חלוקת הלידים לא היה זמין בזמן אמת אלא רק מחודש ספטמבר 2018 וכי יכולת זו פעלה לצרכי ניסוי ליום אחד בלבד וכן כי קיימת תקלה מהותית במנגנון שהוטמע מכיוון שיחס החלוקה נקבע באופן ידני ולא אוטומטי באופן שעשוי לגרום לשגיאות.
119. אציין, בהתייחס לטענת ורבר, כי לא נאמר בוובינר במפורש שמפתח החלוקה של הלידים כתוצאה מפעולות שיווק של המערכת ייקבע באופן אוטומטי, אך טענת ורבר שזו ההבנה ההגיונית והסבירה היא משכנעת, בהיעדר הסבר מניח את הדעת של פרוימוביץ לשאלה איזה היגיון קיים בכך שהחלוקה תיעשה באופן ידני שעשוי להוביל לטעויות ולפגום באמינות המערכת.
120. לפי הממצאים של המומחה, החל מיום 21.9.2018 אמורה הייתה להיות יכולת חלוקת לידים אוטומטית למרצים במערכת אך יכולת זו לא פעלה מלבד אותו יום (21.9.2018) ולצרכי ניסוי (עמ' 8 לחוות הדעת). המומחה ציין, עם זאת, שמנגנון חלוקת הלידים שפותח הוגדר כך שהחלוקה נעשית אמנם באופן אוטומטי אך מפתח החלוקה שקובע את יחס החלוקה של הלידים בין המרצים מוגדר באופן ידני ולא לפי משתנה אוטומטי ובאופן שפוגע באמינות והגינות המנגנון (עמ' 8 לחוות הדעת, עמ' 75 לפרוטוקול מיום 2.1.2025 ש' 13 עד עמ' 76 ש' 7).  עוד מצא המומחה כשל בכך שהמנגנון שפותח מעניק באופן אוטומטי לכל מרצה חדש מנת חלוקה גם אם הוא לא העלה קורס למערכת כך שמנגנון החלוקה נבנה באופן שגוי (עמ' 10 למענה לשאלות ההבהרה).
121. במסמך מענה לשאלות שהעביר שמוליק לורבר בחודש יולי 2018 במסגרת מגעים שהיו בין הצדדים שאלו ורבר (נספח 45 לראיות ורבר בעמ' 528-527) "איך מיושם נושא של חלוקת לידים למרצים? ידני או אוטומטי ואיזה בדיקות נעשו לוודא שזה פועל כשורה?". שמוליק השיב "זה ידני, עדיין לא העברנו לידים למרצים (אפשר לעשות זאת בכל זמן שנבחר, הם לא שייכים לאף אחד בעץ).  התכנתת עשתה בדיקות למנגנון.  לא החלטנו אם לתעד כל ליד כזה למי עבר ומתי או לא.  מצד אחד זה טוב לתעד.  מצד שני זה לא סקלאבילי ולוקח זמן לכל ליד".  גם מהתכתבות שצורפה בין שמוליק ובין המתכנתת מיכל בן חמו (להלן - "מיכל") עולה שרכיב חלוקת הלידים לא היה קיים במערכת בעת השקתה כרכיב קיים ועובד אלא בתהליכי פיתוח (עמ' 472-469 לראיות ורבר).
122. אציין עוד שפרוימוביץ לא הציגו ראיות כלשהן לכך שרכיב חלוקת לידים יושם במערכת בפועל ובהקשר זה יש לזקוף לחובתם את העובדה שלא זימנו לעדות את המתכננת שעסקה בכך, מיכל.
123. המסקנה היא שבעניין זה יש לקבל את עמדת ורבר במובן זה שבעת השקת המיזם המערכת לא כללה רכיב של חלוקת לידים (שלא הגיעו באמצעות מרצים או משווקים) בין המרצים, וכי גם בהמשך לאחר שרכיב זה נוסף הוא היה תקול ולא יושם בפועל. יש, כאמור, גם לקבל את עמדתם שההבנה (הסבירה) שלהם הייתה שמנגנון זה יהיה קיים בעת השקת המערכת ושמפתח החלוקה יהיה אוטומטי (בהתבסס על עדותם, על הוובינר, על התקנון ועל השיחות עם שמוליק לרבות השיחה מיום 25.4.2018).  מדובר, לפיכך, בטעות שנבעה ממצגים מטעים של פרוימוביץ ולמצער בטעות שהייתה בידיעת פרוימוביץ או שהיה עליו לדעת עליה.

טענת ורבר לגבי תגמול למרצים לפי "מדד פופולאריות"

124. לטענת ורבר המערכת אמורה הייתה לחשב באופן אוטומטי את הפופולאריות של הקורסים ולתגמל, בהתאם, מרצים בעלי קורסים פופולאריים. אלא שהתברר שאין מדד כזה (למשל סעיף 106.5 לתצהיר יונית).
125. ורבר הפנו גם בהקשר זה לתקנון המרצים הקובע בסעיף 5 שלושה מסלולי תגמול למרצים שאחד מהם הוא "תגמול עבור פופולריות - החברה רוצה לתגמל את מרציה ולכן תקצה חלק מרווחיה ותחלקם בין המרצים לפי הפופולריות של הקורסים. כל קורס יזכה את בעליו בנתח מהרווחים לפי מדד הפופולריות שימדד ע"י החברה.  שיטת המדידה והאחוזים המחולקים יתעדכנו מעת לעת [ההדגשה בקו תחתון במקור - ל' ג']" (סעיף 5 בנספח 11 לראיות ורבר עמ' 296).  ורבר הפנו גם לוובינר מיום 12.4.2018 בו שמוליק אמר למרצים שאחוז מסוים מרווחי החברה יחולק להם על בסיס פופולאריות של הקורסים (עמ' 25-24 לתמליל).
126. לטענת פרוימוביץ המערכת עושה שימוש בתוכנת גוגל אנליטיקס לחישוב מדד הפופולאריות. עוד טוענים פרוימוביץ כי טענת ורבר כאילו המערכת עצמה צריכה הייתה לדעת לעשות את אותה פעולה היא חסרת משמעות.
127. ביולי 2018, כאשר הצדדים היו במגעים, במענה לשאלון שהעבירו ורבר מה מדד הפופולריות של הקורסים? אם הוא נספר אוטומטי או ידני? אם יש על כך מעקב ותיעוד ומה הנתונים שהצטברו, השיב שמוליק (נספח 45 לראיות ורבר בעמ' 527) "כרגע זה נעשה ידנית. אנחנו עוברים על כניסות לעמודי האתר בעזרת אנליטיקס ובודקים את הכניסות לעמודי הקורסים השונים...  בפועל אני ממיין את הדפים לפי כניסות ומשייך אותם לקורסים ומזה מגיע לקורס הכי פופולרי (בד"כ מודיע על ה 3 המובילים).  זה לוקח הרבה זמן ולא ממש רלוונטי כרגע פרט לעדכונים עד שנחליט מתי וכמה נעביר עבור פופולריות..."
128. אין מחלוקת על ממצאי המומחה שלפיהם המערכת לא יודעת לדרג, לחשב ולתגמל לפי פופולריות של קורסים. המומחה מסביר בחוות הדעת (עמ' 10) שהקשר בין גוגל אנליטיקס למערכת הוא חד צדדי במובן זה שלגוגל אנליטיקס ניתנה גישה לתעד ולשמור את פעילות הגולשים במערכת אך למערכת אין גישה לניתוח של גוגל אנליטיקס על הנתונים.  ניתן היה לפתח מנגנון כזה שמתחבר לגוגל אנליטיקס ומחשב דירוג על סמך פופולאריות שנמדדה בגוגל אנליטיקס, אך הוא לא פותח.  הסבר זה של המומחה עולה בקנה אחד עם הדברים הנ"ל של שמוליק במענה לשאלון.  במענה לשאלות ההבהרה המומחה הסביר שאם מוגדר בגוגל אנליטקס מה נחשב פופולארי (שהיא הגדרה עסקית) - ניתן באמצעות כלי עזר זה לדרג את הפופולאריות של הקורסים (עמ' 14-13 למענה לשאלות ההבהרה).  שמוליק ציין בתצהיר המשלים ובחקירה הנגדית שאופן המדידה של הפופולאריות לא הוגדרה באופן סופי (סעיף 123 לתצהיר המשלים, עמ' 210-209 לפרוטוקול) ובוובינר למרצים מיום 22.6.2018 אמר ש"מדייקים את מדד הפופולריות" כאשר מתוך ההסבר משתקף תהליך של חשיבה לגבי האופן שבו מודדים פופולריות (מוצג 44 לראיות ורבר, בעמ' 7-6 לתמליל).
129. ההתרשמות מחומר הראיות, ובכלל זה מתקנון המרצים והוובינר, כמו גם היעדר פירוט בתצהירי ורבר, היא שבכל הנוגע לתגמול מרצים לפי מדד פופולאריות לא דובר לפרטים כיצד יעבוד מנגנון זה (באיזה אופן תעשה המדידה? מהי מידת הפופולאריות שתזכה בתגמול? מתי יינתן תגמול כזה? וכיצד הוא יחושב?). לא ניתן, לפיכך, לקבל את עמדת ורבר בדבר מצג של פרוימוביץ שלפיו פונקציה זו תהיה מוטמעת באופן מלא בתוכנה בעת ההשקה.

תגמול עודף למרצים

130. לטענת ורבר המערכת הייתה אמורה לכלול רכיב המוסיף עמלה לה זכאים המרצים 5% כ"תגמול עודף". אין מחלוקת על הזכאות של המרצים לתגמול זה, כעולה גם מתקנון המרצים (נספח 11 לראיות ורבר, עמ' 296).  אין מחלוקת גם שרכיב המחשב תוספת של "תגמול עודף" למרצים לא פותח במערכת, כאשר לטענת פרוימוביץ מדובר בתוספת שנועדה להיות מחושבת בעת התשלום למרצים (מחוץ למערכת).
131. כעולה מהחקירה של יונית, לא הייתה אמירה מפורשת שהתגמול העודף יחושב באופן אוטומטי במערכת, אך מדובר בעניין שהיה ברור מהקונספט של "מערכת טכנולוגית" (עמ' 104, ש' 9-8).
132. פרוימוביץ, בסיכומיהם, מצביעים על כך שממילא, גם אם היה צריך להתקין במערכת רכיב שמחשב את התגמול העודף באופן אוטומטי, הרי שמדובר בפעולה פשוטה שדורשת עבודה של יומיים, כפי שהעיד המומחה בדיון (עמ' 80 ש' 22-8).
133. בעניין זה הבנתם של ורבר שתוספת זו תיעשה באופן אוטומטי על-ידי המערכת ממועד ההשקה נחזית להיות הגיונית ומתבקשת, משיחות עם שמוליק בעניין אוטומציה (כגון השיחה המתועדת מיום 25.4.2018), כמו גם לנוכח תקנון המרצים. ניתן, בהתאם, לסווגה כטעות שהיה על פרוימוביץ לדעת עליה.  עם זאת, מדובר, כעולה מעדות המומחה, בפיתוח פשוט וזניח מבחינת המשאבים הדרושים להוספתו וגם תוספת תשלום זה באופן ידני (כאשר התשלומים ממילא נעשים ידנית, כאמור) נחזית להיות פשוטה מאוד.

טענת ורבר לגבי בעלות של מספר מרצים על קורס אחד

134. לטענת ורבר המערכת אמורה הייתה לחשב באופן אוטומטי את המשקל של כל מרצה בקורס שהוא בבעלות משותפת ובהתאם לחלק את הלידים ולחשב את העמלות. ורבר העידו ששמוליק הסביר בשיחות עמו שהמערכת תתמוך בכך (סעיף 44 לתצהיר יונית, סעיף 43 לתצהיר צחי) ומפנים גם לובינר מיום 12.4.2018 שבו שמוליק התייחס לאפשרות שבו יהיו שני מרצים לקורס אחד (עמ' 12 ש' 14).
135. כעולה מחוות דעת המומחה במענה לשאלות ההבהרה (עמ' 15), אין צורך בהגדרת בעלות משותפת על קורס לצורך יישום המודל העסקי של חלוקת העמלות למעט בכל הנוגע לחלוקת לידים שהגיעו מפעולות שיווק של החברה (ולא דרך מי מהמרצים או המשווקים) בין המרצים (כפי שהוסבר לעיל). המומחה קיבל את עמדת פרוימוביץ שניתן באמצעות ההגדרה הידנית לגבי מפתח לחלוקת לידים בין המרצים לתמוך גם בחלוקה של לידים ביחס לקורסים שמשותפים למספר מרצים, תוך שהפנה לקשיים בחלוקה הידנית של לידים כאמור.  במובן זה יש ממש בטענת פרוימוביץ שטענה זו של ורבר היא למעשה מקרה פרטי שבא לידי ביטוי בטענתם הנ"ל לגבי חלוקת לידים בין המרצים.

טענת ורבר לגבי היעדרם של "פורומים"

136. לטענת ורבר המערכת הייתה צריכה לכלול פורומים שיאפשרו לפתח דיונים ולשתף מידע, אך בפועל לא הוטמעו במערכת פורומים. ורבר ציינו בתצהיריהם ששמוליק הסביר על פורומים בשיחות ביניהם, ובפברואר 2018 אף שלח לינק לאתר ניסיוני שעלה ממנו קיומם של פורומים לרבות קישורים לפורומים (סעיף 52 לתצהיר יונית).
137. אין מחלוקת שלא קיים במערכת רכיב של פורומים. פרוימוביץ טענו בעניין זה שלא הובטח כי בעת ההשקה יהיו פורומים (סעיפים 63-62 לתצהיר המשלים של שמוליק) ואף נאמר בפירוש בוובינר שפורומים יהיו בעתיד.
138. יש ממש בטענת פרוימוביץ שמהוובינר מיום 12.4.2018 עולה בבירור מדבריו של שמוליק שלא קיימים פורומים. שמוליק מתייחס, בהקשר זה, ל"עוד פיצ'רים שנכניס.  אנחנו לא מדברים עליהם כרגע כי הם לא שם, אבל אנחנו הולכים לעשות פורום שיתופי פעולה, פורום השקות..." (עמ' 27 ש' 18-20).  יונית גם לא זכרה לומר אם בקישור לאתר לדוגמה שנשלח היא לחצה על הלשונית שאמורה הייתה להוביל לפורומים ובדקה אם הם קיימים בפועל (עמ' 58 לפרוטוקול ש' 17-15, עמ' 107 ש' 23-20); וכאשר נשאלה אם בלינק שנשלח אליה כמה ימים לפני עליית המערכת היו פורומים השיבה ש"למיטב זכרונה לא" (עמ' 58 לפרוטוקול ש' 20) תוך שהסבירה שלא שמה לב לכך כי היו הרבה תקלות ובעיות והם היו בלחץ (עמ' 58, ש' 27-22).  כאשר נשאלה אם נאמר לה שיהיו פורומים בעת ההשקה השיבה באופן לא משכנע "מניחה שכן" (עמ' 108 ש' 8-7); וגם הודתה שהיעדר הפורומים כשלעצמו אינו מהותי (עמ' 108, ש' 15-11).
139. על פי חומר הראיות, ובכלל זה לנוכח הוובינר שעליו ורבר מסתמכים לגבי טענות רבות, לא ניתן אפוא לקבל את טענת ורבר להבטחה או מצג שבעת ההשקה המערכת צריכה הייתה לכלול רכיב של פורומים (בשונה מהוספה עתידית של פונקציה כזו). לכל היותר מדובר בטעות ששמוליק לא ידע ולא צריך היה לדעת עליה.

טענת ורבר לגבי "סיקורים"

140. ורבר טענו בתחילה שלא היה במערכת רכיב סיקורים שנועד לאפשר למשתמשים לכתוב חוות דעת על קורסים ולדרג אותם, אך לא ידעו להפנות לראיה ישירה שלא הייתה תכונה כזו במערכת. יונית וצחי, בתצהיריהם, לא הצהירו שלא הייתה מערכת סיקורים וגם עומרי לא הצהיר בתצהירו שלא היו סיקורים אלא שהוא לא ראה באתר שהיו סיקורים, כאשר בחקירה הנגדית העיד שלא חיפש את הרכיב אלא "לא נתקל בו" (עמ' 59 לפרוטוקול ש' 28-21).  בחקירה הנגדית יונית העידה שלא בדקה בעצמה אם הייתה בזמן אמת מערכת סיקורים עובדת (עמ' 108 לפרוטוקול ש' 33 עד עמ' 109 ש' 1).  בסיכומיהם ורבר לא חזרו על הטענה שלא הייתה מערכת סיקורים אלא טענו שלא הייתה מערכת סיקורים שעבדה באופן תקין.
141. לפי חוות דעת המומחה הייתה מערכת סיקורים שפעלה באופן תקין בתקופה לכל הפחות בתקופה שבין 10.5.2018 ובין 19.12.2019 (על בסיס טבלה שבה נשמרו סיקורים שהועלו; עמ' 14 לחוות הדעת, עמ' 36-35 למענה לשאלות ההבהרה). שמוליק העיד, בהקשר זה, כי רכיב הסיקורים הוסר בשנת 2020 ואף הציג מסמך שמעיד על סיקור לקורס של צחי (נספח 38 לראיות פרוימוביץ).
142. לא עלה אפוא בידי ורבר לבסס את הטענה שמערכת הסיקורים לא עבדה באופן תקין בעת השקת המערכת או בכלל. בתלונה בודדת בהקשר זה שאליה מפנים ורבר (עמ' 427 לראיות ורבר) אין כדי לבסס את טענתם, ובצדק גם טענו פרוימוביץ שמדובר בעדות מפי השמועה.

טענת ורבר לגבי "קדימות למרצים"

143. ורבר טענו שהוצג להם שתינתן למרצים קדימות בשיווק המערכת למשך שבוע אך המערכת לא אפשרה קדימות בשיווק למרצים מכיוון שכל לקוח שנרשם למערכת קיבל קישור שבאמצעותו הוא יכול היה לשווק אותה.
144. פרוימוביץ טענו בסיכומיהם שלא הייתה הבטחה לפרק זמן קונקרטי שבו תינתן קדימות למרצים וגם שלא נדרש רכיב כזה או אחר במערכת לכך. הקדימות הייתה מעצם העובדה שהמרצים היו היחידים שהיו קיימים במערכת ומעצם זה שרק להם היה קישור לביצוע פעולות שיווק כך שכל מצטרף חדש סמוך לאחר ההשקה נכנס תחת עץ השיווק שלהם (עדות שמוליק בעמ' 196; עדות קרן בקדם המשפט מיום 2.4.2024 בעמ' 17-16).
145. המומחה אימץ בחוות דעתו את עמדת פרוימוביץ שלא היה נדרש רכיב במערכת למתן קדימות למרצים. זאת מכיוון שבעת ההשקעה היחידים שהיו יכולים לשווק את המערכת היו אלה שהוכנסו אליה, שהיו המרצים בלבד, ומי שהגיע למערכת דרך קישור שויך בהכרח למרצה שעומד בראש עץ השיווק (עמ' 15 לחוות הדעת; עמ' 81 לפרוטוקול ש' 22-15).  טענתה של יונית בחקירה הנגדית הייתה שאנשים יכלו להיכנס למערכת באופן עצמאי (דרך גוגל) ובאופן הזה להירשם שלא תחת עץ המרצה.  במענה לשאלת בית המשפט מדוע צריך היה למנוע הצטרפות כזו השיבה יונית שאם המערכת הייתה מחלקת את הלידים מהרגע הראשון זה לא היה משנה אך היה על שמוליק לעמוד מאחורי מה שהוא אמר למרצים בשידור (עמ' 116 ש' 25-30).
146. המסקנה מחומר הראיות היא שלא הוכח שהיו הבטחה או מצג שתינתן קדימות לפרק זמן של שבוע למרצים (פרק הזמן לא צוין בוובינר מיום 12.4.2018 ועומרי שהתייחס בתצהירו לשבוע אמר שהתבסס על מידע שקיבל מיונית). ממילא, הייתה בפועל קדימות למרצים בתחילת הפעילות ללא צורך פיתוח רכיב מיוחד למערכת מעצם היותם של המרצים הנרשמים הראשונים.  לכל היותר הקדימות לא הייתה הרמטית מכיוון שייתכנו מקרים שבהם אנשים שהגיעו למערכת במקרה באופן עצמאי מחיפוש בגוגל, אך לא הוצגו ראיות כלשהן שהיו הרשמות מסוג זה בפועל והוצגה רק פניה אחת בעניין זה (עמ' 433 לראיות ורבר).  לא ניתן לקבל אפוא שורבר טעו בעניין זה וגם לא שפרוימוביץ ידעו או צריכים היו לדעת על טעות כזו.

טענת ורבר לגבי הגבלת שימוש של שני משתמשים בו זמנית באותו חשבון ("Single Session")

147. מנגנון Single Session"" הוא מנגנון המונע שימוש מקביל במנוי על-ידי מספר משתמשים או מספר מכשירים תחת חשבון מנוי אחד. לטענת ורבר שמוליק הציג את המערכת כך שהמנגנון יוטמע במערכת, אך בפועל המערכת לא מנעה ממשתמשים להתחבר בו זמנית ממספר מכשירים.  פרוימוביץ טענו שהם לא ראו לנכון להשית על המנויים הגבלה כזו בעת ההשקה.  אין מחלוקת כי לא קיים במערכת מנגנון התחברות מסוג Single Session.
148. ורבר הפנו לוובינר מיום 12.4.2018 בטענה שנאמר שם שהמערכת תמנע מאנשים להעביר את פרטי הגישה שלהם לאחרים. אלא שמה שנאמר בוובינר (עמ' 30 ש' 21-11 לתמליל) הוא שעובדים על זה (שמדובר בתהליך פתוח) ולא שזו פונקציה קיימת.  יונית העידה, בהקשר זה, בחקירה הנגדית שההבנה שלה הייתה שזה יוטמע עד ההשקה (עמ' 118 ש' 14 עד עמ' 119 ש' 13).  פרוימוביץ טענו בעניין זה שהם לא מצאו להחיל את ההגבלה הזו בעת ההשקה והמומחה קיבל את עמדתם שמדובר בעניין טכני ופשוט של הטמעת תוסף מוכן של צד שלישי (עמ' 16 לחוות דעת המומחה), כאשר בחקירה הנגדית הוסיף שמדובר בעבודה של כשעה אם קיים תוסף מתאים (עמ' 81 ש' 30-23).
149. המסקנה היא שניתן לקבל את ההבנה של ורבר שמדובר במנגנון שיהיה קיים במערכת בעת ההשקה, אך לא ניתן לקבוע לנוכח דבריו של שמוליק בוובינר שהוא ידע או היה עליו לדעת על הטעות שנחזית כאי הבנה. בנוסף, עולה שמדובר בעניין פשוט להוספה ושולי.

טענת ורבר לגבי קודי "רימרקטינג" (שיווק חוזר)

150. קוד "רימרקטינג" הוא רכיב תוכנה המאפשר זיהוי של משתמשים שביקרו באתר לצורך המשך שיווק המותאם להם באופן אישי.  אם המשתמש הביע התעניינות במוצר מסוים קוד הרימרקטינג "צובע" כביכול את המשתמש וכך ניתן להציג לו פרסומות כשהוא משוטט באתרי אינטרנט אחרים וברשתות חברתיות במטרה לשווק לו את אותו המוצר או מוצרים דומים (עדות המומחה בפרוטוקול מיום 2.1.2025, עמ' 78 לפרוטוקול ש' 18-1; עדותה של יונית בקדם משפט מיום 2.4.2024, עמ' 19-18).
151. לפי חוות דעת המומחה, במערכת קיימים שלושה מקומות לעדכון קוד רימרקטינג. קוד שמופיע ב"דף של הקורס" וקוד שמופיע ב"דף המרצה" - שניהם נגישים למנהלים בלבד ועובדים באופן תקין.  בנוסף קוד שמופיע ב"דף התודה" באתר לאחר סיום רכישה של מנוי ונגיש לכל משווק אך בפועל אינו עובד (עמ' 18-17 לחוות הדעת).  במענה לשאלות ההבהרה ובחקירה הנגדית הסביר המומחה שקודי הרימרקטינג בדף המרצה ובדף הקורס (שהיו תקינים) היו מיועדים למרצים, ובהתאם המרצים יכלו להעביר קודי רימרקטינג להטמעה בדפים אלה למנהל המערכת על מנת שיטמיע אותם, אך הם לא היו יכולים להטמיע אותם באופן עצמאי (עמ' 18 למענה לשאלות ההבהרה; עמ' 79-78 לפרוטוקול מיום 2.1.2025).  אציין, בהקשר זה, כי ניסוח התשובה של המומחה במענה לשאלות ההבהרה לא היה ברור דיו, כעולה גם מחקירת יונית ושמוליק בהקשר זה.  אך מהקשר הדברים ומהחקירה הנגדית של המומחה עולה שהתקלה בפונקציית הרימרקטינג הייתה ב"דף התודה" בלבד (שבאמצעותו משווקים היו אמורים להיות יכולים לעשות שימוש בכלי זה - בין אם הם מרצים ובין אם הם לא), כאשר רימרקטינג למרצים ניתן היה לעשות גם בדפים האחרים (בין אם הם גם עשו שיווק ובין אם לאו).
152. מהראיות שהוצגו לא עולה שהייתה הגדרה ברורה לגבי האופן שבו ייעשה הרימרקטינג. ורבר מתייחסים בתצהיריהם לרימרקטינג באופן כללי מאוד בשיחות עם שמוליק (למשל סעיף 37 לתצהיר יונית).  בוובינר למרצים מיום 12.4.2018, שמוליק מתייחס שעל כל משתמש שנכנס לאתר ניתן יהיה לעשות פעולות רימרקטינג ולכוון את השיווק לפי הקורסים שעניינו אותו
     "כשהוא טייל באתר" (עמ' 13 ש' 7-1 לתמליל).  נראה שאמירות אלה של שמוליק אכן מכוונות לרימרקטינג שהיה תקין במערכת - שיווק שמכוון לפי כניסה לדפי הקורסים והמרצים, כפי שפרוימוביץ טענו בסיכומיהם.  עמדת המומחה הייתה שיש חשיבות שיווקית לרימרקטינג ב"דף התודה" מכיוון שמדובר ב"לקוח משלם" שכבר ביצע רכישה (באופן שעשוי להעיד על סיכוי גבוה יותר לשווק לו מוצרים נוספים), אך לא הוצגה על-ידי ורבר ראיה - גם לא עדות בעל-פה (בתצהירי העדות הראשית) - למצג מפורש של שמוליק לגבי אותו רימרקטינג שלא היה תקין ב"דף התודה" הרלוונטי לכל משווק של המערכת (ולא רק למרצים).  אציין, בהקשר זה, שבקדם המשפט צחי הלין על כך שנדרשה פעולה ידנית של מנהל המערכת לצורך הטמעת קודי הרימרקטינג של המרצים שלא יכלו להטמיע אותם בעצמם (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 2.4.2024 ש' 36-32).
153. המסקנה מן המקובץ היא שלא ניתן לקבל את טענתם של ורבר בכל הנוגע ל"רימרקטינג". אכן הייתה תקלה במערכת לגבי רכיב מסוים של ה"רימרקטינג", אך בהיעדר מצג מפורש לגבי האופן שבו יעבוד הרימרקטינג במערכת, כמו גם קיומם של שני רכיבי רימרקטינג שהיו תקינים ואשר עונים לכאורה למה שהוצג, לא ניתן לקבל טענה להפרת מצג או הבטחה וגם לא לטעות.

טענת ורבר לפרצה המאפשרת צפייה בתכני קורסים ללא תשלום

154. ורבר טענו שניתן לצפות בתכנים של מספר קורסים באתר המיזם ללא תשלום. זאת בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעמם (מבלי שהוצגה ראיה על כך מזמן אמת למעט עדות מפי השמועה שנזכרה בתצהירו של דורון שלא בדק זאת ואף לא צירף העתק של התלונה; עמ' 128 לפרוטוקול ש' 29 עד עמ' 129 ש' 3).
155. המומחה מצא בחוות דעתו שקיימת תקלה מהותית בתוכנה שאפשרה טעויות שנובעות מכך שלא נעשה שימוש ברכיב שאינו מאפשר צפייה ללא תשלום כברירת מחדל, אלא בקוד שמונע צפייה חופשית רק לגבי מוצרים שהוגדרו באופן ספציפי כמחייבים תשלום לצורך צפייה. והמשמעות היא שאם מוצר לא הוגדר כנדרש בטעות הוא פתוח לצפייה ללא תשלום (עמ' 20-19 לחוות הדעת).  במענה לשאלות ההבהרה הבהיר המומחה שהוא לא ניסה להיכנס לאתר כמשתמש מן השורה ולצפות בקורסים ללא תשלום.  בבדיקה נוספת שערך המומחה הוא מצא שניתן לגשת לכל הקורסים ללא מנוי באמצעות רישום למערכת בדף ייעודי למרצים ויש בכך כדי להעיד שפיתוח ההגנה על תכנים היה באיכות גרועה (עמ' 19-18 למענה לשאלות ההבהרה).

00בחקירה הנגדית העיד המומחה והבהיר שהבדיקה בדבר גישה לתכני האתר ללא תשלום נעשתה באמצעות גישה לאתר שהתאפשרה לו כמנהל המערכת.  עוד הוא העיד שלקחו לו כשעתיים וחצי-שלוש של שיטוט בחיפוש אחר פרצות בתוכנה כדי למצוא קישור שמאפשר לצפות בתכנים בחינם ועלה מהחקירה שאותו קישור הוא דף הרשמה למרצים (שלטענת פרוימוביץ אמורים לצפות בחינם בתכנים באתר).  הוא ציין שפרצת האבטחה היא במובן זה שמרצה שמקבל את הקישור יכול להעבירו לכל אדם אחר שיוכל להירשם כמרצה בעצמו ולצפות בתכנים ללא תשלום.  עוד הוא העיד שהוא לא מצא קישור באתר שמוביל לאותו דף והוא לא יודע אם זה היה גלוי למשתמשים באתר (שאינם מנהלים); שהוא לא הצליח לצפות בתכנים בחינם בשימוש באתר כמשתמש רגיל; אך סבר שאם מישהו עם ידע טכני "יחפור" על מנת למצוא פרצות כנראה שהוא יוכל להגיע לדף הזה שמאפשר הרשמה כמרצה וצפייה ללא תשלום בתכנים (עמ' 88-82 לפרוטוקול).