| בית משפט לענייני משפחה בחיפה |
| ת"ע 51710-09-20 פלוני נ' פלונית (המנוח) ואח'
ת"ע 51612-09-20 פלונית ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' ת"ע 74175-10-21 פלונית ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' ת"ע 74174-10-21 פלוני נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח' |
בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
בעניין המנוחה: המנוחה
המבקשות : 1. פלונית
- פלונית
- פלונית
- פלונית
ע"י ב"כ עו"ד שי דקס ואח'
נגד
המשיב : פלוני
ע"י ב"כ עו"ד רמי חלבי
פסק דין
המנוחה חתמה על שתי צוואות בעדים, בהפרש של כשלושה שבועות. בצוואתה המאוחרת חסרה חתימת העדה. האם מן הדין הוא לקיים צוואה זו ולהתגבר על הפגם, או שמא מן הדין לבטל את הצוואה ולתת את הבכורה לצוואתה המוקדמת של המנוחה? ואולי בנסיבות העניין דין הצוואות שתיהן להתבטל?
זו המחלוקת בה עלי להכריע במקרה זה.
- בלב המחלוקת מצויים נכס מקרקעין ושתי צוואות המתייחסות אליו. הצדדים הניצים הם אח ואחיותיו (להלן - "הבן" או "האח" ו"הבנות" או "האחיות", בהתאמה). לפי הצוואה האחת, דירת המנוחה מוקנית לבן וכוללת זכות מדור לבנות, ככל ומי מהן תתגרש. לפי הצוואה האחרת והמאוחרת, דירת המנוחה מוקנית לבנות. כל צד מבקש לקבל צו קיום לצוואה בה הוא אוחז ומתנגד לצוואה האחרת. בתוך כך, תלוי ועומד הליך פש"ר שפתחה המנוחה עוד בחייה, ואף בו מצויה דירת המגורים בלב המחלוקת, כלום היתה הדירה דירתה של המנוחה, ואז תשמש מקור לגביה לטובת נושי המנוחה, על אף שאינה רשומה כבעלת זכויות בדירה. במסגרת פסק דיני, אשמור על גבולותיו של ההליך דנן, במובחן מן ההליך המתקיים בבית המשפט לפש"ר.
הנכס
- הנכס הוא בית מגורים וחצר ב[צפון], הניצב על גוש 00000 חלקה 00. הנכס אינו מזוהה ואינו רשום באמצעות תכנית איחוד וחלוקה או רישום בית משותף, ובנוי על מגרש ששטחו כ - 23 דונם ולו 23 בעלים רשומים במושע. המנוחה או בעלה המנוח מעולם לא היו רשומים כבעלי זכויות במקרקעין, ובעל הזכויות הרשום עד היום (חלק בשיעור 760/22928 מ"ר) הוא אביו של הבעל, שהוא סבם של הצדדים.
- כמו כן, אין מחלוקת כי הבן "חילק" בפועל את הנכס לשתי דירות באמצעות קיר מפריד. בחלק אחד התגורר הבן עם רעייתו, ובחלק האחר התגוררה המנוחה. המנוחה מתייחסת בצוואותיה לשני חלקי הנכס כשתי דירות מובחנות ולגביהן ניתנו הוראות שונות בצוואות. זאת על אף שחלוקת הבית לשתי דירות לא באה לידי ביטוי בכל מרשם או פנקס כאמור. המנוחה אף מבחינה בצוואותיה בין הנכס לבין החצרות המקיפים אותו, וכך על אף שאבחנה זו אינה נטועה בהוראות הדין ואף היא אינה באה לידי ביטוי בכל מרשם, פנקס או תשריט.
הצוואה מיום 27.2.16 - הצוואה המוקדמת
- הצוואה לכאורה מיום 27.2.16 (להלן - "הצוואה המוקדמת") בת עמוד אחד, מודפסת בשפה הערבית (תרגום הצוואה המוקדמת צורף לתצהיר הבן, נס' 3). הצוואה ערוכה כהצהרה מפי השיח הנכבד פלוני המביא מדברי המנוחה אליו. לכאורה ציוותה המנוחה כי דירתה והחצר, והן הדירה בה מתגורר הבן, יוקנו לבן. בלשון הצוואה, המנוחה "ציינה כי הבית שהיא מתגוררת בו והמורכב מחדר, מטבח ושירותים ובקדמתה מצד מזרח חצר המשתרעת עד ביתו של הדוד [...] וציינה כי הגינה ושאר הבית שמתגורר בה היום בנה [...] [...] ואשר כניסתו מצד הרחוב הראשי תהיה לו, אולם הבית שהיא מתגוררת בו עם החצר תהיה לבנה [...] האמור לעיל רק לאחריה וצוותה כי אם חס וחלילה התגרשה אחת הבנות תהיה לה זכות לחזור ולהתגורר בבית אמה ולא יהיה ניתן למנוע ממנה זאת".
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916על הצוואה מופיעה חתימתם של המנוחה, השייח הנכבד פלוני - עורך הצוואה - והן שני עדים, מר פ"ב ומר ס"ב.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)