ת. היא היתה זכאית לחוק סיעוד
ש. האם קיבלה?
ת. כמובן
ש. מי טיפל בה?
ת. אני לא יודעת. לפני הקורונה המטפלת היתה מחוץ למשפחה רק בזמן הקורונה המטפלת היתה מתוך המשפחה. חלק מן השעות שהיא קיבלה עבר" (פרוט' 30.3.23, ע' 23, ש' 31).
- כמו כן, איני מקבלת את עדות האח הבכור ר' כמקור ראייתי של ממש לתלות של המנוחה בבנותיה. עם כל הכבד לאמירתו, בעלמא, כי המנוחה היתה תלויה בבנות וחששה מפניהן, לא אוכל לייחס לעדותו מהימנות והתרשמתי כי עדותו אינה נקייה מעמדתו האישית ביחס לסכסוך בין הבנות לבין הבן.
- בנסיבות אלה לא מתקיים אף המבחן ביחס לקשרי המנוחה עם אחרים. המנוחה לא התבודדה ולא בוּדדה מן העולם. גם אם אניח שהעדויות מתייחסות לתקופה הרלוונטית לצוואות, ולא כך הדבר, לבד מבנותיה המנוחה נעזרה במטפלת כאמור, וביקרה במרכז יום לקשיש, שם זכתה לפעילות ולחיי חברה (ר' עדות עו"ס, שם, ע' 19, ש' 12). גם הקשר הקרוב בין המנוחה לבין העדה לצוואה, חברתה הקרובה, שולל את התקיימות מבחן הקשר עם אחרים. יתירה מכך, הבן הבכור ר' העיד כי המנוחה נהגה לבקרו בביתו (תמליל 16.5.24, ע' 26, ש' 4), וציין עוד כי הבן עצמו סייע למנוחה ו"היה אחראי עליה מבחינת ההתנהלות" (שם, שם). יתירה אף מכך, הבן עצמו העיד כי יחסיו עם אמו היו טובים והוא כפר בכל טענה לסכסוך ביניהם. אין בכך להלום טענה להשפעה בלתי הוגנת, תלות או בידוד:
"ש': היחסים ביניכם היו טובים?
ת': כן.
ש': כל הזמן?
ת': כל הזמן" (תמליל 27.5.24, ע' 13, ש' 17).
- שוכנעתי אפוא מעדותן של שלוש מהבנות, והן של העו"ס כי לא ידעו בזמן אמת על עשיית הצוואה המאוחרת, שאינה פרי השפעת הבנות, כל שכן השפעה בלתי הוגנת. הבנות הוכיחו כי הסיוע מצד הבנות לאמן לא היה בלעדי והמנוחה זכתה לעזרת צד ג' כאמור וזכתה לסיוע גם במרכז יום לקשיש. נסיבות אלה רחוקות מללמד על "תלות מקיפה ויסודית" של המנוחה בזולת. המנוחה אף לא היתה מבודדת בשום אופן. הבן התגורר בצמידות אליה והעיד כי יחסיו עמה היו טובים. הבן הבכור העיד כי אמו נהגה לבקר אותו בביתו. יצוין כי גם ביחס לצוואה המוקדמת בה אוחז הבן, המנוחה פעלה בגפה, שוחחה עם השייח ופגשה בו בבית קרוביה ולא עולה אינדיקציה כי נזקקה לסיוע כלשהו בהקשר זה. קביעות אלה אינן הולמות קיומה של השפעה בלתי הוגנת כי אם על יחסים תקינים עם בני משפחתה וקשר קרוב לבנותיה. מטעמים אלה אני דוחה את טענות הבן בהקשר זה.
00מעורבות בעריכת הצוואה