התובע "מאס מתפקידו" וכתוצאה מכך העכירו היחסים בין הצדדים באופן שסמכויות התובע צומצמו: הוא נדרש לוותר על קטנוע, ועוד. בסופו של דבר בדיון שהיה לפני מותב בראשות כב' השופטת צדיק, הסכימו הצדדים על סיום עבודת התובע, תוך שמירת הטענות.
נוכח כל האמור, אנו קובעים שהתובע התפטר לא הוכחו נסיבות המצדיקות תשלום פיצויי פיטורים ועל כן דין התביעה בגין רכיב זה להידחות.
- תביעה לפיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר
התובע ביקש לחייב את הנתבעת בפיצוי בשל אי מסירת תלושי שכר, בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
לטענת התובע הוא לא קיבל כלל תלושי שכר במהלך תקופת העבודה, ואלה נמסרו לו כאשר הוא הגיש את הבקשה לצו מניעה זמני.
לכתב התביעה צורפו תלושי שכר של התובע, דבר המעיד שאלה היו בידיו אז.
הנתבעת הצהירה, באמצעות מר אורן, כי התלושים נמסרו במועד והועברו שוב לב"כ התובע לבקשתה לאחר שהתעורר הסכסוך המשפטי.
לאור העובדה כי צורפו תלושי שכר של כל חודש, הרי שאם טוען התובע כי אלה הונפקו בדיעבד, עליו הנטל הראייתי להוכיח זאת. הוכחה כזו, בדבר זיוף תאריך המסמכים, לא הובאה.
בנסיבות אלה אין לדעתנו הצדקה להטיל פיצוי עונשי כפי שנקבע בחוק הגנת השכר.
- לסיכום
נוכח האמור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 21,817 ₪ נטו בגין פדיון חופשה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.10.13 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
כל יתר רכיבי התביעה כמו גם התביעה כנגד הנתבעים 2,3,4 נדחים.
נוכח תוצאות המשפט: העובדה שהתביעה התקבלה באופן מזערי בלבד לעומת הסכום שנתבע (654,238 ₪), ודחיית התביעה כנגד הנתבעים 2-4, אנו מחייבים את התובע לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד - לנתבעת בסך 10,000 ₪ ולנתבעים 2-4 בסך 12,000 ₪.
- לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
ניתן היום, 14 ספטמבר 2016, י"א אלול תשע"ו, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|||
| נציג ציבור (עובדים)
מר יוסף לוין |
עידית איצקוביץ
שופטת |
נציגת ציבור מעסיקים
גב' ברקת שני
|
512937