(ראו ע' 19 לפרוטוקול הדיון ש' 25-32).
אכן, לא ברור אם גרסת התובע היא שהוא התפטר או שלא התפטר – אלא פוטר. אולם, נוכח הגדרת העילה על ידי ב"כ התובע ולאור העובדה שלמעשה התובע והנתבעת אינם חלוקים בנקודה זו, הרי שעלינו לקבוע שהתובע התפטר. ראוי לציין שזהו מצב עובדתי שאינו מתיישב עם בקשת התובע לצו זמני שהוגשה כנגד ההחלטה לסיים את עבודתו.
לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963:
"(א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים".
בעניין התנאים שבהם ניתן ליישם סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים נפסק כי:
"כבר נפסק, כי עובד המבקש להוכיח זכאותו לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, צריך לעמוד בשלושה תנאים: ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת. [דב"ע (ארצי) שנ/10 - 3 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238; ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן-חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין ואח', ניתן ביום 27.1.2012 וההפניות שם]".
ע"ע 26706-05-11 חיים שבתאי - טכנובר בע"מ, 10.6.2013.
על הטוען להתפטרות בדין פיטורים להוכיח את ההרעה הנטענת. עוד יש להוכיח שהמעסיק נדרש לתקן את ההרעה תוך הזהרה שאם לא כן יהיה זכאי העובד לפיצויי פיטורים.
בענייננו, לא זו בלבד שתנאים אלה לא הוכחו, אלא שהתרשמנו כי הנסיבות שתיאר התובע ככאלה שאינן מאפשרות לו להמשיך בעבודתו אינן בתחום יחסי העבודה. התמונה שמצטיירת היא כי התובע האמין שהוא השקיע את מירב כוחו וזמנו בעבודה אצל הנתבעת, בשעה שהנתבעים לא עובדים או עובדים מעט ולמרות זאת מקבלים שכר. נסיבות אלה קשורות להסכם בין השותפים יותר מאשר לחוזה העבודה, שבמהותו ובכל הנוגע לתובע – לא השתנה.