עו"ד שימי גולן הודה בעדותו כי לא היה בעבודתו רכיב המגיע כדי סוד מסחרי (ראו בעמ' 233, ש. 24-19). הוא העיד שם כי מר גולדיאן הכשיר אותו, ושיתף אותו בניסיונו. וכשנשאל האם ידע זה כולל רכיב של סוד מסחרי מעבר לניסיון השיב כי "אין שום סוד מסחרי". יותר מכך; הוא טען בתצהירו (בפסקה 12( כי לאחר שעזב מר תומר ניסנבוים את החברה הוא החליט "לשנות את שיטות העבודה ולשכלל[ן]...". נתון זה מקרין על רמת התחכום של השיטות במתכונתן הקודמת, שלא שיקפה רכיב סודי כנטען.
לבסוף, אתייחס בעניין זה לעדותה של גב' הילה לוי, שמועסקת בחברת בונוס בתור מנתחת תיקים מחודש יוני 2012. היא הבהירה כי מבחינתה הסודות המקצועיים אליהם נחשפה הם נהלי העבודה של החברה (עמ' 165, ש. 24-21). היא ציינה כי לא דובר בנהלים כתובים הנשמרים בסודיות מבחינת החברה פנימה (שם, ש.29). ועוד מסרה כי היא לא יודעת אם שיטות העבודה נתנו לחברת בונוס יתרון תחרותי (עמ' 167, ש.25 ואילך). בעדותה מסרה גב' לוי כי הניתוחים המקצועיים שנעשו במסגרת העבודה בחברה היו כרוכים בבחינה של הוראות החוק והפסיקה (עמ' 168, ש. 27-24(; וברור כי ידע שכזה אינו יכול לעלות כדי סוד מסחרי, שעה שמדובר בפרמטרים הפתוחים ונגישים לכל.
חברת בונוס טענה כי חלק מעבודתה דרש מיומנות המאפשרת לזהות באילו נכסים לא כדאי להשקיע בהפקת היטלי חיובים, וזאת כדי למנוע הוצאות מיותרות וסרבול. אלא שגם כאן דובר באמירות כלליות. יותר מכך; אמירות אלה סותרות את טענתה שלה לפיה מאות תיקים משמעותיים נסגרו ללא שהניבו "אגורה שחוקה" (פסקה 45 לסיכומיה בתביעה שכנגד). אך אם זה המצב, נראה כי לא בוססה מומחיות כנטען בהקשר זה, ואין מנוס אלא מעבודה על בסיס הניסוי והטעיה. אך אלה אינם עולים לגדר סוד מסחרי.
לא בוססו רשימות סודיות של אנשי הקשר והספקים
- בהתאם לסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, על חברת בונוס להוכיח שרשימת הספקים ואנשי הקשר שלה אינם בגדר נחלת הרבים, שאין היא ניתנת לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים; ושסודיותה מקנה לבעליה יתרון עסקי על פני מתחריו. עוד יש להוכיח נקיטה באמצעים סבירים כדי לשמור על סודיות הרשימה. כדי לעמוד בכך היה עליה להוכיח מאמץ מיוחד בגיבושה (ראו אצל ד"ר קרן אניספלד הסוד המסחרי במשפט - בין סעד עצמי לבין זכות בקניין רוחני 100, ה"ש 23 (2018( (להלן: אניספלד().
כל אלה לא בוססו. מעדותה של גב' לוי עלה כי רשימת הספקים של החברה לא נשמרה בסודיות מיוחדת (עמ' 170, ש. 3-1), ושרשימת אנשי הקשר לא אובטחה או נשמרה במקום סודי (עמ' 169 ש. 25-23). גם מר כלפה אישר בחקירתו כי לא הייתה בחברה רשימה סודית של ספקים (עמ' 578, ש. 16-14).