| בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו |
| ת"א 1199-11-18 זרוק נ' א.ר.א.ב בונוס בע"מ ואח'
|
| לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק
|
||
| התובע: | דורון זרוק
ע"י ב"כ עוה"ד בעז בן-צור ואברהם אברהמוף |
|
| נגד
|
||
| הנתבעים: | .1 א.ר.א.ב בונוס בע"מ
.2 אריה גולדיאן ע"י ב"כ עוה"ד רון טורקלטאוב ויובל בן חיים |
|
| וּבעניין: | ||
| התובעת שכנגד: | א.ר.א.ב בונוס בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רון טורקלטאוב ויובל בן חיים |
|
| נגד
|
||
| הנתבעים שכנגד: | .1 דורון זרוק
.2 מי-עד הנדסה והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד בעז בן-צור ואברהם אברהמוף 3. ויינברגר ברטנטל ושות' – חברת עורכי-דין ע"י ב"כ עוה"ד עמיחי ויינברגר ורועי לנדאו משרד ויינברגר-ברטנטל ושות' |
|
פסק דין חלקי
חברה, המסייעת לרשויות מקומיות ולתאגידי מים לאכוף היטלי פיתוח, התקשרה עם התובע כדי שיפעל עמה ובשמה. וזה למד המלאכה ומימש אותה. ההסכם שבין הצדדים כלל תניית סודיות ותניית אי-תחרות. חלפו השנים ורבו המחלוקות. הגיעה עת פרידה, והגיעה שעתה של ההתחשבנות הראויה ביניהם. הסכמה לא הושגה. התובע הפסיק את עבודתו עם החברה, החל בפעילות עצמאית, ואף חבר למשרד עורכי דין העוסק, בין השאר, בייצוג רשויות מקומיות גם בשדותיו של המיסוי המוניציפאלי.
האם הפר התובע את תניית הסודיות ופגע בסודות המסחריים של החברה? האם שידל באופן פסול עובדים ולקוחות לעזוב את החברה ולחבור לעבוד עמו ועם משרד עורכי הדין עמו התקשר? האם יש צידוק לתניית אי התחרות שנכרתה, או שמא יש לפסול אותה בגין היותה סותרת את תקנת הציבור? כיצד יש לערוך את ההתחשבנות בין הצדדים, והאם יש להטיל אחריות על משרד עורכי-הדין, שהתובע התקשר עמו?
בכל אלה ועוד יש להכריע במסגרת הדיון בתביעה שהגיש התובע ובתביעה שכנגד שהגישה החברה.
רקע
- רו"ח אריה גולדיאן, הנתבע 2 (להלן: מר גולדיאן או הנתבע( הוא בעל המניות בחברת א.ר.א.ב בונוס בע"מ, הנתבעת 1 (להלן: חברת בונוס, החברה, הנתבעת או התובעת שכנגד( (לרישום המדויק של בעלי המניות של החברה ראו בנספח 1 לתביעה). כמו כן מכהן בה מר גולדיאן כדירקטור וכמנכ"ל שלה.
- חברת בונוס, שהוקמה בשנת 1994, התמחתה, בין השאר, במתן ייעוץ כלכלי וחשבונאי לרשויות מקומיות ולתאגידי מים וביוב. בין היתר עסקה בביסוס ובהוצאה של חיובים יזומים של שומות היטלי פיתוח (סלילה, תיעול, שצ"פ, מים וביוב( בשם לקוחותיה. חיובים אלה הוצאו לחברות ולגורמים שבנו ושהחזיקו בנכסי נדל"ן בשטחי הרשויות המוניציפליות השונות, ושהתברר לאחר בדיקה שערכה החברה, כי שילמו בחסר. החברה התקשרה עם הרשויות ועם תאגידי המים בהסכמים, ושכרה נגבה על בסיס הצלחה - קרי בהתאם לאחוזים מוסכמים מתוך סכומי הגבייה שהתקבלו בעקבות פועלה.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916תהליך העבודה הרגיל כלל הוצאת שומה ראשונית לאחר בדיקות שונות של הנכס ברישומי הרשות ובמאגרי מידע; בדיקת הנכס מבחוץ לרבות מדידות; הוצאת הודעת חיוב לבעל הנכס; ניהול משא ומתן לפשרה, ובמידת הצורך ליווי של ניהול ההליכים המשפטיים החיצוניים לצורך גביית החוב.
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2(בשנת 2007 הכיר מר גולדיאן את מהנדס הבניין מר דורון זרוק - התובע בתביעה הראשית (להלן: מר זרוק או התובע), שעסק באותה העת בפיקוח על פרויקטי-בנייה, ושכר את שירותיו כמפקח על בניית ביתו הפרטי. לאחר מכן, הציע מר גולדיאן למר זרוק לנהל ולרכז את תיקי גביית היטלי פיתוח בשם החברה.
ההסכם הראשון
- ביום 9.9.08 נחתם בין מר גולדיאן ומר זרוק ההסכם הראשון שהסדיר את ההתקשרות ביניהם (להלן: ההסכם הראשון; נספח 2 לתצהיר מר זרוק בתביעה הראשית). נקבע בו שהאחרון ירכז את מימוש ההסכם עם עיריית ירושלים, וכן פרויקטים נוספים שיועברו אליו מחברת בונוס. צויין כי "אחריותו של דורון תהיה לאתר את כל חיובי המינהל לבססם בעובדות, אסמכתאות, נתונים מתיקי הבניה, מסיור בשטח, צילום האתר, מדידה, הכנת חומרים לתביעה, הכנות דרישות חיוב וליווי עד גביה בפועל" (פסקה ראשונה להסכם; שאינו נושא מספור פסקאות).
ההסכם קבע שעד תאריך 30.8.08 מר זרוק יעבוד בחצי משרה, והחל מתאריך זה במשרה מלאה. יחד עם זאת, בעמוד הראשון להסכם צוין כי לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, וכי שכרו של מר זרוק כולל את כל ההפרשות שהוא מחויב להפריש לפי דין (ביטוח מנהלים, קופת גמל וחופשה שנתית (ראו בנספח ההתחייבות להסכם().