לצורך מתן צו למתן חשבונות על מר זרוק להוכיח, ולוּ לכאורה, כי קמה לו זכות תביעה לגבי הכספים שלגביהם הוא מבקש לקבל חשבונות (רע"א 8266/11 יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ (פורסם במאגרים; 2012; בפסקה 28 להחלטת כב' המשנה לנשיאה, כתוארה אז, נאור(). כזאת הוא עשה. ברמה הלכאורית ברור שמר זרוק לא קיבל את כל התשלומים עבור תיקיו, שכן הטענה העיקרית של חברת בונוס נגדו היא לקיזוז, בשל גזל סודות מסחריים, בשל הפרת תניית אי התחרות, ובשל הכנסות נמוכות מהמקדמות ששולמו. מכאן שהיא מודה בקיומו של חוב, אך טוענת לקיזוז. די בכך כדי להראות ביסוס של חוב לכאורי. כפי שראינו, תנית אי התחרות והטענה לגזל סוד מסחרי לא יוכלו לשמש מכשול להתחשבנות; וככל שיש ממש בטענות הקיזוז יש לבררן, כשהנטל בעניין זה מוטל על הנתבעים.
מינוי מומחה שיוכל לבחון את המכלול גם ביחס לתקופה שלאחר הגשת התביעה
- מאחר שתמונת המסמכים הרלוונטיים לעריכה ממצה של ההתחשבנות עודנה חסר, ומאחר שהתמלאו התנאים הקבועים בפסיקה למתן צו למתן חשבונות, הרי שיש להורות על מינוי מומחה חוקר כפי שביקש מר זרוק בתביעתו (בפסקה 119(א(; ובפרק ט.2). זה יקבל את החומר משני הצדדים ויקבע את גובה יתרת החוב שנותר לחברת בונוס לשלם למר זרוק.
על ענייננו חלה תקנה 123 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, וזאת בהינתן מועד הגשת התביעה, וכיום חלה על ענייננו תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. ואני נעתר אפוא לסעד המבוקש על בסיסה.
- כבר בכתב התביעה צוין (בפסקה 119.ב( כי מר זרוק עותר לצו עשה ביחס לסכומים שטרם שולמו לחברת בונוס, ושמהם צפויה להיגזר התמורה לה הוא זכאי. כלומר על רואה החשבון החוקר לבצע את ההתחשבנות גם ביחס לתמורות שהתקבלו מאז הגשת התביעה ועד היום בידיה של חברת בונוס. מכאן שיש לדחות את טענת חברת בונוס בסיכומיה בתביעה הראשית (בפסקאות 218-216), כי התביעה יכולה להתייחס רק לתמורות שקיבלה לפני הגשת התביעה.
- מר זרוק עתר לכך שאקבע כבר עתה כי על הנתבעים לשלם לו סכום בסך 2, 834, 708 ₪ העולה מתוך חומר הראיות הנוכחי. אין בכוונתי לעשות כן, שכן לטעמי על המומחה יהיה להידרש למכלול. יחד עם זאת, אפסוק בסופו של הליך זה חלק מההוצאות לטובתו של התובע, שעה שהתברר כי אין מקום לטענת הנתבעים לפיהם לא מגיע לו דבר. בהתאם לתוצאות ההתחשבנות הסופית ייקבע גם סכום ההוצאות הסופי בגין הליך זה.
אין מקום להחיל את אחוזי הרווח המוגדלים שבטיוטת הסכם 2012 או רכיבי התחשבנות אחרים שבה
- לטענת מר זרוק, למרות שטיוטת 2012 (נספח 5 לתביעה( לא נחתמה, הוסכם בין הצדדים כי יגדלו שיעורי אחוזי הרווח שיהיה זכאי להם.
דין הטענה להידחות.
- מר זרוק טען עוד בכתב תביעתו (בשילוב פסקאות 51 ו-55( כי בין הסעיפים המוסכמים בטיוטה מצוי גם סעיף 10 שלה, אך זה קובע כי כל הטיוטה תתבטל למפרע, אם מר זרוק לא ימשיך לעבוד בחברת בונוס לפחות שלוש שנים ממועד תחילתה.
בכתב התשובה של מר זרוק בתביעה הראשית (בפסקאות 76-73), הוא הודה בתוקפו של סעיף 10. יתר על כן, גם בתצהירו הראשי הוא הודה בתוקפו (פסקאות 41 ו-46).