על רקע זה הגישה התובעת שכנגד בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד, בה ניסתה לראשונה להוסיף את הפירוט החסר, וזאת כדי לעמוד בחובות הפירוט הדיוני המוטלות עליה.  אלא שבקשה זו הוגשה באיחור, וללא הסבר בסיסי נדרש.  היא נדחתה, וכך גם בקשת רשות ערעור שהגישה (ראו לעיל בפסקה 22).  משכך, נותרנו עם האמור בכתב התביעה שכנגד המקורי, ובאמור בו אין די.  ולכן אני דוחה את עתירתה של התובעת שכנגד לפסוק פיצוי בגינו.

123. כמו כן חברת בונוס לא ביססה את טענותיה כי מערכת היחסים שבין מר זרוק לכפופים לו סבלה מקשיים שפגעו בעבודה, או כי לא השקיע די, או שלימודי המשפטים שלו באו על חשבונה. גם כאן הדברים נטענו בכלליות, ובאמירות כלליות של עובדים הקשורים לחברת בונוס אין די. היה על התובעת שכנגד להציג שוני בתפוקת העבודה של מר זרוק, או כל נתון אובייקטיבי אחר לשם ביסוס טענותיה.  כזאת לא נעשה.

לא בוססה אחריותו של משרד ויינברגר

124.   עילת התביעה נגד משרד עוה"ד ויינברגר בתביעה שכנגד היא עוולת גרם הפרת חוזה.  נטען כי המשרד שיתף פעולה עם מר זרוק תוך מתן יד להפרת תניית אי-התחרות ותניית הסודיות שבהסכם השני.

125. דרכנו עד כה מבהירה כי לא עלה בידי חברת בונוס לבסס טענותיה נגד המשרד. קבעתי כי תניית אי התחרות בטלה מעיקרה, ושחברת בונוס לא הוכיחה שמר זרוק הפר את תניית הסודיות, שעה שלא בוסס סוד מסחרי.  על רקע זה יכול היה מר זרוק להתחרות בחברת בונוס, והעובדה כי פעל, בחלק מהדברים, במסגרת המשרד אינה מכוננת אחריות של האחרון.  חברת בונוס טענה כי המשרד גם גרם, ביחד עם מר זרוק ומי-עד, להפרת החוזה שנחתם בינה ובין שלושת העובדים שפרשו ממנה.  אך כפי שראינו טענותיה בעניין זה לא בוססו.  על רקע זה אני פטור מלהכריע בשאלה האם ניתן להטיל על אחריות על המשרד לפעולותיו של מר זרוק, וזאת מכוח דיני השותפות.

סיכום ביניים

126. אבן הנגף המרכזית להתחשבנות שבין הצדדים הייתה גלומה בטענתה של חברת בונוס כי חולשות עליה תניות אי-התחרות והסודיות. נטען כי מר זרוק הפר אותן, ומכאן שתוצאות ההפרה מובילות לכך שמר זרוק חייב בכספים לחברה ולא להפך.  טענות אלה נדחו.  נדחו הטענות לשימוש פסול ברשימת הלקוחות, או לכך ששידולם מזכה את חברת בונוס בפיצוי.

התביעה שכנגד נדחתה אפוא במלואה.

127. על רקע נפתחה הדרך להסדרת ההתחשבנות שבין הצדדים במסגרת התביעה הראשית.

ההתחשבנות שבין הצדדים - מינוי מומחה לבדיקת יתרת החוב וקווים לדמותה

128. בחלקו המסכם של פסק דין זה אתייחס לצורך למנות מומחה לשם השלמת ההתחשבנות שבין הצדדים, ולחלק מהשיקולים שיהיה עליו לקחת בחשבון אגב ביצוע המלאכה. אגב כך אתייחס למחלוקות שהתגלו בין הצדדים ביחס להתחשבנות האמורה.

עבודה מוכחת

129. לטענת חברת בונוס, מר זרוק לא הוכיח את "העבודה המוכחת" שעשה, כפי שקובע ההסכם שעליו לעשות (בפסקה האחת הלפני אחרונה), ועוד לא הוכיח איזו עבודה ביצע ביחס לכל תיק ותיק מרשימת התיקים. לפיכך לא מגיעה לו כול תמורה, ויש לדחות את התביעה הראשית במלואה.

דין הטענה להידחות.

130. התביעה הראשית כוללת רכיב של דרישה למתן חשבונות (ראו בפסקאות 107-106 לתביעה), וסעד זה התבקש שעה שלא היה בידי מר זרוק להוכיח את היקף עבודתו בכל תיק ותיק.

בסיכומיה טענה חברת בונוס כי מר זרוק הוא שותף שלה (ראו בפסקה 53 לסיכומיה בתביעה הראשית).  כזאת עשתה לאחר שבתחילת הדרך טענה כי אינו כזו.  מכל מקום, שעה שחברת בונוס מודה במערכת היחסים המיוחדת הקיימת בין הצדדים, יש מקום להיעתר לתביעה למתן חשבונות, אלא אם יוצג טעם להימנע מכך, וטעם ממשי שכזה לא הוצג מטעמה (ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ, פ"ד נא(4( 337, 345-344 (1997().