ברישא לדברי עו"ד סומר, קרי באפשרות הראשונה המוצגת על ידו, יש ממש - אמנם, השעיה ככלל היא סעד זמני וכלי משמעתי מובהק, המוסדר בחקיקה ובהסכמים קיבוציים בתחום יחסי העבודה, כגון בהוראות סעיפים 46א' ו- 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, המאפשרות להשעות עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה או שנפתחה נגדו חקירה פלילית. כלי זה אינו קיים מטבעו בחוזה קבלני מסחרי רגיל (שהצדדים אינם חלוקים כי הוא החוזה במקרה דנן - ראו עדותו של צלקובניק בשורות 14-16 בעמוד 80 ובהתאם לה יחסי עבודה אינם קיימים כאן), אלא אם הוסכם עליו במפורש. זאת הואיל ובניגוד לחוזה עבודה המאופיין בכללים קוגנטיים ובכלים משמעתיים חד-צדדיים, חוזה קבלנות כפוף לדיני החוזים הכלליים ולחוק חוזה חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"). במקרה של הפרה או "פגם" בביצוע המלאכה, התרופות העומדות למזמין מוגדרות בחוק (כגון תיקון הפגם, ניכוי מהשכר או ביטול( ואינן כוללות סעדים משמעתיים של השעיה, אלא אם כן הצדדים התנו על כך במפורש בחוזה (ראו סעיפים 3ו - 4 לחוק חוזה קבלנות). כך, בספרם של איל זמיר, מרדכי א' ראבילו, גבריאלה שלו הפירוש הקצר לחוקים במשפט הפרטי (1996( | חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974 בעמוד 567 הבהירו המחברים כי:
"ישנן זיקות שונות בין חוק חוזה קבלנות לבין דינים אחרים בתחום החוזים. ראשית, בנושאים כמו כריתת חוזה, פגמים בכריתה, צורת החוזה, ריבוי חייבים ונושים, והתרופות העיקריות בשל הפרת החוזה, יחולו חוק החוזים (חלק כללי( וחוק התרופות, בכפוף או בהתחשב במעט ההוראות המיוחדות המצויות בחוק חוזה קבלנות".
בהתאמה, אי עמידה בחיובים נשוא הסכם הקבלנות, מהווה הפרת חוזה המקנה תרופות חוזיות רגילות, להבדיל מהפרת משמעת בחוזה עבודה המאפשרת נקיטת סנקציות אישיות כגון השעיה.
- במקרה דנן, אין חולק כי סעד ההשעיה אינו קיים במסגרת ההסכם ונוסף על כך, אין הוא קיים במסגרת דיני החוזים הרגילים. אלא שלטענת הנתבעת, כעולה מעדותו של עו"ד סומר - הנוהג בין הצדדים איפשר לה לנקוט בסנקציה זו ונוסף על כך, טענה היא כי הואיל ובהתאם להסכם זכאית היא להורות על ביטול ההסכם, הרי שמשהשעיה מהווה סעד פחות דרקוני, זכאית היא לנקוט בהשעיה כסעד ביניים. טענותיה אלו של הנתבעת אינני מקבלת.
כך וראשית, בכך הנוגע לטענת הנתבעת ולפיה ניתן ללמוד מהנוהג בעבר בו השעתה את זהבי מתפקידו, כמקור לסמכותה זו, הרי שה"עבר" עליו מצביעה הנתבעת הוא המקרה הנוגע לערוץ 14. באותו מקרה, הסכים זהבי עם דרכי הפעולה של הנתבעת ודרישותיה. הסכמה זו, הובילה לשניים- ראשית לכך שהסכים להתנצל ושנית לכך, שחזר לעבודה בתוך זמן קצר. תימוכין לכך ניתן למצוא בעדות זהבי בשורות 21-30 בעמוד 34: