תק (י-ם) 17968-06-25 טל גרוסי נ' ברזאני נכסים ובניין

תביעה קטנה לפיצויים בגין איחור במסירת דירה בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 (להלן: "החוק").

1. ביום 26.6.2018 רכשו התובע ורעייתו מהנתבעת דירה במסגרת פרויקט של 'מחיר למשתכן'. על פי הסכם המכר היה על הנתבעת למסור את הדירה "עד ליום 31 [ב]ינואר 2021" (סעיף 5.1 להסכם המכר).  אלא שהמסירה התעכבה והדירה נמסרה לבסוף רק ביום 12.7.2021.  התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין העיכוב, המבוסס על חישוב של 5.5 חודשי איחור, דמי שכירות בסך 7, 100 ₪ לחודש, וקנס בשיעור 1.5 בהתאם לסעיף 5א(א( לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973.  סכום התביעה, בהתאמה לסמכות בית משפט זה, עומד על 38, 900 ₪.
2. לטענת הנתבעת, האיחור נבע מגורמים שאינם בשליטתה, כמפורט בסעיף 5.3 להסכם המכר. ראשית, חברת "עמק איילון" איחרה במסירת המגרש לנתבעת בכמעט שנה, וכן התרשלה בעבודות פיתוח חיוניות לקבלת טופס 4.  שנית, מגפת הקורונה גרמה לעיכובים משמעותיים בפרויקט עקב בידודים, תחלואה, ומגבלות על כניסת פועלים.  הנתבעת מדגישה כי תנאי המכרז בו זכתה, ציינו מראש את קיומם של פולשים בקרקע, וכי פינוי הפולשים והעבודות על ידי "עמק איילון" לא היו בשליטתה.  הנתבעת טוענת שהיא שיקפה את כל המידע לרוכשים בשקיפות מלאה וכן שלחה מכתבי עדכון.  עוד נטען כי הוועדה המקומית "הראל" עיכבה מתן אישורי אכלוס עד להשלמת עבודות הפיתוח של "עמק איילון" בשצ"פים.
3. 00הנתבעת הציגה את ההסכם שחתמה עם "עמק איילון" לביצוע תשתיות ציבוריות בפרויקט (נספח ג' לכתב ההגנה), וצירפה לוח זמנים של מועדי ביצוע (נספח ד). התקשרות זו נעשתה בהתאם לדרישת רמ"י ולתנאי המכרז להם היא מחויבת.  נטען כי מסירת המגרש לנתבעת מאיילון צריכה הייתה להיות ביום 6.3.2018 אך איילון התעכבו קרוב לשנה וגם בחודש 10.2018 (7 חודשים לאחר מועד המסירה המתוכנן( לא השלימה את העבודות.  נטען, בכתב ההגנה ובדיון, שעמק איילון אישרו כי העיכוב במסירת המגרש לנתבעת הוא באשמתם, אך אישור כאמור לא הוצג וגם לא הוצג סיכום פגישה מתאים.  תמונות שצירפה הנתבעת בקשר עם מצב המגרש לאחר המועד בו אמור היה להימסר והמראים עבודות שבוצעו גם במרץ 19' ובנובמבר 20' (נספחים ה' ו-ז'-ח'( ותכתובות דוא"ל עם איילון (נספח ו), לא די בהם כדי ללמד על הקשר בין העיכוב במסירת המגרש לעיכוב במסירת הדירה.  התמונות מלמדות על עבודות בניה במקביל, כנראה, לביצוע עבודות פיתוח.  בתכתובת מיום 7.10.2018 נשאל איילון מה הלו"ז לביצוע עבודות פינוי מהמגרש, והוא השיב "בביצוע כבר מיום ו', לוחצים להשלים באופן מיידי תוך מספר ימים".  כמה ימים? מי לוחץ? איזה לחץ קדם לכך מצד הנתבעת על איילון? הנתבעת לא הציגה ראיות מספקות להוכחת טענותיה אלו, לרבות נתונים על הלחץ שהופעל על חברת 'עמק איילון'.

0יש לציין, כי הנתבעת לא ביקשה את צירופה של איילון כצד ג' בתיק זה.

4. הנתבעת הציגה הודעות עדכון ששלחה לרוכשים (נספח יג). במכתב מיום 27.11.2018 נכתב כי הנתבעת טרם קיבלה את החזקה במגרש, וכי החזקה אמורה להימסר "במהלך חודש נובמבר".  נמסר כי בעקבות כך מועד המסירה ידחה ליום 30.4.2021, ובתנאי שהמגרש ימסר עד חודש נובמבר.  ביום 23.2.2021 נמסר כי עקב הקורונה, מועד המסירה ידחה ליום 31.5.2021.  ביום 11.5.2021 נשלח מכתב נוסף ולפיו תהליכי אישור האכלוס לקראת סיום, ויתואמו מועדי מסירה.
5. בנספח ה' הוצגו תצלומים מחודש אוגוסט 2018 (סע' 6.12 לכתב ההגנה). נטען כי עבודות איילון לא הסתיימו עד לאותו המועד "כך שעמק איילון לא יכלה למסור את החזקה באותו מועד לנתבעת" (שם).  בהמשך (סעיף 6.13( נטען כי, בהתאם לתכתובות עם איילון (נספח ו( הרי שגם בחלוף 7 חודשים ממועד המסירה המתוכנן (6.3.2018( עבודות איילון טרם הסתיימו.  הנתבעת נמנעת מלנקוב בתאריך המסירה של המגרש לטענתה.  בנסיבות אלו, גם את מועד המסירה שנקבע ליום 30.4.2021, בהודעת העדכון לרוכשים מיום 27.11.2018 אין לקבל.  הנתבעת לא הוכיחה מתי נמסר לה המגרש, ומדוע העיכוב הצפוי במסירת הדירות הוא של 3 חודשים, ולא למשל של 7 חודשים כפי שטענה.  יתרה מכך, הנתבעת לא הציגה יומני עבודה או דוחות או חוות דעת מטעמה להוכחת הקשר הסיבתי בין העיכוב במסירת המגרש לעיכוב במסירת הדירות.
6. מעבר לצורך יאמר, כי הנתבעת סמכה טענותיה על סעיף 5.3 בהסכם המכר ובפרט על סעיף 5.3.1. בשים לב לאשר נפסק בת"א (מחוזי ירושלים( 68041-07-23 אברהם ואח' נ' פסגות זיו השקעות ופיתוח (1993( בע"מ (8.1.2026( ספק אם יש מקום להתניות שכאלה על הוראותיו הקוגנטיות של חוק המכר, גם בנוסחו כפי שהיה לפני תיקון 9 לחוק ובעת חתימת הסכם המכר.  ובכל אופן, כאמור לעיל לא הוכח בפני הקשר הסיבתי בין מועד מסירת הדירה לעיכוב בעבודות איילון.
7. הועתק מנבוההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916הנתבעת הציגה המלצות משרד המשפטים בקשר עם הקורונה (נספח יד לכתב ההגנה), לפיהן יש מקום לשקול 'ארכה' של 40 יום במסירת דירות. לפי הודעת הנתבעת מיום 23.2.2021 הנתבעת הודיעה על עיכוב של חודש במסירה (מיום 30.4.2021 המועד הקודם ועד 31.5.2021 המועד החדש), עקב הקורונה.  עיכוב זה מקובל וסביר, נוכח הקשיים הידועים שהיו באותה התקופה.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

8. עוד נטען, כי התובע איחר בתשלום ב-26 ימים, אך לכתב ההגנה לא צורף 'דוח הפרשי ימי ביצוע התשלומים' שצוין כנספח ב' לכתב ההגנה, ולא הוגשה כל אסמכתא אחרת לכך. התובע טען בדיון כי איחור שכזה אינו זכור לו, ובכל מקרה משמעו קיזוז של 9, 000 ₪ מהסכום שמגיע לו על פי החישוב, וגם קיזוז כאמור מותיר את תביעתו בגבול סמכותו של בית משפט זה.  לפיכך, ובהיעדר אסמכתא מספקת, טענת הקיזוז נדחית.
9. לאור האמור, אור האמור ולאחר בחינת טענות הצדדים, נמצא כי מתוך עיכוב כולל של 5.5 חודשים במסירת הדירה לתובע, יש להפחית תקופה של חודש בגין השפעות משבר הקורונה. לפיכך, מדובר באיחור בר פיצוי של 4 חודשים וחצי.  הפיצוי חושב על ידי התובע בהכפלת משך האיחור בקנס של 1.5 מדמי שכירות חודשיים בסך 7, 100 ₪, בהתאם לסעיף 5א(א( לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 לפני תיקון 9 לחוק.  הנתבעת לא חלקה על שיעור דמי השכירות (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון, שורה 34).  לפיכך, הפיצוי המגיע לתובע הוא בסך של 47, 925 ₪ (4.5 חודשים*7, 100₪*1.5( ובהתאמה לסמכותו של בית משפט זה, סכום הפיצוי שייפסק הוא 38, 900 ₪ .

יובהר כי גם אילו הייתה מוכחת טענת הנתבעת להפחתה בסך 9, 000 ₪ בגין איחור בתשלום, הסכום הנותר לתובע היה עומד על 38, 925 ₪, אשר עדיין עולה על סכום התביעה שהוגש בגבול סמכות בית משפט זה.

10. לפיכך, דין התביעה להתקבל באופן שהנתבעת תשלם לתובע פיצויים בסך של 38, 900 ₪.

לסכום זה יתווסף סך של 389 ₪ בגין אגרת בית משפט, והוצאות בסך של 750 ₪.