ת"צ (מרכז) 60843-12-23 דרור אבישי נ' NHK Spring Co., Ltd

החלטה

1. לפניי בקשת המשיבה 2, TDK Corporation (להלן גם: המשיבה או: TDK), אשר הוגשה מכוח ייפוי כוח מוגבל, לכפירה בסמכות בית משפט זה לדון בהליך ולחלופין לקביעה כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בו.

במסגרת ההליך העיקרי הוגשה כנגד TDK ומשיבה נוספת בקשה לאישור תביעה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), שעניינה ברכיבים המכונים מכלולי מתלים- Hard Disk Drive Suspension Assembly (HDDSA, להלן: המכלולים), שהם רכיב המשולב בכוננים קשיחים, הנמכרים בארץ ובעולם הן כמוצר העומד בפני עצמו והן כשהוא משולב בתוך מוצר אחר (מחשב נייח או נייד, קונסולות משחקים, ועוד).  בקשת האישור הוגשה, בין השאר, בשם כל מי שרכש בישראל, בין השנים 2003-2017 (תקופת התובענה( את המכלולים או כונני דיסקים קשיחים בהם שולבו המכלולים.  לטענת המבקש, המשיבות, שהן חברות יפניות המייצרות את המכלולים, היו צד לקרטל בינלאומי במסגרתו, בין היתר, הן תיאמו מחירים, כמויות ומכרזים, העבירו מידע רגיש על מחירים, כמויות, לקוחות ועוד, ביצעו חלוקת שווקים ולקוחות וכן תיאמו "חיסול" מתחרה.  בבקשת האישור נטען, כי הקרטל נמשך לפחות 14 שנים עד שנחשף על ידי רשויות אכיפה בעולם.  בעקבות חשיפת הקרטל ננקטו כנגד המשיבות הליכים רבים ברחבי העולם והן הודו, הורשעו ובמקרים אחרים נקבעה חבותן לקרטל חרף התנגדותן, ואף אושרה תביעה ייצוגית נגדן.  בבקשת האישור נטען, כי גם חברי הקבוצה בישראל נפלו קרבן לקרטל, באותו אופן בו ניזוקו צרכנים ברחבי העולם, בשל עליית המחירים שנגרמה בעקבות הקרטל וגולגלה על הצרכנים.

יחד עם בקשת האישור הוגשה בקשת המבקש לקביעת דרכי המצאה, וביום 17.1.2024 נעתרה בקשתו (המתוקנת).  לאחר שנמסרו לה מסמכי התביעה, הגישה המשיבה, ביום 29.3.2026, את הבקשה לכפירה בסמכות.  המבקש השיב לבקשה ביום 13.4.2026, וביום 20.5.2026 הוגשה תגובת TDK לתשובת המבקש.          ביום 11.6.2026 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, המבקש נחקר על תצהירו ונשמעו סיכומי הצדדים ועתה הגיעה שעת ההכרעה.

דיון והכרעה

2. בבקשתה מושא החלטה זו, טענה TDK כי לא מתקיימים התנאים להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, וזאת בעיקר מן הטעם כי המבקש לא הוכיח קיומה של עילת המצאה לפי תקנה 166(5( לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018 (וזאת משלא הונחה תשתית מזערית לטענה כי נגרם לחברי הקבוצה נזק בישראל שהמשיבות יכלו לצפות אותו), ואף לא הוכיח עילת תביעה (משבקשת האישור מסתמכת על הדין הישראלי, אשר אינו חל בענייננו). כן נטען, כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בהליך.

כפי שאפרט להלן, לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולהלכה הנוהגת מצאתי כי דין הבקשה להידחות, וכי יש לאשר את ההמצאה למשיבה 2 ולקבוע כי בית משפט זה מוסמך לדון בהליך והוא הפורום הנאות לדון בו.

3. כידוע, בעל דין המבקש להמציא כתב טענות מחוץ לתחום נדרש לצלוח שלוש משוכות עיקריות: עליו להוכיח כי קיימת עילת המצאה (כאשר נטל ההוכחה הנדרש לגביה הוא ברמה של קיומה של "תביעה הראויה לטיעון"); עליו להוכיח כי עומדת לו עילת תביעה (כאשר נטל ההוכחה הנדרש לרכיב זה הוא נמוך יותר, והוא ברמה של "שאלה רצינית שאינה תביעת סרק"); ולבסוף עליו להניח את דעתו של בית המשפט כי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתביעה (ראו, למשל, ערעור אזרחי 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electroics Ltd (4.9.2007( (להלן: עניין אשבורן), בפסקה 6 לפסק הדין; רשות ערעור אזרחי 2625/24 ADESON KEVIN נ' בטר פלייס ישראל (ח.ת( בע"מ (4.6.2024(). אלו הן הדרישות שנקבעו בהלכה הפסוקה שעסקה בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אולם הדעה הרווחת בפסיקה היא כי בעניין זה לא חל שינוי גם לאחר התקנת תקנות התשע"ט (ראו, למשל, רשות ערעור אזרחי 8854/22 The Dow Chemicals Company נ' סוכנויות יעקבזון בע"מ (27.03.2023), בפסקה 26 לפסק הדין; תובענה ייצוגית (מחוזי מרכז( 16038-10-21 ברק נ' Master Card International Inc.  (9.8.2022), פסקאות 16-15).

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916בענייננו, חלקה המשיבה על התקיימותו של כל אחד מתנאים אלו, שהנטל להוכחתם רובץ, כאמור, על המבקש.  נפנה לבחינת התקיימותם, כסדרם.