12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
עילת ההמצאה
- בענייננו, ביסס המבקש את הבקשה לקביעת דרכי ההמצאה על החלופה הקבועה בתקנה 166(5( לתקנות סדר הדין, שעניינה תובענה ה"מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל, ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף ניכר". לטענת המשיבה, המבקש לא הוכיח, ולו בדוחק, קיומו של נזק לצרכן הישראלי.
- בבקשת הכפירה עמדה המשיבה בהרחבה על שרשרת הערך של המוצר, עד הגעתו לצרכן הסופי בישראל (ובתוך כך, טענה המשיבה, כי המבקש והמומחה מטעמו "דילגו" על שלב בשרשרת זו). המשיבה הטעימה, כי מכלולי המתלים הם רכיבים זעירים המורכבים על רכיב אחר (ראשים מגנטיים), ומרכיבים יחד איתו ועם רכיבים נוספים מכלול אינטגרלי (HSA( המשמש כתשומה אחת בייצור הכונן הקשיח (HDD), שהוא המוצר שנמכר לצרכן (כמוצר עצמאי או כחלק ממוצר אלקטרוני מוגמר). המשיבה טענה אפוא, כי קיימים כמה וכמה מקטעים בשרשרת הערך של המוצר, עד הגעתו לצרכן בישראל, ואלו כוללים את ייצור כל אחד מרכיבי המשנה, ייצור הכונן הקשיח, ייצור המוצר המוגמר, ייבואו ושיווקו בישראל. בכל אחד ממקטעים אלו פעילות חברות אחרות, המתנהלות על פי תנאי השוק המאפיינים מקטע זה, והתנהלותן (לרבות אופן תמחור המוצר( מושפעת ממגוון רחב של נסיבות ושיקולים.
המשיבה עמדה על כך, שעל פי הדין וההלכה הפסוקה, על המבקש, הטוען לקיומו של נזק כלכלי טהור אשר גולגל במורד שרשרת הערך הארוכה והמורכבת, להוכיח קיומו של נזק שהוא בר תביעה ופיצוי, ובכלל זאת לעמוד בכללי ריחוק הנזק, כפי שנקבעו בפסיקה. המשיבה הטעימה, כי המבקש להניח, כבר בשלב זה, תשתית עובדתית המבססת במידה המינימלית הנדרשת את הטענה כי הנזק אכן גולגל עד לצרכן בישראל. המשיבה עמדה על כך, שנוכח שרשרת הערך כפי שתוארה על ידה, הצרכן בישראל הוא, ככלל, רוכש המוצר המוגמר, שהוא צרכן עקיף מהמעגל השישי לפחות. בנסיבות אלו, כך נטען, נוכח העלות הזניחה של הרכיב בו מדובר (העומדת על פחות משקל אחד), המותקן במוצר מוגמר שעלותו מאות או אלפי ₪; ובשים לב לשרשרת הערך המורכבת והנסיבות הרלוונטיות לכל אחד מהשווקים במקטעים בשרשרת ערך זו, הרי שהטענה שהנזק גולגל, כולו או חלקו, עד לצרכן בישראל, היא מוקשית. המשיבה טענה, כי חוות דעתו של המומחה מטעם המבקש מר שרון, המבוססת כולה על הנחות, הערכות ואומדנים כלליים בלבד, אינה מבססת במידה הנדרשת את הטענה לגלגול הנזק, וזאת כפי שנקבע אף בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בעניין הליבור (ערעור אזרחי 7125/20 הצלחה לקידום חברה הוגנת נ' UBS AG (2.1.2025(( ביחס לחוות דעת דומה שהגיש אותו מומחה בעניין אחר.
- הועתק מנבובתשובתו לבקשה, הטעים המבקש כי המשיבה כלל אינה כופרת בהיותה צד לקרטל, אשר נמשך כ-14 שנים והקיף למעלה מ-95% מהייצור העולמי של המכלולים, ואף אינה כופרת בהחלטות הרבות שניתנו בעניין בחו"ל, ושפורטו בבקשת האישור. כן הוטעם, כי המשיבה אינה טוענת שלא נגרם לצרכנים הישירים (רוכשי המכלולים( נזק מסוג overcharge, וטענתה היחידה היא שהמבקש לא הוכיח שהנזק גולגל עד לצרכן הסופי בישראל. בכל הנוגע לסוגיית גלגול הנזק טען המבקש כי עומדת לו חזקת גלגול הנזק, שנקבעה, בין היתר, בסעיף 14 לדירקטיבה הרלוונטית של האיחוד האירופי, אשר צוטטה בהסכמה גם בפסיקת בית המשפט העליון, והיא נתמכת היטב בחוות הדעת של מר שרון שצורפה לבקשת האישור, ואשר מבססת בפני עצמה את טענת הגלגול. כן טען המבקש, כי טענות המשיבה, גם אילו היו נכונות, נוגעות, לכל היותר, לשיעור הגלגול אך לא לעצם קיומו. המבקש הוסיף וטען, כי בבקשת הכפירה התעלמה המשיבה מהמאפיינים המרכזיים המלמדים על כך שנזקי הקרטל גולגלו על הקבוצה (לרבות: העובדה שהמכלולים הם מוצרים הומוגניים שהם בגדר עלות משתנה, תקופת הקרטל, תחרותיות השווקים במורד השרשרת ועוד), והסתפקה בלהצביע באופן ספורדי ומבולגן על קיומם של מאפיינים שוליים, שקיומם עשוי להגדיל או להקטין את שיעור הגלגול. כן נטען, כי טענות המשיבה לגבי מחירם הנמוך של המכלולים נדחו בעבר בבתי משפט בארצות הברית ובקנדה, שקבעו כי גם רכיב זול יכול לגרום לנזק מצרפי משמעותי. נוכח מאפיינים אלו, טען המבקש כי הסבירות ל"גלגול אפס", שרק ממנו יכולה המשיבה להיבנות (שכן גלגול בשיעור חיובי כלשהו משמעו שהקרטל גרם נזק לקבוצה( שואפת לאפס. המבקש הפנה לפסיקה אשר הכירה בעילת התביעה של ניזוק עקיף שהנזק שנגרם לניזוק הישיר גולגל אליו.
- בתגובה לתשובה חזרה המשיבה על טענתה כי המבקש כשל מלהניח תשתית ראייתית, ולו לכאורית, לקיומו של נזק לצרכן בישראל, כמתחייב מעילת ההמצאה לפי תקנה 166(5), שעה שחוות דעת שרון מציגה סקירה מופשטת וגנרית, ללא התייחסות למחירים בישראל, ואינה מבודדת את השפעת הקרטל משאר המשתנים. המשיבה הוסיפה וטענה, כי המבקש לא התמודד עם הכשלים המהותיים בחוות דעת שרון, שאינה כוללת ניתוח של המחירים שנגבו בפועל מהצרכן בישראל. המבקש ממשיך לטעון לקיומם של שווקים תחרותיים במורד שרשרת הערך, אך המשיבה הראתה שמקטע הייצור של הכוננים הקשיחים היה ריכוזי ועם מוצרים מבודלים, מה ששומט את הקרקע תחת טענת גלגול הנזק.
המשיבה הטעימה, כי גם המבקש אינו כופר בכך ששרשרת הערך ארוכה ורבת שלבים, וכי הצרכן בישראל הוא רוכש ממעגל חמישי לפחות. המשיבה חזרה והדגישה כי עלות הרכיבים מושא הקרטל זניחה ביחס למחירי המוצרים שנמכרו בישראל, כ-0.225 דולר, ומופרך לטעון שעלייה כה קטנה גולגלה לאורך שרשרת ערך מסועפת עד לצרכן הישראלי. כן הוטעם, כי בניגוד לטענות המבקש אין בדין הישראלי "חזקת גלגול נזק", וכי גם הנחיות "גלגול הנזק" האירופאיות, אליהן מפנה המבקש, קובעות כי כאשר גביית היתר מהווה חלק קטן מהעלויות המשתנות, ייתכן שהרוכש הישיר לא יגלגל אותה. במקרה זה, מדובר בגביית יתר זניחה של פחות משקל בודד, שהייתה צריכה להתגלגל בשרשרת ערך ארוכה ומסועפת.