בכל הנוגע להפרות נטענות של חוק התחרות במסגרת קרטל בינלאומי שגרם נזקים גם בישראל, נדונה בפסיקה האפשרות להחיל את החוק הישראלי, בין השאר באמצעות הדוקטרינה המכונה "דוקטרינת ההשפעות". דוקטרינה זו מקימה בסיס לתחולה אקס-טריטוריאלית של הדין המקומי כלפי מי שהתנהגותו מהווה הפרה של דיני התחרות המקומיים והיא הובילה להשפעה אנטי-תחרותית בתחום המדינה שאת דינה מבקשים להחיל. ואולם, השאלה האם ובאילו תנאים תוחל דוקטרינה זו במסגרת המשפט הישראלי לא נדונה ולא הוכרעה בפסיקת בית המשפט העליון. במצב דברים זה, כאשר בין הצדדים נטושה מחלוקת בשאלת התקיימות התנאים להחלת הדוקטרינה ותחולת החוק הישראלי מכוחה, הרי שלצורך המסקנה כי הוכחה עילת תביעה לצורך המצאה אל מחוץ לתחום, די בכך שקיימת אפשרות, ברמה של "שאלה רצינית שאינה תביעת סרק" (כנדרש לצורך הוכחת עילת תביעה, רף שכזכור על פי הפסיקה הוא נמוך יותר מהרף של "תביעה ראויה לטיעון" הנדרש ביחס לעילת ההמצאה( שייקבע בהליך העיקרי כי הדוקטרינה תחול. נוכח האמור, אף נקבע בפסיקה, כי את הבירור העובדתי והמשפטי הנדרש לצורך בחינת תחולתה של דוקטרינת ההשפעות יש לעשות במסגרת ההליך העיקרי, ולא במסגרת הליכי ביניים, לרבות הליך ההמצאה (ראו, בין השאר, רשות ערעור אזרחי 6646/19 ר.ל.פ.י. חקלאות בע"מ נ' MAN Truck & Bus AG, (12.10.2021), פסקה 15, שם קבעה כב' השופטת ברון כי ההכרעה בשאלת יישומה של דוקטרינת ההשפעות אינה דרושה בשלב המקדמי של גילוי מסמכים, ומקומה להתברר במהלך הדיון בבקשת האישור לגופה; יוזכר, כי בהליך של תביעה ייצוגית, לצורך היעתרות לבקשה לגילוי מסמכים, על המבקש להניח תשתית ראייתית ראשונית לביסוס בקשתו, כאשר "הרף להוכחת תנאי זה אינו מתמצה בכך שבקשת האישור אינה בקשת סרק" (שם, פסקה 14(; ליישום פסיקה זו בהקשר של הדין החל לצורך המצאה מחוץ לתחום ראו, בין השאר: רשות ערעור אזרחי 1152/20 Royal Philips Electronic N.V נ' איתי לנואל (20.7.2021), בפסקה 10; תובענה ייצוגית (מרכז( 14590-12-22 עופר לחן נ' KIA CORPORATION (15.3.2024), בפסקה 18; תובענה ייצוגית (מרכז( 13436-01-22 אלכסנדרה גלבר נ' Flo Health Inc (20.6.2024), בפסקה 18). בהקשר זה יצויין, כי איני מקבלת את טענת המשיבה כי בענייננו המסקנה כי דוקטרינת ההשפעות אינה חלה היא מסקנה פשוטה וברורה.
- העולה מן המקובץ, כי המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בשאלת הדין החל מקומה להתברר בהליך העיקרי, ובשלב זה די בכך שהמבקש עמד בנטל להוכיח כי קיימת אפשרות, ברמה של שאלה רצינית, כי ייקבע כי הדין החל הוא חוק התחרות הישראלי, אשר מכוחו אין חולק כי המבקש הראה כי עומדת לו עילת תביעה ברף הנדרש בשלב דיוני זה.
נאותות הפורום
- המשיבה טענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בהליך. בהקשר זה הוטעם כי הנטל להוכחת נאותות הפורום מוטל על המבקש וכי המבחנים שנקבעו בפסיקה מובילים למסקנה כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בהליך. כך, מירב הזיקות להליך אינן לישראל - המשיבה היא חברה שמושבה ביפן ואינה מוכרת את הרכיבים מושא הקרטל בארץ, ואף לקוחותיה ולקוחות לקוחותיה אינם מוכרים בעצמם את מוצריהם בישראל וההתקשרות עימם כפופה לרגולציה ולדין של המדינות בהן הם פועלים; העדים שיידרשו להעיד הם תושבים זרים שאינם דוברי או קוראי עברית; והדין המהותי שחל על ההליך אינו חוק התחרות הישראלי. כן נטען כי המבקש לא הוכיח קיומו של נזק לצרכנים בישראל, שהוא הזיקה היחידה שעליה נסמכת בקשתו. המשיבה הוסיפה וטענה, כי גם בחינת ציפיות הצדדים מובילה למסקנה שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות, במיוחד שעה שהמשיבה לא הייתה מעורבת במכירת המוצרים בישראל. בכל הנוגע לשיקולים הציבוריים נטען כי כאשר עילת התביעה נובעת מרכיבים ששולבו במוצרים שנמכרו לישראל, העניין לדון בהליך הוא של מערכת המשפט במקום שבו הושגו ההסכמים או נמכרו הרכיבים, ולא של בית המשפט בישראל. לפיכך, כך נטען, כלל המבחנים והשיקולים מצביעים בבירור על כך שישראל איננה הפורום הנאות לדון בתביעה.
אין בידי לקבל את טענות המשיבה.
- כפי שהטעימה המשיבה בצדק, בפסיקה נקבעו שלושה מבחנים המשמשים לצורך בחינת הפורום הנאות לדיון בתובענה: (1( איזה פורום הוא בעל מירב הזיקות לסכסוך; (2( מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך; (3( מהם השיקולים הציבוריים העומדים על הפרק, ובעיקר לאיזה פורום "עניין אמיתי" לדון בתובענה. לצד זאת, נקבע כי רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט בית המשפט הישראלי כי, על אף שהוא מוסמך לדון בתביעה, הוא אינו הפורום הנאות לדון בה (ראו, למשל, רשות ערעור אזרחי 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בע"מ (15.5.2018), בפסקה 17 לפסק הדין, על הפסיקה הנזכרת שם). עוד נפסק, כי במרוצת השנים חל פיחות במעמדה של דוקטרינת הפורום הבלתי-נאות בעקבות התפתחות אמצעי התקשורת ואמצעי התחבורה הבין-לאומיים בעידן הגלובליזציה (רשות ערעור אזרחי 2705/97 הגבס א' סיני (1989( בע"מ נ' The Lockformer Co, פ"ד נב(1), 109 (1998(), יחד עם זאת, אין לומר כי מדובר בדוקטרינה שאבד עליה הכלח (ערעור אזרחי 2547/23 אופיס טקסטיל בע"מ נ' Broklinen Inc Delaware (28.12.2023(). דוקטרינת הפורום הלא נאות אינה שוללת את סמכותו של בית המשפט, אלא קובעת אימתי יימנע בית המשפט מלדון בהליך, אף כי הוא מוסמך לדון בו.
- בחינת ענייננו על פי מבחני העזר שנקבעו בפסיקה, מעלה כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות לדון בתובענה.
אשר למבחן מירב הזיקות, קיימות בהחלט זיקות ממשיות המצביעות לכאורה על פורומים שאינם הפורום הישראלי כפורום נאות לדון במחלוקת, וזאת בשים לב לכך שהמשיבה היא חברה יפנית (וכך גם המשיבה הנוספת שהייתה שותפה לקרטל), הפעולות האסורות בוצעו לכאורה ביפן, ורוב מקטעי שרשרת הערך שלפי הטענה דרכם גולגל הנזק עד לצרכן הישראלי, הם מחוץ לישראל (אך ברובם גם לא ביפן, אלא בארצות הברית או במדינות אחרות באסיה). גם ההחלטות עליהן מבקש המבקש להתבסס בכל הנוגע לקרטל הנטען ומעורבות המשיבה בו הן החלטות של רשויות זרות או של טריבונלים זרים. בצד זאת, משאין ספק כי מדובר בקרטל שהשפעותיו חוצות יבשות, ולא בכדי אף נוהלו לגביו הליכים במדינות שונות (ראו סעיפים 83-117 לבקשת האישור, ונספחים 19-29), הרי שקשה לומר כי קיים פורום זר אחד אשר אליו באופן מובהק נוטות מירב הזיקות.