פועל יוצא מן האמור, כי בהינתן שהונחה לפניי חוות דעת של מומחה כלכלי אשר מבססת את הטענה לעצם קיומו של נזק, בהעדר ראיה לסתור אותה, ובהינתן פערי המידע בין הצדדים, הרי שדי בכך כדי לעמוד ברף הנדרש של תביעה ראויה לטיעון, כאשר שאלת עצם התקיימותו של נזק והיקפו ייבחנו בהליך העיקרי, לאחר שמכלול המידע הרלוונטי ייחשף לפני שני הצדדים, יוגשו חוות דעת מטעמם על בסיס מידע זה, וייתכן מאוד שאף לאחר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך הערכת הנזק (השוו: עניין קרטל המטענים, בפסקה 87 לפסק הדין).
- ודוק. לא נעלמו מעיניי טענותיה הרבות והמגוונות של המשיבה ביחס לחוות דעת שרון. ואולם, מעבר לכך שחלק ניכר מטענות אלו מבוסס על עובדות שלא נתמכו בתצהיר או בכל ראייה, הרי שאין בהן כדי לשמוט את הבסיס תחת חוות הדעת בשלב דיוני זה.
כך, הטענות באשר להשמטת מקטע רלוונטי ומשמעותו של מקטע זה, הטענות לנכונות הנחות המומחה ביחס לרמת התחרות בחלק מהמקטעים הרלוונטיים, וכן הטענות להתעלמות ממאפיינים אלו או אחרים של איזה מן המקטעים - הן טענות עובדתיות או טענות שבמומחיות שלא נתמכו בראיה, ואין בהן בשלב זה כדי להפריך את מסקנות המומחה בהקשרים אלו.
אף המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם ובאילו נסיבות יש להכיר בישראל בחזקת גלגול הנזק, היא מחלוקת נכבדה, אשר ראוי כי תבורר במסגרת ההליך העיקרי, ולצורך השלב הדיוני הנוכחי די בכך שהמבקש הניח תשתית ברמה של תביעה הראויה לטיעון להתקיימות חזקה זו.
יתר הטענות אותן העלתה המשיבה, לרבות הטענה לעניין שווי המכלולים ביחס לשווי הכולל של המוצר המוגמר והשיקולים הנוספים בתמחורו - רלוונטיות בעיקר לשאלת היקף הנזק וגלגולו, ולא לעצם התקיימותם.
- העולה מן המקובץ, כי חרף הקשיים עליהם הצביעה המשיבה, מצאתי כי חוות הדעת שצורפה לבקשת האישור די בה כדי לבסס, ברמה של תביעה ראויה לטיעון, את הטענה כי הנזק שגרם הקרטל בו הייתה המשיבה מעורבת לרוכשי המכלולים (שאזכיר כי בשלב זה אין עליו חולק( גולגל במורד שרשרת הערך, כולו או חלקו, לצרכן הסופי בישראל. בנסיבות אלו, ומשאין חולק כי המשיבה עוסקת בסחר בין לאומי בהיקף ניכר, ויכלה לצפות שהנזק יגולגל לצרכנים הרוכשים את המוצר המוגמר בו משולבים הרכיבים לגביהם נערך הקרטל ברחבי העולם, לרבות בישראל - הרי שהורם הנטל הנדרש להוכחת עילת המצאה לפי תקנה 166(5).
קיומה של עילת תביעה
- המשיבה טענה, כי משעה שהמבקש ביסס את בקשת האישור אך ורק על הדין הישראלי, ומכיוון שעל פי ההלכה הנוהגת הדין הישראלי אינו הדין החל בענייננו, הרי שבקשת האישור אינה מגלה עילה לפי הדין החל. בהקשר זה טענה המשיבה, כי בקשת האישור מבוססת על פרט 4 לתוספת לחוק תובענות ייצוגיות, שעניינו עילה מכוח חוק התחרות, שהיא עילה נזיקית, כך שעל פי כללי ברירת הדין בנזיקין, חל דין מקום ביצוע העוולה. המשיבה הוסיפה וטענה כי בענייננו אין חולק כי מקום ביצוע העוולה (הקרטל( הוא מחוץ לישראל, וכי המבקש לא ניסה לטעון וממילא לא הוכיח, כי יש להחיל את הדין הישראלי מכוח דוקטרינה כלשהי, ובכלל זאת, למשל, מכוח הדוקטרינה המכונה "דוקטרינת ההשפעות". כן נטען, כי גם אילו היה המבקש טוען לתחולתה של דוקטרינה זו, לא היה בכך כדי לסייע לו, שעה שעל פי הפסיקה, דוקטרינה זו תחול רק בהתקיים מספר תנאים, ובהם השפעה על התחרות בישראל (להבדיל מהשפעה על המחיר בישראל בלבד).
- אין בידי לקבל את טענות המשיבה.
בהלכה הפסוקה נקבע, בהקשרים אחרים ביחס לעוולות "חוצות גבולות", כי פרשנותו ואופן יישומו הרצוי של כלל ברירת הדין בנזיקין של "דין מקום ביצוע העוולה" מעלים שאלות שונות (השוו: רשות ערעור אזרחי 6992/22 AGODA COMPANY Pte. Ltd. נ' שי צביה (27.5.2024), אשר עסק בעוולה שבוצעה ברשת האינטרנט, בפסקה 43 לפסק דינו של כב' השופט גרוסקופף). באותו עניין הוטעם כי "עם השנים עברה פרשנותו של קריטריון זה [קריטריון מקום ביצוע העוולה - הערת הח"מ] שינוי, מהתמקדות במקום ההתנהגות העוולתית (lex loci delicti( למקום התרחשותה של העוולה ומקום קרות הנזק (lex loci damni( (ראו פסברג, בעמ' 1550(" (שם). מגמה זו באה לידי ביטוי אף בהכרה העקרונית של בית המשפט העליון בעילת התביעה של הניזוק העקיף מקרטל בינלאומי, במסגרת פסק הדין שניתן בעניין הליבור, אף ששאלת הדין החל והסמכות הבינלאומית לא נדונה במסגרתו במישרין (זאת בשים לב לכך שההכרעה בסוגיה זו לא נדרשה, משעה שבית המשפט העליון מצא, בדעת רוב, כי דין בקשת האישור לסילוק על הסף אף על פי הדין הישראלי).