סעש (חי') 14929-09-23 Aires Dos Santos Allyson – קשר ספורט בע"מ

09 אוגוסט 2026

פסק דין

1. התובע הוא אזרח ברזיל, עובד זר, אשר הועסק על ידי הנתבעת כשחקן כדורגל מקצועי בקבוצת הכדורגל "מכבי חיפה". בין הצדדים שררו יחסי עובד ומעסיק החל מיום 1.6.17 ועד 18.9.19 (סעיפים 1-2 ו-7 לכתב התביעה; סעיפים 1-2 ו-5 לתצהיר התובע; סעיפים 1-2 לתצהיר דלית צימרמן; חוזה העסקה בכתב - נספח 1 לתצהיר דלית צימרמן; כתב ויתור - נספח ג' לתצהיר התובע).  התובע עותר לחייב את הנתבעת לשלם לו כספים בגין זכויות שונות שנטען שמגיעות לו מתקופת עבודה זו וסיומה.  הנתבעת מכחישה את טענות התובע ואת הסעדים שלהם הוא עותר.
2. התובע העיד לעצמו. מטעם הנתבעת העידה דלית צימרמן, סמנכ"לית כספים בנתבעת בתקופה הרלוונטית לתביעה (להלן - צימרמן).  לאחר שנתנו את דעתנו לכלל הראיות שהוצגו בפנינו ולכלל טענות הצדדים באנו לכדי מסקנה כי יש לקבל את התביעה בחלקה, כפי שיפורט להלן.

דחיית הבקשה לעכב את מתן פסק הדין בהליך כאן

3. בא כח התובע ציין כי הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 28215-02-26) על פסק הדין שניתן בהליך ע"ע (ארצי) 51985-01-25 מועדון כדורגל-מכבי נתניה (2016) בע"מ (חל"צ) - עמוס (7.1.2026) (להלן - ענין מכבי נתניה) (עמודים 55 ו-62 לתמליל דיון ההוכחות מיום 20.7.26 (להלן - תמליל ההוכחות)). במועד מתן פסק הדין כאן, העתירה לא ביטלה את פסק הדין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה בענין מכבי נתניה.  לכן נקודת המוצא היא כי פסק הדין של בית הדין הארצי בענין מכבי נתניה בתוקף וההלכה שנקבעה בו מחייבת אותנו.  מטעם זה, ובהינתן שמדובר בתביעה שהוגשה בהתייחס לזכויות סוציאליות בגין תקופת עבודה בשנים 2017-2019, לא מצאנו שיש לעכב את מתן פסק הדין בהליך כאן.

כתב הוויתור לא מנע מהתובע להגיש את התביעה

4. כתב הוויתור לא כלל פירוט מספק של הסכומים שישולמו לתובע ובגין אילו זכויות. די בכך כדי לקבוע שכתב הוויתור לא מהווה חסם להגשת התביעה כאן (נספח 1 לכתב ההגנה; נספח 24 לתצהיר צימרמן; סיכומי הנתבעת בעמוד 59 לתמליל ההוכחות; ע"ע (ארצי) 53292-05-24 מועדון הכדורגל א.ג.  בית"ר ירושלים (2001) בע"מ - יוסף, פס' 45 (25.12.2025) (להלן - ענין בית"ר ירושלים)).

חוזה ההעסקה בכתב

5. התובע דובר השפה האנגלית בצורה מספקת (סעיף 62 לתצהירו; עדותו בעמוד 7 לתמליל ההוכחות; סעיף 73 לתצהיר צימרמן; פס' 31 לפסק בוררות (ביניים) - נספח 2 לכתב ההגנה ונספח 7 לתצהיר צימרמן).
6. בין הצדדים נכרת חוזה העסקה בכתב (נספח א' לתצהיר התובע; נספח 1 לתצהיר צימרמן). התובע אישר שחתם על החוזה ושחוזה ההעסקה נמסר לו (סעיף 34 לכתב התביעה; סעיף 29 לתצהירו; עדותו בעמודים 9-10 לתמליל ההוכחות).  מדובר בחוזה העסקה לתקופה קצובה המשתרעת על עונות המשחקים 2017/2018, 2018/2019, 2019/2020, וסיומו ביום 31.5.20 (סעיף 1.5 לחוזה ההעסקה).  חוזה ההעסקה בכתב מפורט מאוד ומשתרע על פני מספר עמודים, כולם בשפה האנגלית.  הוא כולל בין היתר התייחסות לתקופת ההעסקה; לגובה השכר; לזכאות למענקי חתימה ובונוסים; הפקדות לזכויות סוציאליות; משמעת ועוד.
7. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916התובע, כמי שאינו שולט בשפה העברית (סעיף 1 לכתב התביעה; סעיף 1 לתצהיר התובע; תשובת הנתבעת מיום 27.8.24), היה מיוצג על ידי סוכן שחקנים ישראלי טרם שהתקשר עם הנתבעת בחוזה ההעסקה בכתב. טרם החתימה על חוזה ההעסקה, ניהלו הצדדים משא ומתן לקראת חתימת החוזה, כשהתובע מיוצג במשא ומתן זה על ידי סוכן השחקנים שלו (סעיפים 31 ו-72 לכתב ההגנה; סעיפים 4 ו-24 לתצהיר צימרמן; עדות התובע בעמוד 10 לתמליל ההוכחות; סיכומי הנתבעת בעמוד 57 לתמליל ההוכחות; סעיף 9.2 לחוזה ההעסקה).  לאור זאת יש לקבוע שהתובע התקשר בחוזה ההעסקה בכתב תוך שהוא מודע לתוכנו.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

8. התובע לא מפרט - לא בכתב התביעה ולא בתצהירו - מדוע אין לראות בחוזה העסקה בכתב זה כממלא אחר חובתה של הנתבעת למסור לו הודעה בכתב על תנאי העסקה לפי חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 (להלן - חוק הודעה לעובד) (סעיפים 28-29 לכתב ההגנה; סיכומי הנתבעת בעמוד 58 לתמליל ההוכחות). הוא לא הראה מה לא פורט מבחינת הזכויות והפרטים לפי חוק הודעה לעובד (דברי בא כח תובע ועדות התובע בעמודים 9-10 לתמליל ההוכחות; סיכומי התובע בעמוד 54 לתמליל ההוכחות).  חוזה העסקה כולל התייחסות בין היתר, לחופשה, דמי הבראה והפקדות לפנסיה.  לכן יש לדחות את טענת התובע כי מדובר בחוזה עבודה בכתב לא תקין שאינו עומד בדרישות חוק הודעה לעובד.  לאור זאת יש לדחות גם את התביעה לסעד של פיצוי כספי בשל כך (סעיפים 34-35 לכתב התביעה; סעיף 29 לתצהיר התובע).

מתכונת העבודה

9. הנתבעת לא ניהלה לגבי התובע פנקס שעות עבודה, אולם היא כן הציגה בפנינו לוח משחקים המפרט רשימה של המשחקים שבהם השתתף התובע (סעיף 9 לכתב התביעה; נספח 6 לתצהיר צימרמן). התובע לא סתר את הנתונים המופיעים בלוח המשחקים הזה.  הנתבעת הציגה בפנינו גם לוחות זמנים הכוללים ימים שבהם נערכו אימונים ומשחקים של הקבוצה וכן ימים שלא כוללים פעילות כלשהי של הקבוצה (נספח 7 לכתב ההגנה; נספח 21 לתצהיר צימרמן).  לוחות זמנים אלו אינם רלוונטיים לתובע.  זאת מאחר ומדובר בלוחות זמנים לחודשים 1-5/17 (ולא 2018 כפי שנטען) אשר קדמו למועד תחילת עבודתו בפועל של התובע בנתבעת.  כמו כן, העמוד האחרון בנספח זה הוא לוח זמנים של מחנה אימונים שנערך בחו"ל שבו התובע לא השתתף, שכן בתקופה זו, סוף חודש 6/19 ותחילת 7/19, שהה התובע בחופשה (אישור היעדרות - נספח 8 לכתב ההגנה ונספח 23 לתצהיר צימרמן).
10. הועתק מנבועונות משחקי הכדורגל אינן משתרעות על פני כל השנה הקלנדרית, אלא נקבעות על ידי מנהלת הליגות לכדורגל. בין כל עונת משחקים קיימת פגרה.  כך, עונת המשחקים 2017/2018 החלה ביום 29.7.17 והסתיימה ביום 20.5.18.  עונת המשחקים 2018/2019 החלה ביום 28.7.18 והסתיימה ביום 25.5.19 (סעיפים 25-36 לתצהיר צימרמן).  האימונים לעונת המשחקים 2019/2020 החלו ביום 16.6.19 והמשחק האחרון בו נכח התובע בעונה זו היה 14.9.19 (לוח המשחקים של התובע - נספח 6 לתצהיר צימרמן).
11. בתקופת הפגרות לא מתקיימים משחקי כדורגל וגם במהלך עונת המשחקים קיימות פגרות שונות (ענין מכבי נתניה, פס' 106; סעיף 30 לתצהיר צימרמן). כפי שנהוג בענף הכדורגל, משחקי הכדורגל מתקיימים בימי המנוחה השבועית.  במקרה הפרטני של התובע, התובע שיחק במשחקי כדורגל בימי שבת וראשון, אם כי לא בכל ימי שבת ולא בכל ימי ראשון שחלו בעונות המשחקים.  כך עולה מלוח המשחקים של התובע (נספח 6 לתצהיר צימרמן).  הוא גם שיחק במשחקים בימים נוספים במהלך השבוע.  כמו כן, נערכו אימונים בימים שונים במהלך השבוע (סעיף 10 לכתב התביעה; סעיף 7 לתצהיר התובע; נספח 7 לכתב ההגנה; חוזה העסקה; ענין מכבי נתניה, פס' 96(א)).

השכר המוסכם

12. כעולה מחוזה ההעסקה בכתב, התובע היה זכאי - בין היתר - לשכר חודשי של 53, 747 ש"ח ברוטו, שישולם 12 פעמים בשנה, וזאת בכל עונת משחקים בין החודשים יוני למאי (כולל) (סעיף 2.1.1 לחוזה ההעסקה). עוד נקבע בחוזה כי התובע יהיה זכאי למענקי חתימה בגין כל עונת משחקים וכן לבונוסים בגין נקודות ליגה (סעיפים 2.1.1-2.1.14 לחוזה ההעסקה).  חוזה ההעסקה לא קבע כי תמורה כלשהי המשולמת לתובע תשולם בערכי נטו, ויש לדחות את טענת התובע בענין זה (סעיף 3.6 לחוזה ההעסקה; סעיפים 11-12 לכתב התביעה; סעיפים 8-9 לתצהיר התובע; סעיף 7 לכתב ההגנה; סעיף 10 לתצהיר צימרמן; סיכומי הנתבעת בעמוד 58 לתמליל ההוכחות).
13. רכיבי השכר מלבד משכורת, ששולמו בתלושי השכר תחת פירוט תשלומים הם אש"ל תושב חוץ; הבראה; נקודות ליגה; ומענק חתימה. התובע טוען כי אלו היו חלק משכר העבודה הרגיל שלו כך שפוצלו באופן מלאכותי ולשיטתו היה על הנתבעת להתחשב במענקי החתימה והבונוסים בגין צבירת ניקוד לצורך תשלום זכויותיו (סעיפים 27 ו-36-37 לכתב התביעה; סעיפים 24 ו-30 לתצהיר התובע).
14. התובע לא עמד בנטל להראות שתלושי השכר שהפיקה לו הנתבעת היו פיקטיביים (סעיף 13 לכתב התביעה; סעיף 10 לתצהיר התובע). כאמור חוזה העבודה לא קובע כי שכרו של התובע ישולם בערכי נטו.  בהמשך לכך, עיון בתלושי השכר מעלה כי שכר הנטו הנקוב בו - שהתובע אישר ששולם לו כפי שהוא מופיע בתלוש (דברי בא כוח התובע בעמוד 3 לתמליל ההוכחות) - היה בשיעור נמוך או גבוה מ-53, 747 ש"ח.  כלומר אין טענה של התובע ששולם שכר שלא התשקף בתלושי השכר.  גם אין תביעה לתשלום הפרשי שכר.  יצוין כי הנתבעת הסבירה שככל ששולם שכר בערכי ברוטו גבוה יותר או נמוך יותר מזה שהוסכם בהסכם, מדובר היה בהפרשים הנובעים מהפרשי שער חליפין (עדות צימרמן בעמודים 34-35 לתמליל ההוכחות; סיכומי התובע בעמוד 54 לתמליל ההוכחות).  הסבר זה מקובל עלינו בהינתן שהוא מוצא ביטוי בחוזה ההעסקה (סעיף 2.8).  כמו כן, העובדה שתלושי השכר כוללים ניכויים שונים, שלטענת התובע נעשו שלא כדין, לא מביאה למסקנה בהכרח שתלושי השכר פיקטיביים (סעיף 28 לכתב התביעה; סעיף 25 לתצהיר התובע).  זאת ועוד.  העובדה שרכיב האש"ל פוצל מהשכר של התובע לא פגע בצורה כלשהי בתובע: הדבר נעשה כדי להיטיב עם התובע מבחינת מיסוי (סיכומי התובע בעמוד 54 לתמליל ההוכחות).
15. לא מצאנו גם שרכיב דמי ההבראה והחזר הוצאות האש"ל הם לא תשלומים אותנטיים. בחוזה ההעסקה היתה הסכמה מפורשת שהשכר המוסכם כולל בתוכו דמי הבראה.  אלה שולמו מדי חודש בצורה מובחנת בתלושי השכר.  בהסכמה זו, אליה הגיעו הצדדים כשהתובע היה מיוצג על ידי סוכן שחקנים ישראלי, אין כל פגם (ענין מכבי נתניה, פס' 152).  אמנם חוזה ההעסקה לא כולל התייחסות מפורשת להחזר הוצאות האש"ל אולם מדובר ברכיב שכר ששולם באופן מטיב עם התובע משיקולי מס ואין בכך כדי להביא למסקנה שהוא לא אותנטי, גם הוא שולם בנפרד משכר העבודה של התובע בתלושי השכר (סיכומי התובע בעמוד 54 לתמליל ההוכחות).
16. מענקי החתימה וכן הבונוסים בגין נקודות ליגה ששולמו לתובע בתלושי השכר, אינם חלק משכרו הרגיל של התובע לצורך חישוב זכויות סוציאליות (ענין בית"ר ירושלים, פס' 69 ו-70(ב); עדות צימרמן בעמוד 29 לתמליל ההוכחות; סיכומי הנתבעת בעמוד 60 לתמליל ההוכחות). גם תיאור התובע לפיו הבונוס משולם עבור כל נקודה שתצבור הקבוצה כך שתיקו מזכה בנקודה אחת וניצחון בשלוש נקודות (סעיף 14 לכתב התביעה; סעיף 11 לתצהיר התובע) מלמד שתשלום נקודות ליגה הוא תשלום המותנה בתנאים לתשלומו, היינו ניצחון או תיקו.  חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שרכיב זה שולם מדי חודש (למעט חודש 7/17, החודש הראשון שבו הופק לתובע תלוש) בשיעורים משתנים, באופן המחזק את המסקנה ששולם כתלות במספר הנקודות שצברה הקבוצה בה שיחק התובע.  בקשר לכך נציין כי גרסת התובע בכל הנוגע לניקוד הקבוצה לא הוכחה, כך שלא הוכח שהסכום ששולם לתובע בגין צבירת ניקוד שולם בחסר או ביתר (סעיף 15 לכתב התביעה; סעיף 12 לתצהיר התובע).  לגבי מענקי החתימה נציין כי העובדה שמענקי החתימה שולמו במספר פעימות בשיעורים שונים, אין בה כדי לשנות מהמסקנה כי אלו לא היוו שכר עבודה (סיכומי התובע בעמודים 54-55 לתמליל ההוכחות).  מדובר בתשלום שנועד לתמרץ את העובד להמשיך לשחק תחת אותה הקבוצה.
17. מעבר לדרוש נציין כי הקביעה האם רכיבי השכר ששולמו הם חלק מהשכר הרגיל של התובע, אין בה כדי להשפיע על גובה הזכויות שיתבררו במסגרת פסק הדין כאן. זאת מאחר וכפי שיפורט בהמשך, הנתבעת לא היתה מחויבת להפקיד בגין תשלומים אלו לפנסיה, שכן היא ממילא הפקידה לו כספים מתוך שכר שהיה גבוה מהשכר הממוצע במשק.  בנוסף, התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים.  כמו כן, הנתבעת לא נותרה חייבת לתובע בגין פדיון ימי חופשה שנתית.
18. לאור כל זאת, אנו דוחים את הטענה כי תלושי השכר שהפיקה הנתבעת היו פיקטיביים (סעיף 36-38 לכתב התביעה; סעיף 30 לתצהיר התובע), וקובעים שהתובע לא סתר את הנתונים בתלושי שכר. לכן אנו מייחסים משקל לנתונים המופיעים בהם.

תלושי שכר

19. הנתבעת מסרה לתובע תלושי שכר בזמן אמת (סעיף 6 לתצהיר התובע; סעיפים 7 ו-55 לתצהיר צימרמן; תלושי השכר - נספח 2 לתצהיר צימרמן).
20. תלושי השכר אמנם כתובים בעברית, אולם התובע לא הצביע על מקור נורמטיבי המחייב את הנתבעת להפיק תלושי שכר - שאיננו מסמך המסדיר רק את היחסים בין התובע ובין הנתבעת כי אם מסמך שעשוי ויהיה מוגש לרשויות שונות כגון רשות המיסים - בשפה שאינה עברית.
21. אנו קובעים שהתובע הבין את תוכנם של תלושי השכר בזמן אמת. לא סביר בעינינו שהתובע קיבל את תלושי השכר מבלי לבחון אותם, גם אם בסיועו של אדם אחר.  עיון בתלושי השכר שצירף התובע לכתב התביעה מעלה כי נרשמו על גבי תלושי השכר לחודשים 7-8/17 הערות בשפה הפורטוגזית.  התובע אישר כי מדובר בכתב ידו, כי אלו הן הערות שכתב התובע, וכי הוא עשה זאת לאחר שתרגם את הנתונים באמצעות הטלפון הנייד שלו (עדותו בעמוד 12 לתמליל ההוכחות).  למשל, בתלוש 7/17 ליד ניכוי מפרעה של 50, 000 ש"ח רשם התובע "Ok" וליד ניכויים לקרן נאמנות רשם רישום בפורטוגזית לפיו מדובר בקרן נאמנות (fundo de fidilidade).  לכך יש להוסיף שהתובע אישר שפנה לנתבעת במספר הזדמנויות בבקשות בקשר לשכרו ולתשלומים, לרבות בקשה לקבל הסבר על ניכויים (סעיפים 73 ו-86 ונספח 18 לתצהיר צימרמן; עדותו בעמוד 11 לתמליל ההוכחות; סיכומי הנתבעת בעמוד 58 לתמליל ההוכחות).  על כן, אנו דוחים את טענת התובע לפיה לא הבין את תכנם של תלושי השכר (סעיף 8 לכתב התביעה; סעיף 6 לתצהיר התובע; עדותו בעמוד 11 לתמליל ההוכחות).
22. תלושי השכר לא כוללים נתונים אודות כמות ימי העבודה ושעות העבודה של התובע (סעיף 36 לכתב התביעה; עדות צימרמן בעמוד 38 לתמליל ההוכחות; סיכומי התובע בעמוד 54 לתמליל ההוכחות; פרט 4 לתוספת לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר)). לא מצאנו שיש לפסוק לתובע פיצוי בשל כך.  זאת מאחר ותלושי השכר שיקפו את שכרו האמיתי של התובע, והמחדל לכלול בהם נתונים על כמות ימי העבודה ושעות העבודה - אינו ברמת חומרה גבוהה.  לכך יש להוסיף שאת המחדל לכלול בתלושים נתונים על כמות שעות העבודה, ניתן לייחס גם לכך ששאלת תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה) על שחקני כדורגל מקצועיים - אינה חד משמעית (ע"ע (ארצי) 56218-06-17 פלונים - מיקוד שמירה אבטחה שירותים וכוח אדם בע"מ, פס' 143-145 (22.4.2020); ענין מכתבי נתניה, פס' 81-85)).

ניכויי שכר

23. בתלושי השכר הופיעו ניכויים שונים תחת ניכויי התחייבות. אלו הם ניכויי הוצאות; חשבון חשמל; חשבון ארנונה; כרטיסים/מנויים; ועד בית; חשבון מים; כביש 6 + מנהרות; חנות מכבי חיפה; טלוויזיה/כבלים; כרטיס טיסה; דו"ח תנועה; דלק חליפי; קנס ועדת משמעת; פיקדון; ומפרעה.  ניכוי נוסף שהופיע הוא ניכוי בגין קרן נאמנות תחת ניכויי חובה נוספים.  התובע טוען כי מדובר בניכויים שנעשו שלא כדין, לכן עותר להשבתם (סעיפים 28 ו-39-41 לכתב התביעה; סעיפים 25 ו-31-33 לתצהיר התובע).
24. חוזה ההעסקה קובע במפורש כי הנתבעת תפקיד כספים עבור התובע לקרן נאמנות, חלף הפקדות לקרן לפנסיה וכי גם התובע יפקיד שם את חלקו (סעיפים 7.1-7.3 לחוזה העסקה). על פי הנתבעת, כל כספי ההפקדות - הן חלק עובד והן חלק מעסיק - הועברו לתובע עם סיום העסקתו (סעיפים 14 ו-36.4 לכתב ההגנה; סעיפים 89-90 ונספח 20 לתצהיר צימרמן).  לסוגיה זו נתייחס בהמשך, אולם ניתן לקבוע עתה שמטרת הניכוי היתה כדין (סעיף 25(א)(5) לחוק הגנת השכר).  ניכוי נוסף שנעשה כדין הוא הניכוי בגין קנס ועדת משמעת (סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר).  בקשר לכך לא נטען ולא הוכח שקנס ועדת המשמעת הוטל על התובע שלא בהתאם לחוק.  כך גם הניכויים שהופיעו כמפרעות נוכו בהתאם להוראות סעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר.
25. אשר לניכויים בגין ועד בית, מים, חשמל, ארנונה וטלוויזיה/כבלים, הרי חוזה ההעסקה קובע אמנם שהנתבעת תשכור דירה עבור התובע בחיפה, אולם פרט לשכר הדירה שישולם על ידה, התובע הוא שישא ביתר הוצאות המגורים (סעיף 2.5 לחוזה ההעסקה). התובע לא הוכיח כי שילם ישירות הוצאות אלה כפי שנטען על ידו (עדות התובע בעמודים 13-14 לתמליל ההוכחות).  הוא לא הציג ראיות בדבר תשלומי חשבונות חשמל, מים וכד'.  מנגד, הנתבעת הציגה מסמכים שונים - חשבונות מים וארנונה (נספחים 14-15 לתצהיר צימרמן; סיכומי תשובה של התובע בעמוד 61 לתמליל ההוכחות).  העובדה שאלו נמצאים ברשותה מחזקים את המסקנה כי היא שילמה את ההוצאות הקשורות לדירה במקום התובע.  לכן אנו קובעים שהנתבעת עשתה זאת במקום התובע, ובנסיבות אלה היא היתה רשאית לנכות משכרו את הסכומים ששילמה עבורו (סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר; סעיף 36.1 לכתב ההגנה; סעיף 75 לתצהיר צימרמן).  לכך יש להוסיף שהתובע לא הלין על הניכויים בזמן אמת, למרות שהיה מודע לתכנם של תלושי השכר, ויש לקבוע שהוא לא סבר שהם ניכויי יתר.
26. את הניכויים הקשורים ברכבו של התובע - כביש 6 + מנהרות; דו"חות תנועה ודלק חליפי - מותר היה לנתבעת לנכות שכן הנתבעת התחייבה לשאת רק בעלות העמדת הרכב לרשות התובע, תוך שהתובע נושא בכל יתר ההוצאות כגון כבישי אגרה, דלק וקנסות (סעיף 2.4 לחוזה). כך למשל, אישר התובע שלא שילם את ביטוח רכב (עדותו בעמוד 16 לתמליל ההוכחות).  כך גם לגבי ניכוי כספים עבור כרטיסי טיסה מעבר לכרטיס טיסה זוגי אחד מברזיל לישראל במחלקת תיירים פלוס (סעיף 2.6 לחוזה העסקה).  הנתבעת מסבירה כי לעתים ביקש התובע לנצל יותר מכרטיס טיסה אחד שניתן לו על פי הזכאות בחוזה ההעסקה או כאשר ביקש שדרוג לטיסה, לכן ניכתה משכרו את ההפרש (סעיף 36.2 לכתב ההגנה; סעיף 83 לתצהיר צימרמן; עדות התובע בעמוד 13 לתמליל ההוכחות; סיכומי הנתבעת בעמוד 60 לתמליל ההוכחות).  בכל המקרים האמורים, התובע לא בא לנתבעת בטרוניה בזמן אמת על הניכויים, למרות שהיה מודע לתכנם של תלושי השכר, ויש לראות בכך הסכמה שלו לשיעור הניכוי ולכך שביטא הוצאות שהנתבעת לא נדרשה לממן עבורו.  לאור זאת, מותר היה לבצע את ניכויי השכר לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר.
27. אשר לניכויים תחת הוצאות, מסבירה הנתבעת שמדובר היה בהחזר כספי עבור הוצאות אישיות שהוציאה לטובת התובע - כגון ציוד לדירה, פרחים ועוד (סעיף 79 לתצהיר צימרמן). גם כאן, בזמן אמת לא יצא התובע נגד ניכויים אלה ויש לקבוע שהם אכן שיקפו החזר הוצאות של הנתבעת עבור רכישות אישיות שביצעה לטובת התובע.  בפועל, ניתן לראות בתשלומי הנתבעת עבור רכישות אלה כמפרעה שמותר היה לנכותה משכרו של התובע (סעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר).  יש לראות גם בניכויים בגין כרטיסים/מנויים וחנות מכבי חיפה כמפרעה שמותר היה לנכותה מהשכר של התובע.  גם לגבי ניכויים אלו לא הוכח שהתובע פנה לנתבעת והלין על גובה הניכויים בזמן אמת.
28. הנתבעת הסבירה כי הניכוי שהופיע תחת פיקדון נעשה לשם תשלום הוצאות עתידיות שיתברר שהתובע לא פעל לשלם אותן ובמידת הצורך, ככל שנותר סכום לטובת העובד, הנתבעת משיבה את הפקדון (סעיף 36.3 לכתב ההגנה; סעיפים 84-85 לתצהיר צימרמן; עדות צימרמן בעמודים 52-53 לתמליל ההוכחות). אנו קובעים כי ניכוי זה נעשה שלא כדין: אסור היה לנתבעת לבצע ניכוי זה בהתאם לסעיף 25 לחוק הגנת השכר.  ניכוי כזה לא מוצא ביטוי גם בחוזה ההעסקה.  ההתחשבנות בנוגע לניכויי הפיקדון לא הוכחה.  גם לא הוכח שבסופו של דבר, לאחר שהתובע סיים את העסקתו בנתבעת, הושב לו סכום כלשהו בגין הניכוי של פיקדון (סעיף 85 לתצהיר צימרמן; עדות צימרמן בעמוד 53 לתמליל ההוכחות; סיכומי התובע בעמוד 54 לתמליל ההוכחות).  בנסיבות אלו יש לחייב את הנתבעת בהשבת סכום של 30, 000 ש"ח בגין ניכויי הפיקדון אשר נעשו שלא כדין בתלושי השכר לחודשים 5/19 ו-9/19 בסכומים של 10, 000 ש"ח ו-20, 000 ש"ח בהתאמה.  לסכום זה תתווסף ריבית שקלית החל מיום 15.7.19, אמצע התקופה הרלוונטית.

00נסיבות סיום יחסי עובד ומעסיק

29. 0טענת התובע לפיה בתחילת האימונים בעונת המשחקים השלישית החליטה הנתבעת שהיא אינה מעוניינת בו והחלה להתעמר בו תוך שהיא מנדה אותו מאימוני הקבוצה וממשחקים (סעיף 18 לכתב התביעה; סעיף 15 לתצהיר התובע) - לא הוכחה. נטען כי בשל כך נאלץ התובע לעבור לשחק בקבוצת כדורגל אחרת בישראל.  התובע לא הציג כל ראיה חיצונית בענין זה, כגון פניות הסוכן שלו לנתבעת או מסרונים מזמן אמת בין התובע ובין הנתבעת.  התובע לא זימן לעדות שחקנים מהקבוצה שיעידו על כך, למשל.  נוסף לכך, התובע אישר כי המשיך לגור בדירה שהנתבעת שכרה עבורו למשך שנה לאחר שסיים את הקשר שלו עם הנתבעת, והדבר מחליש מאוד מהמשקל שיש לייחס לטענת ההתעמרות (עדות התובע בעמודים 18-19 לתמליל ההוכחות; סיכומי הנתבעת בעמוד 58 לתמליל ההוכחות).  ממילא לא נתבע כל סעד בגין טענת ההתעמרות.  משכך אנו דוחים את הטענה שהנתבעת התעמרה בתובע.
30. כן הוכח בפנינו - כעולה מגרסת הנתבעת - כי סיום יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים נעשה בהסכמה. על כך ניתן ללמוד במפורש מכתב הוויתור, עליו חתם התובע (נספח 1 לכתב ההגנה; נספח 24 לתצהיר צימרמן; סיכומי הנתבעת בעמוד 58 לתמליל ההוכחות).  שם צויין כי הצדדים הסכימו הדדית על סיום מוקדם של חוזה העבודה.  יצוין כי בעת החתימה על מסמך זה, היה התובע מיוצג על ידי סוכן שחקנים (עדות התובע בעמוד 25 לתמליל ההוכחות; עדות צימרמן בעמוד 45 לתמליל ההוכחות).
31. הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי הרקע להסכמה ההדדית על סיום יחסי עובד ומעסיק היתה העובדה שהתובע נדרש להתאמן בנפרד מהקבוצה לאחר שעבר עבירת משמעת חמורה; הנתבעת לא היתה מרוצה מהרמה המקצועית של התובע והחליטה להביא תגבור לעמדה בה שיחק התובע, באופן שהפחית את זמן המשחק הצפוי של התובע. מאחר ורצונו של התובע, ככל שחקן מקצועי, הוא לשחק בפועל, ביקש התובע לעבור לשחק בקבוצה אחרת שם יוכל למצות את זמן המשחק תוך שרמת שכרו לא תיפגע.  בנסיבות אלו, עבר התובע לשחק בקבוצת בני יהודה והוסכם שהנתבעת תשלם לו סכום חד פעמי של 70, 000 אירו נטו (סעיפים 12, 37-41, 62-66 ו-78 לכתב ההגנה; סעיפים 116-117 לתצהיר צימרמן).
32. הטענות על אי שביעות רצון הנתבעת מרמתו המקצועית של התובע ומכך שזמן המשחק שלו בקבוצה הופחת - לא הוכחו. הנתבעת לא הציגה ראיות בענין זה ואף לא זימנה לעדות עדים רלוונטיים.  העדה מטעם הנתבעת כלל לא התיימרה לכלול בגרסתה התייחסות לסוגיות אלה.
33. אולם מכתב הוויתור ניתן לקבוע שהיתה הסכמה הדדית על סיום יחסי עובד-מעסיק, טרם סיום התקופה הקצובה של חוזה ההעסקה, וכי במסגרת הסכמה זו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 70, 000 אירו נטו. בענין זה נציין כי לא הוכח שהנתבעת ביקשה מהתובע לעזוב את הקבוצה וגם לא הוכח שהתובע חתם על מסמך זה בנסיבות של לוח זמנים צפוף (עדות התובע בעמוד 17 לתמליל ההוכחות).
34. הנתבעת טוענת שהסכום האמור שולם לתובע בתלוש שכר 9/19 ואף גולם כדי לשקף תשלום בערכי נטו (סעיף 118 לתצהיר צימרמן; נספח 25 לתצהיר צימרמן). התובע מאשר ששולמו לו 70, 000 אירו נטו, אך טוען שאלה שולמו על חשבון זכויות אחרות שהגיעו לו (סעיף 25 לכתב התביעה; סעיף 22 לתצהיר התובע).  אנו דוחים טענה זו.  מתלוש השכר עולה שמדובר בתשלום נפרד ומובחן של סכום זה.  מדובר בסכום של 263, 870 ש"ח ששולם תחת גמר חשבון.  הרכיב הנוסף של גמר החשבון על סך 92, 758.63 ש"ח הוא גילום מס.  במסגרת ניכויי ההתחייבות ישנו ניכוי של מפרעה על סך 273, 770 ש"ח - הוא הסכום שמשקף 70, 000 אירו בתקופה הרלוונטית.  כלומר התשלום של 70, 000 אירו נטו שולם לתובע ולא פגע בתשלום יתר הסכומים המופיעים בתלוש השכר לחודש 9/19.
35. בקשר למהות הסכום הפיצוי המוסכם - 70, 000 אירו - סכום זה שיקף הפרשי שכר בין השכר שהיה אמור להיות משולם לתובע על ידי הנתבעת לבין השכר שהיה משולם לו על ידי קבוצת בני יהודה (סעיף 12 לכתב ההגנה; סיכומי התובע בעמוד 55 לתמליל ההוכחות). לא מדובר היה בסכום שהיווה תשלום זכויות.  לא הוכח שהנתבעת נותרה חייבת לתובע סכום כלשהו בגין זכות כלשהי כך שפיצוי זה היה תחת תשלום כלשהו.  משכך אנו דוחים את התביעה להשלמת שכר, ממילא סכום התביעה בסעד זה לא הוכח (סעיפים 24-26 ו-42-46 לכתב התביעה; סעיפים 21-23 ו-34-38 לתצהיר התובע).  משלא מדובר על שכר עבודה בפועל אין לגזור ממנו זכויות (סעיף 47 לכתב התביעה; סעיף 39 לתצהיר התובע).
36. לאור זאת יש לקבוע שהתובע לא פוטר. על כן, הוא לא זכאי לפיצוי בשל פיטורים של כדין.  הוא גם לא זכאי לפיצויי פיטורים מכח הטענה שפוטר.  יצויין שגם אם היה זכאי לפיצויי פיטורים מכח חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), לא היה מקום לחשבם מתוך מענקי החתימה והבונוסים בגין נקודות ליגה, שכן כפי שכבר ציינו לעיל לא מדובר היה בתשלומים שמהווים שכר עבודה רגיל (סעיף 70 לכתב התביעה; סעיף 58 לתצהיר התובע; סיכומי הנתבעת בעמוד 60 לתמליל ההוכחות).  בנוסף, זכאות התובע לתשלום פיצויי פיטורים מתמצית בזכאות לסך של 8.33% מתוך שכר של 35, 000 ש"ח לחודש (סעיף 7.1.2 לחוזה), שהוא שיעור הפקדה העולה על זה שבו היתה הנתבעת מחוייבת לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה (להלן - צו פנסיה חובה), בהינתן שהשכר הממוצע במשק נמוך מסך של 35, 000 ש"ח (סעיף 6(ג) לצו פנסיה חובה; סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).  הוכח בפנינו כי הסכומים שנצברו בקרן הנאמנות - חלק העובד וחלק המעסיק הכולל פיצויים - שולמו לתובע בתלוש השכר לחודש 9/19.  אשר ליתרת פיצויי הפיטורים - היינו מתוך השכר העולה על 35, 000 ש"ח לחודש - הרי זו נכללה בתוך שכרו החודשי של התובע (סעיף 11 לכתב ההגנה; סעיף 127 לתצהיר צימרמן; עדות צימרמן בעמודים 29-30 לתמליל ההוכחות; סעיף 7.1.3 לחוזה; סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים; אישור משרד העבודה לפי סעיף 28 לחוק פיצוי פיטורים - העתק צורף בעמוד 65 לכתב ההגנה).  אשר לטענות התובע בענין תוקפו של אישור מטעם משרד העבודה - מעבר לכך שמדובר בטענה שהועלתה לראשונה בסיכומי התובע והדבר מהווה הרחבת חזית אסורה, אנו קובעים כי חזקה שמסמך זה הוא תקין (סעיף 34(4) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971).  לא חלה חובה לזמן כל פקיד או עובד ציבור שהפיק מסמך או חתם על מסמך כלשהו במסגרת ביצוע תפקידו.  ככל שהתובע סבר שהאישור לא תקף יכול היה לעתור בבקשה מתאימה לבית הדין כדי לזמן את עובד הציבור הרלוונטי למתן עדות (סיכומי התובע בעמודים 56-57 לתמליל ההוכחות).  כמו כן, ההנחיות הנטענות על ידי התובע לא הוגשו לתיק בית הדין ולא נשללה האפשרות שלעובד הציבור יש שיקול דעת לתת אישור תוך סטיה מהמועדים שנקבעו בהנחיות.  משכך, מצאנו שיש לייחס משקל לאישור מטעם משרד העבודה.  ממילא כאמור התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים.
37. בנסיבות אלו אנו דוחים את התביעה לפיצויי פיטורים ולפיצוי בשל פיטורים שלא כדין (סעיפים 70-73 ו-76 לכתב התביעה; סעיפים 58-60 לתצהיר התובע).

הפקדות לקרן פנסיה

38. הצדדים הסכימו על כך שתבוצענה הפקדות לקרן נאמנות - חלף הפקדות לקרן פנסיה - מתוך שכר חודשי של 35, 000 ש"ח, וכי חלק הנתבעת יהיה 6.5% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים (סעיפים 7.1-7.3 לחוזה; סעיפים 11, 36.4 ו-61 לכתב ההגנה; סעיף 89 לתצהיר צימרמן). בהסכמה כזו אין כל פגם, שכן בהיותו של התובע עובד זר, לא הוכח לנו שקרן פנסיה בישראל היתה מסכימה לקבלו כעמית.  בנסיבות אלו, נכון עשתה הנתבעת שביצע ביצוע בקירוב של חובתה - מכח צו פנסיה חובה - לבצע הפקדות לקרן פנסיה (בר"ע (ארצי) 40577-02-17 אל-שי סופר קלין בע"מ - Tesfalidt, פס' 7 (25.5.2017); בר"ע (ארצי) 26977-02-26 Keke - ברוש מסחר בברזל (אשדוד) בע"מ, פס' 6 (12.3.2026)).  לכן אנו דוחים את טענת התובע כי הנתבעת לא ביטחה אותו בביטוח פנסיוני (סעיף 66 לכתב התביעה; סעיף 55 לתצהירו).
39. התובע עבד בפועל בנתבעת תקופה של 27.5 חודשים, שמכוחם היה על הנתבעת להפקיד בגין חלק עובד וחלק מעסיק סך כולל של 200, 488.8 ש"ח (35, 000 ש"ח X 5 חודשים X 20.83%). על פי נתוני קרן הנאמנות, נצבר על שם התובע סך של 181, 974 ש"ח (פירוט הפקדות מיום 28.10.19 - נספח 5 לכתב ההגנה ונספח 20 לתצהיר צימרמן).  אנו קובעים שסכום זה שולם לתובע.  מדובר היה בתשלום המופיע תחת הכינוי "פיצויים חייב" בתלוש השכר לחודש 9/19 בסך 222, 637 ש"ח, אשר שיקף את הסכומים שנצברו בקרן הנאמנות בתוספת סכום נוסף לצורך גילום המס.  התובע אישר שתלוש שכר 9/19 שולם לו בפועל ולכן יש לקבוע ששולמו לו כל הכספים בגין חלף הפקדה לביטוח פנסיוני (סעיף 71 לכתב התביעה; סעיף 90 לתצהיר צימרמן; דברי בא כוח תובע ובאת כח הנתבעת בעמוד 3 לתמליל ההוכחות; דברי צימרמן בעמוד 4 לתמליל ההוכחות).  לאור כל האמור אנו דוחים את התביעה לפיצוי בענין כספי הפנסיה (סעיפים 67-68 לכתב התביעה; סעיפים 55-56 לתצהיר התובע).

גמול עבודה ביום המנוחה השבועי ובימי חג

40. תחילה נציין כי אנו דוחים את טענת הנתבעת כי התובע היה במשרת אמון אישי כך שלטענתה חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על התובע, זאת בהתאם לנפסק בענין מכבי נתניה ומשלא הוכח אחרת בענינו של התובע (סעיפים 46 ו-74 לכתב ההגנה; ענין מכבי נתניה, פס' 77-85).
41. התובע הוא נוצרי קתולי לכן יום המנוחה השבועי שלו הוא יום ראשון (סעיף 48 לכתב התביעה; סעיף 40 לתצהיר התובע; סעיף 7(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה; עדות התובע בעמוד 20 לתמליל ההוכחות). הוא טוען שעבד דרך קבע בימי ראשון ושבת (סעיפים 10 ו-49 לכתב התביעה; סעיפים 7 ו-41 לתצהיר התובע).  גרסתו לא נסתרה, עת שלא הוצג לנו פנקס שעות עבודה.  כמו כן, כבר קבענו לעיל שהתובע עבד בימי ראשון ובימי שבת, אם כי לא בכולם שיחק במשחקי כדורגל תחרותיים (נספח 6 לתצהיר צימרמן) וכן שהשתתף באימונים שנערכו במהלך השבוע, לרבות ימי שבת וראשון (עדות צימרמן בעמוד 39 לתמליל ההוכחות).
42. במדינות בחו"ל, שמרבית אוכלוסייתן נוצרית, נהוג לקיים משחקי כדורגל תחרותיים גם בימי ראשון, שכן מדובר במנוחה השבועית במדינות אלו (סעיף 44 לכתב ההגנה; סעיף 60 לתצהיר צימרמן). התובע אישר בעדותו שמתקיימים משחקי כדורגל בברזיל בימים ראשון ושבת (סעיף 64 לתצהיר צימרמן; עמוד 20 לתמליל ההוכחות).  זאת, בדומה לישראל בה נערכים משחקי כדורגל בימי שבת.  על כן, חלק מתנאי העסקת התובע, כשחקן כדורגל מקצועי בליגת העל, הוא שהעבודה תבוצע בימי המנוחה השבועית, היינו ימי שבת וראשון.  השכר המשולם לתובע כולל בחובו תשלום עבור עבודה בימי מנוחה שבועית וגם בימי חג (ענין מכבי נתניה, פס' 94-99 ו-142-148).  ממילא התובע אישר כי ככלל, ניתן לו חלף יום מנוחה (עדות התובע בעמודים 20-21 לתמליל ההוכחות; סעיף 47 לכתב ההגנה; סעיף 65 לתצהיר צימרמן; סיכומי הנתבעת בעמוד 59 לתמליל ההוכחות; מכבי נתניה, פס' 90 ו-97-98).  בענין זה אנו דוחים את הטענה להרחבת חזית אסורה שהעלה התובע בסיכומי התשובה מטעמו, שכן הנתבעת טענה לכך כבר בכתב ההגנה (עמוד 61 לתמליל ההוכחות).  התוצאה היא שיש לדחות את התביעה לגמול עבודה במנוחה שבועית ובימי חג (סעיפים 50-52 ו-61-64 לכתב התביעה; סעיפים 41-42 ו-51-54 לתצהיר התובע).
43. לו היינו קובעים שהתובע זכאי לגמול עבודה בימי חג, וכאמור לא כך קבענו, היינו מחייבים את הנתבעת בסכום של 18, 044.4 ש"ח בגין גמול עבודה בימי חג. זאת על בסיס הנתונים שלהלן.  שכר שעתי של 300.75 ש"ח (54, 737 ש"ח לחלק ב-182 שעות עבודה חודשיות); הזכאות היא לתוספת חג בשיעור 50% מהשכר השעתי (150.37 ש"ח) ולא 150% מהשכר השעתי, שכן התובע היה עובד במשכורת; ושמונה שעות עבודה ביום חג, שכן לא הוכחה כמות השעות המדויקת שעבד התובע (עדות צימרמן בעמוד 37 לתמליל ההוכחות; סעיף 7 לתצהיר התובע).  אשר לכמות ימי החג שבגינה נתבע גמול עבודה בימי החג - התובע העיד שעבד בימי החג המפורטים בכתב התביעה (עדותו בעמוד 21 לתמליל ההוכחות).  הנתבעת לא סתרה את טענתו זו, משלא הוצג לנו פנקס שעות עבודה (סעיף 26ב(א) לחוק הגנת השכר; סיכומי הנתבעת בעמוד 59 לתמליל ההוכחות; השוו: ע"ע (ארצי) 38313-03-18 איל"ן איגוד ישראלי לילדים נפגעים (ע"ר) - מוחדינוב, פס' 68 (1.6.2020)).  טענת התובע ששיחק בימי חג נתמכת בלוח המשחקים שלו, כפי שנראה בהמשך (נספח 6 לתצהיר צימרמן).  נזכיר שמלבד משחקים נערכו גם אימונים.  עם זאת ישנם ימי חג שלגביהם התובע לא זכאי לגמול עבודה בימי חג כפי שנפרט.
44. עבור שנת 2017 - התובע זכאי לגמול עבור עבודה ביום חג שחל בתאריך 25.12.17 - חג המולד, בהתאם ללוח המשחקים התובע שיחק בתאריך זה (נספח 6 לתצהיר צימרמן). תאריך 24.12.17 לא מזכה בגמול עבודה ביום חג שכן הוא יום מסוג "ערב חג" ובתאריך 23.12.17 לא חל חג כלשהו כפי שעולה מטבלת ימי המועדים הנוצרים לגבי קתולים אשר מפורסמת על ידי נציבות שירות המדינה וזמינה לעיון במרשתת (להלן - טבלת נש"מ).  התובע זכאי גם לגמול עבודה ביום חג שחל ב-4.6.17 - שבועות.  לכן התובע זכאי לגמול עבודה ביום חג לגבי שנת 2017 עבור שני ימי חג.  עבור שנת 2018 - יש זכאות לכל החגים שפירט התובע למעט 23.12.18 שכן לא היה יום חג ו-24.12.18 שכן הוא יום מסוג "ערב חג" בהתאם לטבלת נש"מ.  לכן התובע זכאי לגמול עבודה ביום חג לגבי שנת 2018 עבור שבעה ימי חג.  עבור שנת 2019 יש זכאות לכל החגים שפירט התובע.  בהתאם ללוח המשחקים של התובע הוא שיחק בתאריך 22.4.19 בו חל חג הפסחא (נספח 6 לתצהיר צימרמן).  לכן התובע זכאי לגמול עבודה ביום חג לגבי שנת 2019 עבור שישה ימי חג.  סה"כ 15 ימי חג.  אלא שאת גמול העבודה בימי חג היינו פוסקים ככל שהיינו קובעים שהתובע היה זכאי לו וכאמור בהתאם לאמור בענין מכבי נתניה, אין זכאות לגמול עבודה בימי חג.
45. נציג חישוב לחיוב הנתבעת גם לגבי ימי המנוחה השבועית, לו היינו קובעים שהתובע זכאי לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית. מדובר בסכום של 134, 731.52 ש"ח בגין עבודה בימי המנוחה השבועית שהיינו מחייבים את הנתבעת.  על בסיס האמור לעיל לענין חישוב גמול עבודה בימי חג, הזכאות היא לתוספת עבודה ביום המנוחה השבועית היא בשיעור 50% מהשכר השעתי (150.37 ש"ח) במכפלת שמונה שעות עבודה.  התובע ביסס את חישובו ברכיב זה על 112 ימי מנוחה (סעיף 51 לכתב התביעה), בעוד שבמהלך תקופת עבודתו היו 120 ימי ראשון.  יצוין שגרסתו של התובע שעבד בימי המנוחה השבועית נתמכת בלוח המשחקים שלו, על פיו הוא שיחק 14 פעמים בימי ראשון.  בנסיבות אלו, היינו מאמצים את כמות ימי המנוחה שבגינה עתר התובע לגמול עבודה בימי המנוחה השבועית.  לכן ככל שהיינו מגיעים למסקנה שהתובע זכאי לפסיקת גמול עבודה בימי המנוחה השבועית, היינו פוסקים לו 134, 731.52 ש"ח בגין עבודה בימי המנוחה השבועית.  כאמור, גם קביעה זו היא מעבר לדרוש.

פדיון ימי חופשה שנתית

46. התובע טוען כי לא יצא לחופשה בעת שעבד אצל הנתבעת ולכן עותר לפדיון של כ-33 ימי חופשה שנתית (סעיפים 54-56 לכתב התביעה; סעיפים 45-46 לתצהיר התובע).
47. בהתאם לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן - חוק חופשה שנתית) התובע היה זכאי ל-14 ימים עבור כל אחת מהשנתיים הראשונות. עבור השנה השלישית, זכאי התובע לחמישה ימי חופשה - כמות יחסית מתוך 14 ימי חופשה (14 ימי חופשה X5 (25 ימי עבודה X 3.5 חודשי עבודה) לחלק ב-240).  סה"כ מדובר ב-33 ימי חופשה.  זו גם כמות קרובה לכמות ימי החופשה שבעדה תבע התובע פדיון ימי חופשה.  יצוין כי כמות ימי העבודה החודשית שהובאה בחשבון מטיבה עם התובע, שכן היקף העבודה של שחקני כדורגל הוא חלקי ביחס להיקפים הנהוגים במשק (ענין מכבי נתניה, פס' 83; סעיף 10 לכתב התביעה).
48. הנתבעת לא הציגה פנקס שעות עבודה או פנקס חופשה. עם זאת, הגענו למסקנה שהנתבעת עמדה בנטל להראות שהתובע ניצל את ימי החופשה שהיה זכאי להם (סעיף 50 לכתב ההגנה; סעיף 92 לתצהיר צימרמן; סיכומי תשובה של התובע בעמוד 61 לתמליל ההוכחות).  בענף הכדורגל ניצול ימי החופשה השנתית נעשה בפגרות בין עונות המשחקים ובפגרות במהלך העונה (ענין מכבי נתניה, פס' 106).  הדבר עולה גם מהוראות חוזה העבודה של התובע (סעיף 7.5 לחוזה).
49. התובע שהה בחופשה אישית בחו"ל בתקופה 19.6.19 עד ליום 4.7.19, כך שיש לקבוע שמדובר בהיעדרות של 14 ימים, בהתאם לאמור באישור ההיעדרות (סעיפים 55 ו-90 לכתב ההגנה; סעיפים 96 ו-99-100 לתצהיר צימרמן; תדפיס כניסות ויציאות מהארץ ואישור היעדרות לחודש 6/19 - נספח 8 לכתב ההגנה; נספחים 22-23 לתצהיר צימרמן; עדות התובע בעמוד 22 לתמליל ההוכחות; סיכומי הנתבעת בעמוד 59 לתמליל ההוכחות). ימי חופשה נוספים ניצל התובע בעת ששהה בחופשה בברזיל, יחד עם בת זוגו, במהלך חודש 6/17 הוא החודש הראשון לעבודתו בנתבעת וכן בחודש 5/17, כך שחזר לארץ בתאריך 18.6.17 (עדות התובע בעמוד 22 לתמליל ההוכחות; כרטיסי טיסה - נספח 17 לתצהיר צימרמן; תדפיס כניסות ויציאות מהארץ - נספח 22 לתצהיר דלית; סיכומי הנתבעת בעמוד 59 לתמליל ההוכחות).  כלומר כבר בתחילת עבודתו ניצל התובע ימי חופשה.  בתאריכים 16.5.18 עד 20.6.18 גם שהה התובע בחו"ל.  בהתאם לכרטיסי הטיסה זו היתה חופשה בברזיל ואלו הוזמנו עבורו ובת זוגו (סעיף 95 לתצהיר צימרמן; כרטיסי טיסה ותדפיס כניסות ויציאות מהארץ - נספחים 17 ו-22 לתצהיר צימרמן).
50. די באמור לעיל כדי להביא למסקנה שהתובע ניצל 33 ימי חופשה לפחות, להם היה זכאי. זאת מבלי להתחשב בכך שבמהלך הפגרות קרוב לוודאי שהתובע לא עבד ויש לראות בכך ניצול ימי חופשה שנתית (סעיף 50 לכתב ההגנה; סעיפים 93-94 לתצהיר צימרמן; ענין מכבי נתניה, פס' 106).  בשים לב שהתובע היה עובד במשכורת, כלומר שולם לתובע שכרו המלא, התוצאה היא שהנתבעת שילמה לתובע בעד ימי החופשה השנתית, ואף למעלה מכך ולכן לא נותרה חייבת לתובע בגין ימי חופשה שנתית.  משכך, נדחית התביעה לפדיון ימי חופשה.
51. אין מקום לקזז סכום כלשהו בעד אותם ימי חופשה ששולמו לתובע ביתר (סעיף 57 לכתב ההגנה; סעיף 105 לתצהיר צימרמן). שני טעמים לכך.  האחד, גם אם שולמו לתובע דמי חופשה עבור כמות ימים העולה על זו הקבועה בחוק חופשה שנתית, הרי אלו היו תנאי העסקת התובע בזמן אמת ואין לשנותם בדיעבד רק בשל כך שהוגשה התביעה כאן.  שנית, הנתבעת לא פעלה לקזז סכום כלשהו בענין ימי החופשה בתלוש השכר האחרון חודש 9/19.  אמנם בתלוש השכר מופיעה יתרת ימי חופשה שלילית אלא שהנתבעת לא ניכתה משכרו סכומים בקשר לכך.  גם לא הוכח שהנתבעת התחשבה בכך בעת שהצדדים הסכימו על גובה הפיצוי במועד סיום יחסי עובד ומעסיק, או לגבי השבת ניכוי הפיקדון הנטענת, למשל.  משכך יש לראות בנתבעת כמי שוויתרה על זכותה לקזז סכום כלשהו בגין תשלום ימי חופשה שנתית ביתר.

דמי הבראה

52. כבר קבענו שרכיב דמי ההבראה ששולם לתובע בתלושי השכר הוא רכיב שכר אמיתי, לכן יש ליחס משקל לנתונים בענין דמי ההבראה בתלושי השכר. על פי תלושי השכר שולמו לתובע דמי הבראה, לרבות גילום המס, בסך 7, 319.98 ש"ח.  מדובר בסכום העולה על גובה דמי ההבראה שהיה אמור להיות משולם לתובע לפי הוראות צווי ההרחבה לענין תשלום דמי הבראה.  גם לאחר הפחתת גילום מדובר בסכום ששולם מעבר לזה שהיה אמור להיות משולם לתובע, שכן שולם לתובע 200 ש"ח מדי חודש.  משכך, הנתבעת שילמה לתובע את דמי ההבראה שהיה זכאי להם (סעיף 106 לתצהיר צימרמן).  על כן, נדחית התביעה לדמי הבראה (סעיפים 58-60 לכתב התביעה; סעיפים 48-50 לתצהיר התובע).

דחיית התביעה לפיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים

53. משהגענו למסקנה כי התובע לא זכאי לפיצויי פיטורים יש לדחות את התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. בשל השבת הניכוי של פיקדון אין לחייב בפיצויי הלנת שכר.  לא שוכנענו שמטרתו של ניכוי זה - שנעשה בשני מועדים בסמוך לסיום יחסי עובד-מעסיק - היתה להלין שכר או לפגוע בתובע, כי אם להוות מנגנון שיאפשר לנתבעת החזר הוצאות שהוציאה לטובת התובע.  זאת, בהינתן שמדובר בעובד זר שיכול ולא ישהה בישראל בעת ביצוע התחשבנות עתידית על הוצאות שהוצאו לטובתו.  אף שקבענו שניכוי זה היה שלא כדין, יש לבחנו על רקע העובדה שהנתבעת נהגה בתובע בתום לב במהלך תקופת העסקתו והקפידה לשלם לו את זכויותיו כעובד.  בנסיבות אלו, אין לפסוק לתובע פיצויי הלנת שכר בשל ניכוי זה (ע"ע (ארצי) 43694-12-11 חברת אפי אבטחה בע"מ - מרדכי, פס' 62-66 (28.8.2017)).  על כן נדחית גם התביעה לפיצויי הלנת שכר (סעיפים 77, 80 ו-83 לכתב התביעה; סעיף 61 לתצהיר התובע).

סיכום

54. לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע בתוך 60 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין סך של 30, 000 ש"ח בתוספת ריבית שקלית מיום 15.7.19 וזאת בגין השבת ניכוי כספים שלא כדין בגין פיקדון.
55. בנוסף, תישא הנתבעת בהוצאות התובע בגין ההליך כאן בסך כולל של 7, 000 ש"ח וכן בשכר טרחת בא-כוח התובע בסך כולל של 3, 000 ש"ח. סכומים אלו ישולמו על ידי הנתבעת לתובע בתוך 60 ימים מעת שיומצא פסק הדין לנתבעת.  לסכומים אלו תתווסף ריבית שקלית ממועד מתן פסק הדין ועד מועד הפרעון.  בפסיקת גובה ההוצאות, כללנו סכום של 3, 000 ש"ח בשל כך שהתובע נדרש להגיע לדיון ההוכחות מברזיל ובשים לב לסכום הכולל שפסקנו לו בפסק הדין.  כמו כן, כללנו סכום של 2, 000 ש"ח בגין הוצאות בקשת הנתבעת להפקדת ערובה, בקשה שנדחתה (החלטה מיום 30.8.24) וסכום נוסף של 2, 000 ש"ח בגין הליך בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי שהגיש התובע אשר בתומו הושב הענין לבית הדין האזורי כדי לברר לגופה את התביעה, מבלי לעכב בירור זה (פסק דין מיום 25.7.24 של בית הדין הארצי (בר"ע (ארצי) 45577-06-24)).
56. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי בירושלים.

ניתן היום, כ"ו אב תשפ"ו, (09 אוגוסט 2026), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.