הועתק מנבו
- בהחלטתו מיום 05.05.2026 (ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור) קבע בית משפט קמא, כי החלטת כבוד השופטת באום מיום 11.01.2023 מקימה השתק פלוגתא, מהטעם שמדובר בזהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והכרעה בהחלטתה של כב' השופטת באום לבין המחלוקת בהליך שלפניו, וכי בהחלטת כבוד השופטת באום "נקבע ממצא עובדתי ביחס לפלוגתאות, לאחריה ביקשה המבקשת למחוק את התביעה נגד המשיבה 1." (סע' 21 להחלטה, ההדגשה במקור - ע.ו). עוד ציין בית משפט קמא כי בהחלטת כב' השופטת באום נקבע כי "העובדה שהמשיבה 2 נותנת שירותים ללקוחותיה של המשיבה 1 אינה הופכת אותה מוסמכת לקבלת כתבי בי דין עבורה."
בית משפט קמא הוסיף וציין בהחלטתו כי בעדותה אישרה המבקשת שמחיקת המשיבה 1 מכתב התביעה בתאד"מ 30923-10-22 [נבו] "מהווה למעשה אישור כי לא ניתן לבצע מסירה באמצעות המשיבה 2...עוד אישרה המבקשת, עו"ד במקצועה, משמעות השתק פלוגתא" (סע' 22 להחלטה, ההדגשה במקור).
בהמשך קבע בית משפט קמא כי במסגרת ת"א (ת"א) 48651-03-21 [נבו] ניתן תוקף של פסק דין להסכמות שהושגו בין הצדדים, ו"נקבע כי אין למשיבה 2 כל אחריות בקשר לפעילות המשיבה1". עוד צוין כי המבקשת עצמה העידה כי ההמצאה למשיבה 2 נעשתה "מטעמי נוחות בלבד", וכי המטרה האמיתית של תקנות ההמצאה היא להקנות סמכות שיפוט ולא נוחות.
- לאחר שהפנה לחלקים נרחבים בעדותו של מר דוד שם טוב, מנכ"ל המשיבה 2, שלפיהם בין היתר "המשיבה הפורמלית מספקת תמיכה על פלטפורמת המסחר של הברוקר האמריקאי...ומספקת שירות לקוחות אודות הפלטפורמה" וכי אין זהות בין בעלי המניות של שתי החברות, קבע בית משפט קמא כי לא הוכח שהתביעה נוגעת ל"אותו עניין" בקשר בין המשיבה 1 למשיבה 2. אשר לתחום הקשר - קבע בית משפט קמא כי מעדות נציג המשיבה 2 עולה כי הקשר בין המשיבות הוא קשר טכני בלבד, ואין מדובר בקשר אינטנסיבי לצורך פעילות המשיבה 1.
- בית משפט קמא הפנה לכך שבפסקי הדין בעניין מייקרוסופט ובעניין פיליפ מוריס נקבע כי אין להסתפק בקשר תאגידי, וקבע כי מלבד קשר טכני ושירותי בלבד, כפי שעלה בעדות נציג המשיבה, לא עלה בידי המבקשת להוכיח "זיקות נוספות כמו בעלות משותפת, זהות תאגידית, קשר חוזי משפטי וקשר ניהולי שוטף. המבקשת אף לא ביקשה לברר עניינים אלה בדיון."
- נוכח כל האמור, ולמעלה מן הצורך לדבריו, קבע בית משפט קמא כי לא עלה בידי המבקשת להוכיח קיומם של התנאים הנדרשים בהתאם לתקנה 163(ג) ובכלל זה משכו, טיבו ותחומו של הקשר בין המשיבות ולפיכך דחה את בקשת המבקשת להמציא את כתב התביעה למשיבה 1 באמצעות המשיבה 2, כנציגתה.
תמצית טענות המבקשת
- לטענת המבקשת, שגה בית משפט קמא בקביעתו בדבר קיומו של השתק פלוגתא, שכן הסתמך על החלטת ביניים תמציתית של כב' השופטת באום, שניתנה ללא ניתוח התשתית הראייתית שהוצגה באותו הליך ומבלי שנקבע בה ממצא עובדתי פוזיטיבי כלשהו ביחס לראיות אלה, ועל הסכם פשרה בהליך קודם שהושג ללא בירור ראייתי וללא הכרעה שיפוטית בפלוגתאות העובדתיות שבמחלוקת.
ערכאת הערעור (כבוד השופטת ציגלר) ביטלה במפורש את ההחלטה הקודמת של בית משפט קמא מיום 01.12.2024, קבעה כי היא נעדרת תשתית עובדתית והנמקה מספקת, והורתה על קיום בירור עובדתי ממשי והכרעה לגופה בטענת ההשתק. למרות זאת, הסתפק בית משפט קמא בקביעה כללית כי פעילות המשיבה 2 היא "שירות טכני" בלבד ונמנע מלבחון את הראיות והעדויות שנשמעו בפניו.
- נטען כי הוכח שהמשיבה 2 מפעילה חדר מסחר וצוות מקצועי ייעודי, המעניקים ללקוחות ישראליים הדרכה, תמיכה וסיוע אופרטיבי בכל הנוגע לפעילות הפיננסית המתבצעת מול המשיבה 1. מנכ"ל המשיבה 2 הודה בחקירתו הנגדית כי החברה פועלת במודל של "ברוקר מפנה" ומגייסת לקוחות עבור המשיבה 1. כן אישר כי המשיבה 2 מעניקה ללקוחות מעטפת שירות מלאה בעברית ומלווה אותם לאורך שלבי ההתקשרות. עוד הודה המנכ"ל כי המשיבה 2 מפיקה רווח כלכלי ישיר מגביית עמלות גבוהות יותר מלקוחותיה, לעומת פתיחת חשבון ישירות מול הברוקר האמריקאי. נטען כי מכלול נתונים אלה מלמד שהמשיבה 2 אינה גורם חיצוני ועצמאי, אלא הגורם שבאמצעותו מנהלת המשיבה 1 את קשריה השוטפים עם לקוחותיה בישראל, ולכן משמשת נציגתה לצורך המצאת כתבי בי-דין. נטען כי המשיבה 2 מגייסת השקעות הון בישראל עבור המשיבה 1 ופעילות זו ממלאת אחר דרישת "אותו עניין" שבתקנה 163(ג) לתקנות ומבססת באופן מובהק את נוכחותה הקונסטרוקטיבית של המשיבה 1 בישראל.
עוד טענה המבקשת, כי הלכת מייקרוסופט [רע"א 7165/23 חברת FAST CORPORATE LTD נ' מייקרוסופט ישראל בע"מ [נבו] (14.12.2023)], קבעה כי גם מעטפת שירותית או טכנית, הנעשית באופן קבוע וביחס למוצר או לשירות נשוא התביעה, די בה כדי להקים "נוכחות קונסטרוקטיבית" המצדיקה המצאה לפי תקנה 163(ג).