כפי שהדגיש בית המשפט העליון (כב' השופטת רונן) בעניין מייקרוסופט, [רע"א 7165/23 חברת FAST CORPORATE LTD נ' מייקרוסופט ישראל בע"מ [נבו] (14.12.2023)] המבחנים הללו טעונים יישום קונקרטי, ובפועל, השאלה האם פלוני הוא נציגו של נתבע זר לעניין תביעה שמבקש להמציא לו התובע אינה תמיד ברורה, והיא תלויה בפרשנות שיש לתת לכל אחד מהמאפיינים האמורים.
בפסק הדין בעניין בעניין מייקרוסופט עמד בית המשפט העליון על הרציונל העומד בבסיס כללי החלת הסמכות על נתבע המצוי מחוץ לשטחה הטריטוריאלי של המדינה, שלפיו בשל הקשרים הבינלאומיים המפותחים והמורכבים בעולם המודרני, התפתחו כללים המאפשרים את החלת סמכות השיפוט של בתי המשפט במדינה גם על נתבעים המצויים מחוץ לטריטוריה שלה, ומחוקק המשנה התווה שני אפיקים לצורך רכישת סמכות בינלאומית על בסיס המצאה: המצאה בגבולות המדינה - כאשר מרבית ההוראות באפיק זה קבועות בתקנה 163 לתקנות, והמצאה מחוץ לתחום בהתאם לתקנות 167-166 לתקנות.
אפשרות ההמצאה באמצעות נציג, בהתאם לתקנה 163(ג), היא אחד המקרים בהם הכיר מחוקק המשנה ב"נוכחות קונסטרוקטיבית" של נתבע בארץ, ואפשרות זו נועדה כדי "להדביק" את מגמת הצמיחה של פעילות תאגידית חוצת גבולות (עניין מייקרוסופט פסקה 15).
ראו גם: רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחי תבע"מ נ' הייט [נבו] (25.10.2022) (להלן: "עניין תרו") פסקאות 19-18; רע"א 57925-11-24 Philip Morris Switzerland Sàrl נ' טסלר [נבו] (8.3.2025) (להלן: עניין "פיליפ מוריס").
למגמה הכללית להרחבת סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי על נתבעים זרים, בפרט בהקשר העסקי, לנוכח התגברות אינטנסיבית של פעילות רב-לאומית, והפיכתו של המרחב הגלובאלי ל'עולם קטן ראו גם: רע"א 4625/22 נענה נ' כץ [נבו] (10.01.2023)
- בעניין תרו נדונה שאלת המצאה באמצעות חברה אם ישראלית לחברה בת זרה שלה. בית המשפט עמד, שם לראשונה, על ההבדלים בין תקנה 482(א) לתקנות הישנות ותקנה 163(ג) לתקנות החדשות, והודגש כי לצורך פרשנות תקנה 163(ג) לתקנות החדשות ויישומה בפועל במקרה קונקרטי, יש לקחת בחשבון גם את נושא קניית הסמכות ולא רק את נושא היידוע. זאת, בין היתר לנוכח הוספתה של תקנה 158(א) אשר אין לה מקבילה בתקנות הישנות.
- בעניין מייקרוסופט, עמדה כב' השופטת רונן על הזהירות הנדרשת ביישום המבחנים המפורטים בתקנה 163(ג) על רקע תכליותיה, אך גם על כך שיש להיזהר מפני פרשנות דווקנית ומצמצמת, אשר עשויה להחטיא את המטרה. וכך נפסק שם:
"כאמור, בהתאם לאמור בעניין תרו, כדי לקיים את התכליות העומדות בבסיס תקנה 163(ג), יש לפרש בזהירות את המבחנים שנקבעו בה ובפרט את המונח "באותו עניין" כדי לוודא שאכן יש לראות בנתבע כמי ש"נוכח" באופן קונסטרוקטיבי בישראל, לאור היחסים בינו לבין הנציג הישראלי.