בהתאם לכך, לטעמי, אין להסתפק בקשר רופף או מלאכותי לעניין נושא התובענה ונדרש קשר ענייני. יחד עם זאת, יש להיזהר גם מפני מתן פרשנות דווקנית ומצמצמת יתר על המידה ל"עניין" נושא התובענה או לעניינים לגביהם הוסמך הנציג לייצג את הנתבע הזר בישראל. פרשנות כזו עשויה לחטוא למטרה בשלה מלכתחילה הוכרה האפשרות לרכוש סמכות גם באמצעות נוכחות קונסטרוקטיבית - שהיא כזכור הצורך "להדביק" את המגמה הכלל-עולמית בדבר פעילות תאגידים חוצת גבולות ולהחיל סמכות בינלאומית על חברות בינלאומית הפועלות גם בארץ"
- כאמור, לטענת המשיבה 2, היא אינה חברת בת של המשיבה 1, אין ביניהן קשרי בעלות או שליטה, אין זהות בין בעלי המניות או המנהלים ואין למשיבה מעמד ניהולי, משפטי או רגולטורי אצל המשיבה 1 ובימ"ש קמא ביסס קביעותיו על כך.
בית משפט קמא נימק החלטתו בכך שמלבד קשר טכני ושירותי, כפי שעלה מעדות נציג המשיבה, לא עלה בידי המבקשת להוכיח זיקות נוספות כמו בעלות משותפת, זהות תאגידית, קשר חוזי משפטי וקשר ניהולי שוטף, והמבקשת אף לא ביקשה לברר עניינים אלה בדיון.
- אלא שהדרישה להוכחת זיקות כגון בעלות משותפת או זהות תאגידית, אין לה זכר בתקנה 163(ג) ואף לא בפסיקה הענפה ביחס לאותה תקנה. בפסיקת בית המשפט העליון הובהר מפורשות, לא אחת, כי אין כל צורך בבעלות משותפת או בזהות תאגידית בין התאגיד הזר לנציג בארץ. כך למשל, ברע"א 49056-09-25 Cloudflare Inc נ' עזבון המנוח פלוני ואח' [נבו] (15.12.25) נדחתה בקשת רשות הערעור של חברה זרה על החלטה שקבעה כי יש לראות בחברה ישראלית נציג לצורכי המצאה, תוך שנדחתה הטענה שלפיה הוכחת קיומו של "קשר תאגידי" נדרשת לשם התקיימותם של התנאים הקבועים בתקנה 163(ג), ואף הטענה החלופית שלפיה הרף להוכחתם בהיעדרו של קשר כזה גבוה יותר. נפסק, כי אכן, קשר תאגידי שבין חברת אם לחברת בת עשוי ללמד על קיומו של קשר משמעותי בין שתי החברות, אולם, כפי שאין די בכך כדי ללמד על התקיימותם של תנאי תקנה 163(ג), אין בכך כדי ללמד על אי-התקיימותם (ראו גם עניין תרו ועניין מייקרוסופט). בעניין Cloudflare הנ"ל, מצאה הערכאה הראשונה, כי המבקשת התקשרה עם החברה הישראלית בהסכם לאספקת שירותי תמיכה או ניהול של מוצריה ושירותיה למול לקוחות הקצה, וכי ישנם סממנים רבים נוספים המעידים על קיומו של קשר עסקי רציף ושוטף בין השתיים. על סמך ממצאים אלה קבעה הערכאה הראשונה, כי מתקיים מבחן "אינטנסיביות הקשר" בין שתי החברות.
- אשר לקשר "חוזי משפטי" שבית משפט קמא קבע כי לא הוכח - משהוצהר מפורשות על ידי מנכ"ל המשיבה 2, כי היא מספקת שירות לקוחות ותמיכה ללקוחות המשיבה 1, ברי כי קיים בין שתי החברות קשר חוזי משפטי.
יתרה מכך, ראיה משמעותית שהציגה המבקשת בבית משפט קמא לתמיכה בטענותיה, היא הודעת האימייל שקיבלה מהמשיבה 1, כאשר פנתה אליה ישירות, ביום 4.8.23 בהמלצת המשיבה 2, בבקשה לשחרר את כספיה - זאת לאחר שכב' השופטת באום קיבלה את הסבריה של המשיבה 2 לכך שאין ביכולה לסייע, חרף הצהרותיה שעל בסיסן ניתן פס"ד בהסכמה.