בתשובה לפנייתה זו, הודיעה המשיבה 1 למבקשת כי מכיוון שפתחה את חשבונה במשיבה 1 באמצעות המשיבה 2, הרי שבהתאם להסכמים שבין המשיבות החשבון שלה צריך להיות מטופל על ידי המשיבה 2, ועל כן בכל בירור עליה לפנות אליהם. ראיה זו מוכיחה אפוא, קשר "חוזי משפטי" ברור בין המשיבות, בניגוד לקביעת בית משפט קמא.
בית משפט קמא לא התמודד עם ראיה חשובה זו, שיש בה כדי להוכיח כי המשיבה 1 רואה במשיבה 2 נציגה שלה בישראל, האמונה על הטיפול בכל לקוחותיה שבחרו לפתוח את החשבון באמצעות המשיבה 2.
- בתשובתה של המשיבה לבקשת רשות הערעור, נטען כי פעילות המשיבה 2 מתמצה במתן שירותי תמיכה ושירות לקוחות טכני לחלק מלקוחות המשיבה 1, וכי המשיבה 2 אינה מתכחשת לקשר העסקי או לשירותים שהיא מעניקה, אלא עומדת על ההבחנה בין מתן שירותי תמיכה ללקוחות לבין ייצוג המשיבה 1 בקשר לענייניה בישראל. עוד נטען, כי הפניית לקוח לקבלת שירות מגורם מקומי אינה שקולה להסמכת אותו גורם לנהל חשבון, להחזיק כספים או לייצג את התאגיד הזר בהליך משפטי.
- אלא שאין כל צורך שהנציג בארץ יהיה מוסמך לנהל חשבון של החברה הזרה, להחזיק כספים או לייצג את התאגיד הזר. בכך טועה המשיבה 2 לחשוב כי המבקשת מעוניינת לייחס לה אחריות מהותית למעשיה או מחדליה של החברה הזרה, ולא היא - המבקשת מעוניינת אך ורק לבצע מסירה של כתב התביעה באמצעותה, למשיבה 1. המסירה נועדה כאמור, להבטיח את יידוע החברה הזרה, ולאור הקשר הממושך והעקבי של המשיבה 2 עם המשיבה 1 ברי כי תוכל לעשות זאת. גם פרשנות זהירה של המונח "באותו עניין" המתחייבת נוכח תכלית רכישת הסמכות על דרך של נוכחות קונסטרוקטיבית בישראל מובילה לאותה מסקנה, משום שפרשנות אחרת תחטא, לטעמי, למטרתה של תקנה 163(ג). המשיבה 1 היא חברה זרה, אשר לה התקשרות חוזית עם המשיבה 2, חברה ישראלית, המאפשרת פתיחת חשבון בפלטפורמה שלה, תוך מתן שירות לקוחות ותמיכה טכנית ומהותית. עם זאת, כפי שמתברר לכאורה מנסיבות תיק זה, לקוחות ישראלים שפתחו חשבון בפלטפורמה של המשיבה 1, באמצעות המשיבה 2, לא ימצאו מענה לכל בעיה בה הם נתקלים, אצל המשיבה 2, אשר במקרה זה הודיעה מפורשות (לאחר מתן פס"ד בהסכמתה בהליך קודם), כי קצרה ידה מלהושיע, כלומר מלקיים את פסק הדין שניתן על בסיס הצהרתה שלה, ועל המבקשת לפנות ישירות אל המשיבה 1. נסיבות אלה מדגישות את החשיבות של רכישת הסמכות על המשיבה 1, שלה לקוחות רבים בישראל.
- ברע"א 13294-12-25 GLOBALCOVE LIMITED נ' כהן [נבו] (17.02.2026) נקבע כי פעילות של גיוס השקעות הון בישראל עבור תאגיד זר שנועד לקידום הפעילות מהווה "עניין" בישראל לצורך תקנה 163(ג), גם אם הפרויקט עצמו מבוצע בחו"ל.
גם בעניין פיליפ מוריס הובהר כי שיווק מוצרים של חברה זרה בישראל באמצעות חברת בת מקומית מהווה מקרה מובהק להמצאה לפי תקנה 163(ג), וכי הגדרת "אותו עניין" נעשית לפי תחום הפעילות הכללי (כגון תחום הסיגריות) ולא לפי הרכיב הפרטני של התביעה (כגון דרך תמחור המוצרים).
- מנכ"ל המשיבה 2 העיד לגבי השירות שהמשיבה 2 נותנת ללקוחות בישראל את הדברים הבאים:
" טופס פתיחת החשבון הוא טופס מאוד פשוט שאדם מזין פרטים בסיסיים עליו ובמידה ולקוח צריך סיוע בכך אז אנחנו מסייעים לו.........זה לגבי החלק הראשון של השאלה. דבר נוסף, חלק מהשירות הבסיסי שאנו נותנים, אנחנו מספקים בעצם סיוע והנגשה ללקוח בשפה העברית.......השירות הבסיסי זה שירות בבחינת סיוע במילוי טופס פתיחת חשבון, הדרכה אודות מערכת המסחר של הנתבעת ושאלות כלליות. הדרכה אודות מערכת המסחר של הברוקר האמריקאי, סיוע בפתיחת הרשאות למוצרים פיננסיים שונים, סיוע בפתיחת ציתותי זמן אמת עבור נכסים פיננסיים שונים ובעצם כל הדברים הללו שמתבצעים על מערכת המסחר של הברוקר האמריקאי... אני אוסיף לתשובה שלי שכלל הנקודות שהדגשתי החל מסיוע במילוי טופס פתיחת החשבון ואילך אז מבחינתנו אנו קוראים לזה שירות לקוחות "בסיסי", אנו כן עושים את זה בלוקליזציה עבור הקהל הישראלי (שירות מקומי)...המשיבה הפורמלית מספקת שירות לקוחות על הפלטפורמה של הברוקר האמריקאי ללקוחות שמעוניינים בכך".