משכך ניתנת בזאת הודעה על סיומו של הסכם הזיכיון לאלתר.
כמו כן, ומאותה הסיבה, שלחה חברת מקס סטוק באותו היום (31.1.18) מכתב גם לחברת טופ טים (נספח 5 לתביעה שכנגד), שהיא כאמור בעלת מניות בחברת מקס אשדוד, ובו דרשה לאכוף את מנגנון ההיפרדות הכפויה, שקבוע בהסכם אשדוד. במכתב צוינו הדברים המיוחסים למר שמשון, ונכתב בו בנוסף שהתברר לחברת מקס סטוק שאחד מבעלי המניות בחברת טופ טים הוא "מי שכיהן עד לאחרונה כנושא משרה בכיר ב[מקס סטוק], אשר העסקתו הסתיימה, בין היתר, על רקע חששות ואי הסכמתו לחתום על התחייבות אי תחרות כלפי החברה" (פסקה 5 למכתב). על רקע זה דרשה חברת מקס סטוק להפעיל את מנגנון רכישת המניות של חברת מקס אשדוד מחברת טופ טים, וזאת בהתאם להוראות סעיף 11(א)(6) בגין "מעילה באמון".
- הסכמות לא הושגו ועד מהרה הוגשו התובענות.
ההליכים המשפטיים
- בעקבות ביטול הסכמי הזכיינות, הגישו בעלי הזיכיונות בסניפים בבת-ים ובשדרות וכן חברת טופ טים המרצת פתיחה לבית משפט זה (ה"פ (מחוזי ת"א) 39415-02-18) בה עתרו לסעדים הצהרתיים, לפיהם הסכמי הזיכיון ממשיכים להיות תקפים ולחייב את חברת מקס סטוק, ושאין מקום לבצע הליך רכישה של המניות שמחזיקה חברת טופ-טים, כאמור בהסכם אשדוד.
התובענה התבררה לפני חברי כב' השופט, כתוארו אז, יקואל ז"ל. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה לסעדים זמניים ביום 26.2.18, הביע כב' השופט יקואל את דעתו כי על הצדדים לפעול ל"הפרדת כוחות", ולבחון את האפשרות שעד חודש אפריל אותה שנה יפסיקו הסניפים הרלוונטיים לעבוד תחת הסימן המסחרי של רשת מקס סטוק. הצדדים הסכימו כי ימשיכו להידבר ביניהם, ושבינתיים המרצת הפתיחה תימחק ללא צו להוצאות, תוך שמירת טענות הדדית. ההידברות נמשכה אך הסכמות לא הושגו.
- בחודש יולי 2018 הגישה חברת מקס סטוק את התביעה הראשונה שלפניי (ת"א (מחוזי ת"א) 47423-07-18 (להלן: תביעת הזכיינות)). תביעה זו מיקדה המבט בסניפים שבבת-ים ובשדרות. החברה טענה כי בכל התקופה שחלפה מינואר 2018, עת שלחה את מכתבי הביטול, ועד למועד הגשת התביעה, המשיכו הסניפים להיות מופעלים תחת סימני המסחר שלה ותוך הטעיית הציבור.
על רקע זה עתרה התובעת:
- לצוות על הנתבעים, שהם בעלי הזיכיון בשני הסניפים, לחדול ולהימנע מעשיית שימוש בסימני המסחר שלה, וליתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם לעשות שימוש בסימנים הללו ובכל סימן חזותי שעלול להטעות את הציבור ולקשור בין הסניפים ובין רשת מקס-סטוק.
- לפצותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה ב-2 מיליון ₪ (לצורכי אגרה); ולחלופין בפיצוי הסטטוטורי המקסימלי הקבוע בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק עוולות מסחריות).
- לקבל סעד של מתן חשבונות, ולמנות רו"ח בודק שיבחן את המכירות שביצעו הנתבעים לאחר המועד הקובע (15.4.18).
- לצד התובענה הגישה חברת מקס-סטוק בקשה לסעדים זמניים המורה לנתבעים להפסיק לעשות שימשו בסימניה המסחריים ולפעול באופן העלול להטעות את הציבור.
דיון בבקשה התקיים לפניי (ביום 11.10.18). לקראת הדיון ציינו הנתבעים כי הם החליטו להקים מותג חדש - "ביג סטוק" - ושתחתיו ימשיכו להתנהל החנויות בבת-ים ובשדרות. לשיטתם, המיתוג המחודש הצריך זמן. בדיון הוסכם כי הנתבעים יפסיקו לעשות שימוש בסימני המסחר של חברת מקס-סטוק וזאת עד תאריך 25.10.18. ועוד הוסכם שהם ימשיכו למכור את המלאי הנוכחי שנרכש מהתובעת וזאת עד לגמר המלאי.