פסקי דין

עשא (ת"א) 40718-02-24 Genentech Inc נ' מדינת ישראל- רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

23 אוגוסט 2026
הדפסה
בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
עש"א 40718-02-24 Genentech Inc נ' רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

 

 

 

לפני כבוד השופט גרשון גונטובניק

 

 

המערערת

 

Genentech Inc.

ע"י ב"כ עוה"ד ערן ברקת, קובי קסילין ועדי אן ברקוביץ'

גילת, ברקת ושות', עורכי דין

 

נגד

 

 

המשיבה

ידידת בית המשפט

 

מדינת ישראל – רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר

ע"י ב"כ עו"ד גינת אריאל קצ'קו

פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי

התאחדות התעשיינים בישראל

ע"י ב"כ עוה"ד טל בנד ויאיר זיו

ש.  הורוביץ ושות'

 

 

 

פסק דין

פטנט הוכר בארץ, ולצדו תקופת ההגנה שהוא מזכה בה את בעליו בהתאם לדין הישראלי.  תקופה זו ניתנת להארכה, בין השאר, על בסיס צו הארכה שניתן בחוץ לארץ לפטנט שנרשם שם.  מדובר בהארכה עתידית, שהרי בינתיים עדיין עומדת לימינו ההגנה, שמעניק לו הדין הישראלי.

והנה, מתברר כי צו ההארכה שניתן בחוץ לארץ בוטל.  האם משמעות הדברים היא כי צו ההארכה שניתן בארץ יבוטל אף הוא? האם יש לומר שביטול זה ייכנס לתוקף כאן במקביל לביטול צו ההארכה שם? או שמא יחול הסדר מורכב יותר? זו השאלה העומדת לבחינה.  מענה עליה מצריך פרשנות של הוראות חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, המתייחסות לסוגיה ומסדירות אותה.

פתח דבר

  1. לפני ערעור על החלטת כב' סגנית רשם הפטנטים (ז'קלין ברכה) מיום 21.12.23.

חברת Genentech Inc.  (להלן: המערערת) היא בעלת פטנט מס' 123353 הנוגע לשיפור פעילות תאי דם (T-cell).  פטנט זה מגן על התרופה מצילת החיים Tecentriq™, המסייעת לטיפול במחלת הסרטן.  המרכיב הפעיל שלה הוא החומר Atezolizumab.  פטנט זה נרשם בישראל וכיאה וכנאה הוא מעניק הגנה ומונופולין לבעליו.  אלה יעמדו בתוקפם עד יום 8.12.29.

כדי להבין את המחלוקת שבין הצדדים לאשורה יש להקדים ולבחון את האופן בו תקופת ההגנה המוענקת במחוזותינו מושפעת מצווי הארכה הניתנים בחוץ לארץ והמבוטלים שם.  הצדדים חלוקים בשאלה כיצד ביטול ההארכה שם, משפיע על ההארכה שניתנה כאן.

הרקע לסוגיה נבחן על ידי בעש"א 46208-05-22 Newron Pharmaceuticals S.P.A נ' רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר (פורסם במאגרים; 2023) (להלן: עניין Newron).  ולשם הנוחות אחזור כאן, בשינויים המחויבים, על הסקירה שנערכה בהליך האמור.

מושגי יסוד חקוקים

  1. במקרים רבים מפותחת אמצאה במקומותינו ומוגשת בקשה לרישום פטנט על בסיסה בישראל. הבקשה היא מקומית ונדונה על ידי הגורמים המוסמכים המקומיים.  אלא שחיים אנו בעידן הכפר הגלובלי, שבו אמצאות רבות מוגנות בו זמנית במספר מדינות, וניתן לרשום פטנט בארץ על בסיס הגנה הניתנת לו במדינות זרות, המוכרות על ידי הדין הישראלי; או להאריך את ההגנה הניתנת לו כאן על בסיס שנעשה מחוץ לארץ.
  2. ואכן, חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 (להלן: חוק הפטנטים או החוק) מאפשר לרשום פטנט בישראל על בסיס קיומו של פטנט רשום מחוצה לה, וכן להאריך את תוקפו של פטנט בישראל על בסיס התפתחויות רלוונטיות ביחס לפטנטים מעבר לים.

כאן יש להבדיל בין "פטנט בסיסי" ובין "פטנט ייחוס", ששניהם מוגדרים בסעיף 64א לחוק.  פטנט בסיסי הוא "הפטנט המגן על חומר כלשהו, על תהליך לייצור חומר, על שימוש בחומר או על תכשיר רפואי המכיל חומר, או על תהליך לייצור תכשיר רפואי המכיל חומר, או על ציוד רפואי החייב ברישוי בישראל".  הפטנט הבסיסי זוכה אפוא להכרה ולרישום בישראל.

1
2...17עמוד הבא
Skip to content