בעדותו בבית המשפט ובהתייחסו למהירות המקסימאלית שבה ניתן לבצע את הפנייה ימינה, הסביר שאין המדובר בנתון מדויק אלא "נהיגה סבירה ומעלה, זאת אומרת שהנהג ממהר כביכול והוא נוסע מהר ולוקח את הסיבוב במהירות... שמגיע במהירות ממש גבוהה וכאילו יכול לאבד את השליטה כתוצאה מכך" (עמ' 248). הניסוי עצמו מבוצע עם רכב הדודג' שהיה מעורב בתאונה. בהמשך פירט כי: "...אני אומר לך שאני נסעתי שם 40 קמ"ש ונהג רגיל לא פונה ב-40 קמ"ש עם רכב כזה, זה בטוח, הרבה פחות, 20 קמ"ש. אז אני כאילו 40 קמ"ש זה כאילו דרסטי..."
ביחס למיקום הנזק בקדמת רכב הדודג', העד הפנה לצילומים המופיעים בלוח הצילומים שסומן ת/39 והסביר כי הפגיעה העגולה על מכסה המנוע על פי ניסיונו מתיישבת עם כך שהראש של המנוח פגע במכסה המנוע.
התייחסות לחוות דעתו של הבוחן פרטוש ולעדותו לפנינו:
הלכה למעשה ההגנה אינה חולקת על מרביתן המוחלט של המדידות שערך הבוחן פרטוש ככל שאלה נוגעות למצבו של הרכב ותקינותו, הממצאים שנמצאו בזירה, התאמת הנזקים ברכב הדודג' ואף לא לגבי העובדה שהפגיעה עצמה במנוח נעשתה בשעה שהדודג' היה בנתיב הנגדי (השמאלי) ברחוב אלתקוא.
לצד האמור, בעוד שהבוחן הסתמך על עדותו של ג'אודת ועל כן לצורך שיחזור התאונה מיקם את המנוח בתחילת האירוע על המדרכה השמאלית בסמוך לאחר הפס האטה, מומחה ההגנה הסתמך על סימני הדם על הכביש ונגזרת מהם קבע כי הפגיעה הייתה בסמוך לפנייה ימינה ולפני פס האטה. עוד קבע מומחה ההגנה כי עובר לדריסה המנוח היה על המדרכה בצד ימין וחצה את הכביש מימין לשמאל לכיוון נסיעתו של הנאשם בעוד שהבוחן פרטוש, מיקם את המנוח על המדרכה משמאל ביחס לכיוון נסיעת המנוח.
טרם נתייחס למחלוקת הנ"ל ודרך הילוכו של הבוחן פרטוש (כמו גם לעדות מומחה ההגנה) יש להקדים ולומר כי מלכתחילה, תיק זה אינו מוכרע כדרכם של תיקי תאונות דרכים "רגילים" באמצעות עבודת בוחנות כשלעדותו של בוחן התנועה משקל נכבד ביחס לקביעת אשמו של הנהג, ונסביר.
הנחת המוצא בחקירת תאונת דרכים קטלנית היא כי הפוגע, בהיעדר ראייה לסתור, לא מעוניין בפגיעה בהולך הרגל ועל כן, מרגע שהוא מבחין בו, הוא ינסה לבלום או להתחמק מפגיעה. מתוך הנחת יסוד זו, נערך שחזור במסגרתו בודקים האם נהג "סביר" היה מצליח לבלום לפני הפגיעה במנוח בהינתן הנקודה הראשונה שבה יכול היה להבחין בהולך הרגל, ומהירותו.
בדומה, הנחת המוצא בשחזור בתאונת דרכים קטלניות היא כי בהיעדר כל אינדיקציה אחרת, הולך הרגל חוצה את הכביש מצד אחד של הכביש לצדו השני בקצב אחיד, במהירות רגילה (בהתאם לגיל הולך הרגל) ובקו ישר (לא באלכסון).