לאחר מכן כארם אחיו הגיע ואסף אותו. הוא נהג וכארם ישב לידו "כי הוא (הכוונה לכארם) לא יכול להיות, כי קיבל את הרישיון לא מזמן". הוא נהג ברכב הדודג' ולא באוונסיס כי הם היו צריכים להביא דברים לבית בשביל אירוע שאמור היה להתקיים. התכוונו לנסוע לסופר.
כך תיאר הנאשם את התרחשות הדברים לאחר שהחליף את כארם והחל לנהוג: "כשהיינו בצומת למעלה רצינו ללכת לקחת שמאלה, סליחה ימינה... אז המנוח היה קרוב... קרוב... אז הוא התקרב אלי" (עמ' 319). במענה לשאלה מתי הבחין לראשונה במנוח ענה "בכניסה כשפגעתי בו וראיתי" (עמ' 320). בחקירתו הנגדית הבהיר כי פגע במנוח עם הצד הימני של הדודג' (פינה ימנית קדמית) כשהוא עצמו נמצא בצד ימין של הכביש (עמ' 352).
לדברי הנאשם, לאחר שפגע במנוח ירד לצומת ועצר ולא ידע מה לעשות "וזה היה דבר מאד קשה בשבילי. אז כארם אח שלי אמר לי 'תנהג תנהג... סע, סע' כאילו. כן. הלכתי למשפחה של משפחת המנוח" (עמ' 320). לדבריו זו תאונה רגילה והוא לא התכוון לרצוח את המנוח.
הנאשם נשאל האם הוא הכיר את המנוח וענה: "אני הכרתי אותו בכפר משנה". לטענתו, רק לאחר שדרס את המנוח, הבין במי הוא פגע. בחקירתו הנגדית אישר כי "כן, אני הכרתי אותו מזמן". ובהמשך אף ידע לומר היכן הוא גר (עמ' 327). ובדומה "אני הייתי מכיר אותו מזמן בית ספר" (עמ' 328). כך גם במענה לשאלת בית משפט, הנאשם אישר כי בזמן הדריסה לא ידע את זהות הנדרס, ורק לאחר מכן הבין שמדובר במנוח שפגש לפני כן בשטיפה "קצת יותר לאחר מכן הבנתי... שאני הלכתי ליד הצומת, השכונה ואמרתי לדודים שלי ידעתי את זה שם." (עמ' 329)
הערכת גרסת הנאשם:
נקדים ונאמר: גרסת הנאשם רצופה סתירות, פריכות ותהיות ובכללותה הותירה רושם שלילי. הדברים אמורים הן ביחס לסוגיות הנמצאות בליבת המחלוקת, כמו גם ביחס לנתונים פריפריאליים. לא רק שלא עלה בגרסה זו כדי לסדוק את המסד הראייתי המפליל הפועל לחובת הנאשם, במובנים רבים, אף היה בה אף כדי לחזקו. הסבריו של הנאשם למעשיו היו רחוקים מלשכנע ועמדו, בסתירה לראיות אובייקטיביות, ובניגוד למבחני היגיון ושכל ישר.
גרסת הנאשם בחלקים ממנה הייתה גרסה מתפתחת, כזו שהותאמה באופן מעושה ו"בתפירה גסה" לראיות שהוטחו בו, כשכבר בשלב זה "נאחוז את השור בקרנו" ונציין כי גרסת הנאשם אף אינה מתיישבת עם גרסת מומחה ההגנה אלא מחזקת את גרסתו של ג'אודת ויתר ראיות התביעה.