גם ביחס להפקרה, גרסת הנאשם מעוררת תהיות רבות שכן גם אם לדבריו היו אנשים במקום, לא ברור מה בדיוק בהתנהגותם גרם לו לברוח. אין כל טענה מצד הנאשם לפיה אותם אנשים שאיימו עליו, ניסו לפגוע ברכבו. כך למשל בהודעתו הראשונה במשטרה ציין כי היו במקום בני הדודים והאחים של המנוח "וחשבתי שאם אני אעצור יקרה לי משהו". נוכח תשובה זו, החוקר תהה כיצד הוא טוען שבזמן הפגיעה לא ידע את מי הוא דורס, ובד בבד טוען כי האחים של הנדרס היו במקום. במענה לכך הנאשם שינה תשובתו וטען כי "אולי זה אחים או דודים" (ת/24, עמ' 6). כפי שצוטט לעיל, הנאשם בעדותו בבית המשפט טען בכלל שאחיו אמר לו להמשיך לנסוע.
שקרי נאשם כחיזוק לראיות התביעה:
ההלכה הפסוקה קובעת כי שקרי נאשם בעניין מהותי, אשר הוכחו בראיה עצמאית ונעשו מתוך כוונה להטעות, עשויים להוות משקל ראייתי עצמאי, ולחזק את ראיות התביעה, וזאת בכפוף להיעדר הסבר סביר לשקרים. שקרי הנאשם עשויים להוות סיוע, וזאת במיוחד לאור ההנחה הרווחת כי נאשם שמשקר עושה כן מתוך תחושת אשם וניסיון להרחיק את עצמו מהעבירה ולהימלט מאימת הדין. לצד דברים אלו, יכול ושקרי נאשם נובעים מתחושות של מצוקה, בלבול, או לחץ, ואינם מעידים בהכרח על אשמה. לאור זאת, נקבעו מספר תנאים מצטברים אשר רק בהתקיימם עשויים שקרי נאשם להוות סיוע: על השקרים להתייחס לעניין מהותי ולא זניח; להיות ברורים וחד-משמעיים; להיות מכוונים לסיכול החקירה והטעיית בית המשפט; להיות מוכחים כשקריים באמצעות ראיה פוזיטיבית ועצמאית; ולהיות קשורים לעבירה עליה נסב המשפט (ור' בין היתר ע"פ 1139/23 פלוני נ' מדינת ישראל (13.3.24); ע"פ 5136/22 אברהם לוקר נ' מדינת ישראל (10.11.24); ע"פ 2050/21 סלימאן אלהואשלה נ' מדינת ישראל (16.5.23)(
בפרק זה עמדנו על חלק מהשקרים שהתגלו בגרסתו של הנאשם. חלק לא מבוטל מהם קשור לנושא מהותי שמצוי בליבת המחלוקת ומוכחים בבירור כשקריים, וחלק נמצאו כשקריים מתוך כך שהנאשם חזר בו מהם ככל שהתפתחה גרסתו ללא כל הסבר מניח את הדעת. הדברים אמורים בפרט ביחס לשאלת תקינות הבלמים של הרכב, היכרותו עם המנוח, פרק הזמן שחלף מאז האירוע בשטיפה לדריסת המנוח, הטענה כי הסתכל במכשיר הנייד שלו תוך כדי הדריסה לצד שקרים נוספים. שקרים אלו יש בהם כדי להוות חיזוק לראיות התביעה, חיזוק שבנסיבות העניין מגיע לכדי סיוע.
לסיכום פרק זה: עדותו של הנאשם לפנינו וגרסתו בכלל הותירו רושם שלילי בלתי מהימן ורחוק מלשכנע באמיתות הדברים שנמסרו על ידו. מדובר בגרסה מתפתחת, לא הגיונית, גרסה הכוללת תהיות פריכות וסתירות לרבות שקרים מוכחים.